עכשיו 19/03/24 09:13

פורסם: 29/06/11 20:55 ע"י aloni


Pure Sound A10 Integrated Amplifier



Pure Sound A10 Integrated Amplifier


אוקי חברים, כחודש לאחר תום תערוכת מינכן 2011 אנו חוזרים לפעילות סקירות סדירה, ואנחנו מתחילים עם מוצר מדליק ומיוחד. מיוחד מהרבה בחינות, בפשטות, במחיר, במראה, בסאונד, אבל גם בהספק צנוע של 10 וואט שהופך אותו מתאים רק למעטים מאיתנו. כך שאם אתם לא בעלי רמקולים מהזן הנציל, כנראה שזה לא המגבר בשבילכם, אך אתם מוזמנים לקרוא את הסקירה כדי ללמוד מה יכולים לקבל בעלי רמקולים שכאלו בכ- 4.5 אלפי שקלים.

חברת pure sound מביאה אלינו את ה- A10, אותה אם לומר את האמת לא הכרתי עד ש- BG Sound הכריזה שמתחילה ביבואה ארצה. מאחורי החברה הבריטית עומד המתכנן מר. גאי סרג'נט כשהייצור מבוצע במזרח הרחוק. לחברת pure sound מגוון מוצרים בין נגן תקליטורים, למגברים משולבים, קדם מגברים, פאוורים, פונו סטייג' ואפילו סטפ אפ.
בארץ המוצא היא גם עוסקת בשיווק של HECO, חברת הרמקולים הגרמנית (מה שמזכיר לי שצריך כבר להעלות את החלק השני של הסקירה) ובחלקי חילוף לרמקולים (דרייברים) ואפילו MAT נחושת לפטיפונים בשם rubato.

ה- Pure Sound A10 Integrated Amplifier



את העובדה החשובה והבסיסית ביותר לגבי ה- A10 כבר ציינתי. 10 וואט לערוץ מציב את ה- A10 כקנדידט לרמקולים נצילים בחדר האזנה רגיל, או למוניטורים בקונפיגורצית Near Field נניח בחדר עבודה, שתי קונפיגורציות שזכיתי לבחון כפי שנראה בהמשך.
עוד לא ציינתי (אם כי בטח כבר שמתם לב מהתמונה) שה- A10 הינו מגבר שפופרתי הבנוי סביב ארבע שפופרות 6P14 בדרגת היציאה (וצמד 6N3 בדרגת הקדם) בקונפיגורצית push-pull.

Pure Sound A10 Integrated Amplifier


מלבד ההספק יש עוד מספר מגבלות שיש לשים עליהן את הדעת. ראשית כבר למדתי שחוסר בשלט רחוק עשוי להיות deal breaker עבור חלקכם. שנית ל- A10 רק צמד כניסות סינגל אנדד מסומנות ב- CD ו Aux. האמת שכיום עם פריחת תחום ה- DACים זה כבר לא כל כך מגביל, אם נחבר כניסה אחת לממיר אנחנו זוכים לחיבור של מחשב, נגן תקליטורים וכל מקור דיגיטלי אחר ואם נחבר פונו סטייג' לכניסה השניה אנחנו כבר די מכוסים ברמת מקורות.

במקום טרמינלים מרובים לחיבור רמקולים בעכבה שונה נמצא בורר קטן באחורי המכשיר הבורר בין עכבה של 8ohm ל- 4ohm.

Pure Sound A10 Integrated Amplifier


מתגי ההפעלה וברירת המקור הם מסוג המנופים הידניים שמעניקים תחושה די "פושטית" (אם כי שולבו בצורה חכמה על גבי המכשיר כדי לרכך תחושה זו), אך האמת שבכך היא מסתכמת.
המראה של המכשיר, הבניה, החומרים, הקונקטורים, כולם מרגישים איכותיים מעל ומעבר לציפיה ממכשיר במחיר כזה.

Pure Sound A10 Integrated Amplifier


ואם כבר דיברנו על המראה, תראו איזה יופי של דבר. הגוף השחור בעל ציפוי משיי נעים למגע, מתחיל במבנה קופסתי שמתעגל מעלה לכיסוי הטרנספורמרים, כשעל השפופרות מגנות ארבע פלטות פלסטיק (כשהעליונה כחלחלה) המעוגנות לשסי בעזרת שלושה עמודים מוזהבים. פתרון מיוחד ויזואלית, מאוורר, ולטעמי הרבה יותר מוצלח מכלוב מתכת.

סביב כפתור הווליום המוזהב נמצא פאנל עץ אדמדם ומעוצב, כמו תוית הדגם בחלק העליון, מראה שמאוד מזכיר לי מוצרים של חברת Pathos.

סטאפ


כשברוך מ- BG Sound סיפר לי שהוא רוצה להביא לי את ה- A10 לסקירה, הוא העלה חשש לגבי נצילות הרמקולים שלי והאם ה- A10 יצליח להזיז אותם כראוי. אני כבר עבדתי איתם בעבר עם מגבר של 8 וואט, ומניסיוני קשה למצוא מגבר שלא יזיז אותם, אך קבענו שאני פשוט אחבר ואבדוק, ורק אם ה- A10 יניע אותם כהלכה אמשיך בסקירה.

וזאת בדיוק עשיתי. חיברתי את ה- A10 לצמד ה- WLM La Scala בחיבור ארעי ובדקתי שהוא מזיז אותם כראוי. ובכן, התוצאה אומנם לא היתה אופטימאלית, אך ההרגשה שלי היתה שלא מדובר בבעיית כח אלא במגבר שלא עבר הרצה ראויה (אם בכלל).

העברתי אותו לחדר העבודה, וחיברתי אותו לצמד מדפיים של חברת Usher לצורך ההרצה.
גם אותם הרגשתי שהוא מזיז, אך גם כאן הרגשתי בסאונד "תפוס" וחוסר מסויים בתחום נמוך.
אחרי יומיים של עבודה (ודווקא לא מאומצת כלל), התחום הנמוך התמלא, המיד התרכך והגבוהים נפתחו.
לא הסתפקתי ביומיים האלו והמשכתי להשתמש ב- A10 בחדר העבודה לצורך האזנה לרדיו, סטרימינג והריפים של האלבומים הרגילים שלי שיושבים על ה- NAS.
התקופה הזאת היתה מהנה בכל אספקט, גם סוני, גם פונקציונאלי (אני צריך בסטאפ הזה רק מקור אחד [מחשב מחובר דרך DAC], אין שום צורך בשלט כאשר היד מגיעה לבורר הווליום ואפילו זמן ההדלקה קצר מאוד יחסית למגבר שפופרות) וגם נהנתי לראות את ה- A10 עומד על שולחן העבודה שלי עם השפופרות הזוהרות.

לאחר כשבועיים של עבודה בסטאפ הזה חזר ה- A10 לסטאפ הראשי, הפעם לחיבור קבוע לשם סקירה. הקשר בין ההאזנה הראשונה לזו של אחרי ההרצה היה מקרי בהחלט. עכשיו הסאונד כבר היה מלא, ומעודן בהרבה, את כל הפרטים נגלה בסשן ההאזנה, אך היה לי ברור של- A10 אין שום בעיה להזיז את ה- LaScala בעל הנצילות של 93db ועכבה נומינאלית של 8ohm.

כמקורות השתמשתי בנגן ה- CDP הרגיל למרבית ההאזנה ובמיוזיק סרבר דרך ה- EVO וה- V-DAC (מעט משודרגים, פרטים בהמשך) לשאר הבחינה כאלטרנטיבה "זולה" ואולי מתאימה יותר כלכלית. אשלב את המחשב גם בסשן ההאזנה משום שהוא נשמע נהדר.

Pure Sound A10 Integrated Amplifier


סשן האזנה


חשבתי שלכבוד ארוע החזרה לסקירות אשלב theme בבחירת האלבומים לסקירה (מן הסתם לא הגבלתי את עצמי ל- theme הזה בהאזנה). הנושא הנבחר היה אלבומים משנת 2010 והילך, בואו נראה איך זה יצא.

Erik Truffaz – In between
מי שמכיר את הסגנון של טרופז מהזמן האחרון לא ממש יופתע מהאלבום הזה, לא בדיוק ג'אז נטו, קצת מוזיקת עולם, קצת ניסיונית, קצת אפלה, קצת מתרפקת.

מאוד אהבתי את הביצוע של ה- A10 כאן, בעיקר בטרקים הרגועים יותר. גודל הצליל על הצד הנכון אולי טיפה מוגדל, ולמרות שלא ממוקם בבמה גדולה מופרד ברמה מספקת.
האופי הסוני הולך יותר לכיוון של טקסטורה, גוונים ובשר (מבלי להשמע לא לינארי) מאשר קצוות "אודיופיליים" למעלה ולמטה.

זה עושה את החצוצרה של טרופז מענגת, את הקול של הגברת סופי הונגר בשני הטרקים בהם משתתפת מלטף, ואת הקלידים האלקטרוניים למיניהם (האמונד ופנדר) קצת יותר נסבלים.

יש החושבים שמגבר ממועט וואטים לא יכול לייצר באס. זאת הנחה שגויה בבסיסה, כשהמגבר מספיק חזק על מנת להזיז את הרמקול (ואם לא אז חבל על הזמן בכל מקרה) תוספת של וואטים לא אומרת יותר באס, לפעמים פחות. האם חוזק המגבר משפיע על אופי הבאס? כאן הייתי אומר שבדר"כ כן.
במקרה של ה- A10 וה- WLM הקלים להנעה ה- A10 הזיז את צמד הרמקולים ללא שום בעיה. כמות הבאס היתה מספקת בהחלט לטעמי, והוא שמר על הפרדה מספקת (גם אם לא הטובה ביותר ששמעתי, בואו נהיה ריאליים) גם כשמנגנים לא מעט כלים.

מה שכן, האופי המוזיקלי של ה- A10 נוטה לכיוון המלודי והרך ופחות לקצבי והמדויק. לדוגמה הטרק החמישי Dirge התחיל והסתיים נהדר, אך לחלק הקצבי המרכזי היה חסר קצת דרייב על מנת להשמע במיטבו.

Christina Pluhar/L’arpeggiata – Via Crucis
קצת קשה לפספס את הנושא של האלבום הזה, אם השם לא הדליק את הנורה, אז בטח תמונת העטיפה.
המדובר בחומרים מתחילת המאה ה- 17, לכן לא מפתיע שהמוטיב הינו דתי לחלוטין. מה לי ולאלבום כזה תשאלו? האשם הפעם הוא חברנו אפי שדחף לידי כמות נכבדת מאלבומיה של הגברת פלוהר באחד מביקורינו בדיסק סנטר, והיא שניהלה את הסשן באלבום הזה (גם מנגנת ועיבדה את רוב הקטעים).
למעשה האלבום הזה מחולק לשלושה נושאים בצורה היררכית, החלוקה מתבטאת בטקסטים (תיכף מילה על כך), במוזיקה ובאוירה. החלק הראשון סובב סביב (הבתולה) מריה, השני והעקרי סביב הפסיון והאחרון פוסט פסיון המחזיר איזו אופטימיות אחרי האוירה הקודרת.

למזלי זהו אחד האלבומים הראשונים להם האזנתי מבין החבילה, והוא שימש כתיקון לאלבום אחר שממש לא אהבתי. כאחד שלגמרי לא בעניינים בז'אנר הזה, לא היה לי סיכוי לחבב כל כך את האלבום הזה אם לא הייתי עוקב אחר המילים ב- Liner Notes (מתורגמות לאנגלית כמובן) מה שעזר לי להבין את הנושאים ודרכם גם את המוזיקה. למי שמעוניין להכנס לז'אנר אני ממש ממליץ לעשות זאת עם אלבום בעל ספרון מקיף כמו של האלבום הזה.

אוקי, התכנסנו בכלל על מנת לדבר על ה- A10, ושמחתי מאוד לשמוע אותו משחזר ביצוע אקוסטי בהקלטה מודרנית שכזאת.
חלק ארי באלבום הזה הם הביצועים הווקאליים, נשיים גבריים, סולנים ומקהלות (לא גדולות). ה- A10 הצטיין בשחזור הקול האנושי על פי הטעם שלי, זה אומר שגם אם הוא לא סיפק סופר רזולוציה, את האופי, את הטקסטורה, את הרגש והקסם שיש בקול האנושי הוא שיחזר ברמה שלא תבייש מגברים הרבה יותר יקרים.

אך זה לא רק שהקולות האנושיים נצצו כאן, כלי המיתר והקשת בעלי הפוטנציאל להשמע מעט שורטים לפעמים קיבלו כאן סוג של ריכוך, לא עימום אבל ריכוך ששמר אותם חלקים ונוגעים. היצירות בעלות תחום תחתון מאסיבי, לדוגמה על ידי קונטרבס, קיבלו ביטוי מלא וריאליסטי עם בס נכון שלא היה רפה אך גם לא היה בומי או הדוק שהופך את הכלי הזה למשהו אחר.

החיסרון היחיד שאני יכול לתאר בהקלטה הזאת הוא גודל הבמה, בעיקר רוחבה. היא מעט התכנסה למרכז החדר ולא עברה את גבולות הרמקול. בגזרת העומק אומנם ה- A10 הצליח לחדור פנימה לעומק הבמה אך לא תמיד הצליח לצאת החוצה לכיוון המאזין. פשרה שאני בהחלט מוכן לקבל.

מיקי גבריאלוב – סווינג דה ג'יטאן
הספקנו לדבר על האלבום הזה כבר לפחות פעמיים על גבי הפורום אז לא ארחיב, מלבד להזכיר שזה אלבום חובה ומרענן במיוחד.

דיברנו קודם על קצב, ועל כך שלא תמיד היה ל- A10 את הדרייב המוזיקלי להעביר כל סגנון מוזיקה, מה יותר טוב מאיזה סווינג צועני בשביל לבחון עמידה בקצב?

אך לפני שנגיע לשם אציין שה- A10 עשה עבודה נהדרת על האלבום הזה. מתאימים לו כלים אקוסטיים שכאלו, הגיטרות, הקונטרבס והכינור. הוא הוציא מהם המון מהמהות של הכלי, גם הטונאלית וגם המוזיקלית. נהדר.
גבריאלוב קיבל גודל צליל בריא (כלומר לא קטן), הוא מחד נשמע פתוח ולא עמום אבל יכולתי להבחין בתוספת מסויימת במיד שקצת "מייפה" את קולו.

אני חייב לכם תשובה לגבי הקצב, אבל אתם בטח כבר מנחשים שלא סתם בחרתי את האלבום הזה. חלק מהקסם של האלבום הזה הוא בקצב, וה- A10 לא רק שמצליח לשחזר אותו אלא אף מצטיין בכך!
הגעתי למסקנה שהכשרון של ה- A10 לא קשור לאיטי ומהיר, הוא פשוט עושה טוב את הסגנונות שאני אוהב. היה לי מאוד קשה לשבת בשקט בלי להזיז יד או רגל במרבית הטרקים.

Dmitry Baevsky – Down with it
כפי שהבטחתי, נסיים את הסשן בניגון מהמחשב, משום שטרופז לא היה בדיוק ג'אז רגיל החלטתי שזה יהיה הז'אנר הבא.
עכשיו היה לי פרוייקט לא פשוט, למצוא אלבום מהשנתיים האחרונות שגם יש לו ריפ על המחשב וגם עוד לא הופיע בסקירותי. למזלי דמיטרי הציל את היום.

עבורי זה האלבום הראשון דרכו אני למד להכיר את מר בווסקי למרות שמהלינק באמזון למדתי שיש לו עוד אלבום מ- 2006. התוכן כאן הוא ג'אז די מיינסטרימי (לא יותר מידי חופשי, לא אוונטגארדי), אומנם לא הסטנדרטים השחוקים ביותר, אך קומפוזיציות של מיודעינו באד פאוול, אלינגטון, מונק, בראון (קליפורד) ועוד.

אם נתעלם לרגע מההקלטה הטובה, נגלה שיש הרבה מעבר לזה באלבום. הרביעיה (+ שחקן חיזוק בארבעה טרקים) מנגנת נהדר, האלבום פותח ב- Down with it הקצבי ואז מוריד הילוך אך שומר על עניין וגם על חן.

אך לפעמים הקלטה טובה היא לא רק עניין אודיופילי. בזכות התוכן, ובעזרת ה- A10 כמובן היא גם מעניקה לנו תמונה יותר ברורה לטכניקת המבצעים והתרשמתי לטובה מכל אחד מהם.
אהבתי את העובדה שדמיטרי כמעט שותק (נושף לו כאילו לעצמו באחורי הבמה) במחצית הראשונה של LaRue ונותן לג'רמי פלט החצוצרן האורח את הבמה. ג'ב פאטון עושה עבודה יפה על הקלידים ויחד עם דייויד וונג (באס) וג'ייסון בראון (תופים) מרכיבים את חטיבת הקצב.

האלבום הזה התאים ל A10 כמו כפפה ליד, יופי של טונאליות ואותנטיות בכל הכלים בלי יוצא מן הכלל. אולי לא שיא הפתיחות בתחום הגבוה, אך יופי של מרקמים, ובאס מפתיע שאם לא הייתי יודע מהסט שלי לא הייתי חושב שהוא יכול לרדת נמוך יותר.
כאן גם רוחב הבמה נפתח מעט וה- A10 הצליח לחצות את גבולות הרמקול מידי פעם, העומק בסדר בגדול אך הפעם הגובה מרגיש לי קצת מוגבל.

המוזיקליות מתרנדרת על הצד הרך, מבלי להשמע מזדחלת או עייפה. זה בדיוק הסגנון שאני אוהב, יש שיאהבו אותה קצת יותר קופצנית.

Stacy Kent - Raconte-Moi
רציתי לקנח בווקאל נשי, והפתיע אותי שדווקא כזה קשה לי למצוא אחד שגם עבר ריפ, גם לא הופיע עדיין בסקירות וגם יצא ב- 2010 או מאוחר יותר. בסוף מצאתי את הצרפתי של סטייסי קנט שהכרתי בזכות אייל(2991) וגבי(web) בשירשור בסוף השנה שעברה.

באלבום הזה, כמו בהרבה אלבומים מבוססי ווקאל להם האזנתי, ה- A10 העניק חוויה מאוד אנושית. זה מתבטא גם בהפגנת הניואנסים של הקול, העדינות, הטקסטורה, גודל הצליל הפיזי והמוזיקליות.
גם הכלים האקוסטיים קיבלו טיפול דומה. אהבתי במיוחד את חמימות הגיטרה, אבל גם הקונטרבס היה בעל משקל מצויין, הקשות מהירות (יחסית) על כלי ההקשה ויופי של סקסופון של טומלינסון (בעלה של קנט).

מה שפחות בא לידי ביטוי על הסט הזה, היו ה"קישוטים" המרובים בתחום הגבוה, בעיקר מהמצילות. לא שלא שמעו אותן, שמעו, אך הן פחות יצאו למרחב, היו פחות דומיננטיות ולכן הורידו מעט מהדרמה. או בעצם שינו את סוג הדרמה.
גם כאן הבמה לא היתה גדולה במיוחד, לא שיש בכך צורך.

באופן כללי ה-"ויתורים" שנעשו בניגון האלבום הזה היו מינוריים, והוא נוגן בצורה שהביאה לי נחת הרבה יותר ממגברים מהזן ה-"מהיר ועצבני".

Pure Sound A10 Integrated Amplifier


סיכום


אני מנסה לחשוב איך הכי נכון לסכם את הסקירה הזאת.
נתחיל בפרמטרים היותר אובייקטיביים, סאונד ופונקציונאליות.

בהנתן רמקולים מתאימים, ה- A10 סיפק חוויית צליל מאוד טבעית, מוזיקלית, בעלת פרזנטציה נכונה לטעמי מבחינת גודל הצליל (טיפה מוגדלת אולי) אך קימעה מצומצמת מבחינת גודל הבמה. ההפתעה החיובית ביותר היתה נוכחות של עידון ועדינות שבדר"כ לא נמצא במוצרים זולים יחסית.
על הסטאפ שלי ה- A10 אהב יותר את הביצועים האקוסטיים והמלודיים, ופחות כיסוחי בלוז/רוק, פופ או סימפוניה גדושה. בניגוד לתחושה ראשונית אני לא סבור שההעדפה הזאת קשורה ל-"כח" או הספק, אלא לאיזון סוני שמתרכז בטקסטורה, מלודיה ועדינות יותר מאשר מהירות ואימפקט.

אם תשימו לב מדובר במגבר די הפוך בתכונותיו מה- AS-6i שסקרתי לא מזמן, ועד כה היווה את סף המחיר הנמוך ביותר למגבר שנסקר באתרנו.

ואם כבר הזכרתי את המחיר, שווה להתעכב עליו לרגע.
מדובר כאמור במגבר הזול ביותר שסקרנו, ועוד מדובר במגבר שפופרתי. ציפיתי שעובדה זאת תתבטא בגזרות הסאונד או הבניה או שתיהן, אך כל אחת מהם סיפקה את הסחורה מעל ומעבר למצופה.
ברמת הפיצ'רים כן אפשר למצוא את החיסכון. רק שתי כניסות, ללא יציאות pre out, ללא שלט רחוק.

ה- A10 אם כן עושה רושם של מוצר מוצלח ומשתלם, אך אני עדיין בדילמה לגבי פרופיל הלקוח לכזה מוצר.
המציאות היא שמרבית הרמקולים בתקציבים נמוכים יהיו כנראה קשים עליו, ורמקולים נצילים מאוד בדר"כ אינם זולים.
מצד שני שוק הוינטאג' וה- DIY יכול לשבת עליו נהדר, כמו גם סטאפ בחדר עבודה או חדר קטן.

Pure Sound A10 Integrated Amplifier


נתונים טכניים


הספק: 10 וואט לערוץ
שפופרות: ארבע 6P14 ושתי 6N3 ב ultralinear - push pull
כניסות אנלוגיות: שתי כניסות סינגל אנדד
טווח היענות: 20 הרץ עד 60 קילו הרץ עד -1db
יחס אות לרעש: 89db
סה"כ עיוות הרמוני: 0.6% ב- 6 וואט
עכבת כניסה: 100kohm
מידות: רוחב כ- 23 ס"מ עומק כ- 33 ס"מ גובה כ- 14 ס"מ
משקל: כ- 8.5 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech Princess, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר: 4,490 ש"ח
יבואן: BG Sound

Pure Sound A10 Integrated Amplifier




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות