במוזיקה הפופולרית לא שכיחה נסיקה של אמן באמצע שנות השלושים שלו. בד"כ הפריצה מוקדמת יותר. לאחרונה הוציאה Santigold אלבום מצוין (שני בסה"כ) בגיל 36. סביר שאלבום זו ימקם אותה אחרת על המפה. קודם לכן הרבתה בשיתופי פעולה ובכתיבה והפקה לאחרים, ובנוסף לקחה לעצמה מרחב די ארוך של מס' שנים בין האלבומים.
אישית, נתקלתי בה לראשונה לפני כשנתיים ,
באלבומו המצוין של דיוויד בירן- Here Lies love- בו ביצעה באופן סוחף ומרתק את – Please Don't .
כמו שהנושא המוזיקלי של אותו אלבום היה תיאור חייה של אמיליה מרקוס דרך מוסיקת מועדונים שאהבה, היינו דיסקו ודאנס, כך גם santigold נשענת על בסיס אותו ז'אנר, היינו מוזיקת מועדונים, עם דגש על מוזיקה אלקטרונית יותר מאשר דיסקו. אלא שזה רק הבסיס ואליו מצטרפים רוק, השפעות גל חדש, ומקצבים אפריקאיים, כליים וווקאליים. התוצאה מזכירה את M.I.A כמובן, אבל בעיני טובה ומרגשת יותר.
Santigold היא Santi White , ניו-יורקית ילידת פילדלפיה. ההשכלה האקדמית שלה כוללת לימודי מוזיקה ולימודים אפרו-אמריקאיים. כאמור, כתבה והפיקה לאחרים, והופיעה עם Jay Z (שהחמיא לאלבום זה כ"מהפיכה" ) , קנייה ווסט, M.I.A ועוד. באלבומה הראשון הופיעה תחת השם Santgold .
שותפיה המרכזיים של סנטיגולד ליצירת האלבום הנוכחי הם Dave Sitek ו Nick Zinner , שניהם גיטריסטים בלהקות רוק ניו-יורקיות ומפיקים בולטים כיום.
גולד (או וויט..) מצהירה כי הרוח שניסתה לשוות לטקטסים (שאת חלקם כתבה בשהות בג'מייקה), היא של יצירת יכולת עצמאית לשלוט במציאות האישית של כל אחד. אדם אמור לבנות את חייו תוך יצירה עצמאית משוחררת. לצד זאת היא רומזת כמובן לחוליים גלובליים ולסכנות קיומיות כמו למשל בשורה החוזרת על עצמה ב- The keepers : "אנחנו השומרים, הבית שלנו נשרף בעודנו ישנים באמריקה".
בנוסף טוענת סנטיגולד כנגד תרבות המוזיקה הפופ' הנוכחית כנשענת מדי על "הצלחות" , שמות נוצצים של מפיקים, אמריקן איידול ואקס פקטור וכו'..כאשר הכסף מדבר יותר מאשר היצירה והמהות. היא גם לא היססה לבקר את זקירת האצבע של M.I.A במהלך ההופעה בסופר-בול כצורך בתשומת לב או הצהרת מרדנות לשמה, אבל גם מותירה ספק שאולי זו סתם התלהבות מקצב ואקט לא מחושב, ולכן אינה יכולה לשפוט.
רוצה או לא, סנטיגולד היא חלק מתעשייה על כל הכרוך בה, אבל סביר להניח שהיא תמשיך לשמור על עצמאותה היחסית.
כמה מילים על עטיפת האלבום- ווייט מצולמת בו שלוש פעמים- פעמיים כ"נערות בונד" עטויות זהב , ופעם כאיזה דון מאפיונרי עליו שומרות נערות הבונד. כל זאת על רקע ציור שלה כקצין צבא מימי הביניים או משהו כזה. התוצאה מושקעת מעניינת וייחודית. לשיפוטכם.
