עכשיו 19/03/24 12:05

פורסם: 03/01/11 09:59 ע"י Byrdio


Schumann - kreisleriana



תמונה


אולי אחת מיצירותיו היפות והמפורסמות של המלחין הרומנטי, המדהים הזה.
רוברט שומאן שאת חייו המוסיקאליים הקדיש כמעט במלואם לקלרה וויק - לימים נהייתה קלרה שומאן..
ליופייה ולאהבתו אליה, בעוד אביה (מורו המיתלוגי) עשה הכול כדי שהשניים לא יהיו יחד.
כתב לא מעט פנטזיות ויצירות לפסנתר סולו. כאשר את ה'קרייזלריאנה' כתב גם כן שבבסיסה אהבתו
הנצחית לקלרה. אך את ההקדשה רשם ללא אחר מאשר לפרידריך שופן.

שומאן שהיה נתון במצב של מחלות נפש כאלו ואחרות (שאף התאפשז מרצונו החופשי בגינן),
כתב לא מעט יצירות שבניתוחן אפשר היה לשמוע או להביט אל תוך הסערה שהתחוללה אצלו בראש ובבטן
כמובן, גם כן. ממוסיקה מלודית רגועה ויפה, עד לסערת תווים אימתנית ומרגשת מהצד השני.
גם ב'קרייזלריאנה' אנו יכולים להבחין בין שמונת פרקיה את ניגוד הרגשות, ההתחבטות הפנימית ואת
תזזיתיות התווים בין פרק לפרק ואף לפעמים גם בתוך הפרקים עצמם.

המלחין קיבל את השראתו לכתיבת ה'קרייזלריאנה' מדמותו של 'קרייזלר' המוסיקאי, מתוך רומן פרי עטו
של ארנס טאדור אמדאוס הופמן (E.T.A Hoffman).
קרייזלר הדמות הייתה נתונה למצבי רוח משתנים באופן שכיח והיה אנטי חברתי בעליל. אך מצד שני היה
גאון מוסיקאלי אדיר מימדים. הדמות של קרייזלר בספרי הופמן הצליחה למלא שלושה רומנים שונים פרי עטו
של הסופר וכאמור, היוותה בסיס ליצירתו המופלאה של שומאן וכן גם לחלק מיצירה אחרת בז'אנר הקלאסי
- György Kurtág's - Hommage à R. Sch. op. 15/d שנכתבה; לקלרינט, ויולה ופסנתר.

ה'קרייזלריאנה' של שומאן נכתבה כאמור, לפסנתר סולו וחולקה לשמונה פרקים;

1.Äußerst bewegt (Extremely animated), D minor
2.Sehr innig und nicht zu rasch (Very inwardly and not too quickly), B-flat major
3.Sehr aufgeregt (Very agitated), G minor
4.Sehr langsam (Very slowly), B-flat major-D minor
5.Sehr lebhaft (Very lively), G minor
6.Sehr langsam (Very slowly), B-flat major
7.Sehr rasch (Very fast), C minor-E-flat major
8.Schnell und spielend (Fast and playful), G minor

כבר ממבט על שמות הפרקים שמציגים סה"כ את הטמפו ששומאן כתב כל אחד מהם ואת האינדיקציה
למפתח הסולם הכתוב בו - אפשר כבר לדמיין את ניגוד הרגשות שהתקיימו ביצירה זו.
חדי העין יוכלו להבחין שיש שוני בין פרק לפרק, לא רק בטמפו כאמור, אלא גם בין מינורי למז'ורי.
(דמיינו שמינורי זה עצוב ומז'ורי זה שמח).

שומאן כתב את ה'קרייזלריאנה' בארבע ימים בלבד בשלהי 1838 (באותה שנה כתב לא מעט יצירות מפורסמות ד"א)
הוא כתב מתחת לכותרת היצירה, שזהו שם שיובן אך ורק ע"י גרמני וזאת בעקבות ההשראה של הדמות קרייזלר שהוצגה
לפני כן. למרות שברובה, היצירה מתארת את קווי האופי של הדמות מהספרים, אך היא גם מנוגדת אליו לחלוטין
ומביאה מלודיות מקסימה, עדינות ותשוקה כמעט על חושית.

הפרק הראשון מתחיל בקטע מטורף ומהיר. הוא כתוב עם אמוציות וחולק גם זוג סולמות, מז'ורי
ומינורי מ D ל B במול.. ההתחלה המהירה והמטורפת מחליקה למעין מלודיות מקסימה כאשר בסיום
הפרק יש חזרה לסולם המקורי עם נסיון לשלב בין הרגשות שהתערבבו בחלק זה. הפתיחה עמוסה כבר בהתחלה
אך שומאן הצליח להחדיר לתוכה מספיק סימני דרך כדי שנוכל לצלוח אותה בשקט יחסי.

הפרק השני בעצם הוא במפתח ובנושא שמוטיבים מהם כבר הופיעו באמצע החלק הראשון.
קטעים איטיים ומינורים לצד אינטרמצו מהירים יותר ובשינוי תכוף בין מינור למז'ור. כתיבה מרגשת
ועדינה לצד ספרינטים טכניים משהו.

הפרק השלישי מוסיף להיות דומה מאד לחלקים מהפרק הראשון וחולק מוטיבים עימו גם כן.
ובעיקר בחלק האמצעי בעוד אגפי הפרק ההתחלה והסיום, מהירים יותר ובעלי סממנים שמחים, או מהירים יותר.
הפרק הזה אמור להיות סימטרי כאשר יש שלושה חלקים שהאמצעי כאמור הוא שקט ומנוגד לאגפיו.
המבצעים חייבים להבין וללמוד את ההתרחשות על ברוייה, כדי להוציא את הפרק כפי ששומאן התכוון כנראה.

הפרק הרביעי, מלודי, או לירי אפשר להגיד והוא עם שלווה מדהימה בחלוקת התפקיד לפסנתרן.
זהו הפרק היפה והמרגש ביותר מבין השמונה כנראה ואלו שמכירים את יצירותיו של שומאן יבינו שזהו
הפרק שכתב עבור ובמחשבה על אהובתו קלרה ללא ספק. זרמים מלודים מהורהרים, הכתובים בתווים ללא תווים.
אלו הטובים מבין מבצעי היצירה יצליחו להעביר את הפרק הזה לעולם של שלווה עילאית ולנגנו כאילו היה אילתור
בחדרי חדרים.

הפרק החמישי הוא האנטיתזה לכל הליריות והרוגע הזה. הוא מהיר ומאד "חי". כפי ששומאן התכוון עוד
בשמו של הפרק. זוג קטעים שאוחדו יחד לפרק אחד ושניהם באותו הסולם (G major). כאשר הראשון
שמח וקופצני ואילו השני נבנה לשיא עצום שמגיע לקראת סופו.

הפרק השישי הוא תמציתו של היצירה. תזזיתיות בין מלודיה רגוע לסערת רגשות. שומאן מחליף כאן כמה וכמה
פעמים את הסולם ואת המפתח בעוד חלק מהפרק מיופייף ביותר ובחלקו סוער ומלא בתווים שקופצים לכל עבר.
'איזביוס' ו'פלורסטן' נמצאים כאן שניהם וללא ספק "רבים" על מקומם.

עוד שני פרקים לסיום.. :idea:

הפרק השביעי הוא החי והרותח מבין כולם. כתיבת תווים חזקים בדינאמיקה שקומפרסה כלפי מעלה.
טכניות הפסנתרן תתבטא כאן ובפרק המסיים אף יותר, בעוד ההערות מראות F על חלקן הגדול של התיבות.

הפרק השמיני והמסיים נכתב כדי ליצור פינאלה אדיר מימדים, טכני ומלודי באופן מרשים.
הוא מתחיל במלודיה קליטה וקופצנית בעוד הליווי כבד..
יד ימין מנגנת במהירות לאורך הפסנתר כמעט כולו, מלודיה שמחה כמעט. בעוד יד שמאל
מנגנת אקורדים גדולים ונמוכים. שומאן כתב את תפקידי זוג הידיים בטמפו כמעט שונה..
כך לפחות זה נשמע, כאשר החורים מתמלאים בתווים נמוכים בין הגבוהים ולא תמיד באותו הקו.
"ההרמוניה" של השיאים המוסיקאליים מגיעה לסיומה, עם ירידה בטמפו ובאנרגיות הסוערות, לנגינה חרישית
כמעט -בצד השמאלי, הנמוך של הפסנתר. קטע זה מסיים למעשה את אחת היצירות המופלאות, המדהימות
והטובות ביותר של רוברט שומאן הרומנטי.


ביצועים –
אך לפני כן, אני מצטער מראש על כל אלה שאחסיר ולכם הם מאד חשובים.. אי אפשר פשוט לסקור
בזמן הקצר שיש ברשותי משבוע לשבוע ... את כל הביצועים שהוקלטו ליצירה הזו לצערי, (F)
בכל זאת, הנה לא מעט...

הראשון שעולה אל הבמה מבחינתי, הוא לא אחר מאשר ולדימיר הורוביץ.
Legendary Berlin Concert 18TH May 1986
פסנתרן אדיר מימדים שפשוט זכה בכל תואר אפשרי בתחום המוסיקה המבוצעת. פסנתרן שחי את
הבמה ואת הקהל ונחשב לווירטואוז האימתני של המאה הקודמת ללא ספק.
להורוביץ יש כמה וכמה ביצועים ל'קרייזלריאנה' לרבות הקלטות אולפן וכמובן גם חיות כפי שנראה כעת.
בחרתי להביא דווקא משהו קצת שונה שלא כולם מכירים, ביצוע שלו שהיה בקונצרט שנתן בברלין
במאי 18, 1986. אלו הם שנותיו האחרונות וההקלטות לשמחתנו כבר הרבה יותר שמיעות וטובות ממה
שבדרך כלל אפשר לשמוע את הורוביץ בהן.
ה'קרייזלריאנה' שלו מצוינת והוא אחד הפסנתרנים שמסוגל להוציא ממנה את כל הסאב-טקסט ששומאן
הכניס בתוכה. עם אהבתו לקלרה וכמובן תחת השפעת הדמות הססגונית של הופמן.
יד שמאל של הורוביץ חזקה ובפרק האחרון למשל הוא נכנס אל האקורדים הכבדים קצת לפני המלודיה
ביד ימין בחן לא רגיל.. להזכירכם שומאן התכוון בדיוק לזה.
ביצוע מצוין וארטיקולארי. ההקלטה טובה מאד!! (ביחס להורוביץ, אך גם מבחינה אבסולוטית).

ומהמוכר ביותר לאחד האנונימיים שיש כנראה..
פסנתרן כבן 31 היום, הוציא את אלבום הבכורה שלו לפני כ 6-7 שנים ב 2005 והוקדש לפסנתר סולו.
Ravel: Miroirs; Schumann: Kreisleriana \ Herbert Schuch.
הרברט הוא פסנתרן רומני שהמתין עד בגרות כמעט מלאה, להוציא את אלבומו הראשון והעדיף כך מאשר
לטבוע במים עמוקים כאשר היה צעיר בהרבה.
הפסנתרן הנ"ל הוא חבילה מבריקה של הבנה מוסיקאלית מצויינת וטכניקה טובה מאד על הקלידים.
הרברט מביא את הניגודיות בפרקי שומאן בין השמח והעצוב, בין המהיר והאיטי באופן מוקצן מאד
ביחס לאחרים ולמעשה מיטיב להוציא את התובנות שחיות מתחת לפני השטח, באופן שכמעט
מביא את שומאן אל הקלידים בעצמו. בפרק השלישי הרברט מנגן את הגרעין כך שהקצוות יהיו רחוקים
ממנו ככל האפשר ומקצין את שינויי הטמפו והדינאמיקה ביניהם. בפרק החמישי האנרגיות והשיאים
שהוא מפתח נקיים ומבריקים במיוחד, כמעט כפי שהוא מנגן את הפרק השמיני המסיים ששם לאחר
ביצוע מרהיב של כל היצירה הוא נותן את ה KO האחרון.
ההקלטה מצויינת ושקופה לחלוטין, הביצוע - מרשים ואולי בין הטובים שיש!

אי אפשר לדבר על שומאן ולא להזכיר את מיצוקו אוצ'ידה..
אלבום הבכורה שלה ליצירותיו של שומאן, כלל כמובן את ה'קרייזלריאנה' המופלאה.
Schumann: Carnaval; Kreisleriana \ Mitsuko Uchida
שנים על גבי שנים שאוצ'ידה לא נגעה ביצירותיו של שומאן עד אלבום זה. היא הקליטה יצירות לפסנתר אדירות, טובות
ומיוחדות. קשות וקלות בנוסף למלודיות ומרגשות. מוצארט ושוברט היו מרכז עולמה, אך כולם ידעו שברגע שפסנתרנית
העל הזו תיגע בשומאן, היא פשוט תהפנט את כולנו.
טכניקה מושלמת אך מאופקת, מביאה ממנה פוקוס נדיר. שמגיש את הפראזות הקשות ביותר כאילו הם אילתור חי.
יכולת בניה מדהימה יש לאוצ'ידה ושומאן נשמע כאילו כתב את זה לה.
פרזנטציה שקופה עם המון רזולוציה. לא רק מבחינת סאונד, אלא מבחינה תאורתית של ניגודיות מקסימה. (F)

את ארגריך אי אפשר להשאיר בצד, מבחינתי לעולם לא. בטח שיש ביצוע משלה ליצירה.
ועל אחת כמה וכמה שלפני רגע הצגנו את הביצוע של אוצ'ידה, לא פחות.
Robert Schumann: Kinderszenen/Kreisleriana\Martha Argerich
הביצוע "ישן" שמרת'ה הייתה קצת יותר צעירה וסוערת, הרבה יותר מהיום.
פסנתרנית עם כוחות על טבעיים כמעט, דינאמיקה עצומה וסוערת מעצם היותה 'היא' בעצם.
הדם הארגינטינאי מכניס המון פלפל ומהירות בטכניקה של ארגריך וה'שומאן' שלה נשמע כמו רעידת אדמה-
שבין לבין נחל עדין של מים צוננים עוברים ומרגיעים את האווירה. יש ביצירה המון קטעים עדינים ושקטים שפסנתרן טוב
מעביר תחושת הרהור כמעט, אל המאזין. ארגריך עושה זאת מושלם לטעמי.
מרת'ה ממלאת את הכותר בזיקוקי דינור. זהו ללא ספק ביצוע מופת וחובה בסיפרייה.

ביצוע מופת נוסף שייך לאיבגני קיסין כמובן.
Schumann: Kreisleriana; Fantasie, Op. 17 \ Evgeny Kissin
אחרי הורובויץ וארגריך שמגישים פה וירטואוזיות אימתנית כאמור, זיקוקי דינור ורעידת אדמה
מוסיקאלית מגיע קיסין הצעיר בסוף שנות ה 90 ומראה לכולם שהוא יכול כמוהם, אם לא יותר ;)
המהירות שקיסין מצליח להנחיל בין הפסאג'ים ולפגוע בול בארטיקולציה מדוייקת, מעוררת קינאה
בפסנתרנים בכל העולם, אני בטוח. היכולת שלו לירות לכל כיוון ותמיד לפגוע, גם אם הוא לא תמיד בטוח
בעצמו, מצליחה לפעור פיות ולהרים ידיים אל האוויר בהשתאות לא פחות.
פסנתרן מדהים, נקי, עם טכניקה ויכולת מלודית נדירים ביותר. משופן ועד פרוקופייב, קשים וקלילים..
זה בדרך כלל הכל משחק ילדים בידיו של המתולתל הזה.

ומצד אחד של הסקאלה, אל הצד השני.. מזיקוקי דינור וסערת ברקים, לביצוע מנומס יותר.
עם ענווה מאופקת.
Schumann: Kreisleriana; Sonata No. 1, Op. 11\ Murray Perahia
יותר מתוק מסוכר, נגיעות אצבעותיו של פראיה על הקלידים תמיד חמות, עדינות עם המון אהבה למוסיקה..
אך עם חסך קצת בתשוקה לוהטת שצריך אותה. בשומאן וביחוד ביצירות הסוערות הללו, פראיה קצת מופנם מידי
לטעמי. למרות שאת הקסם שלו תמיד כיף לשמוע. הבנתו המוסיקאלית אינטילגנטית מאין כמותה ובסופו של דבר
הוא גם לא מפספס כלום מבחינה טכנית. אך בגדול מארי פראיה לוקח את הכיוון הרומנטי יותר ברצינות
ומשמיע את הקונטרסטים הרבה פחות מחבריו לפני כן. הוא מבריק ללא ספק, אך אני מעדיף את המטורפים יותר
ביצירה הספציפית הזו. ההקלטה טובה מאד ושקטה מסביב לפסנתר, מה שמוציא את פראיה מרחף אף יותר
ממה שאנו רגילים ממנו.

מכאן אני עובר לעוד דינוזאור שבדיעבד, אני ממעט לדבר עליו או, להציג אותו בסקירות השונות.
בחשיבה לאחור אני ממעט גם לשמוע אותו בבית משום מה ובחתירה אל האמת הבנתי שהוא פשוט טוב
בהכל ובגלל זה... מן פרדוקס שכזה. אבל לפעמים זה קצת משעמם לשמוע מישהו שהוא כביכול מושלם.
משעמם לי :)
Rubinstein Collection, Vol. 52 - Kreisleriana,Fantasia \ Artur Rubinstein
אחד מכותרי הסדרה המופלאה הזו של רובישנטיין ב RCA.. בו הוא מנגן את הקריזלריאנה שלפנינו ואת
הפנטזיה הלא פחות מרשימה שדווקא בא הוא קצת פחות טוב בהשוואה.
הקרייזלריאנה של רובינשטין עשירה בתווים ובעומק מוסיקאלי נהדר. בניית הפראזות טובה מאד ורובינשטין
פשוט מטייל בין התווים והקלידים כפי שהוא עושה עם כל יצירה כמעט.
אין מנוס, זהו דינוזאור עתיר שבחים עם כשרון פנומנאלי אה-לה חפץ..שכל יצירה שהוא ניגש אלייה נפתרת
כמו תשחץ יומי בעתון רכבת חינמני.
מצד אחד משמעם, אך מצד שני, אי אפשר לפספס כמעט אף פעם וזה מהנה ומשאיר תחושת סיפוק (לפחות עד שיורדים). רובינשטיין ששם על דיוק בתווים והערות שונות בפרטיטורה כמו שאני שם על מות סולן בוני M ז"ל..מקליט
הפעם את הקרייזלריאנה באופן מבריק עם נגיעות מדויקות ביותר לכל אורך היצירה. מעולה. (F)

עוד לא גמרנו .. 8-)

אם תשאלו אותי או שתכריחו אותי לבחור בפסנתרן שהוא גם מרגש אבל גם שכלתני מאד מהצד השני.. הייתי אומר 'מאוריצ'יו פוליני'.
פסנתרן איטלקי, מדהים בהגשה ואישית אהוב עלי מאד.
הוא ניגש עם השנים לשלל מלחינים ויצירות ולעולם לטעמי לא טעה, או הגיע למקום נמוך ברשימה.
לאו דווקא בחירתי הראשונה בלא מעט יצירות, אך ללא ספק אחד מהפסנתרנים שאני תמיד נהנה לשמוע..
לא משנה מה. גם את הקרייזלריאנה פוליני הקליט ולא פעם אחת.
Schumann: Kreisleriana; Gesänge der Frühe; Allegro in B minor\Maurizio Pollini
הפעם, בהקלטה מאוחרת בדוייטשה גרמופון כמובן, הוא צלול, נקי ובוגר. נראה כאילו למרות גילו המבוגר
הוא נותן לעצמו לצאת קצת יותר קדימה עם הרגשות שלו.
הבנתו מבריקה והאינטרפטציה שלו ביצירה זו, מצויינת. אם היה ניתן להשוות הייתי אומר שהוא ואוצ'ידה למדו
את היצירה יחד. רק שלכל אחד מהם היה מורה אחר.
פוליני מבריק כאן ומבצע את היצירה באופן מופלא, חי, נכון, זך וצלול לגמרי. בהסתערויות הניגודים הוא
מצליח ליצור אוברטונים שנשמעים היטב, גם כמה שניות לאחר מכן בחלל ושומאן קם לתחייה תחת ידיו הזקנות
אך המדהימות.

עוד ביצוע של מישהו שלמד את המוסיקה על בורייה ועשה דוקטורט רציני מאד על רוברט שומאן הוא אריק לה סאייג (אני מקווה שלא טעיתי באיות שמו בעברית..)..
Schumann: Klavierwerke & Kammermusik, Vol. 6\ Eric Le Sage
אני מודה, ההקלטות של ALPHA בסדרה הזו של שומאן... עושות לי את זה בגדול.
הניקיון הזה של סאונד הפסנתר, יחד עם האצבעות של אריק מביאות את הכלי לחדר ללא ספק. זוהי כנראה ה-הקלטה
בין הביצועים שסקרתי פה היום. בנוסף לזאת, נגינתו של אריק מעולה והאינטרפטציה שלו שונה מאד מהדור החדש והישן. הוא תוקף את היצירה ממקומות שונים לגמרי, המהירויות שלו גבוהות והקונטרסטים שלו חדים מאד. אך אחד הדברים שהוא נופל בהשוואה לארגריך למשל, זה בקטעים המהורהרים והשקטים, הוא לא ממש מצליח לחפור עמוק מספיק, אך הרגש אצלו נמצא והוא מצליח עם המלודיה שזורמת במפלים.
ביצוע לא סטנדרטי שמביא פן שונה ליצירות שומאן, כפי שהוא עושה זאת בכל הסדרה ב ALPHA.

ישנם עוד ביצועים שנאספו בחבילה כדי להציג אותם, אך מפאת אורך ההשוואה גם ככה, החלטתי להגיד רק כמה מילים..

וויליאם קמפף ברי מאסטר מעולה בדוייטשה גרמופון..
מהקלטת מונו שלו. ביצוע מרשים ומצויין לקרייזלריאנה ופנטזיות שונות של שומאן גם כן. הרי-מאסטר מציג הרבה יותר פרטים
ונגינתו של קמפ, מרחפת על הקלידים כתדמיד עם בס וגבוהים מרשימים ומדויקים. הוא ללא ספק אחד מהפסנתרנים שנמנים
עם תור הזהב יחד עם רובינשטיין, הורוביץ ואחרים.

ביצוע נוסף מומלץ מאד הוא של ראדו לופו, ההקלטה לקרייזלריאנה ב DECCA כמובן
Robert Schumann: Radu Lupu - Kinderszenen/Kreisleriana/Humoreske.
נגינתו מאוזנת להפליא ויד שמאל נשמעת היטב עם טמפו מבריק ומזהיר לצד המלודיות מיד ימין.
ההקלטה הזו טובה מאד ואפשר להרגיש איך לופו מחדיר את אצבעותיו בקלידים ומוציא מה פסנתר סאונד חד
מצד ועגול וחמים מצד שני.

הלן גרימו בהקלטה מוקדמת מאד שלה (מ 1993) בלייבל Denon, שהייתה ילדה צעירה מאד.
Schumann: Kreisleriana; Brahms: Piano Sonata No. 2\ Hélène Grimaud
ביצוע קליל ביותר לחבילה קשה ודי מפורעת של שומאן, אך מקסים וייחודי מאד. הטכניקה של גרימו התפתחה
מאז באופן מאסיבי ביותר, אך הקופצניות והתמימות הנערית שלה אז מכניסה משהו קצת אחר. כמובן שאי אפשר לצפות
להורוביץ, אוצ'ידה או ארגריך כאן, אך בכל זאת.. (F)

כמו שאמרתי, ישנם אין ספור ביצועים לקרייזלריאנה ואין כמעט פסנתרן שלא ביצע את היצירה המופלאה הזו-
בשמונה חלקים.שמהווה תעודת אופי להחלנתו של שומאן ללא ספק. ניגודיות סכיזופרנית כמעט, בהשראת
דמותו של קרייזלר מספרו של הופמן. אך ביננו, הוא כנראה לא היה צריך את הטירוף של קרייזלר כדי להצליח. מספיקים
'איזביוס' ו'פלורסטן' שנמצאים כבר עמוק עמוק בראשו הקודח אך המבריק והרומנטי של רוברט שומאן
כדי להרים אין ספור יצירות ברמתה של הקרייזלריאנה אם לא יותר.

אביעד (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות