FLOYD ROSE צף.. על סטראט .
רק IM ! חחחח
פיקאפים של סימור דאנקן.

חחח

"סקירה על האלבום "

שמנו את האלבום, לחצנו פלי.
בשיר הראשון הפליאו בטוגודוגודוגודוגודוגו,
בשיר השני היה בעיקר טיניניניניני,
בשלישי גם רק עם יותר דיסטורשן,
הרביעי הכיל בעיקר הרבה טאנאנאנאנאנאנאנאנא.


כיתה ז' :

אין שכל, אין דאגות, בוא נלך מכות, ארגנתי נעלי צבא ומעיל אמריקאי.

ריכטר,
שכחת את ה-Boots on.

לא יודע מה איתך,
אני בכיתה ז' שמעתי מייקל ג'קסון והרבצתי לפריקים ששמעו איירון מיידן.

האמתי, שזה אחד האלבומים המעולים שלהם, אבל אתה צודק, אתה יכול לשים PLAY איפה שאתה רוצה באלבום, זה נשמע
בדיוק אותו דבר

ביהמ"ש העליון נתן דעתו אתמול בנושא משקלם הראייתי של זכרונות מודחקים

והאופציה לסוגסטיות ממקורות שונים, זה יכול לסדר את הבלבול בהודעתך לעיל.

היו אלה ימי הפאטיפון והיינו עושים זאת על התקליט,

מתקדמים עם המחט בהנחות קדימה מטודודו ל-טודודו ומנסים לזהות

למעט אם נפלת על סולו ברור / ריף כלשהו, אתה אבוד בטודודודו

גם כשכל השירים טחונים אצלך דק דק.


כלומר, בכיתה ז'-ט' אתה כבר די מבין את ה..מוזיקליות של זה

כאשר איירון היו עוד מהמושקעים, לא איזה מוטורהד או ג'ודאס או ספולט' או פנתרה


קטעים, בחיי

עד ספולטורה.

אין אצלי שום בלבול ו/או זיכרונות מודחקים.

אני פשוט לא זוכר אם הרבצתי לך פעם או לא

תמיד קיימת ההיתכנות,

ולצידה הסבירות שנפלתי מרגליי כשראיתי 'בן' שומע מייקל ג'.


אתה, כביכול, מתאר עולם הפוך בעיני, באמת,

החבר'ה עם העור, נעלי הצבא, העישונים, הפוגו והשרשראות

לא כל כך.... ראו אף אחד אחר. מעניין שאצלך זה שונה,

מכאן אני מניח בזהירות שאתה בהכחשה, וכמובן ייתכן שלא.

נו, מה לעשות.

בכיתות ז'-אמצע ח' ברעננה הייתי חלק מחבורה שלא כל כך.... ראתה אף אחד אחר.
פאנקיסטים, מטאליסטים, חנונים, ערסים. מי שבא ברוך הבא.

בערך באמצע ח' ירד לי האסימון שאם אמשיך להתרכז במכות ולא בלימודים טוב לא ייצא מזה.
אז אמרתי ביי ביי לכולם והתחלתי לחרוש.

מטאל התחלתי לשמוע מטאל בחופש הגדול של בין ט' ל-י'.
והכי מוזר, למרות ששמעתי ואני עד היום שומע את המטאל הכי כבד שיש (Death, Black, Doom) מעולם לא
התחברתי לסממנים החיצוניים והפנימיים שהוא מייצג, קרי נעלי צבא, ניטים, לבוש שחור מלא, קעקועים והערצה עיוורת לסיטרא-אחרא.

ועוד דבר מוזר:
מאז ועד היום אני משלב בטבעיות גמורה האזנה לז'אנרים שבדר"כ אין ביניהם שום קשר.
כבר בכיתה י' שכנו לי על המדף בכפיפה אחת קסטות של איירון מיידן, לד זפלין, מדונה ומייקל ג'קסון.
אין כמו להנות מכל העולמות.