"אחד מהדיסקים בארון מושחל למערכת, ומשני המלבנים הגדולים בוקע קולו של זמר הבריטון דיטריך פישר-דיסקאו שר את המחזור "אהבת משורר" של שומאן. מה "בוקע קולו"? פישר-דיסקאו קם באותו הרגע מקברו, נכנס בעצמו לבית שריף והתיישב מולנו, שר באוזנינו, כל דקויות קולו נשמעות, כל פראזה מצטיירת כתמונה מול העיניים, כל מלה מקבלת את ההבעה הפרטית והחד-פעמית שלה ושלה בלבד, במתיקות צליל שהבהירה פתאום כמה גדול הוא באמת.
מול הרמקולים האלה העולם החיצוני מתרחק ונמוג, ונדמה שההבלים שלו אבסורדיים מתמיד. היה צריך להתנתק ממש בכוח מ"חודש מאי הנפלא" ושאר האוצרות שהשמיע פישר-דיסקאו כדי להתחיל לשוחח. "

כך נעם בן-זאב בתיאור הרמקולים האלקטרוסטטיים של נעם שריף, בכתבה היום בהארץ גלריה.

כן, הוא הוזכר בעבר בתור אודיופיל. אאל״ט, יש ברשותו רמקולים של קווד.

איתמר, אכן.. זה עובד אצלו פיקס כי החלל מאפשר מיקום אופטימלי.

שיזמין אותי, אוכל לאשש זאת
אישיות מעניינת ללא ספק...

אם אני זוכר טוב זה לא רק החלל, זה גם הבנייה בעץ