עכשיו 19/03/24 11:58

פורסם: 07/09/11 20:10 ע"י aloni


Teddy Pardo TeddyAmp MB100



Teddy Pardo TeddyAmp MB100


כאודיופילים יוצא לנו לקרוא או לשמוע על (וכמובן את) מוצרי אודיו מכל העולם. אל תגידו לי שאף פעם לא קרה לכם, כאשר נתקלתם במוצר אודיו מאיזו מדינה קטנה או איזוטרית וחשבתם לעצמכם איך זה שמלבד מורל (בתחום הרמקולים) אין לנו שום ייצוג בתחום האודיו המסחרי.
(אני לא מדבר על ישראלים במקור שפתחו חברות בחו"ל או על כאלו המייצרים בכמויות זעירות לשוק המקומי)

ואז הגיע תדי (לא ביל). אני מניח שכולם כאן כבר שמעו את השם תדי פרדו, יצרן אלקטרוניקה כחול לבן. כפי שסיפרתי בסקירת ספקי ה- Evo וה- V-DAC, סיפור הסינדרלה התחיל בייצור ספק לשימוש עצמי (למוצרי Naim) בעל מעגל רגולציה לא קונבנציונאלי, משם התפתח לייצור מסחרי של אותם ספקים ואחריהם גם ספקים למוצרי אודיו אחרים (כולל התפתחות של אותם מעגלי רגולציה).
מוצר האודיו המלא הראשון שיצא לאור הינו ממיר דיגיטל לאנלוג (לו האזנתי מספר פעמים על הסטאפ שלי אך לא ממש בחנתי אותו) ולאחריו מגברי סטראו ומונובלוקים. את האחרונים אנו סוקרים יחד היום.

TeddyAmp MB100



אני מתלבט מאיזה כיוון להתחיל לתאר את ה- MB100. טוב, בואו נפטר מהחלק הטכני שהכי פחות מעניין אותי...
ראשית, אם זה לא ברור, אנחנו מדברים על מגבר טרנזיסטורי שעובד בקלאס A/B וכאמור אנו בוחנים את גירסת המונובלוקים מה שאומר הגברה של ערוץ אחד פר מכשיר.

יש מגוון דרכים לממש הגברה טרנזיסטורית, וספציפית את ספק הכח שלה. היינו מצפים שמוצר של תדי יעשה שימוש כלשהו בקונספט הרגולטורים המיחד את הספקים אותם הכרנו – ואכן כך.
בכל מונובלוק שמונה רגולטורים מהם בגירסאות מיוחדות המיועדות לטפל בזרם גבוה שאינו נחוץ בספקים לתחום הדיגיטלי כדוגמה.

בתכנון מגברים בתחום הגבוה אנחנו רגילים לזהות שנאי מגודל ובנק קבלים אימתני המיועדים להתמודד עם בעיית העכבה ונפילות המתח בעת צריכה.
הקונספט של תדי שונה. בעזרת הרגולטורים הוא מספק לרכיבי ההגברה מתח יציב אך גם נקי מרעש זאת ללא צורך בשנאי גדול במיוחד או בנק קבלים רציני.

על פי תדי, גם מנגנון ההגברה הינו תכנון מקורי שלו, ומבוסס על JFET ללא פידבק שלילי בדרגת הכניסה שגם אחראית לתאום עכבות.

עוד דבר שאינו אופייני למגברים טרנזיסטוריים הוא נתון הספק שווה (100 וואט) לעכבה של בין 4 ל- 8 אוהם. כפי שתדי הסביר בשירשור זה, המגבלה הינה שרירותית ונועדה להגן על הרכיבים.

איך ואם כל הנתונים האלו מגיעים לידי ביטוי בהאזנה בפועל נגלה בסשן ההאזנה, אך כעת כששמנו את הנושא הטכני מאחורינו אפשר להתקדם לפיצ'רים.

Teddy Pardo TeddyAmp MB100


טוב, כצפוי ממגבר הספק בתצורת מונובלוק אנחנו לא מצפים פה ליותר מידי פיצ'רים.
ואכן אין הרבה כאלו.
כניסה אנלוגית בתצורת סינגל אנדד על RCA (אין כניסה מאוזנת)
שני טרמינלים לחיבור הרמקולים
מפסק כיבוי/הדלקה ראשי באחורי המכשיר ולד חיווי על הפאנל הקידמי.
זהו.

אין מצב סטנד-בי, אין גם טריגרים להדלקה.

Teddy Pardo TeddyAmp MB100


בתחום העיצוב אין לי כאן יותר מידי מה להגיד. סה"כ המוצר נאה על הצד הסולידי מאוד של הסקלה.
אפשר לומר שהאלמנט העיצובי היחיד כאן הוא הגימור המגורען (אני מניח שמדובר בהתזת חול) שבאמת מעניק מראה יותר מעניין מאנודיזציה רגילה.
הייתי משנה אולי את הלד שיהיה שטוח ואחיד עם שטח הפנים של הפאנל הקידמי במקום שקוע, אבל זה באמת זניח.

מבחינת איכות הבניה (חיצונית) וההרכבה יש לי כאן אמירות לשני הקצוות.
מצד אחד איכות הגימור הפיזית של המארז טובה, הקונקטורים יוקרתיים ונחשבים (למרות שאני לא מת על הטרמינלים האלו שקובעים את כיוון הכבל כשאתה משתמש בספייד), אבל לפחות באקזמפלרים שאני קיבלתי ההרכבה היתה מזעזעת.
הקונקטורים של ה- RCA בשני המכשירים היו משוחררים לגמרי, והמכסה של אחד המגברים היה מחובר הפוך מה שגרם לו לבלוט מקדימה. אומנם סידרתי את זה אבל אולי תראו שאריות מתמונות שצולמו לפני.
אני מניח שזה המצב רק בזוג האקזמפלרים שקיבלתי שהיו סט התצוגה של המשווק (מאסטרו אודיו) וכנראה עברו עליהם חיים לא קלים, אין לי ספק שהם יוצאים מהמפעל בצורה טובה אבל אני חייב להגיב על מה שקיבלתי.

ברמת נוחות השימוש אין לי שמץ של טענה. הם קטנים כך שאפשר להשחיל אותם כמעט לכל מקום, גם מי שרוצה בי-אמפינג או אפילו טרי-אמפינג לא יצטרך חדר שלם רק בשביל המגברים. אני חושב ששישה כאלו אחד על השני יתפסו פחות מקום ממגבר הסטראו שלי.
אני השארתי אותם דולקים כל הזמן כך שלא ממש השפיע עלי חוסר בכפתור סטנד-בי ואין לי ידיעה ברורה כמה זמן לוקח להם להגיע למצב עבודה אופטימאלי מכיבוי.

סטאפ


לא היו הרבה חידושים ברמת הסטאפ. צמד המונובלוקים הוצבו על יד המגבר שלי, חוברו לקדם עם אותו כבל אינטרקונקט ואותם צמד כבלי חשמל (למרבה המזל המגבר שלי גם דורש שניים).
הפרמטר היחיד שהשתנה מהסטאפ הרגיל שלי הוא כבל הרמקול, כמו בסקירת ה- LFD השתמשתי ב- Explorer 180L החדש של סילטק (נחושת) בשל קונקטורי הבננה שלו. כמובן שההשוואות למגבר שלי בוצעו עם אותו הכבל.

בחנתי את MB100 עם ה- WLM המוכר וגם עם צמד רמקולים יותר קשים שהיו בשלבים שונים של ההרצה שלהם רק כדי לקבל מושג יותר רחב על יכולות המגבר עם רמקולים שונים. הסשן לעומת זאת מתייחס רק ל- WLM.

Teddy Pardo TeddyAmp MB100


סשן האזנה


Bill Callahan – Sometimes I Wish We Were an Eagle
את האלבום הבא רכשתי בעקבות המלצת חברנו תומר123 באחד השירשורים. לקח לי קצת זמן להתרגל, אולי קלאהן והסגנון האינדי הזה קצת מגניבים מידי עבורי. בכל זאת עם הזמן, קצת התעמקות בטקסטים כדי להבין את הפרסונה, קצת להתרגל יותר לחצי הדיקלום, אני בהחלט יכול לסכם ולהגדיר את האלבום כיפי ומומלץ. בטח לאוהבי הז'אנר.

צמד המונובלוקים מתאימים לאלבום הזה מכל מיני בחינות, אך שתי התכונות החזקות במיוחד כאן הן העושר במיד הנמוך שמעניק לקולו הנמוך גם ככה של קלאהן עוד יותר דרמטיות, והאנרגטיות של התופים שהם כנראה הכלי הדומיננטי ביותר באלבום הזה.

בטרקים מרובי הבאס צמד המגברים מציגים את יכולתם לייצר משטח באס רחב ואיכותי שאינו משפיע על יכולותיהם בשאר הספקטרום. האלבום אגב כולל שילוב די אקלקטי של של כלים מסוגים שונים, ממקלדות אקוסטיות וחשמליות דרך גיטרות (שוב אקוסטיות וחשמליות) וכלי קשת שונים ועד קרן יער.
לרוב הכלים האורחים האלו לוקחים מושב אחורי לקולו של קלאהן וכלי ההקשה, חלקם ממש נחבאים, אך צמד המגברים לא נראה שמתאמץ לחשוף אותם בצורה מאולצת, הרוגע היחסי בתחום הטונאלי הגבוה לעומת העוצמה בתחום הנמוך אפילו עוזר להם להסתתר לעיתים. לא הייתי אומר שיש כאן בעיה כלשהי, זה סוג של פרזנטציה שאני די משוכנע שמתחברת לכוונת האמן.

Frank Morgan - You Must Believe In Spring
אין לי הרבה אלבומים המוקדשים לדואט סקסופון ופסנתר, בעצם היחיד שעולה לי לראש הוא של ג'ו לובנו והנק ג'ונס (שגם מבצע פה את טרק הנושא). מורגן לקח את הקונספט עוד צעד קדימה, חמישה פסנתרנים כשכל אחד מקבל סולו ודואט עם מורגן (ג'ונס וברי הריס קיבלו שני דואטים).

האלבום מתחיל עם סולו של קני בארון על But Beautiful שאולי מתחיל קצת מצ'עמם וכבד מידי אבל נבנה יפה וכשהוא מסתיים אני חצי מעופף. אז כמובן דואט עם מורגן, נפרדים מבארון וממשיכים עם פלאנגן. למרות התחלופה בפסנתרנים הצליחו לייצר כאן אלבום די אחיד ודי מעניין לטעמי, במיוחד לאוהבי המלודיה הרגועה. מי שצריך הרבה דרמות לא ימצא אותן כאן.

ואם נחזור לתחום הסוני, אני יכול להגיד שהפסנתר נהדר. כתבתי לי בהערות "מפנק ומעודן בגבוהים, מאסיבי למטה". מתאים.
אולי חסר טיפה אויר בתחום האמביאנס, קצת בפסנתר הגבוה וקצת בסקסופון, אבל זה גם פועל לחיוב. התחושה היא ששום דבר לא לוחץ, וגם לא ילחץ.

יש כאן תחושה מאוד מובחנת של מוזיקליות מהמגברים, אך זאת משולבת גם בתחושת ניקיון דבר שלא תמיד אופייני. התכונות האלו מצליחות להוציא יותר דרמה הן מהסולואים והן מהדואטים.


The Puppini Sisters – Betcha Bottom Dollar
לא אתפלא אם אף אחד כאן לא מכיר את האחיות פופיני, אבל אל דאגה, זה לא שחייבים. מי שחש נוסטלגי לתקופת שנות ה- 40/50 כדאי שידגום.
מדובר בהרכב בריטי ולא באמת באחיות, המושפעות כנראה מאוד מההרכבים ההרמוניים של שנות ה-40 וה- 50. הן לוקחות שירים מהתקופה (נגיד Sway ו Mr Sandman) ולוקחות אותם קצת לעתיד בעיבוד ושירים יותר מודרניים (באלבום הזה בעיקר סוף שנות ה-70 וה- 80 כמו קייט בוש, בלונדי והסמית'ס) ולוקחות אותם אחורה בעיבוד ומלבישות את הסיגנון ההרמוני הזה עליהם. נחמד במינונים מתאימים (יש לי בינתיים רק את שני האלבומים הראשונים, אני מניח שגם הבאים באותו סגנון).

אחת התכונות הבולטות ביותר בצמד המגברים היא תחושת הניקיון והדיוק שהם מעניקים.
אחרי שאתה קורא על אופי התכנון זה מאוד מתחבר למה שאתה שומע בפועל (במקרה שלי קודם האזנתי ואחר"כ קראתי, אבל לא משנה ) ומאוד מפתה להתרכז בנקודה הזאת לכן שמרתי אותה בכח לאלבום השלישי למרות שהיא מתבטאת בכל אלבום ששמעתי.
מה זה אומר ברמה הפרקטית? לא קל להסביר.
אני מניח שזה שילוב מסויים של שקט (רקע שחור), עם דיוק קיצבי (תחושה מאוד ברורה של קצב, צלילים מתחילים ומסתיימים בהחלטיות ובזמן) ועם דינמיות מצויינת (שינויי עוצמה מהירים וברורים).
כנראה גם חוסר בעיוותים אם זה משהו שניתן לשמוע באוזן.

על פניו סוג כזה של מגבר ידבר מאוד לטעם מסויים של אודיופילים ולמרות שמדובר בעיקרון רק בתכונות חיוביות אחרים יכולים להרתע ממגבר שמתואר כך. אני ביניהם.
אם מתארים לי כך מגבר זה נותן לי קונוטציות למגבר "דיגיטלי", אנליטי ומשעמם.

אבל כאן מגיעה לידי ביטוי הטונאליות של המגברים האלו. ל- MB100 באס מאסיבי (כולל מיד באס), ותחום גבוה די מעודן. מרוכך אפילו (אבל לא סתום ודי מפורט). זה מה שמעניק לו חמימות טונאלית המתרגמת גם לחמימות מוזיקלית (שיש בה משהו טבעי) והוא בשום אופן לא נשמע "אנליטי". לפחות לא במובן הרגיל בו משתמשים בביטוי.

טוב, ליהגתי כאן לא מעט. בואו נראה איך כל זה מתבטא באלבום של האחיות פופיני.
ניתן לזהות כאן יופי של הפרדה בין קולות וכלים, שקט ודינמיות חסרת פשרות.
הקונטרבס (ובכלל התחום הנמוך) ממש עצבני, הטונאליות מצויינת, יש לו בשר או "שומן" במידה מדוייקת ויש פירוט מצויין לכל אורך התחום הזה. עם זאת לעיתים יש לי תחושה של "מהירות יתר" – עניין של טעם ללא ספק (קשור לנושא שיוצג באלבום הבא).

התחום הגבוה מעודן משמעותית מהרפרנס שלי (המגבר שלי). זה מתבטא גם בצורת הפרזנטציה, צמד המונובלוקים שולחים את דמויות הסטראו בעלות תחום גבוה קצת פחות רחוק לרוחב וגובה הבמה (למרות שהבמה באופן כללי רחבה ועמוקה) ומעט מסרס את התחום הגבוה של קולן של האחיות ברמה הטונאלית. הקולות שלהן עדיין מזוהים ואנושיים לחלוטין אבל מרגישים מעט נמוכים (טונאלית) מהרפרנס שלי.

סיפקתי כאן נקודות לחיוב ונקודות לשלילה (לפחות על פי טעמי), מתבקש שבכל זאת אתן מדד לביצוע על מנת להעביר את החשיבות בעיני של הפרמטרים השונים. לכן אסכם באומרי שעם כל ה"מכשולים" הביצוע לטעמי מעל ומעבר למצופה.

Yechiel Hasson – Different Air
אני חושב שזה האלבום שהופיע הכי הרבה בסקירותי, אבל היתה לנו מנוחה ממנו לזמן מה ואני קורא לו חזרה לספסל הבחינה משום שרציתי אלבום מובל כלי אקוסטי, לא סולו אך כזה שמעניק את מירב המשקל לכלי אחד המוקלט קרוב עם שפע פרטים ואמביאנס. יתרון לכלי מיתר.

נתחיל עם הטונאליות של הגיטרה וזאת מתגלה כמאוד מלאה, "מתוקה" ומפנקת. אני אוהב את זה.
יש בשר בפריטות, יש דינמיות מצויינת.
כמה אפקטים (מחיאות הכפיים לדוגמה) אומנם מצליחים לעבור את גבולות הרמקולים, אך אני מרגיש שעם עוד טיפה טרבל היו יכולים ללכת רחוק יותר.

כאן יש לי צורך לדבר על תופעה נוספת הקשורה הפעם לתחום המוזיקלי.
אם קראתם עד כאן אתם כבר יודעים שאני סבור שצמד המגברים מעניקים חוויה מוזיקלית בהחלט. כאן אני משתמש במושג הערטילאי "מוזיקליות" בהקשר של מוצר המעניק חוויה המחברת אותך למוזיקה, ובעל יכולת לרגש.
עם זאת, לא אחת היתה לי הרגשה שמשהו בחוויה המוזיקלית שהמונובלוקים האלו מספקים מעט עצור. אולי מכני אפילו.

ניסיתי לנתח מהיכן מגיעה התחושה הזאת, ואחרי מחשבה והעמקה הגעתי למסקנה שיש קשר לצורה בה צליל מתפתח וגם נעלם (decay).
עם צמד המונובלוקים ההרגשה שלי היתה שהצליל מתפתח מהר מידי וגם נעלם מהר מידי. מצד אחד זה מצביע על דינמיות טובה, מצד שני לי זה מרגיש שמשהו חסר במוזיקה.

התייעצתי עם תדי בנושא. הוא טען שמעולם לא שמע "תלונה" כזאת ממישהו שהאזין למגבר.
הוא העלה השערה שזאת תוצאה של השליטה המלאה של המגבר ברמקולים, ושאולי ברמקול יותר קשה זה יתבטא בצורה שונה.
היה לי קצת קשה לקבל את ההסבר הזה, בכל זאת המגבר שלי לא חלשלוש, אבל בדקתי עוד רמקול יותר קשה רק על מנת לוודא. אותה התוצאה.

אם כן, לא מצאתי הסבר מניח את הדעת לתופעה, אך על הסט שלי היא היתה מובחנת וברורה לי גם ללא השוואה ישירה למגבר שלי, ובטח ובטח בהשוואה שכזאת.
נותר אם כן רק להעלות השערות מדוע זה קורה. יסלח לי תדי שאת הסבר ה"שליטה" אני לא קונה.

אני חשבתי על שתי אפשרויות. הראשונה היא שהאלמנטים האלו אליהם התרגלתי הם בעצם סוג של עיוותים. אולי סוג של pre/post ringing אולי עיוות אחר. וכאשר המגבר מצליח להתגבר על העיוות הזה חסר לי משהו.
אפשרות שניה היא שהתכונות האלו קשורות לתחום הטונאלי הגבוה, ומשום שהוא מעט מרוכך כאן שומעים אותן פחות.
אם לומר את האמת אף אחת מההשערות האלו לא מספקות אותי. מצד שני אולי זה לא כל כך חשוב מדוע, בכל מקרה מבחינתי זה המצב.

Mark Knopfler – The Ragpicker’s Dream
אנו עוברים במעבר חד מהגיטרה הענוגה של חסון לגיטרות של קנופלר וחבריו.

גיטרת הבאס כאן מצויינת. בשביל לשחזר טוב גיטרת באס צריך מגבר שיודע לספק תחום תחתון מלא אבל גם להיות מהיר ומדויק וזה מתאים כמו כפפה ל- MB100.
בכלל ל- MB100 באס נהדר אם לא הפנמתם את זה עד עכשיו. הוא מאסיבי בעוצמתו אך גם מוגדר ונשלט ולא מרגיש כ-"ניפוח" מלאכותי.

בגיטרה החשמלית אני לא מצליח לזהות את ה- "עצירה הפתאומית" עליה דיברתי באלבום הקודם. זה מתבטא יותר בכלים אקוסטיים.
התיפוף אומנם נשמע לי לעיתים מעט מכני, אך דינמי בצורה יוצאת מן הכלל.

כמו באלבום של קלאהן, האופי הטונאלי של המונובלוקים מחמיא לקולו של קנופלר שמשוחזר גדול, עמוק ומפנק. בכלל הייתי מתאר את שחזור כל האלבום כמוזיקלי ומפנק.

Teddy Pardo TeddyAmp MB100


סיכום


אחרי הדרך הארוכה הגיע הזמן לסכם. רוצים כבר עכשיו את השורה התחתונה? לא האמנתי שמוצר במחיר כזה יכול להגיע לרמה שהציגו צמד המונובלוקים של תדי.

יש בהם קסם מיוחד. דיוק, ניקיון, דינאמיות ושליטה מצד אחד, ואופי טונאלי מפנק עם באס מאסיבי וגבוהים מעודנים מצד שני.
שילוב של תכונות אלו מאפשרות להנות ממגוון מאוד רחב של ז'אנרים מוזיקליים (עם תלות כמובן בשאר הסטאפ) -
ווקאל, ג'אז, עולם, פופ, רוק רך (וגם לא כל כך רך), בלוז, קלאסית קאמרית וסימפונית.

הסוד הוא שז'אנרים שזקוקים לדינאמיות (קלאסית סימפונית, רוק, בלוז) מקבלים אותה בשלמותה, ז'אנרים הזקוקים לאמינות טונאלית וטקסטורת צליל (ג'אז, ווקאל, קאמרית) מקבלים זאת גם הם, למרות שהטונאליות מעט על הצד הרומנטי/חם.

רוחב ועומק הבמה מרשימים מאוד, בעיקר בחלק התחתון של הסקאלה הטונאלית.

ברמה המוזיקלית אליה וקוץ בה. פעם הגדרתי מוזיקליות כשילוב של תחושת קצב עם תחושת שקט (רקע שחור). אם זאת ההגדרה המלאה ה- MB100 מקבל ציון 100.
אך זה לא הסיפור המלא. כפי שציינתי בסשן, באלבומים בעלי כלים אקוסטים, ובעיקר מלודיים/איטיים חשתי מן תחושה של "יתר קצב". כאילו צלילים מתחילים מהר מידי ונעלמים מהר מידי. ברוק, בלוז, וסמפוניות מסויימות זה דווקא מהווה יתרון.
לדעתי יש לעניין פתרון, מי שכמוני היה מעוניין בעוד קצת decay יוכל כנראה לקבל זאת מאחד הרכיבים האחרים בשרשרת.

ברמת העיצוב/איכות/נוחות, גם אם לא מדובר בשיא השיק אני סבור שהמוצר מעוצב ובנוי ברמה ראויה ביותר, בטח בהתחשב במחירו ובפונקציונאליות שלו. יש רק לדאוג שרמת ההרכבה תהיה תואמת (כאמור האקזמפלר שהגיע אלי לא אמור להיות מייצג).
בעניין הנוחות, אם אין צורך להדליק ולכבות (אני לא עשיתי זאת) מדובר במוצרים נוחים מאוד למיקום בשל גודלם הצנוע.
הנה תמונה יחסית מול אבוקדו (די גדול):

Teddy Pardo TeddyAmp MB100


בקיצור יופי של מוצר, must audition למי שמחפש מגבר בתקציב שכזה.

נתונים טכניים

הספק: לפחות 100 וואט ב- 8 עד 4 אוהם.
מידות: רוחב 19 ס"מ, עומק 34 ס"מ, גובה 9 ס"מ
נתונים טכניים נוספים יפורסמו כשיסופקו על ידי היצרן.

סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר (לזוג): 12,000 ש"ח
משווק: מאסטרו אודיו




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות