זיפ כתב:
ציטוט:
הי!
תפסתי שטעיתי בעניין זהותה המינית של פישר וכבר תיקנתי, במקביל לכתיבתך
.
יש לה קול "ילדי" קצת, גוון שחלק מהאנשים "משתגעים" עליו ואני ממש לא.
בכל מקרה התייחסתי לביצוע ב-Hyperion CDA66294, ולא דיברתי על טרילים אלא על ויבראטו ו/או רעידת קול, לא מאז'ורית, אבל במידה שלי נשמעת מיותרת/מפריעה.
ע
לי היא דווקא נשמעת כמו אישה...
אכן זה הביצוע המדובר. אם לא הייתי ברור, התייחסתי לקול, טריל/ויבראטו - פוטטו/פוטאטו..
גם קירקבי ובאומן לא חפים משימוש בכך, כפי שניתן לשמוע בקישור שהבאת.
ז.
פוטטו/פוטאטו זה אותה מילה בהגייה שונה.
טריל וויבראטו ממש לא אתן חיות:
טריל - סוג של קישוט שבו מנגנים את התו הכתוב ואת התו שמעליו או מתחתיו (חצי טון או טון).
ויבראטו - סוג של אפקט של הרעדת הקול סביב התו הכתוב באופן רציף (לא בקפיצה של חצי טון או טון). מידת שינוי גובה הצליל ומהירות ההרעדה יכולים להשתנות.
יש כלים בהם בכלל אי אפשר לעשות ויבראטו, כמו פסנתר. טריל כנראה אפשר לעשות בכל כלי.
טריל בד"כ כותבים בתווים במפורש (אם כי יש מצבים שמבצעים מוסיפים על דעת עצמם), וויבראטו כותבים רק באופן נדיר ובמקומות ספציפיים, פתוח לפרשנות/יכולת המבצע.
במוסיקה ווקאלית, ויבראטו לא תמיד נובע מרצון לקשט, אלא פשוט מחוסר יכולת טכנית. במקרים הקיצוניים זה רק בגלל קול רועד, או מצב של מה שנקרא לפעמים wobble, חוסר יציבות, ויבראטו במנעד גדול ולא יציב.
ויבראטו אינו פשע שמן הדין להיות חפים ממנו. יש הרבה מקומות שהוא יפה ומוסיף ומעשיר. לטעמי האישי, בקטעים הספציפיים כאן, יפה יותר כשממעטים בו, בעיקר במקומות שבהם הקווים של הסולנים מתקרבים ונוצר דיסונאנס, ששם ויבראטו מטשטש אותו ומפסידים חלק מהייחוד של הקטע.
לפני שהגיעו ה"אוטנטיסטים", הנטייה הכללית במאה העשרים נטתה להשתמש בוויבראטו ללא הבחנה על כל צליל, בכל הכלים שמאפשרים זאת (וכמובן בקולות). ה"אוטנטיסטים" הציעו (ממניעים היסטוריים כביכול) להכניס הבחנה, שברירת המחדל תהייה "בלי", ו"עם" רק במקומות מיוחדים. כן מוצדק לא מוצדק הסטורית יכול להיות מעניין או לא, אבל השאלה היא אם אוהבים את זה ואם פנאטים בקשר לזה...
אני אישית בהחלט מוכן לקבל ויבראטו, אבל יש מקומות ש
לי עדיף בלי או פחות.
עמיר