עכשיו 18/07/18 05:59

פורסם: 09/11/09 20:23 ע"י aloni


Tord Gustavsen Trio


אפי חברנו הכריז באחד ממפגשינו ש- ECM זה לא בשבילי. ולמרות שיש לי לא מעט חומרים של הלייבל שאני אוהב, אני יודע בדיוק למה הוא אמר זאת.
אני מתחבר יותר למיינסטרים הקלאסי, מה אעשה, כל ה- Weirdo's המודרניים וה-"חופשיים" שאוהבים להתפרע מותירים אותי בדר"כ עם כאב ראש ולא עם משקע מוזיקלי.

אבל חבר אחר, amazon.com, התעקש שאני צריך לרכוש את Changing Places של הטריו בראשותו של Tord Gustavsen. בהוצאת ECM כמובן.
הוא התחיל ברמיזה, פה ושם, אבל כעבור כמה רכישות ראיתי את האלבום כמעט בכל עמוד אליו פניתי באתר. אז החלטתי להאזין לסמפלים.

זה נשמע לי נחמד, ולמעשה בעל סיכוי גבוה להתאים לטעמי, אבל אתם יודעים איך זה עם סמפלים... לעיתים הם לא משקפים נכונה את ההנאה שתשאב מהאזנה לאלבום. למעשה כך גם במקרה הזה.
אז למרות המחיר היקר יחסית של כ- 18$ לדיסק, אספתי שניים, האחד מ- 2003 והשני מ- 2007, באותו שלב לא ידעתי שהם שייכים לאותה טרילוגיה למרות שכבר דרך הסמפלים חשים שלא מדובר ממש בחיות שונות.

אז אני לא מאלו שמקיימים מחקר אנתרופולוגי מעמיק על כל אלבום ויוצר שהם פוגשים. טוב נו, אני מודה שאני אפילו לא פותח גוגל או וויקיפדיה לאותו צורך. אבל אני יכול להבין שעד שתשמעו את האלבומים במו אוזניכם לא יזיק מעט חומר רקע. טוב נו אז אני פותח גוגל.

מר Tord Gustavsen נולד בשנת 1970 בנורבגיה. וכמו כל ילד טוב נורבגיה הוא התחיל בהכשרה קלאסית על הפסנתר כשהוא רק מפלרטט עם ג'אז ופיוז'ן, בגיל 19 עת החל ללמוד באוניברסיטה (דווקא פסיכולוגיה וסוציולוגיה) עניינו בג'אז החל להתעצם.
משם הוא המשיך ללימודי ג'אז בקונסרבטוריון ועוד באוניברסיטה תוך כדי שהוא משתתף בפרוייקטים, הרכבים ואלבומים שונים. אולם אלבום הבכורה של הטריו בראשותו (Changing Places) יצא רק ב- 2003 כחלק מהטרילוגיה שמסתיימת עם Being There.
את השאר אניח לכם ללמוד לבד באתר האישי שלו http://www.tordg.no , שימו לב גם לדף ה- "The Theory" שם הוא משלב את הידע המוזיקלי שלו עם הפסיכולוגי.

סוף סוף הגענו לתכלס. הטריו שמורכב מ- Tord מיודענו על הפסנתר, Harald Johnsen על הבאס ו- Jarle Vespestad על התופים הוציא את האלבום הראשון בטרילוגיה בשנת 2003 כאמור.
הקומפוזיציות כולן של Tord, וכולן רגועות, שקטות, מלודיות אך לא ממש מתקתקות. כידוע לכם אני לא בדיוק מבקר המוזיקה האולטימטיבי :D אבל לספר מה אני חש אין לי בעיה.
והתחושה שלי היא שיש כאן סגנון קצת שונה ממה שאני מכיר. השוני מתחיל בנגינתו המלודית והרכה יחסית של טורד, הוא נשאב למקום של היופי והצורניות וכנראה אינו חש שהוא צריך להעניק למאזין אימפקט בצורה של כוחניות או ססגוניות.

גם הקצב האיטי שנשמר כמעט לאורך כל האלבום זאת תכונה שאני לא כל כך מכיר. יש אלבומים איטיים יותר ופחות כמובן, אבל בדר"כ באלבומים כאלו יבחר המבצע (או המעבד) לתת את הפאנצ' בצורה של שוני קיצבי או דרמטי. כאן אני לא מוצא תכונה כזאת, ואולי דווקא זה מה שמעניק את הפאנצ'.
בנוסף, אני מתפלא כל פעם מחדש שזהו אלבום בכורה. משהו בו מרגיש לי מאוד מגובש (נגנים) ובוגר (קומפוזיציות) ונטול חרטות שהייתי מצפה למצוא באלבום בכורה מודרני.

ועם זאת, קפיצה ל- Being There השלישי בסדרה מרגיש לי אף יותר מגובש מכל הבחינות. אני לא יודע כמה יוצא למשתתפים לנגן יחד בין האלבומים אבל איכשהו מרגיש לי שהם עברו יחד עוד כברת דרך.

Being There גם מעורר אצלי תחושות יותר קיצוניות, בין אם זאת הערכה של יופי, הפתעה או ירידת מתח הן כולן יותר עוצמתיות.

אבל אין בכך לומר שזה יותר או פחות טוב מהתחושות המינוריות יותר של Changing Places (למרות שבאופן כללי, אני בעד לקבל כמה שיותר רגש ממוזיקה). ל- Changing Places יש את התכונה שהוא נשמע מאוד שונה בהאזנה יעודית ( :) כאשר רק מאזינים ולא עושים משהו מסיח תוך כדי) לעומת האזנה כמוזיקת רקע. הייתי מרחיק לכת ואומר ממש כשני אלבומים שונים.

מי שיחפש בוודאי ימצא באלבומים האלו מגוון השפעות. החל בקצת ג'אז אמריקאי, הרבה אירופאי, לא מעט קלאסי, ואלס ואפילו Soul. אני לא מהמנתחים, אבל אלו היו ממש בולטים.

משלים את חווית ההאזנה סאונד ראוי ביותר. כמה מרענן להיות מופתע לטובה מאיכות ההקלטה. אמנם לא צריך להיות סיפור גדול מידי להקליט טריו פסנתר, באס ותופים, אבל לצערי לא כל הקלטה נשמעת כך. הכלים מקבלים את מלוא גווניהם, אינם מוסתרים ואינם מובלטים בצורה מלאכותית. בעיקר מפתיע לטובה הפסנתר.
לא ממש השוותי, אבל נדמה לי שדווקא העדפתי את הסאונד של האלבום הראשון על השלישי.

אני מקווה ששמתם לב שלא אמרתי דבר על The Ground, השני בטרילוגיה. ובכן הסיבה הפשוטה היא שטרם רכשתי אותו (כל פעם שוכח לרוע המזל). אני בטוח שהוא לא פחות טוב מהאחרים משום שפיתחתי סוג של אמונה בטריו הזה. בכל מקרה אם יש למישהו מה לעדכן בנושא שירגיש חופשי.

אני כנראה אחכה שיצא Restored, Returned וארכוש אותם כבר יחד.



תוספת של הרגע האחרון:
מסתבר שהמשפט שלי על ECM עורר מחלוקות, סערת רגשות וכמעט שנערפו ראשים.
אז אפשר להרגע, ברור לי של- ECM יש לא מעט מהמלודיים, יש שאומרים הרבה יותר מידי, כאמור יש גם כאלו שאני מאוד אוהב, אבל בשבילי זה דווקא לייבל שונה מהאמריקאיים, ואני לא משתגע על כל/רוב מה שעושים שם. תתבעו אותי.




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות