עכשיו 19/03/24 11:50

פורסם: 07/07/10 21:41 ע"י aloni


ממיר דיגיטל לאנלוג Simaudio 300D



Clear Audio Concept


טוב רבותי, אחרי חופשה בת שלושה שבועות מהתחום הדיגיטלי אנו חוזרים אליו עם מוצר מעניין מבית היוצר הקנדי Simaudio.
התוודענו כבר לחברה לקראת סוף שנת 2009 עם צמד המוצרים I.5 ו CD.5 ועכשיו הגיעה העת לבחון את ה- 300D ממיר דיגיטל לאנלוג (DAC)* - תוספת חדשה יחסית בליין החברה.
* אם אינך בטוח מה הוא DAC ומה תפקידו מומלץ לקרוא את הסעיף הרלוונטי בסקירת ה- V-DAC.

Simaudio 300D



כידוע לחברת Simaudio שני קווי מוצרים עיקריים, ה- Moon וה- Moon Evolution היוקרתית. ה- 300D מתברג בסדרת ה- Moon אך למעשה הוא הממיר היעודי היחיד כרגע בכל ליין החברה (ה- 750D אומנם יכול לשמש כ-DAC לכל דבר ועניין אך כולל גם טרנספורט).

אם ננסה לשייך את ה- 300D לקבוצת שוק יותר גנרית נלמד שהוא שייך לסביבות אמצע/ראש קבוצת ה- budget, כלומר הוא לא מתחרה בשוק המוצרים האקזוטיים אלא דווקא בשוק רווי מאוד של מוצרים, שהרי אנו רואים שכמעט אף חברה לא רוצה למצוא את עצמה מחוץ למשחק בתחום הדיגיטלי המתפתח.

אך בואו ניגש לתכלס ונתחיל עם הפיצ'רים. אולי הפיצ'ר הבסיסי ביותר בממיר הוא כמות וסוג הכניסות הדיגיטליות. ה- 300D מתהדר בשתי כניסות SPDIF קואקסליות (חיבור RCA), כניסה אופטית בחיבור toslink וכניסת USB (עוד על זו בסעיף הסטאפ ובסיכום).
הכניסה האופטית והכניסות הקואקסליות תומכות בתדרי דגימה בין 44.1khz ועד 192khz (כולל כל המכפלות המקובלות שביניהם) עם עומק דגימה של 16 ביט ועד 24 ביט, ואילו כניסת ה- USB מוגבלת ל- 44.1khz או 48khz ועומק דגימה של 16 ביט בלבד.

Clear Audio Concept


נחמד לגלות שמלבד יציאות אנלוגיות סינגל אנדד בחיבור RCA ה- 300D מציע יציאות אנלוגיות מאוזנות בחיבור XLR (כמובן).
עוד על הדופן האחורית נמצא שקע 3.5 מ"מ המיועד לשליטה במכשיר בעזרת פקודות IR ממכשירים התומכים ביציאה שכזו. למרות שחיפשתי במדריך המשתמש ובאתר לא מצאתי את הקודים או אפילו את הפקודות המאופשרות בסיטואציה זו.

על הפאנל הקידמי נמצא שתי עמודות לדים. העמודה הימנית מסמנת את הכניסה הפעילה ומתחתיה כפתור הבורר מסוג טאצ', ואילו העמודה השמאלית מסמנת את תדר הדגימה הפעיל כרגע ומתחתיה כפתור ההפעלה/כיבוי (standby לא מתח).

Clear Audio Concept


Clear Audio Concept


אם נגלוש לרגע לקירבי המכשיר ולאופי פעולתו, נציין שאת פעילות ההמרה של האות הדיגיטלי לאנלוגי מבצע שבב Burr Brown PCM1793. על פי מדריך המשתמש המכשיר מבצע upsampling פנימי קבוע ל- 352.8khz ב- 24 ביט (פי שמונה מרזולוצית תקליטור CD סטנדרטי ברמת תדר הדגימה) האם זה פועל לטובתנו? על זה ננסה לענות בסשן ההאזנה.

החברה טוענת לשימוש במנגנון clocking דיגיטלי יחודי שהופך את הג'יטר לבעיה לא רלוונטית. איך בדיוק הם עושים את זה ועד כמה נכונה הטענה? על זה קשה לי לענות, מה שכן, כפי שנראה בסשן ההאזנה ניגון דרך מחשב אכן היה מוצלח במיוחד.

לא נשכח להתייחס גם לעיצוב ולאיכות הבניה (החיצונית), וכאן אין שום ספק שיש לנו עסק עם חברה רצינית ומוצר מושקע. אך זה לא שה- 300D מצופה בזהב ושוקל 50 קילו. ממש לא.
למעשה הוא מזכיר במידה מסויימת את ה- DL3 של PS Audio רק בנוי יותר לגובה מלרוחב והפלטה הקידמית יותר מעוצבת עם הלוּק העדכני של החברה, וכוללת צידיים מעוגלים ומן מסילה רוחבית בתוכה ממוקמים שני הכפתורים. וכמובן אי אפשר בלי הסמל המבריק במרכז.

Clear Audio Concept


סטאפ


חווית הסטאפ עם ה- 300D היתה מעניינת ולא שיגרתית, אני שמח שהוא בילה כאן זמן ארוך במיוחד כך שיכולתי להגיע איתו למקום שהגעתי.

המכשיר הגיע אלי כבר לאחר ברייק אין לטענת היבואן, אם לא היה כך הדבר היה לי יותר קל להסביר את הממצאים.

ובכן, בחיבור ראשון וארעי בשימוש המחשב וה- Essence ST כמקור, תוך שאני יודע שתאריך פירסום סקירתו של ה- 300D עוד רחוק, קיבלתי סאונד פתוח, אוורירי, יש שיגדירו אותו מעט רזה. מבין ה- DACים שנסקרו עד כה הזכיר לי יותר מכולם את ה- YBA WD202.

השארתי את ה- 300D מחובר למשך תקופה ארוכה עם שימוש ארעי ולא ביקורתי פה ושם. ככל שעבר הזמן יצא לי להאזין לו בקונפיגורציות שונות ומשונות. מגברים, רמקולים, מקורות, hiFace, אפילו את המחשב שידרגתי קצת בדרך.
עם הזמן הרגשתי שאני נהנה יותר ויותר מהתוצאה דרכו, אך עומס הסקירות לא הניח לי להתעמק בעניין יותר מידי.

המועד בו ממש התחלתי להאזין בצורה ביקורתית ולכוונן את הסטאפ בהתאם היה כשבועיים לפני פרסום סקירה זו. התפלאתי לגלות שהסאונד השתנה (השתפר) משמעותית מזה שהכרתי בתקופה הראשונית.
הוא עדיין היה על הצד השפוי של הפרזנטציה, אבל כעת אני לא חושב שמישהו היה מגדיר אותו רזה או קטן. הוא זכה לשיפור משמעותי במוזיקליות, הבאס היה כעת יותר דומיננטי, גם בעוצמתו וגם בצורה שהוא מעביר את הטונים הנמוכים ביותר.

ניסיתי לחברו לפרה בשני סוגי החיבורים האנלוגיים שהוא מציע, ושניהם עבדו יפה מאוד, אך שונה.
החיבור המאוזן הציג סאונד יותר מרשים, יותר וואו פאקטור, אך לטווח הארוך העדפתי את חיבור הסינגל אנדד עם תצוגה יותר רגועה בקצוות אך מאוזנת עם המיד ובסה"כ לאוזני יותר מוזיקלית למרות שקצת פחות "שקטה".

ובאמת לאחר כל האמור, כולל שימוש באינטרקונקט מסוג RCA (דווקא לא יקר במיוחד) התקבלה תוצאה מאוזנת טונאלית, עם סאונד טיפ טיפה מתוק ופעמוני ויחד עם זאת מהיר ובעל באס מוגדר ולא פחות חשוב מוזיקלי.

Clear Audio Concept


בשילוב ה- MBL 8011S (מגבר) וה- 5011 (פרה) התוצאה היתה מצויינת, על הצד המדוייק, אימג'ינג ללא רבב ופרזנטציה לא גדולה, יש שיגידו אפילו קטנה, אני קורא לה ריאליסטית. עם ה- 1611 כפרה וה- 9007 הסאונד גדל בנפחו והבאס (יותר המיד באס) קיבל בוּסט של עושר ועוצמה (ניפוח :) ) אך כזה שדווקא התאים ל- 300D.

נשאר לי לבחור את המקור הדיגיטלי לבחינה. אני יודע שרוב מי שירכוש ממיר במחיר הזה מחפש לבנות מקור מבוסס מחשב לכן המחשב הוא הבחירה הנכונה, השאלה אם נשתמש בחיבור USB או SPDIF (דרך כרטיס הקול Asus Essence ST).

חיבור ה- USB מוגבל כאמור ל- 48khz אך זה דווקא פחות מפריע לי, מה שיותר מפריע לי הוא שבחיבור זה הקסם שהתחלתי לקבל מהמכשיר נעלם כאילו לא היה ובמקומו אני מקבל ארטיפקטים דיגיטליים פה ושם, ומן יובש מוזיקלי (אומנם לא בכל חומר אך יותר משהייתי רוצה לקבל).

חיטוט באתר היצרן הפגיש אותי עם הצהרה אמיצה של Simaudio שאומרת: "חברה, אומנם סיפקנו כניסת USB אך זו נמצאת בעיקר מטעמי נוחות ואנו מודעים לכך שהיא נחותה מהאחרות. אנו ממליצים לעבוד עם כניסת ה- SPDIF אם דרך כרטיס קול או דרך ממיר USB ל- SPDIF מצד שלישי".

הי! זה בדיוק מה שאני עושה. אכן עבדתי עם ה- hiFace שניגן נהדר דרך ה- 300D וכן בשילוב ה- Essence ST. אהבתי יותר את ה- hiFace, אולי אפילו הרבה יותר, אך מכיוון שאני חושב שהוא מוצר די יחודי לא הרגשתי נוח לעשות את הסקירה איתו שכן הוא עלול לתת רושם אופטימי מידי על הקורא וברור לי שהוא לא בבעלותו של כל אחד (גם לא שלי). הבחינה תהיה עם ה- Essence ST אם כן, ולמרות שמישהו ניסה להכפישו אני חושב שהוא כרטיס נהדר, היום אפילו יותר מיום כתיבת הסקירה שלו.

Clear Audio Concept


סשן האזנה


Rava/Bollani - The Third Man
ידעתי שאני עומד להציג לפחות הקלטת ג'אז ECMית אחת, כמה מתכונותיו של ה- 300D פשוט דורשות זאת, אך לא הגעתי עם תחושה מקדימה לגבי איזה אלבום או אפילו סוג אלבום זה יהיה.

לבסוף בחרתי את הצמד האיטלקי באלבום לא קל במיוחד. אלבום עם שפע של תחושות, החל מהצליל החם והרומנטי, דרך תחושת האפלה, הדרמטיות, הכאב, הדקירה ועד השמחה, או לפחות האופטימיות.
עבורי זה יותר אלבום קונספט מאשר שני נגנים מוכשרים המנגנים יצירות מוכרות יותר או פחות, ואני בכלל לא בטוח שבחודשים המועטים שאני מאזין לו הספקתי לפצח אותו לחלוטין.

אך אנו כאן לדבר על הסאונד, ובהקשר הזה ה- 300D עושה כאן עבודה מעניינת מאוד. אופי שונה של ציוד מוציא מהאלבום הזה דברים אחרים, וה- 300D מצידו מוציא מהאלבום בדיוק את מה שאני רוצה.
ערמות על ערמות של אווירה.

כפי שנלמד במהלך הסקירה ה- 300D מתאפיין בצליל ניטראלי מבחינה טונאלית, על הצד הפתוח אך חלק, מאוזן אך לא אנליטי, בעל פרזנטציה שפויה אך לא רזה מידי.
ואולי יותר מהכל, כאמור, הוא מוציא הרבה אווירה. זאת תכונה שבהחלט מתחברת לי עם מקורות שעושים אפסמפלינג, ואולי העובדה שה- 300D עושה אפסמפלינג קבוע ל- 384khz תורמת לתחושה הזאת, אך כפי שאתם יודעים רבותי אפסמפלינג היא לא פעולת קסם ורבים המקרים בהם היא יוצרת אווירה אך כזאת מלאכותית, לעיתים אפילו לא נעימה עם אנרגיה מזיקה בתחום הגבוה עד כדי הצקה ממש.

לא זה המצב עם ה- 300D, האווירה באלבום אומנם מודגשת אך רק על הצד החיובי. החצוצרה של ראבה מרחפת בחלל עם הרבה extension (צריך למצוא מילה בעברית, אני כל פעם מסתבך עם התיאור הזה) בתחום הגבוה, שומעים את גוף הצליל יחד עם האויר הנפלט אל החלל מהכלי, ולמרות שהיא אולי לא מוצגת בשיא ה- bloom היא יוצאת מספיק החוצה מנקודת המוצא על מנת להשמע לי ריאליסטית לחלוטין.

הפסנתר של בולאני מרוויח גם הוא מהאופי של ה- 300D, ובכלל אהבתי מאוד פסנתרים על המכשיר הזה. נכונים, ללא תוספות מיד מיותרות, ללא גודל משתנה, אך עם הרבה צלילות, פתיחות, ושיחזור עד הויבראציה האחרונה של התו. צליל התקפי כשצריך ורך כשצריך. בקיצור – נכון.

Johnny Cash – American IV The Man Comes Around
קצת קשה לי לזכור איזה מאלבומי אמריקאן של קאש ידידי יצא לי כבר להציג כאן אז תסלחו לי אם הוא כבר הופיע איפשהו. וגם אם הופיע, אין גבול לזמן המסך שמגיע לאלבום הזה ולמי שמאחוריו.

עם חומרים מגוונים מבית היוצר של קאש, Nine Inch Nails, פול סיימון, לנון/מקרת'ני, סטינג כולם מקבלים את הטוויסט המחוספס ועדיין נוגה של קאש עם הרבה תחושה כואבת של סוף.
אני אוהב גם את שיתוף הפעולה עם אפל והנלי שמעניקים קולות רקע וקייב במן חצי דואט ואני אוהב גם את העובדה שמדובר רק בטרקים בודדים.

הצורה שה- 300D משחזר את האלבום הזה אולי לא תקלע לכל טעם. יש אומנם כמה דברים שהוא עושה טוב בצורה אבסוליטית, כמו הפרדת הכלים ובניית הבמה והנכונות הטונאלית אך למרות שההקלטה הזו טובה יחסית ה- 300D חופר מספיק עמוק לתוכה כדי להחצין את העובדה שיש בכל זאת כמה קטעים די מוגבלים. יתכן שיש שיעדיפו ייפיוף של ההקלטה, אם בעזרת גודל, אם בעזרת טונאליות מחמיאה או אולי סתם לא לשקף את המגבלות. אני בכל אופן מסתדר עם הדרך בה ה- 300D פועל יפה מאוד.

אני אוהב לשמוע את קולו של קאש בגוון שנשמע לי נכון לחלוטין, אני אוהב לשמוע ולהרגיש בדיוק איך הוא הקליט את השיר וכמה קרוב היה למיקרופון בכל משפט, את היופי שבפריטת הגיטרות ואת תחושת הסטודיו ה"ביתי" שמתבטאת בחלק מהטרקים.

Eliane Elias – Bossa Nova Stories
הגיע הזמן לעבור למשהו יותר סנסואלי לוודא שנכונותו הטונאלית ואופיו השפוי בתחום הפרזנטציה של ה- 300D לא יפגע לנו ברגש של אלבומים מסוג זה. ומה יותר סנסואלי מבוסה נובה?

בעצם כשאני חושב על זה, הצורה שהגב' שבנידון מעבירה את השירים לא נשמעת לי בדר"כ סקסית במיוחד, יותר חמה, נעימה, רגועה אך קצת מכנית או מאולצת לעיתים. לא נורא, זה עדיין יפה.

ה- 300D די הפתיע אותי בשיחזור קולה של אליין, ציפיתי לקול טיפה יבש, אולי רזה אך לא, ממש לא. קולה משתחזר מולי בגודל מלא עם גוון חם, אפילו חם מאוד וטיפה סגור כפי שההקלטה מכתיבה.
חבל שבטרקים רבים הפסנתר, אחת ממעלותיה של הכוכבת, קצת מוסתר בהקלטה מאחורי קולה הגדול של אליין, הפרקאשן והבאס. אך באלו שהוא כן מקבל במה אני אוהב את משקלו ואת האופי המעט כבד של הניגון עליו. ולעומתו כלי ההקשה יוצאים בצורה מהירה ועדיין בעלת גוף, הבאס נהדר, מלא, נמוך, נשמע תמיד, מפנק כזה.

מבחינתי האלבום הזה מהווה נקודה חשובה מאוד בסקירה. הוא מוכיח לי שה- 300D איננו One trick pony, הוא יודע לשנות את עורו בהתאם להקלטה. וזה נכון ברמה המוזיקאלית כמו שזה נכון ברמה הטונאלית. ה- 300D יודע להיות מהיר ושקוף להקלטות הזקוקות לזה, אך הוא יודע גם להיות איטי ומפנק מהצד השני. חשוב מאוד.

חווה אלברשטיין – החיטה צומחת שוב (אוסף)
העובדה שאלבום הבוסה נובה הקודם מציג סאונד מאוד חם גרם לי לחשוב שעל מנת לתת ייצוג מלא לווקאל הנשי נצטרך לבדוק גם הכיוון השני, סאונד יותר דק, מזוקק, גבוה, יכולתי להשתמש לצורך הזה בעשרות אלבומי ג'אז עם זמרות מהסגנון אך בא לי לנסות משהו שונה והאמת הרבה יותר מאתגר.

עבורי האוסף הזה של אלברשטיין יכול לספק את המגוון הרגשי שבין חוויה שמיימית, לשעמום גמור ועד סבל קטסטרופלי קורע אוזניים והכל בתלות בסטאפ המנגן אותו.

סטאפ שמן, חם או לא חושפני יקלע בדר"כ להגדרה האמצעית, סטאפ חושפני אך בהיר או רזה מידי בטח בשילוב מחשב עלול לספק את החוויה הקטסטרופלית ורק סטאפ מאוזן, חושפני, מרגש ומוזיקלי יכול להעביר בי את החוויה הראשונה.

ולמרות שאנחנו משתמשים במחשב, אני יכול לסכם שאנחנו בהחלט נמצאים בגיזרת החוויה הראשונה. קולה של אלברשטיין צלול ומזוקק, גם כשהוא עולה גבוה אין סימני ארטיפקטים דיגיטליים מזיקים, כשהגיטרות מוקלטות טוב הן בעלות צליל מתוק וממכר עם תחושה של "כאן".

השיחזור הזה מאוד מרשים אותי, גם מחשב, גם מוצר בעל אופי סוני לא מכסה או מסתיר ובטח לא מלא במיוחד, מצליח להתמודד כל כך יפה עם ההקלטה ולהוציא ממנה את התכונות היפות.
נכון, על ה- CD שלי האלבום נשמע קצת יותר טוב, יותר דרמטי, טיפה יותר מלא ועדיין טבעי אך זה לא משנה במאומה את התלהבותי.

Tchaikovsky/Gergiev/Kirov – The Nutcracker
אני אחרוג ממנהגי שלא לדון ביצירות שלא יצא לי להאזין להן לאחרונה על מגוון סטאפים (ובעצם מהז'אנר הקלאסי בכלל), את הדיסק מצאתי במקרה עת ביצעתי ריפים והסתבר שהוא שהה במדף לא נכון תקופה ארוכה כך שאני לא חושב שיצא לי להאזין לו בשנה האחרונה כלל.

וסימכו עלי שיש סיבה שבכל זאת אני מזכיר אותו כעת, ולא סתם בשביל המגוון המוזיקלי של הסקירה. אני חושב שהוא מדגים בצורה מצויינת את אחד ההבדלים שלא בולטים בכל ז'אנר אך בהחלט בולטים במקרה זה בין הנגן שלי לבין ה- 300D.

נקח לדוגמה את ה- Galop וריקוד ההורים במערכה הראשונה. ההבדל הבולט מייד הוא דווקא זה שהתבטא רבות לאורך הבחינה והוא הגוף הבריא יותר של הכלים דרך ה- MBL. התזמורת נשמעת קרוב יותר, גדול יותר ובעלת אימפקט מוחשי יותר.

מה שהיה פחות מובחן לאורך הסקירה והתבטא כאן יפה מאוד, היא האופי המוזיקלי השונה בין המכשירים. בעוד ה- MBL הציג קצב שאולי לא הייתי מגדיר אותו איטי אבל בהחלט יותר "נוזלי", לא דבש אבל אולי מים, ה- 300D הרגיש יותר מהיר, אולי יותר "רוסי", מה שבהחלט לא מקלקל בדר"כ בז'אנר הקלאסי וכן בעוד ז'אנרים כפי שנפרט מייד בסיכום.

Clear Audio Concept


סיכום


האם שמתם לב שבניגוד להרגלי לא תיארתי הפעם את חיבורו של ה- 300D לכל מקור דיגיטלי עליו הצלחתי לשים את היד? אני מרגיש שמיצינו את הפואנטה הזו, המסקנות תמיד חוזרות על עצמן. CD יותר טוב מהמחשב, המחשב יותר טוב מה- SB3 וכו' וכו'.
התרכזתי הפעם בארבעה מקורות:
טרנספורט CD
מחשב + hiFace
מחשב + Essence ST
מחשב בחיבור USB
אלו מסודרים על פי התוצאה מהטוב לפחות טוב, כהמלצה אישית, המתאימה גם להמלצת החברה הייתי מוותר על האופציה האחרונה ובוחר באחת מהאפשרויות האחרות. זה לא שחיבור ה-USB של 300D גרוע במיוחד, למעשה הוא טוב מזה של ה- YBA וה- V-DAC וקצת פחות טוב מה- DL3 אך הוא עדיין לא מאפשר להוציא מהמכשיר את מה שהוא באמת מסוגל ולטעמי זה ביזבוז.

כן הייתי שמח לבדוק האם ה- 300D ישפר טרנספורט CD זול יחסית, נניח ה- CD.5, אך לצערי לא היה לי אחד כזה זמין. ההשערה שלי היא חיובית ושהתוצאה תהיה דומה לתוצאה עם ה- Essence ST.

בגיזרת ההי-רז גם לא היה חדש תחת השמש. ה- 300D עבד ללא דופי בכל רזולוציה שבחנתי כולל 192khz אך גם הפעם לא מצאתי את הניסים ונפלאות החבויים בפורמט.

בתחום הסאונד, כפי שניתן ללמוד לעומק בסשן ההאזנה, ה- 300D התגלה כמכשיר בעל טונאליות ניטראלית יחסית אך על הצד יותר קליל ומהיר של הניטראלי. הפרזנטציה בוודאי אינה גדולה מידי, לטעמי היא בעלת גודל נכון וריאליסטי אך יתכן שחלק ימצאו אותה מעט קטנה. משום שהיא בעלת גודל ביניים שילוב עם הסטאפ יכול לקחת אותה לכאן או לכאן.

אין בכינויי את הטונאליות של ה- 300D קלילה לומר דבר רע כלשהו על הבאס, ומשום שאני שם לב שלא התייחסתי כל כך לנושא בסשן ההאזנה ניגע בו יותר לעומק כעת.
אהבתי את צורת שיחזור הבאס של ה- 300D, הבאס עמוק ובריא ומסוגל לרדת יפה לאוקטבות הנמוכות, בעל נפח אך לא "מנופח", מהיר כשצריך אך לא מהיר מידי, ועם תלות בהקלטה מסוגל לספק טקסטורות של כלים אקוסטיים אך לא כזה שיבליט אותן במיוחד.

אהבתי במיוחד את שיחזור הפסנתרים, מה שמרמז על מיד נכון. אהבתי את הברק שהוא מעניק להם ואת אופי הצילצול שלאחר מכת הפטיש מה שלדעתי נתרם מפונקצית ה- upsampling. יפה שהיא תורמת אך לא גורעת כפי שקורה במקרים רבים.

Clear Audio Concept


ניתן ללמוד הרבה על אופיו הורסטילי של ה- 300D מאחת הסיטואציות שהתרחשו עת הטלתי על המחשב לבחור טרקים באופן רנדומלי וזה בחר טרק מתוך- Legend of the black shawarma המזוהה אצלי עם פוקסי ידידנו. הופתעתי מכמות ההנאה ששאבתי מאותו טרק, אני תמיד טוען שלסוג מוזיקה זה, כמו גם ברוק כבד חייבים טונאליות מאוזנת, את זה יש לנו כאמור. נוסיף באס בריא אך גם איכותי, ומהירות מתפרצת כשצריך וקיבלנו שיחזור מצויין למוזיקה שכזאת. מבחינתי יותר טוב מהנגן שלי.

גם לקלאסית זה בדר"כ מתאים כפי שציינתי בסשן ההאזנה, והחדשות הטובות הן שגם בביצועים אינטימיים/מרגשים/איטיים ה- 300D לא איכזב, למרות שכאן מבחינתי הוא לא תמיד הוציא את טיפת הרגש האחרונה שניתן, אך אין מה לעשות, זה המחיר שתמיד נשלם על ורסטיליות.

בגיזרת הפיצ'רים לא היה ממש חסר לי כלום, היציאות המאוזנות הן תוספת מבורכת, החיווי לתדר דגימה מאוד תורם. היה נחמד לקבל גם שלט ואולי כניסת AES/EBU אך אולי אני כבר רודף בצע.

ברמת המחיר ה- 300D מתברג מעל ה- YBA, ה- V-DAC וה- DL3 והמחיר מבחינתי משקף גם את יתרונו הסוני עליהם. הוא נשמע לטעמי יותר טוב/איכותי משלושתם, עם זאת, זה לא אומר שבהכרח יתאים יותר לכל פרופיל.
מי שחייב להתחבר למחשב ב- USB ולא מעוניין בעוד מוצר בדרך יתכן שיעדיף את ה- DL3, בוודאי עם הוא מעוניין בצליל חם. מי שרוצה צליל קצת יותר "בריא" או "מלא" ועדיין בגיזרה הניטראלית יתכן שיעדיף את ה- V-DAC ומי שצריך שליטה על ווליום ואופציה לחיבור אוזניות יתכן שיעדיף את ה- YBA.

טוב, אני חושב שהגיע הזמן לחתום לפני שהסיכום הזה יהפוך לסקירה מלאה, מקווה שהצלחתי להביע את מעלותיו של ה- 300D ולכוון לאיזה פרופיל הוא קולע. אם לא, כמו תמיד, אני כאן לשאלות.

נתונים טכניים


כניסות דיגיטליות: SPDIF, toslink, USB
ממיר/פילטר: BurrBrown PCM1793
תדרי דגימה SPDIF: קואקסלי ואופטי 32, 44.1, 48, 88.2, 96, 176.4 & 192khz
סה"כ עיוות הרמוני: קטן מ- 0.001 אחוז
יחס אות לרעש: מעל - 115db במלוא עוצמה
הפרדת ערוצים: מעל - 115db
ג'יטר עצמי: פחות מ- 25 פיקו שניות
עכבת יציאה: 100 אוהם
מידות: רוחב 19 ס"מ, גובה 8 ס"מ, עומק 28 ס"מ


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011, MBL 9007, MBL 1611
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech SQ110, Siltech New-York
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר: 6,490 ש"ח (מבצע)
יבואן: ארמה אודיו




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות