עכשיו 19/03/24 05:28

פורסם: 21/01/10 09:28 ע"י aloni


PS Audio PerfectWave DAC



PS Audio PerfectWave DAC


לפני מספר שבועות סקרתי את ה- GCPH, הפונו סטייג' של חברת PS Audio. אם הצלחתי להעביר את תחושותיי כהלכה בטח שמתם לב שהתרשמתי מאוד מהחברה.
היום נמשיך לאחד המוצרים המעניינים ביותר שניתן למצוא על המדפים, בכל רמת מחיר, וזאת בהתחשב בעידן בו אנחנו נמצאים וכיוון הרוח הנושבת בתעשיה.

אני אחסוך מכם שוב את הצגת החברה, תוכלו למצוא אותה בסקירת ה- GCPH, יש לי הרגשה שסקירה זו עומדת להיות ארוכה...

ה- PerfectWave DAC



נתקלתי בתצוגה מרשימה של ה- PerfectWave DAC יחד עם בן זוגו ה- PerfectWave Transport בתערוכת מינכן 2009, שם שימשו השניים מקור לסט רמקולים של Adam והתוצאה היתה ראויה מאוד. בטח באופן יחסי לתצוגה של Adam בשנה הקודמת (עם אלקטרוניקה אחרת).

בהרבה מובנים נראה שה- PerfectWave DAC (מעכשיו בקיצור גם PW או PWD) תוכנן ונבנה במיוחד לתקופה זו. תקופה בה נראה שהמוזיקה מאבדת את המדיה הפיזית, והחומרים ברזולוציה גבוהה צוברים תאוצה.

אז נאמר שפלוני מעוניין להכנס לתחום האודיו חסר המדיה או בעל הרזולוציה הגבוהה.
הוא יוכל לעשות זאת במספר שיטות:
מחשב עם כרטיס קול איכותי
מחשב + DAC
מיוזיק סרבר/פלייר בעל יציאה אנלוגית איכותית
מיוזיק סרבר/פלייר + DAC

באופן אישי, מבין האופציות הנ"ל, הייתי מעדיף אחת שכוללת DAC חיצוני. זה יוכל לשמש אותנו למגוון מקורות דיגיטליים, כולל CD, ועם פוטנציאל הרחבה בהמשך.
השקעה במכשיר מוצלח במיוחד תעלה את הפונטציאל של כל המקורות הדיגטליים יחד.

אך ה- PWD לא מסתפק בהיותו DAC חיצוני בלבד. למכשיר מתוכנן כרטיס הרחבה בשם Bridge שהופך אותו למיוזיק פלייר בפני עצמו ללא צורך במקור חיצוני.
אופציה זו מתוכננת להשקה בקרוב, אך אני מעדיף להרחיב עליה את הדיבור רק לאחר שנבחן אותה עובדת, ולא על סמך הצהרות או השערות.

מבנה ועיצוב


בתערוכת מינכן, כאשר אתה מוקף בציוד האקזוטי ביותר, העין פחות מבחינה בקופסא זו או אחרת, ולמרות זאת אני זוכר שיצאתי עם תחושה של אלקטרוניקה נעימה ואסטטית מהחדר של Adam.

אך כשקיבלתי את ה- PWD למגרש הביתי, יכולתי להתרשם יותר טוב מהקופסא ועיצובה, ואכן התרשמתי...
הפעם בגימור שחור, התייצבה קופסא די מגודלת, בגודל של נגן CD בינוני, בעלת מספר מאפיינים בולטים.
ראשית, לא ניתן לפספס את הפלטה העליונה המרשימה עטויית הלכה ובצבע Black Piano. אחריה בולט המסך הגדול והאיכותי כפי שמעולם לא נתקלתי בציוד אודיו, ולאחריהם שאר האריזה בעלת העיצוב הנאה, מעט מעוגל, ובעל חריץ אופקי בפאותיו הצידיות.

מסך המגע הגדול מעניק תמונה איכותית אליה אני לא רגיל משום מכשיר אלקטרוני, בטח לא מוצר אודיו. הגרפיקה שנבחרה על ידי היצרן פשוטה אך נאה ופונקציונאלית. ניתן לצפות במוצג על המסך ממרחק גדול ומזוית רחבה מבלי שהוא יהפוך מטוטש ודהוי.

נחמד שהלוגו המואר משמש גם ככפתור כיבוי/הדלקה. זה מאפשר את הנוחות של כפתור קידמי מבלי להעמיס על הפרונט פאנל הנקי.

PS Audio PerfectWave DAC


פיצ'רים ותכונות


מלבד מגוון הכניסות והאפשרויות אליהן מייד נגיע, אציין כי ל- PWD אפשרות שליטה על ווליום.
זו יכולה לשמש להתאמת גיין לשיפור סינרגיה עם שאר המערכת, או לשמש ממש כבורר ווליום של ה- ליין סטייג'.
הווליום נשלט על ידי מסך המגע, ניתן לגרור בלחיצה קבועה הבורר הוירטואלי או לבצע לחיצה קצרה ולהניח לבורר הוירטואלי להגיע לשם לבדו בהדרגה.

הווליום נשלט גם על ידי השלט רחוק. עשוי פלסטיק, אך בניגוד לשלטים הזולים זה נראה ומרגיש טוב, ובעל כפתורי discrete לבחירת ה- Source (חשוב מאוד לשילוב שלטים חכמים).

מסך המגע, מלבד היותו בעל איכות תמונה מצויינת, גם נעים ורספונסיבי מאוד למגע. גודלו מאפשר ליצרן שילוב כפתורים בגודל אופטימאלי ללחיצה עם האצבע. אפילו המקלדת המאפשרת בחירת שם לכל כניסה נוחה מאוד לשימוש.
המסך הגדול מאפשר להראות בכל רגע נתון את מגוון אפשרויות הבחירה, כולל קצב הדגימה במקור, oversampling אם נבחר, הפילטר שבשימוש וכו'.

השינוי היחיד שהייתי מבצע בממשק הוא מסך בחירת הכניסה הפעילה. במקום מסך בעל אופצית גילגול מעלה/מטה, הייתי מצמצם אותו לשישה כפתורים קבועים וגדולים, גודל המסך הפיזי בהחלט מאפשר זאת.


לצפיה באתר vimeo


ברמת הכניסות הדיגיטליות נוכל למצוא מסדר די יחודי:
החשודים הרגילים בדמות חיבורי SPDIF קואקסאלי ואופטי.
נוסיף להם Balanced AES/EBU בעל קונקטור XLR, וחיבור USB התומך ברזולוציה מקסימלית של 96khz ב 24 ביט כדי להשלים את הפונקציונאליות הסטנדרטית.

אז נגיע לצמד קונקטורי HDMI. בואו לא נטעה. את אלו לא תוכלו לחבר ליציאות ה- HDMI של ה- DVD שלכם לדוגמה...
מדובר בקונקטורים של HDMI בלבד, אך אלו נועדו הפעם לעבוד בפרוטוקול I2S. פרוטוקול זה הינו פרוטוקול פנימי בו מעבירים בדר"כ מכשירי ה-CDP את האינפורמציה בין הטרנספורט הפנימי לרכיב ה- DAC. אולם כאשר מדובר בטרנפורט ו- DAC חיצוני בדר"כ בוחרים היצרנים להמיר את האות לפרוטוקול אחר דוגמת SPDIF.

PS Audio החליטה לעשות מעשה, וכללה ב- DAC שלה לא פחות משתי כניסות המקבלות פרוטוקול I2S דרך קונקטור HDMI. ה- PerfectWave Transport כולל יציאה שכזאת לכן יכול לשמש כבן זוג מושלם ל- PWD. שמעתי לא פעם על כמה חברות/משתמשים שמבצעים מודים למכשירים מחברות שונות על מנת להוציא מהטרנספורט I2S טהור, אני לא משוכנע שאלו ידעו "לדבר" עם כניסות ה- I2S של ה- PWD, אך לא מן הנמנע שזאת אכן דרך עדיפה להעברת אות בין המקור ל- DAC.

חיבור I2S נסתר נוסף חבוי בתוך המכשיר והוא זה שישמש את כרטיס ההרחבה (bridge) שיוצע בהמשך.

PS Audio טוענת שכל הכניסות הדיגיטליות מלבד ה- USB והכניסה האופטית (שמוגבלות ל- 24ביט ב- 96khz) תומכות בתדר דגימה עד 32 ביט ב- 192khz. זהו נתון מעניין ומפתיע בהנתן במגבלות עליהן שמענו עד היום.

ברמת היציאות האנלוגיות המכשיר מציע את שתי האפשרויות הפופולאריות, כלומר יציאות single ended בעלות קונקטור RCA ויציאות מאוזנות בעלות קונקטור XLR.

PS Audio PerfectWave DAC


פיצ'ר מעניין נוסף הוא יכולת המשתמש לבחור פילטר ו sampling conversion, ובנפרד לכל כניסה ותדר דגימה מקורי.

פילטר אינו דבר חדש או יחודי ל- PS Audio. פילטרים הממומשים בדומיין האנלוגי או הדיגיטלי נמצאים בכל המוצרים שאנחנו מכירים. מה שמיוחד כאן היא כמות הפילטרים המוצעת ויכולת המשתמש לבחור את זה שמתאים לו.

בדר"כ היצרן בוחר את הפילטר, משלבו במוצר, ומכאן והלאה זהו חלק מחתימת הצליל של המכשיר. יצרנים כמו Ayre מעניקים לעיתים למשתמש בחירה בין שנים או שלושה סוגי פילטרים.

כנראה ש- PS Audio חשבה שעבור מוצר כל כך חדשני ומקיף ביכולותיו, ייטב אם תספק פילטרים רבים ותאפשר למשתמש לבחור ביניהם.

היא סיפקה לא פחות מחמישה פילטרים. ואלו זמינים בלחיצה קלה על מסך המגע או דרך השלט.
הפילטרים המוצעים מורכבים משני סוגי פילטרים עיקריים בשילובים שונים.
פילטר ה- Minimum Phase שמצטיין בהסרת סוג של עיוות דיגיטלי לפני הצליל (pre ringing) על חשבון יציבות פאזה מול תדר.
ופילטר ה- Linear Phase המצטיין ביציבות הפאזה מול התדר אך מצטיין פחות בביטול ה- pre ringing.

שש האפשרויות המוצעות למשתמש כוללות:
- בחירה אוטומטית של הפילטר
- MP בגירסת אפודיזינג
- MP בגירסת Soft Knee
- LP בגירסת אפודיזינג
- LP בגירסת Soft Knee
- גירסה מיוחדת של MP בעלת פילטר רקורסיבי סימטרי בחצי הטווח.

בחירת Oversampling (ולמעשה גם undersampling) מתבצעת גם היא בעזרת לחצן בודד על מסך המגע, או לחצני + - מהירים יותר על גבי השלט רחוק.

PS Audio PerfectWave DAC


סטאפ


לצורך סקירת המכשיר השתמשתי בשתי כניסות דיגיטליות עיקריות:
כניסת ה- USB לחיבור מחשב (לפטופ ויסטה ו- HTPC בעל מערכת הפעלה Windows 7).
כניסת ה- AES/EBU לחיבור הנגן ה-CD MBL 1531 לשימוש כטרנספורט בלבד.

חיברתי את המכשיר למגוון מוצרי הגברה במגוון טכנולוגיות שונות, אולם את מרבית ההאזנה ביצעתי על סט ה- MBL. ה- PWD תיפקד יפה בשני סוגי היציאות האנלוגיות וההבדל הסוני היה דומה לזה של מכשירים אחרים, כאשר היציאה המאוזנת בעלת הגיין הגבוה יותר מעניקה סאונד מעט יותר כוחני ודרמטי ואילו יציאת ה- single ended סאונד יותר רך ורומנטי.

חיבור מחשב


התחלתי עם הלפטופ, מדובר ב- XPS 16 של דל בעל מערכת הפעלה Vista.
התקנתי עליו במהירות את AlbumPlayer והעתקתי את ספרית הקונפיגורציה ממחשב העבודה שלי.
עם חיבורו של כבל ה- USB (כבל פשוט, במקור של מדפסת) נוסף device שמע חדש למערכת ההפעלה, המציין מיידית שהוא תומך ב- 24/96. סימנתי אותו כאמצעי ברירת המחדל.
ה- PWD השמיע מין צליל ממסר ועל מסכו יכולתי לראות שהוא מסונכרן עם המחשב בקצב דגימה של 96khz.

העלתי את AlbumPlayer וכל האלבומים להם ביצעתי ריפ נפרסו לפני. זאת פעם ראשונה שאני משתמש בתוכנה בסטאפ העיקרי לכן הייתי סקרן.
עם תחילת התו הראשון התייצב בפני צליל עצום, בעל תחום גבוה שלא נגמר ובאס אימתני. ברמת האיכות הוא היה "בסדר", לא משהו שירגש אותי אבל גם לא גרוע.
סאונד שמזכיר מוצרים נחותים שמנסים להרשים בכח.

לפתע נזכרתי שעמדת העבודה שלי, בעלת רמקולי ATP3 מקונפגת לשימוש ב- EQ כך שתפיק סאונד קצת יותר מעניין מהרמקולים הקטנים האלו. ואכן עם העתקת הקונפיגורציה עברה גם הגדרה זו.
מייד עם כיבוי הפיצ'ר נרגעה הפרזנטציה והסאונד כעת היה הרבה יותר לטעמי.

כאשר כיביתי את אופציית הגיין האוטומטי (מנסה לתאם ווליום בין האלבומים), התוצאה הלכה עוד צעד קדימה ברמת האיכות.

כאמור, כאשר המחשב מסונכרן עם ה- PWD ניתן לצפות בתדר הדגימה שהמחשב מוציא על צג ה- PWD. זה היה באופן קבוע 96khz, גם כאשר שמעתי ריפים של דיסקים קונבצניואליים.
יכולתי להעביר במחשב את תדר הדגימה ל- 44.1 אך אז קבצי רזולוציה גבוהה יעברו down sampling במחשב.

על מנת להיות בטוח שהביטים המרכיבים את המוזיקה עוברים בצורה ישירה, ללא עיבוד של מערכת ההפעלה או הנגן הפעלתי את אופציית ה- ASIO. קינפוג של דקה או שתיים וה- AlbumPlayer מציג לוגו ASIO וכל בקרי השליטה שלו, כגון ווליום, אוטו-גיין ו EQ לא פעילים.

באיכות הסאונד הורגשה עוד קפיצה משמעותית, המוזיקה כעת יותר "זרמה", נקודות הקיצון רגעו (אם כי עדיין היו בולטות במקצת, עוד על כך בהמשך), יותר שקט ובמיוחד יותר מוזיקה.

שיחקתי עם הפילטרים לא מעט. השינוי הסוני שהם מייצרים הינו משמעותי, שניים מהם נשמעו בדר"כ גרוע, אחד בסדר, ושניים טובים כאשר העדפתי במעט אחד מהם. אני סבור שהוא גם היה הפילטר שעבד במצב Auto לכן השארתי במצב זה.

ברמת ה- Sampling Rate לא הרגשתי יתרון בהגדלה מלאכותית של תדר הדגימה (כלומר oversampling), למעשה ברוב המצבים הרגשתי חיסרון, העדפתי להשאיר את הבורר על Native ובשילוב ה- ASIO ה- PWD ידע לעבור אוטומטית בתוך כשניה לתדר הדגימה המתאים מבלי שביצעתי כל שינוי במחשב.

אחרי סיום קינפוג הלפטופ ביצעתי את כל ההגדרות גם על ה- HTPC ואלו עברו ללא בעיות מיוחדות. כאן השתמשתי במאריך USB באורך של כשלושה מטרים.

שילוב CD טרנספורט


על מנת להשוות את ביצועי המחשב לביצועי טרנספורט CD חיברתי את הנגן האישי שלי, למרות שהוא CDP, לכניסת ה- XLR של ה- PWD בעזרת כבל של Crystal Cable.

כאן לא היה הרבה מה להתעסק, חיבור, מעבר לכניסה המתאימה ב- PWD וזהו.
ה- Sampling Rate הוצג כ- 44.1, וגם כאן לא העדפתי לעשות oversampling ולא הרגשתי צורך לשנות את הפילטר הדיפולטיבי.

PS Audio PerfectWave DAC


סשן האזנה


סשן ההאזנה יהיה היום אולי סבוך מהרגיל. מזכיר לי את זה של ה- DSS 30 Tube.
כמות האפשרויות בהן ניתן לבדוק את המכשיר היא מהממת, ואני לא חושב שאנו חייבים לבחון את כולן על מנת להסיק כמה מסקנות על המכשיר.

אם כן אבדוק בעיקר מה שמעניין אותי באופן אישי.
- ניגון מהמחשב
- נשווה לניגון מול CD טרסנפורט
- קבצי רד-בוק (ריפ של CD סטנדרטי) מול קבצים ברזולוציה גבוהה יותר (במקרה שלנו 24/96)
- השוואה מול היציאות האנלוגיות של ה- CDP

ניגון מהמחשב בממשק USB


Patty Griffin – Children Running Through
לגברת גריפין, קול ולמעשה גם מבטא אמריקאי מושלם לקאונטרי, ואכן את האלבום הזה רכשתי בבהלת הקאונטרי הגדולה שלי מלפני כשנה או שנתיים, אך באלבום יש כל כך הרבה יותר מזה.
קאונטרי, רוק, אלטרנטיבי, פולק ובלאדות, והכל, או כמעט הכל, מבוצע כל כך יפה.
אני אוהב ומעריך את האלבום הזה, וזה מזכיר לי לרענן קצת את הקולקציה שלה, עד שתפורסם הסקירה הזו אני מניח שכבר יצא החדש שלה.
[עידכון: הסקירה הוקדמה אז אולי עדיין לא יצא האלבום]

ועם בחירת האלבום ב- AlbumPlayer ותחילת ניגונו אני חושב לעצמי "זה לא בסדר לשמוע כל כך טוב דרך המחשב". את הטרק הראשון והקצרצר מוביל קונטרה באס, ומלבד קולה של גריפין נשמע רק כלי הקשה עדינים.

ההקלטה טובה, קולה של גריפין כל כך צלול, האקו שנלווה אליו תורם ולא מפריע.
הקונטרה באס מפיק צליל נמוך, נעים, כשניתן ממש לחוש בתנועת המיתרים לאחר הפריטה.

בשאר הטרקים מככבות הגיטרות, וה- PerfectWave מעביר אותן בצורה מצוינת, זה כולל נכונות טונאלית, עדינות כשצריך ומיידיות ואגרסיביות כשצריך.

ה- PerfectWave מנגן את האלבום נהדר, גם דרך המחשב, אולם אופיו ה- "אודיופילי" משהו עושה יותר חסד עם הטרקים השקטים/עדינים יותר.
הטרקים מרובי האקשן והקצב משוחזרים גם הם טוב, אך לעיתים התחושה היא קצת Overwhelming.

Joshua Redman – MoodSwing
קיבלתי את גירסת ה- CD של האלבום הסופר מלודי הזה יחד עם גירסת התקליט הכפול. המצחיק הוא שכמעט לא הצלחתי להבדיל בין השניים כאשר האחד נוגן על ה- CDP שלי והשני על הפטיפון שבדר"כ נשמע די שונה בקונפיגורציה שנבחנה.

והפעם דרך המחשב האלבום לא מאבד מהמלודיות או המוזיקליות, ארבעת המוכשרים נשמעים בשיאם. הסקסופון של רדמן בשרני וקטיפתי, הפסנתר נשמע נפלא בקטעי הסולו שלו, קצת פחות כשהוא נסתר מאחורי רדמן.
הקונטרה באס וכלי ההקשה, מלבד העובדה שהם מספקים תשתית מוזיקלית קיצבית מצויינת גם לא מתביישים בסאונד שהם מסוגלים להפיק. ההקשות של בלייד מזנקות אלי במיידיות שמעניקה תחושה מאוד ריאליסטית תוך שמקברייד מחמם את החדר בצליל עמוק ומלא.

אני חושב שהאלבום הזה נהדר, אני בטוח שישנם אלו שיחשבו שהוא מלודי מידי או חסר מעוף עבורם, אבל אני מאוד אוהב להעמיק בפרשנות של רדמן והקבוצה לכל מצב רוח ולהשוות מול תחושותי.
יש משהו אלמותי וטוב אבסולוטית באלבום הזה. אני אוהב אותו.

מחשב מול CD טרנספורט


Jane Monheit – Taking a Chance On Love
אני אמנם לא מתעלף מהזמרת הזו (בלשון המעטה), אולי זה חוסר האמת בפירסום בנוגע לתמונותיה, אבל האלבום הזה מוקלט טוב ומכיל סטנדרטים לרוב אז "ניקח צ'אנס" איתו.

אני מתחיל עם ניגון מהמחשב. וואו.
פריטות נהדרות על הבאס שנותנות תמונה מלאה על מה שהנגן עושה על הכלי ומה מתפתח בחדר. קולה של מונהייט כל כך צלול, מפורט, אך ממש לא אנליטי. שאר הכלים מצטרפים והכל עובר, אין לי מילה רעה אחת להגיד.

אני חושב לעצמי ניצחון ודאי למחשב או מקסימום תיקו, אין סיכוי ש-CD בתור טרנספורט יכול להשמע יותר טוב מזה.
טוען את ה-CD ומעביר לכניסת ה- XLR ב- PerfectWave.
הופה. משהו שונה.
אבל לא קל לי לזהות מה זה בדיוק. זה לקח כמה השמעות הלוך ושוב עד שהגעתי למסקנה שהצליל דרך ה- MBL 1531 מעט יותר בשרני, מעט יותר "רגוע" וקצת יותר שקט.

אחרי שהצלחתי להגדיר את השינוי בטרק הראשון יכולתי לראות כיצד הוא בא לידי ביטוי בטרקים האחרים. המחשב גורם לתכונה ה-"אודיופילית" של ה- PerfectWave להתעצם.
בליטה קלה בטונים הגבוהים גורמת לתחושה של פירוט מוגבר, אולם אם נתעמק בתוכן נבין שאין כאן אינפורמציה נוספת ואולי ההפך, אנחנו מאבדים ממעט הפירוט בטונים היותר נמוכים שממוסכים בגלל בליטה זו. לעיתים רחוקות טון מסויים יכול אפילו להגיע לרמת מועקה.

עם זאת, אותה בליטה עוזרת לתחושה יותר תלת מימדית כשהיא זורקת את חיציה יותר רחוק.

אחרי התעמקות רבה אני מגיע למסקנה שאני בפירוש מעדיף את הניגון דרך ה- CD. זה סוג הבדל שהיה גורם לי לשדרג מכשיר בלי הרבה התלבטות, אבל כאן מדובר במדיה אחרת אז יש מקום לחשוב שנית.

ההבדל, גם אם מוחשי ועיקבי, הוא עדיין הבדל זעיר. מה שנשמע לי 100% לפני ההשוואה פחת רק בגין ההשוואה. האם שווה לוותר על הנוחות הבלתי נתפסת של ניגון דרך מחשב בעבור אותו שיפור זעיר? האם הוא בכלל ישוחזר עם טרנספורט יותר זול?
אלו נקודות למחשבה ובדיקה עליהן עוד לא עניתי בשלב הזה.

Mark Knopfler & Emmylou Harris – All The Roadrunning
אלבום שהתנהג מעט שונה הוא All the roadrunning הנהדר של שני האייקונים.
זהו אלבום השזור טרקים של רוק/פולק קצבי מול בלאדות מרגשות.

לעומת Taking a chance on love בו העדפתי את ה - CDP כטרנספורט לאורך כל האלבום, כאן לא הייתי כל כך נחרץ.

בזמן שהבלאדות היו מעט יותר מרגשות ב- CDP הטרקים הקצביים קיבלו קצת יותר Edge בניגון דרך המחשב מה שעשה אותם קצת יותר מעניינים ומערבים.
וזה לא שבבלאדות אין למחשב מה להציע. למרות שהוא מרגיש לי באופן כללי קצת פחות מאוזן, הבלטתו את הטונים הגבוהים (מדובר בתכונה מינימאלית, לא צריך להתרגש מזה) גורמת לך להבחין במיני ניואנסים שלמרות שנמצאים שם באותה רזולוציה גם דרך ה- CDP כעת יותר בולטים.

קבצי רזולוציה גבוהה מול ריפ סטנדרטי


Ana Caram – Blue Bossa
יש לי מעט מאוד אלבומים מקוריים ב- High Resolution , ולא לכולם יש לי את גירסת ה- CD התואמת.
במקרה של Blue Bossa בכלל לא שמתי לב מעולם שזו הקלטה של צ'סקי רקורדס, אולי בגלל שהיא לא מכילה את החתימה הרגילה (והדי מעצבנת אם לומר את האמת) בה רוב אלבומיהם מאופיינים.

אז כשראיתי שמוצעת למכירה גירסת 24/96 רכשתי אותה בשמחה.

נתחיל עם הגירסה בעלת הרזולוציה העדיפה. בהאזנה ראשונה נשמעת לי די דומה למה שאני רגיל (אך לא לשכוח שאני בדר"כ מאזין לה רק עם ה- CDP ללא DAC חיצוני), אני לא בטוח למה ציפיתי...

העמדתי את אלבום הרזולוציה הגבוהה בצמוד לגירסה הרגילה ב- AlbumPlayer וביצעתי מספר השוואות כשאני שם לב בכל האזנה לפרמטרים אחרים.
בסיכומו של עניין גירסת הרזולוציה הגבוהה אופיינה בצליל מעט יותר קטן אך יותר אוורירי, בזמן שהגירסה הרגילה נשמעה יותר בשרנית ובעלת משקל.

אולי אתם זוכרים שאני דווקא מתומכי "הצליל הקטן", אך כאן אני לא ממש מרגיש יתרון בצליל הקטן של גירסת הרזולוציה הגבוהה. למעשה שתי הגירסאות נשמעות טוב מאוד. אני מאוד רוצה להגיד שאני מעדיף את גירסת הרזולוציה הגבוהה אבל למעשה, אני חושב שאני מעדיף את השניה. המשקל מחמיא יותר לקולה של אנה.

מה אין שום דבר עדיף בגירסת ה- HR?
תחושת האווירה קצת יותר מתבטאת בשחזור המוזיקלי, ויתכן שישנם מיני פרטים הנשמעים כאן יותר.
להגיד לכם ששווה את המאמץ והמחיר? קצת קשה לי, בעיקר כשאני מעדיף קלות את הגירסה הרגילה (אם כי ממש לא אסבול מהאזנה לגירסה זו).
יתכן שעם DAC אחר, מקור אחר, או סטאפ אחר התוצאות יהיו שונות. אצלי זה המצב.

Robert Plant & Alison Kraus – Raising Sand
ב- Raising Sand אותו כבר הזכרתי בסקירה של ה- DSS 30 Tube, המצב היה שונה.
כאן באופן בולט ניתן להבחין ביתרון גירסת ה- HR שמצליחה להפריד את קולותיהם של הסולנים מהרקע והאחד מהשני.

אני פתאום מבחין שבגירסת הרד-בוק קולה של אליסון הרבה פעמים נמרח יחד עם התופים הכבדים בזמן שבגירסה בעלת הרזולוציה העדיפה היא נפרדת לגמרי וקולה יוצא מנקודה ברורה, גם אם לא פסגת השאיפות ברמת אימג'ינג.

העדפתי את גירסת ה- HR בכל הטרקים ללא יוצא מן הכלל אך אני עדיין לא מרוצה.
האם לזה פיללנו? למרות היתרון באלבום הספציפי על גירסת הרד-בוק יש לי עשרות אלבומי רד-בוק שנשמעים יותר טוב גם מהגירסה המתפארת ב- HR.

האם כל נושא ה- HR הוא לא יותר מבאז אודיופילי?
ובכן, עם כמות החומר שיש לי ב- HR אני לא מעיז להסיק מסקנות, אבל אני גם לא לוקח את הנושא כמובן מאליו.

ה- PWD מול היציאות האנלוגיות של ה- MBL 1531


במשך תקופה ארוכה שמעתי את המקורות הדיגיטליים רק דרך ה- PerfectWave, ובגלל בעיה אדמיניסטרטיבית של חוסר בכבל אינטרקונקט ארוך כלל לא שמעתי את ה- CDP האישי שלי, שמבחינתי הוא רפרנס חשוב דרך יציאתו האנלוגית.

למעשה, אחרי כמה שבועות עם ה- PWD התגנבה למוחי מחשבה, נו, אולי בכל זאת לא צריך CDP כזה יקר?
לקחתי אויר, הזזתי את ה- CDP למדף אחר, והתחלתי בבחינה השוואתית.

Eva Cassidy - Live At The Blues Alley
רבות נכתב על האלבום הזה אז אחסוך לכם את הגיגי הפעם וניגש ישר לתכלס.

האזנה ראשונה דרך המחשב. האלבום נשמע כולו מצויין, החל מהביצועים הקצביים ועד לנוגים ביותר. פשוט מצויין. רזולוציה נהדרת בתחום הגבוה, משקל בתחום הנמוך, נכונות טונאלית באמצע.
אין לי טענות.

מחליף ל- CDP ונזכר עד כמה הוא טוב.
לא נעים לי לכתוב את זה, אבל זה הרגיש כאילו הוסרו כמה שכבות של בולשיט מהסאונד.
אותו סאונד "אודיופילי" עליו אני מדבר כל הסקירה פשוט נעלם באחת. התרגלתי אליו והוא כבר לא כל כך הפריע לי, אבל עכשיו בלעדיו זה פתאום כל כך קסום. שקט. רגוע. מוזיקלי.
קסידי שרה לא עושה דאווינים.

ועכשיו אחרי שהייתי כל כך בוטה, אקח צעד אחורה.
שמעו רבותי, אצל רובנו "אודיופילי" זו לא מילה גסה. רובנו דווקא אוהבים את הסאונד הזה, הוא מגביר חוויה – וחוויה זה מה שאנחנו מחפשים כשאנו נכנסים לתחום ה- הייפיי.
לדוגמה דרך ה- PerfectWave אני שמעתי יותר מהאולם, ברמות מסויימות הרגשתי יותר "שם".
יש סטאפים שגם שירוויחו מקצת פילפל.

הסטאפ שלי בדר"כ מקיא כאלו רכיבים, את ה- PerfectWave הוא דווקא אירח יפה, זה אומר שהוא יודע לעשות את עבודתו אם כי על הצד המתבל.
אם כן מהבחינה הסונית טעמי האישי ואולי גם הסטאפ שלי, מעדיפים את הסינרגיה עם MBL 1531 בחיבור אנלוגי, בואו לא נשכח שזהו גם סט מלא של אותו יצרן.

אך להגיד לכם שלא אתגעגע ל- PerfectWave תהיה הכרזה שגויה. עוד על כך בסיכום.

PS Audio PerfectWave DAC


סיכום סאונד


איכות הסאונד שהופק דרך ה- PerfectWave DAC הינה יותר מראויה. היא מצויינת.

חיבור המחשב דרך ממשק ה- USB הפגין ביצועים טובים משדמיינתי. הסאונד שהתקבל היה צלול, אך גם פיקנטי ומאוד תלת מימדי.

התחום הגבוה הרשים במיוחד עם פירוט בלתי רגיל שמבליט גם את הניואנסים הקטנים ביותר. כל זאת לא על חשבון התחום התחתון ביותר שנותר בעל נפח, טקסטורה ומשקל משמעותי.
גם בתחום המוזיקליות לא היו לי טענות, גם אם לא הגיעה לרמה של הנגנים הטובים ביותר.

הופתעתי, אחרי כל הטוויקים איכות הצליל שהתקבל דרך המחשב היתה טובה מספיק גם להאזנה יעודית. לא הרגשתי שאני מפסיד או מפספס אם האזנתי דרך המחשב, אבל הרווחתי נוחות שימוש לא מהעולם הזה.

חיבור טרנספורט שיפר משמעותית תוצאה שכבר היתה טובה מאוד. סאונד יותר רגוע, יותר מלא ויותר שקט.

מנושא קבצי הרזולוציה הגבוהה לא הצלחתי להתלהב. אך את אלבומי הרזולוציה הגבוהה שרכשתי ניתן לספור על יד אחת לכן אני ממש לא מסיק עדיין מסקנות.

סיכום


עבודה עם מחשב כמקור מוזיקה עיקרי היתה חוויה נעימה ומפתיעה. מצאתי את עצמי מאזין ליותר מוזיקה, גם אם כמוזיקת רקע בשילוב אפשרויות ה- shuffle.

גם בהאזנה יעודית יכולתי להנות מהממשק כמו גם מאיכות הסאונד.
התמונות המתחלפות בממשק ה- AlbumPlayer מעניקות חיבור לאמן ולאלבום, קצת כמו לעיין ב- Liner Notes.


לצפיה באתר vimeo


ובכלל, ה- PerfectWave DAC התגלה כמכשיר בעל איכות סאונד מרשימה, רשימת פיצ'רים ואפשרויות אינסופית, עיצוב ואיכות בניה שיחמיאו ויתמזגו יפה עם כל סטאפ.
קשה לי לדמיין מכשיר יותר מתאים לזמננו, וזאת עוד לפני שימוש בכרטיס ה- bridge. אך מה שבאמת משמח אותי הוא ש- PS Audio השכילה לספק מוצר שגם נשמע נהדר, מעבר לכל השיכלולים והאפשרויות שהוא מציע.

אני סבור שמכשיר שכזה יכול להתאים לפחות לשני סוגי משתמשים.
בעלי CDP המעוניינים לשדרגו, כך יוכלו לשדרג את איכות הסאונד (כמובן, תלוי בנגן) ובו זמנית להשיג יכולת חיבוריות לכל מכשיר דיגיטלי.
מי שכבר סגור על המקורות שלו (בין אם זה CDP או פטיפון) בסטאפ מושלם, אך מעוניין באפשרות חיבור איכותית למחשב עם יכולות הרחבה לכל מכשיר אחר בעתיד (מיוזיק סרבר, Squeezebox וכו').

מחירה הרישמי של הגירסה האירופית (220 וולט) הינו 3,000 יורו (לעומת כ- 3,000 דולר לגירסה האמריקאית). בגלל ההפרש היבואן המקומי החליט לצמצם את הפער על חשבונו, לפחות כעת עם תחילת השיווק, ועל כך אומר כל הכבוד.

ציוד בדיקה

מקור: MBL 1531
קדם מגבר: MBL 5011
מגבר: MBL 8011S
כבילה - חשמל: ELROD & MBL
כבילה סאונד: Siltech SQ110 SATT, Siltech SQ110 XLR, Crystal Cables Dream\Ultra
רמקולים: WLM La-Scala

מחיר: 13,990 ש"ח
יבואן: Live Sound




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות