עכשיו 19/03/24 10:20

פורסם: 10/01/11 09:44 ע"י Byrdio


Sibelius - Violin Concerto



תמונה


מלחין פיני שנולד ב 1865 ונפטר ב 1957 כאשר הלחין את רב יצירותיו באמצע חייו.
למעשה ב 30 שנות חייו האחרונות, לא כתב מאומה ואף היה קושי גדול מאד לשוחח עימו על
המוסיקה שהלחין לפני כן.
סיבליוס; חי בתקופה הרומנטית המאוחרת וכתב קונצ'רטו אחד ויחיד, שעבר תהפוכות עם
השנים והוא ללא ספק מהקונצ'רטי היפים ביותר שיש בז'אנר.

הדרמה המוסיקאלית הראשונה בחייו הייתה, ששמע אופרה של וואגנר ומשם החליט להתחיל להלחין
ולהתמקצע בקומפוזיציה. עם השנים זנח את הרעיון להדמות לוואגנר בלחניו, כי הרגיש שהם מחושבים
מידי עבורו ואילו הוא- ניסה לשזור מוטיבים בצורה קצת יותר מינימליסטית, עם תזמור שהושפע יותר
מצ'יקובסקי, ברוקנר ואפילו מאהלר (למרות קצוות החשיבה שלהם בכתיבת סימפוניות).
סיבליוס אף קיבל השראה ממלחינים כמו היידן, בוסוני ואחרים והמוסיקה שלו מבוצעת ומוקלטת
למכביר מאז ועד היום. לשמחתנו הרבה.

בין יתר יצירותיו, ישנן שבעה סימפוניות מפוארות, אופרות, מוסיקה קאמרית, שירים
בליווי פסנתר, וגם קונצ'רטו יחיד ובודד לכינור סולו, בליווי תזמורת סימפונית. כאמור.

את הקונצ'רטו כתב בשנת 1903 ואותו ניסה להקדיש ל - Willy Burmester, כנר ידוע
באותם השנים, שהבטיח במקביל להקדשה לבצע את הבכורה שלה בברלין ובכך ליצור פרסום גדול
יותר ונחשב. אך מטעמים כספיים של המלחין עצמו, החליט סיבליוס שהפרמיירה תהיה בהלנסיקי.
מכיוון שבורמסטר היה עסוק באותו העת ולא יכל להתפנות כדי להספיק גם את המסע..ויתר על הכבוד.
סיבליוס "שאיבד" את הסולן שלו, פנה אל ויקטור נובאצ'ק (Victor Novacek) מורה לכינור מהקונסרבטוריום
בהלסינקי למלא את מקומו בבכורה. נובאצ'ק - ניסה את "מזלו" בביצוע היצירה החדשה של
אחד המלחינים הגדולים ביותר ממדינתו.

הבכורה בהלסינקי בביצוע נובצ'ק כאמור, נערכה בפברואר 1904 והייתה זוועתית.
לוח הזמנים הדוחק בשל מצבו של סיבליוס (עקב אלכוהוליזם) היה בעוכריהם, אך יותר מזה
הגרסה הראשונה שסיבליוס כמעט ולא סיים בזמן להופעה, הייתה קשה וארוכה יותר מאיך שאנו מכירים
את היצירה כיום. בסופו של דבר בהמשך לכל זאת; נובצ'ק פשוט לא הצליח לבצע אותה כראוי והסינרגיה יחד
עם התזמורת (בניצוחו של סיבליוס עצמו, לא פחות) לא הצליחה גם כן.
סיבליוס לא אהב את איך שהיצירה נשמעה והתחיל לעבוד על עיבודה כך שתתאים הרבה יותר לו, לתדמיתו
וכמובן לביצוע ראוי באולמות הקונצרטים. הוא מחק חלקים גדולים ממנה שהמוטיבים לא התאימו לטענתו
והשאיר את הדברים המוצלחים לדבריו, שהיוו את הבסיס האמיתי של היצירה כולה,
כגון: ליווי איטי מאחורי סולו הכינור, הקדנצות בפרק הראשון ועוד.

ב 1905 בניצוחו של ריכארד שטראוס על "תזמורת החצר של ברלין" תוכננה פרמיירה נוספת.
הפעם של היצירה לאחר השינוי כמובן. גם הפעם ווילי בורמסטר נקרא שוב לנגנה, במחשבה ש"איבד"
את הבכורה הראשונה בהלסינקי. אך שוב, בישר שהוא עסוק מידי (כנראה שהיה עסוק באגו שלו
וניסה לסחוט לחצים מצידו של סיבליוס, או ממקורביו :?: ). הבכורה התקיימה למרות זאת והכנר המוביל
של התזמורת עצמה (Karel Halir), לקח על עצמו בלית ברירה את המשימה של תפקיד הסולו בקונצ'רטו.
בורמסטר נפגע כל כך, שהכריז שהוא לעולם לא ייבצע את היצירה הזו בעצמו (נו באמת יופי...).

סיבליוס שרצה מאד להקדיש את היצירה בכל זאת למישהו שראוי לכך, החליט לאחר הפרמיירה הזו
להגיש אותה לילד הפלא ההונגרי - Ferenc von Vecsey שהיה אז רק בן 12.
בגיל 13 ניגן בפעם הראשונה את "יצירתו" שקיבל מהמלחין הפיני. הילד הצליח לנגן את
הגרסה החדשה באופן פנטסטי, למרות שמניתוחים של מבקרי מוסיקה שונים ששמעו את הופעתו
דאז, עולה ניחוח שהילד עדיין לא מוכן בכל זאת, לעמוד בדרישות הטכניות והנפשיות של היצירה.

כאמור, היצירה שאנו מכירים כיום מהקלטות רבות כל כך, היא הגרסה השנייה שסיבליוס כתב והיא
מרגשת ומדהימה ביופייה.
עם השנים היו בקשות חוזרות ונשנות דרך יורשיו החוקיים של סיבליוס לאחר שנפטר, להרשות
לבצע ולהקליט את הפרטיטורה המקורית, דהיינו הגרסה הראשונה.
בסופו של דבר הם הסכימו אך עם תנאי: הופעה והקלטה בודדת אחת בלבד.
הלייבל BIS המצוין "זכה" להקליט אותה בניצוחו של אוסמו ונסקה (osmo vanska)
יחד עם הכנר: לאונידאס קאבאקוס (Leonidas Kavakos) הם גם אלו שהופיעו בקונצרט החי.


ניתוח היצירה..
אז כאמור, סיבליוס כתב קונצ'רטו בודד יחיד בחייו והוא הקדיש אותו, לשמחתי הרבה בתור חובב
כינור מושבע - לכינור. היצירה בעלת אופי מלנכולי, דכאוני משהו ונשמעת כמעט יהודית בבסיסה.
שנים על גבי שנים אמרתי שזו יצירה שהוא היה יכול להקדיש לכנר יצחק פרלמן, מכיוון שההתחלה
כזו "שואתית" שזה מתאים לו ולרגש היוצא ממנו - פיקס.

היצירה כתובה בשלושה פרקים ובעלת טמפו איטי יחסית בכל חלקיה.

Allegro moderato in D minor
Adagio di molto in B-flat major
Allegro, ma non tanto in D major


הפרק הראשון:
זהו פרק מלודי ויפיפה, בעוצמה שקשה להישאר אדיש אליה. אך לצד המלודיות והמינוריות העצובה שבו,
הוא טעון בחלקים וירטואוזים- טריקים לגמרי. שלא מעט כנרים (חובבים) פשוט נופלים בביצוע שלו.
כניסה חרישית של סקציית המיתרים מתחילה את היצירה והווליום מתחזק מעט. הם יוצרים למעשה
מן שטיח הרמוני לכניסת הכינור, שמגיע כמעט מייד בראשית היצירה.
הכינור כבר מגיש לנו את הנושא הראשון בפראזה עדינה, מלודית ומקסימה- כאשר פעם מצטרף
אליו קלרינט לתווים זהים, בכדי ליצור טקסטורה שונה.
בכל הפרק הראשון התזמורת שקטה מאד ורק מידי פעם אפשר יהיה לשמוע הבלחות של בסונים
וטימפאני שמעורר דרמה במעברים בין הקדנצות, או בין הפראזות הוירטואוזיות. אך בעיקר נשמע
כאן כינור ענוג ונקי באופן די בודד לאורך היצירה. כאמור לצד המלודיות המקסימה יש כאן קטעים טכניים
קשים מאד. תפסים כפולים בחצאי אקורדים, החלקות מפוזיציה לפוזיציה ועל כל שטח צוואר הכינור לעיתים
דחופות. כוחו של סיבליוס היה בכך שהיה מסוגל לשזור ניואנסים ומוטיבים כל כך יפים וקלים יחסית לעיכול,
לטכניקה קשה שבעקבותיה עושר צלילים, ארטיקולציה ויופי מדהים.

הפרק השני:
זהו הפרק האיטי ביותר ביצירה, האדג'יו. הפרק מתחיל שוב עם התזמורת אך עם ווליום קצת יותר
מאוזן. הכינור נכנס כבר בהתחלה כפי שהורגל מהפרק הקודם. בפרק זה הכינור קצת פחות תזזיתי
והתפקיד קצת פחות טכני כבראשון, למרות שהברקות פה ושם- גם כאן נמצאות.
הנושאים ליריים ואפשר כמעט לשיר אותם.
בפרק זה הליווי מינימליסטי גם כן, מכיוון התזמורת וכלי הנשיפה מעץ בעיקר, מלווים את הכינור
בתווים מסוימים. הטימפאני עובד כאן בחרישיות אך לזמן די ארוך. למעשה זהו כלי שמנגן לא מעט
ביצירותיו של סיבליוס וביצירה זו בפרט. לקראת סוף הפרק ישנם תיבות שכתובות בדיסוננס בין הכינור
ובין כלים אחדים בתזמורת, עד שיש ירידה באוקטאבות, בצורת חצאי אקורדים מהכינור ובמקביל
מהתזמורת עצמה. מה שיוצר תחושה של אימפרסיוניזם עשיר\מודרניזציה, אך מפה סיבליוס רק מעצים
את הרגש היוצא מן התווים, יחד עם קרשנדו תדיר מכיוון הטימפאני שוב, שכובש וסוחף איתו את התזמורת
כולה ואת הכינור כמובן בדאבינג, עד שהוא נשאר לבד עם קולו הענוג בחלל.

הפרק השלישי והמסיים.
הפרק השני בדיוק הסתיים בחרישיות, עד שכל הנגנים כמעט ב'פריז' מחזיקים את התו האחרון עדיין
באוויר, מקסים!.
תופי הטימפאני מנגנים פתיחת מארש מלחמתית, יחד עם סקציית הקשתנים משמאל שמעצימים את
העושר במיד-בס ובבס עד שמגיע הכינור בכניסה של פראזה על מיתר אחד (מיתר G).
הפרק הזה הוא מהיר למעשה, אך סיבליוס סייג אותו ב"לא מהיר מדי".
הוא גם הקשה מהפרקים הקודמים בכמה רמות. בעיקר לכנר, שעובד כאן קשה מאד מבחינה טכנית.

עבודת קשת בגובה רב וסטקאטו*. עם תפסים כפולים, וסקיפינג (קפיצות בין פוזיציות ובין מיתרים) למרחקים,
יחד עם שמירה על אופי אחיד, ארטיקולארי, מלודיות וטמפו מרגשים.
הפרק השלישי נקרא גם "פולונז לדובי הקוטב" ומרגיש חצי כבד, חצי מלחמתי, אך החן והעדינות של
כל הקונצ'רטו הזה נשמר בכל רגע, גם בקטעים הטכניים המהירים והקשים שמגיעים מכיוון הכינור
שמנסה בכל כוחו לשמור על המהירויות ועל השש-עשריות שישנן בתיבות.
מרגישים בכל רגע את כשרון הקומפוזיציה והתזמור של המלחין.
את הנושא האחרון מציגים קלרינט וכלי נשיפה כאשר הכינור מצטרף אליהם ומנגן אקספוזיציה על הנושא
ופיתוחים כפי שהוא עשה בכל היצירה כולה. משם יש התגבשות וקצת השתוללות של התזמורת, התווים,
המלודיות וכמובן מבחינה טכנית מכיוון הכינור עד לפינאלה.. עם טוטי של התזמורת בפולסים גדולים
וארפג'יו הלוך וחוזר של הכינור בסולמות מורחבים, מסיים את הקונצ'רטו בתשואות רמות בדרך כלל-
אינטרלוד מהיר.


לביצועים:
Sibelius / Nielsen: Violin Concertos\ Cho-Liang Lin \Salonen
אני פותח את רשימת הביצועים הנכבדה, עם זו של צ'או ליאנג לין.
אך קודם כמה מילים בקשר לניצוח עצמו. סאלון כאן מייצר שטיח הרמוני מדהים ביופיו, כך שללין בעיה
מהבחינה הזו אין. התזמורת מבצעת את הליווי הכול כך מרגש באופן מקסים וחודר במיוחד.
לין מצידו מוציא הכול. למרות רמת הטכניקה הפנומנאלית של לין, הסיבליוס מאופק ויפיפה כמעט לכל אורך
הדרך וזה מה שעושה אותו כל כך טוב.
מכיוון שאין לכנר הזה שום עכבות בשום אופן, מבחינת תפעול הכלי. הוא יכול פשוט להירגע ולנגן בו בשקט
וברוגע מקסים, אך ברגע שלסיבליוס הייתה הברקה טכנית אימתנית בפנים, לין פשוט מטיס אותה על
המיתרים בקלילות מטורפת שמעט מאד כנרים מסוגלים לכך. ביצוע מרשים, מרתק עם אחד מהליוויים
האדירים לקונצ'רטו הנ"ל.

Sibelius Violin Concerto Op.47\Hilary Hahn\EPS
הילרי האן הצעירה, מבצעת כאן את הקונצ'רטו הנפלא הזה, כמשלים לקונצ'רטו הקשה ביותר של שונברג.
סיבליוס כתב את הקונצ'רטו שלו בתפר הרומנטיזם והפוסט רומנטי.
ניסיונה הגדל של הכנרת המעולה הזו- הביא אותה לשלב בין האסכולות הכתובות בסאב-טקסט של הפרטיטורה
ולהציג את הפנים השונות של היצירה. הסאונד שלה תמיד שקוף כל כך ואת הפאסג'ים המהירים היא מבצעת
לעילא. קול הכינור שלה עמוק וחמים תמיד, מה שמאזן מאד את הטכניות שיש כאן לפעמים והקרירות היחסית .
מהמלחין הפיני.
אנו רואים שוב את סאלון גם כאן, עם תזמורת הרדיו של שוודיה, מה שרק מגביר את כוחו של הביצוע.
הכוכב האמתי באלבום זה הוא השונברג, אך הסיבליוס שלה לא נופל במאומה.

Jean Sibelius: Violin Concerto in D minor (Original Version)\ Leonidas Kavakos
את הביצוע הנ"ל, ציינתי בסקירה עצמה, בתור הביצוע הבודד שהורשה ע"י יורשיו של סיבליוס להקליט
את הוורסיה המקורית והראשונה של המלחין. ההקלטה ב BIS והיא מעולה.
לאונידאס כנר מעולה, שמכיר את הקונצ'רטו במתכונות המקורית שלו כאמור וכן גם את האחרונה.
ההבנה האדירה שלו ברזי התווים והאינטרפרטציות האישיות של סיבליוס, מביאים אותו להגיש את התווים כך
שהם יתאימו לרוחו של המלחין, על אחת כמה שהוורסיה הזו גדולה, ארוכה וקשה יותר.
הקדנצות ארוכות יותר ומוטיבים נוספים בחלקים מסוימים ביצירה טכניים ומפותחים יותר, ממה שאנו מכירים בוורסיה "החדשה".
מי שמכיר את הקונצ'רטו הנ"ל ימצא כאן את סיבליוס במלוא הדרו לדעתי ומשהו שהרבה יותר "נכון"
בהקבלה עם שאר יצירות המלחין. הגרסה המעודנת יותר נשמעת הרבה יותר רומנטית למעשה, אך גם
פשוטה בהשוואה לזו. אוסמו ואנסקה כאן מעמיד ליווי מרשים למדי שלוקח את ההקלטה ואת הביצוע הזה
כמובן לרמת MUST ללא ספק. בייחוד לחובבי סיבליוס ולאספני היצירה בפרט.

Sibelius: Violin Concertos - Jascha Heifetz, Sir Thomas Beecham
לא סתם הבאתי את חפץ מייד אחרי הצגת ההקלטה לגרסה המקורית.
חפץ הוא הכנר הראשון בעולם שהקליט על מדיה, את הקונצ'רטו הזה. בהקלטה הזו שלפנינו, יחד עם
ביצ'ם. עם חפץ אי אפשר לפספס, הוא הכנר המושלם לטעמי והכינור שלו נשמע תמיד בעל גוף מלא כאשר
האצבעות שלו טסות לכשעצמן באופן פלואידי וללא מחשבה מצידו כמעט, כך זה נשמע לפחות.
הביצוע מהיר עם תחושה די מרגשת, למרות שהביצוע של חפץ עם הנדל מאוחר יותר- נשמע מחובר
והרמוני יותר מביצ'ם. אולי זה קשור גם להקלטה עצמה.
ברי-מאסטר החדש ניקו לא מעט את ההקלטה ואפשר ליהנות ממנה הרבה יותר עכשיו לשמחתי.
הנשמה שיש לחפץ באצבעות עוזרת כאן כדי להעביר את המסר הרומנטי והטכניקה המושלמת מביאה
אותו לפסגת האולימפוס, בכל הנוגע ליצירות הכתובות לכינור ובזה גם כן כמובן.

Sibelius: Violin Concertos\Kyung Wha Chung\Previn-lso
זו הקלטה ישנה שהכנרת המיוחדת הזו הייתה צעירה מאד. אנחנו מדברים על כמה עשורים אחורה,
עוד שאנדריי פרבין היה בשיאו עם התזמורת הסימפונית של לונדון.
בכותר זה, מקבלים גם את הקונצ'רטו המדהים של צ'יקובסקי שרצה הגורל ובו היא קצת יותר טובה
מאשר הסיבליוס.
בכל זאת, התמימות הנערית של צ'אנג, מציגה אינטרפרטציה רומנטית, אך הביצוע שלה קצת
מבולבל. למרות הליווי המעולה של פרבין, ניכר שהכינור קצת בודד במערכה, היא לא מצליחה לאחד כוחות
באופן מושלם. הבאלאנס של ההקלטה מוציא את הכינור קדימה בחלקים מסוימים ובחלקים התזמורת
פשוט קוברת את סאונד הכינור מאחור. למרות כל זאת, זהו ביצוע חמוד ורענן.. אך יש טובים ממנה ביצירה זו.
(היא הקליטה אותו שוב מאוחר יותר, שהיא כבר בשלה ומבוגרת יותר).

Sarah Chang\Mariss Jansons\Sibelius: Violin Concertos
זוהי צ'אנג אחרת לגמרי (גם מאייתים אחרת).
ההקלטה מעולה ויחד עם מאריס היא ללא ספק מבצעת את הסיבליוס יחד עם הטובים ביותר.
כשרונה בחי ובהקלטות פנומנאלי והיא מצליחה להוציא מהקונצ'רטו הזה את הבדידות
כמו גם את ההתרגשות והלחץ שיש סביבו. הסאונד שלה עוצמתי ביותר, אך מצד שני הוא זורם ויפיפה.
הפאסג'ים המהירים אינם נקיים כמו אצל הילרי האן למשל או מוטסים כמו אצל לין או חפץ, אך היא עושה
זאת בחן ובעדינות מדהימה למרות הטכניקה הבועטת.
הליווי של ג'נסונס מצויין והוא קושר את החבילה כמו שצריך מחרישיות ועד לטוטי בכמה מקומות
בפרקים השונים. ביצוע מצוין בהקלטה נהדרת.

Sibelius: Violin Concerto\ Frank Peter Zimmermann
פיטר צימרמרן הקליט את הסיבליוס בלייבל 'אודין' והסאונד נקי ומושלם כמעט.
יחד עם תזמורת הלסינקי והמנצח סטורג', הם מצליחים ליצור אינטרפרטציה שונה אם כי הסאונד של צימרמרן,
או יותר נכון הפראזות שלו- לעיתים (רחוקות) קצת בנאליות. בכל זאת, זהו ביצוע שונה מכיוון שצימרמרן כאן קר
יותר מיתר הכנרים ולא נכנס למלנכוליות, או לבדידות יחסית בהגשה עם הכינור ובהשוואה כאמור.
הביצוע אחיד לכל אורך הדרך, ושיתוף הפעולה בין הכינור ובין התזמורת\מנצח מעולה.
זה מאד יכול להיות בגלל שסטורג' הוא כנר בעצמו ולוקח בחשבון בהבנה יתרה את הדינאמיקה הנכונה.
ביצוע מעולה בהקלטה כמעט מושלמת.

Sibelius: The Complete Works for Violin; Christian Tetzlaff
ביצוע מחושב, נכון, אמיתי ומאד קשור לסיבליוס בהוויה שלו.
קריסטיאן כנר מדהים ביכולות הטכניות שלו וכן ביכולת ההבנה שלו לעומק ובתרגום של התווים
לאינטרפרטציה אישית, או לזו שנראה שרצה המלחין להציג בעזרת היצירה.
רמתו הטכנית גבוה למדי, אולי אחת מהגבוהות שאנו שומעים כיום והסיבליוס שלו פשוט שט על פני מים צוננים
שהם הליווי שמגבה אותו. גם הוא כמו צימרמן לא נופל בפח המלנכוליות האדירה שסיבליוס לעיתים מפיל
כנרים צעירים ואחרים והביצוע שלו הרבה יותר מחושב ונשמע 'פיני' מהאחרים.
הקרירות יחד עם הרומנטיזם מקסימה לדעתי והביצוע הזה נוצץ למול האחרים גם בשל השוני וגם בשל הרצינות
שבה הוא מנוגן. אדיר.

David Oistrakh \Beethoven/Sibelius: Violin Concertos
הקלטה משנת 1954 ורי-מאסטר של טסטמנט של שני קונצ'רטים מדהימים לכינור בביצוע כנר ענק מימדים.
למרות ההקלטה הגרועה והרי-מאסטר שלא הצליח לפתור את זה, אפשר אפילו רק לצורכי לימוד, להקשיב
לביצוע החם uהמתוק הזה של אויסטראק לסיבליוס.
הטכניקה והאצבעות השמנמנות של דיויד מרכזות אליו את תשומת הלב, אך גם מפזרות יחד עם ההקלטה
הגרועה וסאונד התזמורת החמים מידי, את הביצוע. כך שאין מספיק דרייב\ארטיקולציה כדי להגיע לשיאים
שאנו כל כך רוצים לשמוע בסיבליוס, קצת חבל. אך בכל זאת נגינתו של אויסטראק מעפילה על לא מעט
כנרים דנדשים אחרים, וזה מה שחשוב בעצם. למרות שאת הביצוע הזה קצת קשה לשמוע למען הנאה צרופה.

Sibelius: Violin Concerto In D minor Op. 47\ Mullova\Ozawa
מקור לחום ושוב לקור, אבל לא בדיוק.. אלא לרצינות.
מולוובה היא כנרת שאני אישית מאד אוהב, היא לוקחת את היותה כנרת ברצינות תהומית, רק לאחרונה
נראים תמונות שלה מחייכת ;). שוב שני הקונצ'רטים של צ'יקובסקי וסיבליוס יחד באותו הכותר וזהו הכותר
שהתחיל את הקריירה שלה, כך לפחות נאמר באתרים שונים.
ההקלטה בפיליפס ומלווה אותה כאן לא אחר מאשר סיג'י אוזווה הענק, יחד עם תזמורת בוסטון.
עבודת הכינור של מולוובה אדירה בכל אספקט. קור הרוח שהיא מביאה עימה לביצוע של סיבליוס מרשים
ויחד עם טכניקה גבוה ואצבעות ארוכות שעוזרות לה בקטעי הסקיפינג וההחלקות היא מכניסה את המאזין
לאקסטזה של ממש. היא, יחד עם עוד כמה מעולים בתחום לא נכנסת לפינות של מלנכוליה גלויה אלא
מנגנת את הסיבליוס בדיוק כפי שהוא אמור להשמע. סאב-טקסט מכוון גלוי ומוסווה של עדינות מופלאה
והברקות טכניות בליווי תזמורת חרישית ומצויינת תחת שרביטו של אוזווה!
מומלץ? באבואה-בואה! (F)

Sibelius – Violin Concerto \ Perlman\Previn
נו, מה עוד ניתן לדבר על פרלמן שלנו (לא זיו, למרות שגם עליו לא החסרתי מעולם, על יצחק..)
נפש יהודי הומייה, הכנר הכי יהודי שיש, אפילו יותר מיהודי מנוחין.
קול הכינור שלו חם ומרגש תמיד, עד דרגת שמאלציות מעצבנת. אך לפעמים זה מתאים.. מישהו אמר מנדלסון?
הסיבליוס תמיד היה מבחינתי הקונצ'רטו המתאים ביותר לפרלמן בעיקר, בגלל הפתיחה הבודדה הזו, שנשמעת
כאילו נלקחה מאיזה פסקול לסרט על השואה (לא עלינו).
רבע טון לאחור בכיוון הכינור של פרלמן, יחד עם הזווית המיוחדת שהוא מחזיק את הכינור\קשת
(בעיקר בגין הנחות שלו) מביאים את הטון המלא, החם והמתוק הזה של יצחק והסיבליוס שלו יחד
עם פרבין, בדיוק כזה.
פה ושם הברקות וירטואוזיות כפי שהתכוון להם המלחין עצמו נשמעות באוויר היטב, אך בגדול – ביצוע חם מאד.
למזלנו פרבין מכניס קצת דרייב עם כלי נשיפה ממתכת, אך מצד שני הם מעטים מאד בפרטיטורה של
סיבליוס וכלי נשיפה מעץ משחקים תפקיד כבד יותר בתווים עצמם. מה שמעצים את ההרמוניה החמה
הזו עם הרגש בעבודת הקשת של פרלמן. ביצוע נהדר, למרות שהוא בקצה הסקאלה השמאלצית ללא ספק.
כיום, אני מעדיף אחרות, יותר מיוחדות, עשירות, מחושבות, אך ללא ספק יכול להעריך ולהמליץ עליה בלב שלם.

Tchaikovsky/Sibelius: Violin Concertos\ Vadim Repin
הכנר הסבירי וחברו הטוב של ונגרוב, ואדים רפין- בצעירותו הקליט את הסיבליוס כמו גם את הצ'קובסקי בפעם הראשונה (הפעם המפורסמת יותר היא - שהקליט יחד עם גרגייב).
ההקלטה הזו תחת ERATO מיוחדת במינה, מכיוון שהיא הוקלטה בכנסייה אי שם בלונדון.
סאונד הכינור והתזמורת מדהימים והאמביאנט שהצטרף כאן לחגיגה מרשים,
אני לא מבין איך הוציאו את הדיסק הזה מהפרינט. רק תראו כמה עולה לרכוש אותו חדש באמזון.. :shock:

ראפין היה כאן צעיר מאד ועדיין לא בשל כמו שהוא כיום, אך הטכניקה והרצינות שבה הוא מתכונן ליצירה ניכר כבר.
טכניקה מדהימה של ילד פלא שהתבגר מספיק, יחד עם שליטה פנומנאלית בדינאמיקה של הכינור ושל התווים
היוצאים בפראיזינג מצוין.
ביצוע משגע, לא רגיל, של אחד מהכנרים שמאז מקליטים רק זהב לטעמי.

יש כמובן עוד אין ספור ביצועים, זהו אחד מהקונצ'רטים לכינור המוקלטים ביותר בשנים האחרונות
ונראה שאין כנר בעולם שלא עבר אותו ברפרטואר הנרחב והקשה לכי זה.
גיל שחם, אנה סופי מוטר, פאראס, ג'ושוע בל, אייזק סטרן, שלמה מינץ, מידורי, מקסים ונגרוב ועוד רבים אחרים..
לבסוף, החלטתי לכתוב "רק" על 12 ביצועים ;) .. בתקווה שיהיה לכם את הסבלנות לקרוא אפילו אותם (F)

אביעד (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות