פורסם: 19/10/11 09:53 ע"י eyalp


Tom Waits - Bad As Me



badasme500.jpg



החיים היצירתיים של טום וויטס ארוכים. בעולם הרוק אין לו מקבילה ביכולת לשמור על איכות יצירה גבוהה כ"כ הרבה שנים. ברוב הכמעט מחלט של המקרים מדובר במקסימום 20 שנה פוריות שמסתיימות בערך בגיל 40 (בהנחה של הישרדות קיומית..), כאשר ההמשך אינו עומד בקנה המידה של אותה רמת יצירה. וויטס שומר על רמה אחידה פחות או יותר ובגיל 62 הוא יכול להמשיך ולהוציא אלבום מצוין, שאינו נופל ברמתו מאלבומיו הגדולים.

Bad As Me נחשב לאלבום האולפן ה- 17 שלו, 7 שנים לאחר Real Gone . לא ברור לי אופן ההתייחסות ל- Orpahns (שיצא לפני כ-5 שנים) שהוא ברובו אסופת שירים שלא יצאה באלבומים אחרים, כמו גם קאברים, אבל כלל גם שירים חדשים.

האסוציאציה הראשונה שעורר אצלי השם הייתה לספרו של דניס רודמן –
Bad As I Wanna Be . האם חשב וויטס על רודמן (בהחלט סוג של 'ילד רע'..) כאשר ניסח את השם? יש מצב. נטייתו לפרודיה יכולה גם לתמוך בכך. האם זו הצהרה של מי שאומר- 'שמעו, אני עושה מה שבא לי' ? אולי, אבל באופן מרכב.כלומר, אכן וויטס עושה ככל הנראה מה שבא לו, אבל הוא מודע לכבלים ולמגבלות האנושיות, ובנוסף, נראה שאי אפשר ממש לחשוד בו שהוא 'רע'. כלומר, בעיני השם הוא ככל הנראה פרודי.. רוצה אולי לומר- תשמעו, אני נשמע שתוי, הקול שלי חצצי ומרוסק, קראתי ג'ק קרואק, אני ציני, לגלגן ושובר מוסכמות ואפילו קית' ריצ'ראדס מנגן לי באלבום, אבל אל תתרשמו מכל אלו יותר מדי, ותעזבו אותי מקלישאות, גם כשאני לכאורה מנסה למכור לכן אותן..ובעיקר- אתם רעים כמוני.
בשיר הנושא עצמו חוזר וויטס שוב ושוב על ההדגשה- "אתה/ם רעים כמוני". ..לא טוב אתם אומרים? זה מספיק טוב בשבילי ... אמרו לי שאתה/ם לא טובים, אבל אני יודע שתדאגו לכל צרכי.."

אבל אחרי שאמרנו את כל זה אפשר להגיד , כן ..צריך להיות גם 'רע' באופן מסוים, כדי לחיות את האמת שלך. וויטס חי אמת. כך זה נראה לפחות. הוא יצירתי בטירוף, הוא חדשן, הוא לא עושה חשבון, יש לו הומור אדיר, הוא משורר, הוא שחקן, הוא מספר סיפורים, הוא לא כמו אף אחד, והוא בעיקר יודע לרגש.

13 שירים באלבום. 3 נוספים במהדורת הדלוקס. כל המרקחת המוכרת כאן- המקצבים, הקרקושים, כלי הנשיפה, גיטרות נהדרות, בלדות וטקסטים מצוינים.
ב 'שיקאגו' מתייחס וויטס לאפשרות לעזוב חיים ומקום למען אפשרות חדשה ותקווה, ולהגר, לעיר או לארץ אחרת. בהיסטוריה האמריקאית עברו גלי הגירה פנימיים דרך שיקאגו. יש כאן ביטוי לתקווה ומשאלה לפתיחה של דף חדש, אבל אולי גם מבט מעט אירוני על הכמיהה הזו..
ב- 'מסופק' הוא מנהל דיאלוג עם שירם של הסטונס (כאשר ריצ'ארדס מנגן בו..) ופונה אליהם ישירות, "תקשיבו לי מר גא'גר ומר ריצ'ארדס, אני אגרד איפה שנעקצתי". השיר בכללו מתייחס למוות ולקונטרסט בינו לבין שאלת הסיפוק. "לפני שאמות אהיה מסופק, אומר שאני מסופק".

אם לסכם על מהות מקשרת ומאחדת בין הטקסטים הרי שהאבדן,הזמניות והקושי לקבלה, משחקים גורם מרכזי בהם. יחד עם ריצ'רדס הוא שר כה יפה- "אני העלה האחרון שעל העץ, הסתיו לקח את השאר, הוא לא ייקח אותי...אני כאן מאז אייזנהאור..אהיה כאן לעד..אם יחתכו את העץ , אופיע בשיר"

זה זמן רב ששיריו של וויטס נחתמים תחת הכותרת וויטס/ברנן. קת'לין ברנן היא אשתו של וויטס מאז אמצע שנות ה- 80. מהו חלקה בכתיבת השירים לא ברור. בקרדיט המשותף מייחס וויטס לאשתו שותפות יצירתית שווה בדיוק בפי שחתמו רוג'רס והמרשטיין, לנון ומקרתני או ג'אגר וריצ'ארס על שיריהם. מעניין מה באמת מקומה בכתיבה.

עוד ראוי להוסיף את השותפות הנפלאה של וויטס עם מארק ריבו. איזה גיטריטס אדיר. כמה ליריקה ונוכחות. ריבו הוא צייר רקע לירי מאוד, כביכול לא דומיננטי אבל נמצא בכל פינה. משורר של הגיטרה.

כדאי ללכת על מהדורת הדלוקס למרות היוקר. תוספת של 3 שירים וסיפרון מפואר למדי. ככה מנסים כנראה להתמודד עם הורדות..





hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות