ארבעה מקורות רווחים היום אצל אודיופילים וחובבי מוזיקה: טייפ סלילים, פטפון, נגן תקליטורים ומחשב.
מניסיוני, אין לי ספק שטייפ סלילים הוא המקור הנאמן ביותר למקור, לפחות כשמדובר במסטר-טייפ או בסרטים באיכות גבוהה. הבעיה היא שלך תשיג סרטים כאלה, מה גם שהמבחר מצומצם למדי.
פטפון טוב (!) הוא מקור אמנם פחות טוב מטייפ סלילים (עשרות השוואות בין סרטים לתקליטים, עם אותה הקלטה, הוכיחו לי את זה שוב ושוב – ללא סייג!),
אבל הוא בכל זאת מקור נפלא, ותקליטים, כידוע, יש בלי סוף, ולרוב בגרושים. החסרונות הם שמערכת אנלוגית טובה באמת היא עסק יקר, ושתקליטים, לפחות של מוזיקה קלסית, הפסיקו לייצר לפני שנות דור.
מחשב, כמקור מוזיקה, אינו מדבר אליי כלל, לכן הרשו לי לא להרחיב.
הואיל וכמעט כל המוזיקה שאני שומע אינה נמצאת על תקליטים (ובוודאי לא על סרטים), המקור היחיד שלי בשנתיים האחרונות הוא נגן התקליטורים. מסיבות אישיות נאלצתי לפני שנתיים להיפרד מהפטפון שלי. בהתחלה זה לא היה קל, אבל ככל שעבר הזמן וגיליתי דרך התקליטורים עולמות חדשים שפשוט אינם קיימים על תקליטים, התאהבתי במקור הזה שמסב לי כל כך הרבה הנאה. עם זאת, חלק מן התפריט המוזיקלי שלי (נאמר, עשרה אחוזים בערך) כולל ג'ז משנות הארבעים עד שנות השישים. על הפטפון זה נשמע נהדר. בחלק לא מבוטל מן המקרים זה נשמע נהדר גם בנגן התקליטורים שלי, אבל לא תמיד. להחזיק מערכת אנלוגית יקרה רק בשביל אותם אחוזים בודדים, נשמע לי עניין טרחני ומוגזם. למרות זאת, לא אכחיש שלא עבר לי בראש אחת לכמה זמן איזה בדל הרהור על פטפון.
נדמה לי שבא הקץ לבדלי ההרהורים האלה.
CEC TL3N TRANSPORTהמערכת הדיגיטלית שלי כללה טרנספורט של CEC מדגם 51X וממיר של טדי פרדו במהדורה האחרונה שלו. מדובר במערכת נהדרת במחיר סביר (11000 ₪), שהקלה עליי מאוד את המעבר לעולם הדיגיטלי.
http://www.cec-web.co.jp/products/cdpla ... 51x_e.htmlhttp://www.teddypardo.com/Products/DACs/DACs.htmlלפני כמה חודשים נודע לי מעופר שחורי (מאסטרו אודיו) ש-CEC מפסיקים לייצר את דגם 51x, ובמקומו הם מייצרים עכשיו דגם העונה לשם TL3N. על אובססיית השדרגת שמעתם? יופי, אז הזמנתי מעופר את הדגם החדש.
מדובר במכשיר די דומה חיצונית ל-51x, אבל טיפה יותר עמוק וגבוה ממנו, שוקל קילו אחד יותר (11 קילוגרם), עם faceplate עבה יותר וסידור שונה של כפתורי ההפעלה. מאחור, כמו ב-51x, יש שלוש יציאות דיגיטליות – XLR, RCA, OPTIC (חיבור ה-RCA נראה איכותי יותר) – ויציאה ייעודית ל-DAC של CEC: בדגם הקודם היה מדובר בחיבור בין תשעה פינים, בדגם הנוכחי מדובר בארבעה חיבורי BNC, המפצלים את האות העובר בכבל הדיגיטלי היחיד (בשלושת החיבורים הרגילים) לארבעה כבלים המעבירים מידע שונה. בדרך הזאת, לפי CEC, יש אפס ג'יטר (CEC הוציאו עם הטרנספורט הזה DAC תואם ושמו DA3N). כמו כן, בדגם הנוכחי יש גם חיבור BNC לשעון חיצוני – תוספת מעניינת מאוד שאשמח לבדוק אותה בהמשך.
http://www.cec-web.co.jp/products/cdpla ... -f-750.jpghttp://www.cec-web.co.jp/products/cdpla ... -r-750.jpghttp://www.cec-web.co.jp/products/cdpla ... -w-750.jpgמכל מקום, יותר חשוב זה מה יש בתוך המכשיר. ואת המכשיר הזה CEC בנו סביב המנגנון שנמצא בשני הטרנספורטים העליונים שלהם (TLO-X שמחירו 18000 דולר ו-TL1N שמחירו 10000 דולר). במנגנון המשוכך היטב הזה, כפי שרואים בתמונה, יש שני מנועים בהנעת רצועה, כדי למנוע מגע ישיר בין המנוע לציר. מנוע אחד מסובב את ציר התקליטור ומנוע אחר את ה-PICK UP (מנגנון העינית). דרך אגב, בתחתית המכשיר ניתן לראות את הבסיס לציר, וזה דומה מאוד למה שאפשר לראות בפטפונים יקרים מסוימים.
http://www.cec-web.co.jp/products/cdpla ... -m-750.jpgהטרנספורט מיוצר ביפן ומחירו אצל היבואן בארץ (מאסטרו אודיו) הוא 9600 ₪. לשם השוואה, באנגליה הוא נמכר ב-2750 פאונד (!), ובצפון אמריקה ב-2600 דולר.
טוב, ועכשיו לחלק הכי חשוב, לצליל.
כשהחלפתי את הטרנספורטים על הארונית שלי, לא היה לי ספק שהתוצאה תהיה קצת יותר טובה. אני יודע שאני נשמע עכשיו כמו קלישאה, אבל באמת ובתמים שלא התכוננתי להבדל הדרמטי שהתרחש. ראשית נתתי לטרנספורט החדש לרוץ כמה עשרות שעות, וכרגיל ב-BURN IN, השינויים היו קיצוניים לכאן ולכאן עד שהמכשיר התייצב.
מן הרגע הזה ואילך הבנתי שמדובר במכשיר בליגה אחרת לגמרי ממה שהיה לי:
1. הצליל הפך להיות בשרני ומרובד יותר. כמו כן, הוא זורם בקלות, ביציבות ובחלקות, בלי שמץ גרגריות.
2. הבמה התמקדה בצורה לא רגילה, כאילו ממש עשו עליה פוקוס. לא רק שסידור הבמה יותר ברור עכשיו, אלא שכל כלי וצליל הפך להיות פחות "מפוזר" בחלל. מי שמרכיב משקפיים ומסיר אותם בחוץ, בלילה, יכול להבין בדיוק על מה אני מדבר.
3. כמובן, הבמה גדלה בכל הממדים, והמוזיקה מרגישה כאילו היא באה הרבה יותר מן החלל והרבה פחות מן הרמקולים.
4. רצפת הרעש הנמוכה יותר חושפת פירוט ממכר.
5. טווח התדרים גדל בצורה מעוררת השתאות. לעזאזל, איפה הסתתרו עד כה כל הבסים העמוקים והעשירים האלה, ואיפה התחבאו כל הגבוהים התמירים האלה? עברתי על תקליטורים ששמעתי בזמן האחרון, ושוב ושוב שמעתי בהם ליינים של בס שפשוט לא היו מקודם, ובכלל – נפח כללי שלא היה מקודם.
6. הדינמיקה היא עניין בפני עצמו. זאת הפעם הראשונה מאז שעברתי מפטפון שאני שומע SLAMS כאלה. על טרנזיינטים אין מה לדבר – זה תחום שנגן התקליטורים טוב בו חד-משמעית יותר מן הפטפון, ואיזה טרנזיינטים יש כאן!
סיכומו של דבר – כיף אמיתי!
שדרוג פנטסטי שהופך את הדיגיטל לחוויה מוזיקלית קסומה, אבל בלי כל הצרות של האנלוג. אני משער שלהנעת הרצועה הכפולה יש תפקיד מפתח באיכות הצליל הזאת.
האמת, הגענו לזמנים טובים – מי היה מאמין שב-16000 אלף ₪ (מחיר טרנספורט פלוס ה-DAC של טדי) אוכל לרכוש מערכת דיגיטלית שתאיין לי אחת ולתמיד את בדלי ההרהורים האחרונים על עולם הפטפון!
