לא יאומן אבל הספקתי להאזין כבר פעמיים
זה מצחיק, אחרי שכבר קניתי שמעתי סמפלים איפשהו שבכלל לא עניינו אותי, וחשבתי לעצמי שזה בטח יהיה עוד איזה דיסק שיעלה הרבה אבק על המדף.
אבל כאן זה נשמע אחרת. למעשה אני חושב שזאת היצירה הקלאסית שגרמה לי הכי תחושה של "סיפוּריוּת" (שלא יהיו טעויות, אני לא מכיר הרבה
), לא שיעממה לרגע והרגשתי שאני צופה בסרט, לא BABE אלא יותר הענתיקות של שנות ה- 40/50 שאני דווקא אוהב.
בסאונד דווקא היה משהו מוזר, קצת קשה לי להגדיר אבל היו כלים שנשמעו טוב וחלק שנשמעו מוזר, כאילו לא הוקלטו מהמקור אלא מישהו הצמיד מיקרופון לאיזה גרמופון והקליט ממנו. נדמה לי שזה היה מהצד השמאלי בעיקר, מה שאומר כינורות אם אני זוכר נכון. אנסה להאזין יותר טוב בפעם הבאה.
מחכה בקוצר רוח לקרוא את האחרונה שלך.
