רודריגו וגבריאלה הם שני החברים בהרכב הגיטרה האקוסטית Rodrigo Y Gariella שני החבר'ה היו חברים בלהקת ט'ראש מטאל { לא פחות ולא יותר! } במקסיקו סיטי. ללהקה קראו "טיארה אסידה" אבל היא לא ממש הצליחה. השניים הסיקו מהר כי מהמטאל לא תצמח להם הישועה { ישועה זה אומר הצלחה מסחרית } והחליטו לחפש את מזלם, הרחק ממקסיקו. כמה הרחק? הם עברו להתגורר בדבלין.
בדבלין הם החליפו את הדיסטורשן בגיטרות קלאסיות, והחלו לפתח את הסאונד המעניין שלהם. הקונספט היה לנגן יצירות אקוסטיות, ללא שירה בכלל, כאשר רודריגו מנגן את הליד המלודי, וגבריאלה את תפקידי הקצב. אבל עיקר הנפח בסאונד מגיע מהטכניקה המופלאה של גבריאלה. לדעתי היא אחת הגיטריסטיות הכי מדליקות שפעילות היום. לאט לאט, מהופעה להופעה, החברים אספו אוהדים, וההופעות משכו תשומת לב. הם החלו להופיע בפסטיבלים ברחבי אירלנד, בריטניה ושאר אירופה והחלו להקליט חומר. הם הוציאו שני אלבומים בשם Foc ו ReFoc שהגיעו לרמת הצלחה לא רעה. אבל ב 2006 הם הוציאו את אלבום המאוד יפה שנושא את שמם Rodrigo Y Gabriella.
האלבום הזה כבר הגיע להצלחה מרשימה מאוד, בכל אירופה אבל במיוחד באירלנד. אני התאהבתי באלבום הזה מהרגע הראשון ששמעתי אותו. הוא נפתח עם קטע יפהפה Tamacun אנרגטי ומלודי להפליא, סוג של פלאמנקו מודרני. בקטע הזה, ולמעשה באלבום כולו מגיעה לשיא הגישה הייחודית של גבריאלה לנגינת קצב בגיטרה קלאסית. קסם זו מילה שקטה עליה. עליהם. השילוב בין פריטה, תיפוף על גוף הגיטרה, טכניקה, והרמוניה הוא לא פחות מרהיב. ואם אני נשמע משתפך זה גם בגלל חולשה רבת שנים שש לי לבחורות עם גיטרה.
האלבום ממשיך עם קטעים אינסטרומנטלים שנוגעים בכל קשת ההשפעות של החברים, מוסיקת פלאמנקו, השפעות רוקיות, וכמובן גם רוק כבד ממנו צמחו השניים. שתי גירסאות כיסוי יפות יש באלבום, אחת ל Staireay to Heaven והשנייה ל Orion של מטאליקה. אני בתור מי שמכיר אינטמית את הקטע המקורי של מטאליקה השתאתי לנוכח היצירתיות והכישרון שבביצוע. לא האמנתי שקטע שאני מכיר כמטאל קלאסי, יישמע טוב כל כך בביצוע עם גיטרות אקוסטיות. בקטעים נוספים שלהם הם מנגנים גם את Master of puppets ו One { לידיעת חובבי האטפילד המצטרפים אלינו לטובה }.
האלבום מוקלט cצורה מאוד מוקפדת. נדמה לי שמפיקי האלבום הבינו את הפוטנציאל של המוסיקה הזאת בקרב גייסות האודיופילים. בעלי מערכות איכותיות, וחובבי מוסיקה אקוסטית, ומוסיקת גיטרות בגלל ייהנו מאוד.
Tamacun
Orion
_________________ ללכת למקדונלדס בשביל סלט זה כמו ללכת לZונה בשביל חיבוק.
כתוצאה מכך נזכרתי למה אני לא מת על ההקלטה, קודם כל הגיין (GAIN) גבוה מידי, חוץ מזה ההרגשה הכללית היא שהאוזן שלך בתוך תיבת התהודה של הגיטרה. זה נותן צליל מעט מעוות ומגביר את האפקטים (המוגזמים גם ככה, לפעמים יש לי הרגשה שזה דיסק דמו ל- DD).
אגב, טרחת פעם לצפות ב- DVD המצורף?
_________________ ביוגרפיות , עם קלאסי ואלגנטי , פשוט לא הולכים לעבוד. I have been supported from the bottom of my heart בוכה דה פלורסנט
האופן שמקליטים גיטרה אקוסטית, זה באמצעות מיקרופון ממש על תיבת התהודה, או מהפראמפ הפנימי בגיטרה, שגם הוא ממוקם בתוך התיבה. אני אגב מאוד אוהב את זה. בכלל מאוד קשה לייצר במה כשמקליטים שתי גיטרות אקוסטיות, פשוט אין מספיק כלים למקם במרחב.
לא התעניינתי ב DVD. הם הוציאו לא מזמן דיסק עם הוםעה חיה ביפן, כנראה עם DVD שווה.
_________________ ללכת למקדונלדס בשביל סלט זה כמו ללכת לZונה בשביל חיבוק.