לאחרונה אני מוצא עצמי נהנה במיוחד מהרכבי טריו ג'אז.
אני לא גר לבד בבית ועובד במשך רוב שעות היום, כך שרוב ההאזנה שלי היא בערב שלא לומר בלילה. גם בלי להרים את הווליום כפי שאולי הייתי רוצה לעשות, או כפי שראוי לעשות כדי להנות מפרטי היצירות הללו על כל ניואנסיהן, המוזיקה חודרת לאזניים וללב.
האינטימיות שנוצרת ביני לבין שלושת הכלים הפרוסים בבמה שמולי, הרוך והאיטיות שבנגינת הפסנתר והקונטרה באס, האויר הזורם בנשיפת הסקסופון... מביאים אותי להתרגשות מוזיקלית של ממש, וכמובן שהחורף שאני מסרב להאמין שנגמר (מתי הוא התחיל בכלל?) תורם את שלו לאוירה.
ההרגשה היא שטרחו והגיעו לכבודי לחדר שלושה כלים, כל אחד בתורו וכולם ביחד, כדי להנעים את זמני וממש מתפתחת ביננו מערכת יחסים והכרות... מדהים.
באוירה רומנטית זו (ובלי שפופרת אחת!
), אשמח להמליץ לכם על שני אלבומים נפלאים שכאלה.
השניים הם מהלייבל zig zag שמייבא עופר שחורי, אותם שמעתי אצלו כאשר האזנתי לממיר של טדי פרדו ויצאתי בלי הממיר ועם הדיסקים.
האחד הוא פסנתר-קונטרה-תופים מבית היוצר של Ronnie Lynn Patterson בשם Freedom Fighters
http://store.harmoniamundi.com/ronnie-l ... hters.htmlוהשני הוא טריו צרפתי בניצוחו של פרנסואה קורטיאר ובהרכב זהה שהוציא אלבום מחווה למלחין Frederico Mompou, תחת השם Musica Callada
http://www.classicsonline.com/catalogue ... id=1156909לא אכנס לתיאורים מיותרים של המוזיקה, אם התחברתם לתחושות, אני ממליץ בחום להאזין להם, הם מבוצעים בצורה מרגשת ומוקלטים בצורה מדהימה (אולי אפילו אנליטית מדי משהו...) ומספקים הנאה מובטחת.
אשמח מאוד לקבל המלצות נוספות למוזיקה הנפלאה הזאת.
דניאל
