עכשיו 20/04/18 09:58

פורסם: 14/09/09 12:04 ע"י Byrdio


Pergolesi: Stabat Mater - Claudio Abbado


כשחושבים על להתחיל להאזין למוסיקה קלאסית או להכניס ילד, או אפילו אדם מבוגר שרוצה להתחיל ולהיכנס לעולם הרחב והעצום הזה של מוסיקה קלאסית ..הדרך המוצעת בדרך כלל היא: האיטית, הנוחה והמלודית ביותר שאפשר לכוון אותו אליה.
קטעים קצרים, מהתקופה הקלאסית או הרומנטית יהיו הטובים ביותר כנראה, כדי להרגיל את האוזן, או כדי שיבין על מה מדובר לפחות.
גם אולי נעימות, יצירות, או קטעים מיצירות שהוא אולי מכיר, שמע במקרה
(צלצולים של טלפון – לא עלינו) וכו.

אצלי, זה היה קצת אחרת.
התחלתי להאזין למוסיקה קלאסית באופן רציני בגיל מוקדם מאד, זו לא הייתה המוסיקה ששמענו בבית. אך זו הייתה בסביבתי מחבר משפחה יקר, שלקח אותי תחת חסותו מייד כאשר התחלתי ללמוד גיטרה, בגיל 8.

אני נתפסתי דווקא ליצירות הקשות או ה"בומבסטיות" ביותר בז'אנר .. היצירות הכנסייתיות, המיסות והאורטוריות הגרנדיוזיות של המלחינים השונים.
תזמורות גדולות, לצד המקהלות הענפות ריגשו אותי עד מאד ומשם נפתחתי הלאה לדברים הקלים והקשים גם יחד, שמסתעפים מהתקופות ומהמלחינים השונים מאז ועד היום.

אחת היצירות הראשונות שהתאהבתי בהן, למעשה, ..הייתה ה-
Stabat Mater של PERGOLESI

Giovanni Battista Draghi – נולד ב 1710 וידוע בעולם המוסיקה בשם PERGOLESI.
הנער הצעיר שעבר לנפולי והתחיל ללמוד מוסיקה, היה מוכשר ביותר ועד גיל מותו (26) הצליח לכתוב כמה אופרות וכמה יצירות מדהימות ביופיין.

תמונה


אנו מתקרבים לשנת 2010 וקלאודיו אבאדו עם תזמורת "מוצארט" (והלייבל DG) חוגגים לו 300 שנה להיוולדו, בסדרת קונצרטים והקלטות מיצירותיו היפות ביותר.
ממש לאחרונה יצא האלבום הראשון מהסדרה, עם ה Stabat Mater היפיפה של המלחין וכן עם ביצוע\הקלטת בכורה, של הקונצ'רטו שלו לכינור סולו בליווי תזמורת.
קלאודיו אבאדו חתום בלייבל דוייטשה גרומופון אז כמובן, הדיסקים תחת שרביטם.

ההקלטה חיה והיא מעולה ביותר – ה Stabat Mater הפעם מוקלט בדיוק 30 שנה לאחר ההקלטה הראשונה של קלאודיו אבאדו ליצירה הזו בדיוק, באחד הפסטיבלים-
(Carinthian Summe Festival).
אך הפעם עם הסולנים : Rachel Harnisch ו Sara Mingardo, ובשונה
גם עם התזמורת שתחתיו כיום בפרויקט הזה וגם כמובן הבגרות והפרזנטציה האישית של המאסטרו אבאדו 30 שנה מאוחר יותר.
(באמצע היית הקלטה נוספת ב 1990 יחד עם ה LSO בדוייטשה גם כן) .

תמונה


למרות שהטמפו קל או איטי יותר, אבאדו מבצע את היצירה הזו במלא הרגש והאהבה.
שומעים בכל תו ותו את ההתמסרות שלו, יחד עם זאת של התזמורת, לעצבות ולמוסיקה הקודרת
שיצאה מהנער הצעיר.
זה בכלל הימם אותי שבחור כל כך צעיר (פרגולזי) הצליח לכתוב מוסיקה כה עצובה ומיוסרת בגיל צעיר כל כך. למרות שעבר תלאות ילדות, שאיבד את קרוביו והתמודד עם מחלות במשפחה וכדומה.

ליצירה, ביצועים והקלטות לרב והיא מפורסמת מאד בקרב אחיותיה מסוג ה Stabat Mater האחרות (שהוקלטו ובוצעו ע"י שלל מנצחים, תזמורות ומנצחים) של מלחינים שונים בכל הזמנים.

זאת יפה במיוחד.
"תזמורת מוצארט" משתמשת פה בכלי התקופה, לצד כלים מודרניים "רגילים" והסאונד שהיא מצליחה להפיק הוא אותנטי להפליא. אך עם פאנצ' וזרימה מאד עכשווית.
לא פעם הקשבתי לביצועים שונים של היצירה הזו ושפתיי, פי וגבותיי התעקמו למשמע הסאונד הצרוד החנוק או ה"קטן" מידי.
זאת לא אמורה להיות מיסה ענקית, או אורטוריה כנסייתית בה מאות משתתפים אך נפח כל שהוא בקרשנדו לפחות, צריך להיות לה. פה ושם אמנם, אבל עדיין.
מקהלה יחד עם סולנים שרים כאן יחד וההתמזגות שלהם עם התזמורת בניצוחו של אבאדו מרשימה ומאוזנת מאד.
שתי הסולניות עושות עבודה מעולה כאן, אם כי פה ושם יש מקומות שהייתי מעדיף סולנית אחרת מביצוע ישן יותר. אך זו ביקורת כדי "לחפש" אותן וממש לא "מגיעה" לעבודתן הטובה מאד שהן עושות כאן בדיסק.

היצירה מלודית ומדהימה ביופייה. אני התאהבתי בה משמיעה ראשונה למרות שהיא קצת פחות "נגישה" מחלק מהיצירות בז'אנר.
כנראה שהיה שם משהו שתפס אותי עוד בגיל מוקדם מאד.
ההקלטה והביצוע החדשים של אבאדו, מקסימים בעיני וכמובן באיכות הטובה של שנת 2009,
יש ערך מוסף אדיר, בכדי ליהנות מיצירות ענק שכאלו.

באלבום ישנן שתי יצירות נוספות שממלאות את המדיה עד סופה.
אחת מהם בבכורה עולמית. :idea:

ההקלטה הראשונה בהיסטוריה ל - "קונצ'רטו לכינור סולו" של המלחין.
זוהי יצירה בת 13 דק סה"כ שמחולקת לפי המשוואה הקונצרטנטית המסורתית לשלושה חלקים.
מנגן אותה פה באלבום - Giuliano Carmignola על כינור שנולד כמה שנים בודדות לפני שהמלחין נפטר . ב 1732 (נבנה ע"י סטראדיואריוס) .
התזמורת המלווה את סולו הכינור כוללת גם, שוב – כלי תקופה, כמו לאוטה, שמשתתפת באופן רציף כמעט בכל הקונצ'רטי ונשמעת לעיתים כמעט לבדה יחד עם התזמורת בפרק השני למשל
ובין תפקידי הסולו של הכינור. לצד כלים מודרניים כאמור.
צ'מבלו מנגן גם כן בכמעט כל אורך הדיסק. גם ב SM וגם בקונצ'רטי הזה. מה שמביא להרגשה עתיקה ומצלול מהתקופות ההן, כמעט באופן טהור ואולי באופן החזק ביותר שאפשר מכל כלי אחר (לפחות לתחושתי).

היצירה מלודית עם מצלול והשפעות עתיקות כמובן כיאה לשנת כתיבתה.
קצת מוזר, מכיוון שאנו מנוסים ורגילים להאזין לקונצ'רטים לכלי סולו מתקופות הרבה יותר מתקדמות. כך שהחוויה היית קצת חדשה מאידך ומעניינת מאד מגיסא.
לסקור את איכות הביצוע עפס, קצת קשה. מכיוון שזאת הבכורה העולמית של היצירה הזו.
אין לי רפרנס למבצע אחר. אך אני כמעט משוכנע שאם היו נותנים אותה לאויסטראק או למנוחין למשל, היא ללא ספק הייתה עם גוון שונה או עם אינטרפרטציה שונה מכל אחד הכנרים.
אך אין לי ממש את היכולת להחליט עד כמה טוב ביצע קרמיגנולה את היצירה, או רע אם כבר מדברים על כך.

בגדול : היא נשמעת טוב מאד, נגינתו מאוזנת והטכניקה בה הוא השתמש התאימה לתקופה.
כמו כן הסאונד שבצבץ לו מהאצבע ומהקשת יחדיו התאים לאופי היצירה ולמצלולים העתיקים.
הליווי הוא של אבאדו, כך שלטעמי הוא ללא דופי ללא קשר לסולן, לתקופה, או לאיכות ההקלטה.

בסוף הדיסק אבאדו וDG החליטו גם להכניס את ה Salve Ragina ב C מינור.
הסולנית ששרה ביצירה המופלאה הזו היא : Julia Kleiter הנהדרת.
לטעמי, זאת סגירה נחמדה ויפה ובחזרה לקולות ולכתיבה המסורתית של פרגולזי, למלודיות ולשמימיות שהוא ניסה להעביר בתקופת חייו הקצרה.

תמונה


לסיכום-
האלבום מרתק במיוחד לאוהבי מוסיקה, אך בפרט לאלו שמתעניינים במוסיקה כנסייתית וגם קצת במוסיקה עתיקה.
זהו לא האלבום הסטנדרטי של הקונצ'רטו לכינור של XYZ ...אלא משהו מעבר לכך באופנים דרמטיים.
מוסיקה מדהימה ויפה בביצוע מרשים ומעורר יראה מהמאסטרו אבאדו ומהתזמורת "מוצארט".
יחד עם בכורה עולמית לקונצ'רטו לכינור של האיטלקי שמת טרם זמנו ..הופך הדיסק להיות רכישה מכובדת ומרגשת ביותר .. טוב... לפחות לי היא הייתה.

מומלץ !

א. (F)





hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות