פורסם: 31/12/09 00:52 ע"י aloni


פונו סטייג' PS Audio GCPH Phono Preamplifier



PS Audio GCPH Phono Preamplifier


לאחרונה החל שיווק מחודש של חברת PS Audio בישראל על ידי חברת LiveSound. בין המוצרים שמצאו את דרכם לארץ הקודש נוכל למצוא את הפונו סטייג' של החברה בעל השם הקליט: GCPH Phono Preamplifier.

העובדה שבדיוק סיימתי לסקור את הסט האנלוגי של Hanss Acoustics, לאחר שהתארח אצלי מספר שבועות בהם התוודעתי לא רע ליכולותיו, היוותה תשתית מצויינת לבחינת ה- GCPH אליה נוכל להזריק גם קמצוץ השוואתי.

אך קודם מספר מילים על החברה


במשך שנים PS Audio היתה עבורי שם נרדף לפילטרי חשמל ו- רי-גנרטורים. רק בתערוכת מינכן האחרונה (09) כאשר החליפה PS Audio את חברת Krell בחדר ההדגמה של חברת הרמקולים היוקרתית Adam ונתנה Show (סוני ופונקציונאלי) מצויין שהותיר את ההדגמה של השנה הקודמת כבדיחה לא מצחיקה, הבנתי שלחברה יש הרבה מה להציע מעבר למוצרי חשמל.

כאשר ניל מלייב סאונד עידכן אותי על התחלת יבוא סדיר של החברה, מייד וידאתי איתו שהוא מתכוון להביא את המוצרים שכיכבו בתערוכה (הטרנספורט וה- DAC מסדרת ה- PerfectWave), אך היום אנו עוסקים בפונו סטייג' שלו, כך מסתבר, יש עבר ארוך בהיסטוריה של החברה.

ובמיוחד עבור סקירה זו (כבר אמרתי שאני לא מחפרפרות האינטרנט?) נכנסתי לאתר החברה ללמוד עליה קצת יותר. האמת שזה די מרענן לבקר באתר של חברה אמריקאית, במיוחד אצל אחת שחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלה הוא לספק חומר, מאמרים וידע לגבי התחום שלנו. זה כולל נושאים שלא קשורים ישירות למוצרי החברה כגון כיוון פטיפון או איך לשמוע FLAC ב- iTunes ועד נושאים בעלי זיקה שיווקית ברורה (אך לגיטימית).

באותו אתר למדתי ש- PS Audio נוסדה בשנת 1974 בסנטה מריה קליפורניה על ידי שני מייסדיה, כאשר אחד מהם פרש בשנת 1980 והאחר Paul McGowan מנהל אותה עד היום במושבה הנוכחי בבולדר קולורדו.
כמו כן למדתי שדווקא מוצרי עזר לתחום האנלוגי היו הראשונים בליין החברה, וספציפית הפונו סטייג' משנת 74.
מי שממש אוהב מסרים שיווקיים מוזמן להנות מסרטון התדמית הזה, אני לא החזקתי מעמד עד סופו (אך משם תוכלו להגיע למספר סרטונים מעניינים על מוצרי החברה).

ה- GCPH Phono Preamplifier



לא תיארתי לעצמי שיהיה לי כל כך הרבה לספר על פונו סטייג'. אני רגיל לכפתור MM/MC ומקסימום כמה dipswitches לכיוון העכבה או גיין. זהו ללא ספק הפונו סטייג' מרובה הפיצ'רים בו נתקלתי עד היום.

ברמת הפיצ'רים נתחיל בטריויאלי, החלק העליון של אחורי המכשיר מכיל את הכניסות בקונפיגורצית RCA עבור שני הערוצים כשביניהם קונקטור יעודי לאדמה.
תחת הכניסות נמצא את היציאות, בדר"כ נמצא יציאות RCA בלבד, כאן נמצא גם יציאות מאוזנות בעלות קונקטור XLR ואלו לא יציאות מומרות אלא תוצאה של מכשיר הבנוי בקונפיגורציה מאוזנת אמיתית מהכניסה ועד היציאה.
קיימים לא מעט פרה אמפליפיירים שפורחים בסביבה מאוזנת (כמובן עם תלות בציוד המשודך), חיבור שכזה מעניק בדר"כ גיין גבוה יותר שמתבטא אחרת מהגברת ווליום, יש לו השפעה על האופי הדינמי וכן רמת השקט.
נעסוק עוד בנושא זה בסעיף הסאונד.

במקום כפתור MM/MC ה- GCPH חושף שני בוררים מרובי מצבים. בורר העכבה מעניק בחירה בין 100, 500, 1000 ו 47K ohm, ובורר גיין בין 48, 54, 60 ו 66db. זה אומר שנוכל לבחור כל אחד מהפרמטרים בלי קשר לאחר.

אך את ההפתעות האמיתיות נמצא על הפאנל הקדמי. זה מתחיל בשני כפתורים בצד השמאלי של הפאנל. phase להפיכת פאזה בשני הערוצים ו- mono לביצוע מיצוע בין שני הערוצים ומיועד לניגון הקלטות מונו. עוד על שתי אופציות אלו בסשן ההאזנה.

והדובדבן בקצפת הוא בורר גיין רציף נשלט מרחוק (אגב, גם כפתורי הפאזה והמונו נשלטים מרחוק) המאפשר התאמה מדוייקת לפרה אמפליפייר שבשימוש או, למי שעבורו פטיפון הינו המקור היחיד, אפשרות חיבור ישירות למגבר הספק וויתור על פרה אמפליפייר לחלוטין.

על מנת להסביר כיצד עובד אותו בורר גיין רציף כדאי שניגע בטכנולוגיה שמאחורי המוצר.

הבסיס מאחורי ה- GCPH, ומי שתרמה לו את שתי האותיות הראשונות, היא טכנולוגית ה- Gain Cell של PS Audio. על קצה המזלג מדובר ביחידות מודולריות המאפשרות שליטה בגיין בעזרת רכיבים אנלוגיים בלבד תוך כדי עבודה בדומיין הזרם ולא במתח. בניגוד ל- Attenuator שיקטין את עצמת הסיגנל (אחרי הגברה כלשהי) כאן המטרה היא פשוט לספק את הגיין המתאים מלכתחילה.

המנוע אם כן הוא שתי דרגות הגברה Class A, הראשונה נשלטת על ידי הבורר האחורי, אחריה טיפול פאסיבי בעקומת ה- RIAA (ניתן למצוא חומר על הטיפול של PS Audio באתר החברה ומאמר מעניין על עקומת RIAA והבעיות שהיא מציגה במגזין סטראופייל) ולבסוף דרגת הגברה נוספת הנשלטת בבורר הקדמי או דרך השלט.

חוברת ההוראות המודפסת על נייר גלוסי, מקיפה וברורה, כתובה באנגלית נכונה ובהירה (לשם שינוי) ומלבד ההסברים הנחוצים לשימוש במוצר מציעה גם חומר רקע על הטכנולוגיה שבשימוש ושלל עצות לשילוב המוצר בסטאפ.
הבאג היחיד שמצאתי הוא חוסר של שורה אחרונה בעמוד שלוש, אך ניתן למצוא גירסה טובה באתר החברה.

PS Audio GCPH Phono PreamplifierPS Audio GCPH Phono Preamplifier

PS Audio GCPH Phono Preamplifier


עיצוב ואיכות בניה (חיצונית)


ה- GCPH עושה שימוש ב- Form Factor דומה לשאר מוצרי האודיו של החברה (למעט סדרת PerfectWave), שסי שחור צר ועמוק בעל פלטה קדמית כסופה.
העיצוב סולידי אך נאה, והבניה, ההרכבה, והמשקל (כנראה ספק הכח) משדרים תחושה יוקרתית מהצפוי. גם המגרעת במרכז הפלטה הקדמית העבה מעניקה עניין ויזואלי כאשר היא נתפסת בזוית העין.

PS Audio GCPH Phono Preamplifier


הסטאפ


ובכן כאמור הסטאפ האנלוגי בראשות הפטיפון של Hanss Acoustics שנסקר לאחרונה שימש כבסיס לסקירה זו כאשר רק הפונו סטייג' הוחלף (אך הקודם שימש לרפרנס).

אני משתדל לא לסקור ציוד חדש "מהקופסא" משום שאני מתעב את תקופת ההרצה ואני חושב שעדיף לכולם שנסקור ציוד שרץ מספיק זמן ולא קיים חשש שלא סיים את תקופת הברייק-אין. במקרה זה חרגתי ממנהגי משום שידעתי שיש לי זמן מוגבל טרם אאלץ להפרד מהפטיפון ועדיף שאני אריץ את המכשיר משום שאין על מי לסמוך פרט לעצמך והקב"ה.

ואכן, כצפוי, השבוע הראשון נתן תוצאות משתנות ולא עקביות, דווקא התחיל יפה, אך אז איבד את הקצוות הטונאליים לחלוטין ואלו החלו לאט לאט לשוב. בתקופה זו לא ההאזנתי לסטאפ ההאזנה ביקורתית אך הרצת ציוד אנלוגי הסתברה כקשה הרבה יותר מדיגיטלי, הרי לא ניתן להשאיר תקליט ב- Repeat...
בכל מקרה אחרי כשבוע הגעתי לתוצאה משביעת רצון ואחרי כעשרה ימים לא יכולתי יותר להבחין בשינויים בסאונד. זה לא אומר שהמכשיר עבר ברייק-אין מלא, ולמעשה קשה לי להאמין שסיים לאחר כמה עשרות שעות, אך כנראה שהיה כבר במצב עבודה ראוי בהחלט.

כיוונתי את הבוררים האחוריים על פי הספציפיקציות של הראש (גיין נמוך ועכבה גבוהה), ואת הקידמי התאמתי לכניסת הפרה כך שתדמה לווליום המתקבל מה- CD. אחרי מספר ניסיונות עם רמות גיין שונות גיליתי ששיטה זו עבדה הכי טוב (ולמעשה גם המומלצת בחוברת ההוראות).

העובדה שהווליום מהסט האנלוגי היה דומה (אם לא זהה) לנגן הדיגיטלי היתה נוחה מאין כמוה. אין צורך לדאוג במעבר מהאחד לשני (משום שכיוון אחד אמנם רק ישמע חלש, אך הכיוון השני עלול להעיר את המתים, אולי אפילו לפגוע ברמקולים).

חיברתי את הפונו לשאר הסטאפ בעזרת אינטרקונקט בקונפיגורצית RCA וגם אחד בקונפיגורצית XLR. מדריך המשתמש טען שאין מניעה להשתמש בשתי היציאות בו זמנית אך אני העדפתי לנתק את זו שבה לא השתמשתי.

משום שהצליל הכללי מהסט היה "רך" באופן יחסי, חיבור לפרה באינטרקונקט מאוזן העניק יותר גוף ופרזנטציה יותר קוהרנטית. לא הצלחתי לשחזר במדויק סאונד שכזה דרך יציאת ה- RCA למרות המשחק הבלתי מוגבל בעוצמות הגיין. עם זאת הצלחתי להגיע קרוב מאוד בזכות אותה שליטה אבסולוטית.

למרות יכולתו של המכשיר לשמש גם כפרה אמפליפייר החלטתי לא לבצע את חלקו הארי של המבחן בצורה זו. אני יוצא מתוך הנחה שלמרבית המשתמשים יש לפחות עוד מקור אחד כך שישתמשו בפרה. בכל זאת ניתן מקום גם לבדיקה מקוצרת בקונפיגורציה כזו.

PS Audio GCPH Phono Preamplifier


סאונד


בסקירת הפטיפון של Hanss Acoustics העלתי השערה שהסאונד האובר פתוח (אם כי מהנה ומעניין!) שהתגלה באותו סט מושפע לא מעט מהפונו סטייג' PA-20 (בעל תג מחיר של 275$ + מע"מ), כעת היתה לי ההזדמנות לאשש או להפריך טענה זו.

ובכן כבר מחיבור ראשון ניכר ההבדל בסאונד אך דחיתי את ההשוואה לסיום התקופה שהוקצבה לברייק אין. מסקנתי היא שמדובר בשתי חיות שונות לחלוטין. קצת כמו להשוות תפוחים לגזר.
בזמן שה- PA-20 מכוון לצד הפתוח, המרחף, השונה (לפחות ממה שאני רגיל) אך מסקרן ומעניין ה- GCPH נשאר עם שתי רגליים על הקרקע ומספק הגברה מאוד סולידית ונטולת גימיקים אך ממש לא קרה או משעממת.

כאמור ניסיתי את שתי היציאות האנלוגיות. יציאת ה- RCA כבר היתה פחות פתוחה מה- PA-20 ובעלת גוף יותר כבד ומשמעותי והיציאה המאוזנת רק חיזקה הבדל זה (אך מבלי להיות סגורה יותר).

רגע לפני סשן ההאזנה נדבר מעט על שני הכפתורים המאכלסים את צידו השמאלי של הפאנל הקידמי ונשלטים גם דרך השלט.
על פי חברת PS Audio התעשיה מעולם לא הגיעה להסכמה לגבי הדרך הנכונה לייצוג הפאזה בהקלטה לכן הם מאפשרים בחירת פאזה על ידי המשתמש. לחיצה על הכפתור לא תגרור הבדל של שמיים וארץ, אולם כן תייצר הבדל שאני מניח שכל אחד מאיתנו יוכל לזהות. במצב ההפוך מברירת המחדל (כאשר הלד דלוק) ישנה מן פתיחות מאולצת בתחום העליון, למעשה במצב זה ה- GCPH קצת הזכיר לי את ה- PA-20 (אך עדיין יש הבדל טונאלי ובאופי הפרזנטציה בין השניים), הצליל היה כעת פחות קוהרנטי ומעט דיפיוזד. אני מעדיף את שיטת ברירת המחדל.

על פי החברה כפתור המונו אמור לשפר משמעותית האזנה לתקליטים המוקלטים בשיטה זו.לצערי לא הצלחתי להבחין בשינוי דרמטי בשימוש באותו כפתור. בלחיצה עליו קטנה הבמה (באופן מאוד מינורי) ומלבד זאת לא חשתי בכל הבדל אחר.
למרות שלא הפריע לי להאזין עם כפתור המונו לחוץ, לא הרגשתי צורך ללחוץ עליו בכל מפגש עם תקליט מונו ולכן ברוב המקרים פשוט לא השתמשתי בו. עם זאת אני סבור שבהחלט יתכן שבסטאפ אחר הוא אכן יציע שיפור סוני לכן שווה לנסות ולהגיע למסקנות מתאימות.

PS Audio GCPH Phono Preamplifier


סשן האזנה


Eva Cassidy - Songbird
נתחיל עם title בשם שפתח גם את הסקירה הקודמת אולם כל קשר ביניהם הוא מקרי בהחלט.

הפעם מדובר על קומפילציה של עשרה משיריה של הזמרת המוכשרת המגיעים רובם מ- Eva By Heart ועוד כמה מ- Live At Blues Alley (אלבום חובה) אך בגירסה ערוכה כך שלא נשמע את הקהל שהשתתף בהופעה החייה.

התקליט הכבד והאיכותי עושה עימי חסד ומחסיר פיצפוצים למיניהם ומאפשר לסטאפ לרנדר צליל גדול, צלול, מלא תוכן והבעה.

קולה הגבוה של קסידי והגיטרות בתחומן הגבוה לא שורטות אותי לעולם אלא מציגות שילוב נהדר של פתיחות ופירוט עם חלקות ואפילו קטיפתיות.

הבאס אולי טיפה רפה אך מציג משקל מאוד נכון.

אהבתי מאוד את העובדה שבחיבור XLR עם הגיין הגבוה יותר קיבלתי את מלוא הרגש שאצור באלבום הזה בכל רמת ווליום. החל בווליום מינימאלי בו אני מאזין לפנות בוקר ועד ווליום חזק מאוד בו אני משתמש רק על מנת להעריך מוצרי אודיו.

Carmen McRae - With Mat Mathews and Tony Scott Quartets
לייצוג הדור הותיק שלפתי תקליט של Carmen. ווואו, ברגע שהמחט מגיעה לתחילת הרצועה אני חוטף את McRae ב- Easy to love בצליל ענק אך גם בשרני ומלא חן.

אם אתם עוקבים אחרי סקירותי בטח כבר למדתם שאני לא מחסידי הצליל הגדול מידי, אבל כאן זה פשוט מהפנט, כיפי ומתאים לתוכן.

האלבום אמנם יצא בימי Bethlehem העליזים אך כאן מדובר ב- reissue יפני שעל פי העטיפה בוצע על ידי PCM Mastering :)

אולי זו הסיבה שדווקא כאן הבאס כלל לא רפה אך עדיין מפורט ובעל משקל נכון.

למרות הקלטת המונו הפרזנטציה לא משעממת לרגע ומעניקה משחק רב של גובה ועומק.

Ray Brown - Soular Energy
עוד אחד מה- All time favorites שלי, מטעמים נוסטלגיים אך גם כפי שתיאר פעם ידידי zy הרבה בזכות שמחת החיים של הריס.
יש בזה משהו, בעיקר כשהיא באה לידי ביטוי בצורה כה קונטרסטית מול כבדותו של הבאס של בראון.

אך מלבד ביצועים טובים, יש לנו כאן גם תקליט (למעשה שניים) באיכות מצויינת שמלבד היותו מרשים בצבעו האדום גם מנגן ללא רבב, תיקים או שטיקים.
זוהי הוצאה מיוחדת של pure audiophile records שנגזרה מהטייפ המקורי. לא רק שהיא מכילה את כל הטרקים שעל ה- CD אלא גם מוסיפה כמה Alternate Takes. תענוג.

אבל לא רק חוסר הפצפוצים מרשים אותי בגיזרת הסאונד. דרך ה- GCPH אני נהנה מבראון על הקונטרא באס שכלל לא נשמע רפה אלא בעל משקל, גוף, ומיתרים מתוחים ( :) ) כמתבקש.

התופים של קינג מצליחים להפתיע אותי מידי פעם בסולו מתוח, קיצבי ומהפנט.

הריס והפסנתר סוחפים אך מידי פעם אני חש שהייתי רוצה לשמוע יותר את אפקט הפטיש ולא רק את אפקט הפעמון שמאוד מורגש על הסט האנלוגי.

הסה"כ מתנגן ממש מצויין.

Miles Davis - Sketches Of Spain
המאסטר פיס הזה של דיוויס ואוונס (גיל) הוא אחת היצירות האהובות עלי ביותר. יש משהו מכשף בלחן והביצוע הזה למרות שאני לא מחובבי התזמורות.

לצערי אין לי מזל עם התקליט עצמו, העותק הראשון שלו נקנה משומש בחור השחור ומהווה את אחת הסיבות שאני לא מעוניין לשוב לשם. העותק הנוכחי נרכש חדש בגירסת 180 גרם ועדיין מכיל "פיצפוצים" לרוב, וכאלו ברמה שממש מפריע לי להנות מהאלבום.

אך אם בכל זאת ננסה להתעלם, נלמד שהביצוע האנלוגי מתנגן לו יותר בנינוחות משאני רגיל בביצוע הדיגיטלי. הכלים קצת יותר קטנים והאווריריים מה שמוריד את העומס מהבמה ונותן פרזנטציה אוורירית באופן כללי.

כשאני מנסה לנתח יותר לעומק את ההבדל הסוני אני מבחין שדרך הסט האנלוגי הקצוות הטונאליים מתנהגים אחרת. התחום הגבוה (ביותר) פתוח, אוורירי, מפורט אך עדיין בעל עדינות וכמוהו התחום התחתון - מפורט ואיתן (אך לא בעל משקל משמעותי).
אך מה שבאמצע - הליבה, מעט נעלם ומרוחק. פחות גוף ויותר צל או בבואה.
לכלים מסויימים כגון כלי הנשיפה המככבים באלבום זה עושה טוב בדר"כ, לאחרים (כגון קונטרא באס או פסנתר) פחות.

באופי הפתוח של הסט האנלוגי הבחנתי כבר בסקירה הקודמת של Hanss Acoustics ושאר הסט, אני יכול להגיד ששילוב ה- GCPH מיתן דרסטית התנהגות זו ולטעמי האישי לחיוב (עם זאת, אני מכיר חסידים של השיטה האחרת ואני לא מוצא בה כל פסול).

עבודה בקונפיגורציה Balanced הביאה את התוצאה אף יותר קרוב לטעמי הסוני.

Antonio Carlos Jobim - Stone Flower
Stone Flower שהוקלט בשנת 70 בניו יורק אצל RVG הינו בין האלבומים השקטים והנוגים שאני מכיר.

בסיטואציות מסויימות הוא עלול לשעמם אותי לחלוטין ובהזדמנויות אחרות לספק הנאה צרופה מהסוג המרגש ביותר. אלו בדר"כ מתממשות מאוחר מאוד בלילה וקצת זורקות אותי לכיוון של חלומות בהקיץ. לפעמים חלומות בשינה.

הסטאפ האנלוגי יודע להעביר את האלבום הזה על מלוא הרגש שאצור בו. אמנם הכלים נשמעים לרוב מרוחקים (הקלטה) אך הם עדיין מפורטים ורכים, זה כולל גם את הכינור וכלי הנשיפה.

בסולואים הבודדים שמקבל הסקסופון הוא מפתיע בחיותו, ויוצא החוצה מהבמה בצורה מפתיעה.

הבאס של קרטר משוחזר נהדר עם עומק ומשקל נכונים. קולו של ג'ובים בטרקים הווקאלים (הבודדים) מאוד נעים ונוגע אך הפרזנטציה הינה מהסוג הגדול מהחיים ומרחפת מעל הכלים כך שזה לא נשמע ריאליסטי במיוחד.

Pink Martini - Sympathique
ואם התחלנו בהשפעת מוזיקה לטינית, הרשו לי לשמור על המומנטום ולעבור לאלבום הראשון והנהדר של Pink Martini. הוא אמנם לא מוגבל למוזיקה לטינית אך בהחלט מושפע ממנה עמוקות.
(הוא גם מאכלס את השיר Brazil שמופיע גם ב- Stone Flower אך בעיבוד צרפתי משהו)

ובכלל אני אוהב כל דבר באלבום הזה, החל מהקונספט, דרך החומרים, ההפקה ועד הביצוע.

והאמת היא שכמעט שכחתי ממנו מאז נפטרתי מהעותק הדיגיטלי (CD) שהיה לי לפני מספר שנים, אך כשראיתי שהוא נמכר חדש בויניל מייד רכשתיו.

מעולם לא יצא לי לשמוע את העותק הדיגיטלי על מערכת ביתית טובה, אבל אם הוא נשמע אפילו קרוב לגירסה זו אני חייב למהר ולרכוש אותו שוב.

הלהקה מרובת הכלים והחברים (7-8 ברוב הרצועות) נעה במנעד טונאלי, קיצבי וריגשי רחב ומשכנעת בכל אזור שנבחר על הסקאלה.

הפרזנטציה הרחבה והמעט קידמית מושכת אותך פנימה אל תוך המוזיקה ושם מענגת אותך בצליל טבעי ומעבר להכל - משוחרר ופתוח.

לא רק כלי הנגינה זוכים לצליל טבעי, גם הזמרים נהנים מאותו קומפלימנט.

ספציפית הרשימו אותי תופי הבונגוס והקונגה בצליל עשיר ודינמי (שאם לומר את האמת מאפיינים עוד לא מעט כלים אחרים בהרכב).

חיבור ישירות למגבר הספק


למרות שאני מעריך שמעטים ישתמשו באופציה זו, חשבתי שמן הראוי לבחון, לפחות בקצרה, את ביצועיו של ה- GCPH בחיבור ישירות למגבר הספק. חיברתי אותו בעזרת אינטרקונקט RCA ישירות למגבר הספק כשדאגתי מראש שיהיה על ווליום מינימאלי שלא יהיו הפתעות.

בגיזרת נוחות השימוש אני יכול לספר שהחוויה סה"כ טובה, יש שלט, ואפילו אופציית mute (!!!!), פחות נוחה העובדה שקשה מאוד ממקום מושבי בעמדת המאזין לראות את מצב בורר הווליום. כמו כן אציין שבמחצית הדרך הראשונה של הבורר הווליום עולה במדרגות קטנטנות ואילו לאחר מכן הוא הופך רגיש מאוד לכל לחיצה. שילוב שתי התכונות קצת מקשה על כיוון מדוייק עם השלט אבל לא ברמה שממש תפגע בחוויה.

בתחום הסאונד אספר שחיבור ישירות למגבר הספק נותן תוצאה ראויה לחלוטין. לא מצאתי שום בעיה טונאלית, וגם הפרזנטציה סה"כ טובה.
אני לא יודע להסביר מדוע דרך הפרה (MBL 5011) התחום הגבוה מעט יותר חלק והכלים מעט יותר מופרדים ומרחפים, אבל זה מה שחשתי במספר תקליטים. אני לא בטוח שבעליו של פרה במחיר כזה (מעל 10K$) יהיו סוג הלקוחות הנפוץ לפונו סטייג' הספציפי (אם כי על בסיס ביצועיו אני לא רואה סיבה שלא) ומי שאכן מעוניין בחיבור מסוג זה מוזמן לבחון מול הפרה שלו.
אני כאמור מצאתי את התוצאה בחיבור ישיר יותר מראויה גם אם היתה (מעט!) פחות טובה מעבודה דרך הפרה.

PS Audio GCPH Phono Preamplifier


סיכום


הסקירה הזו שימשה עבורי דריסת רגל באספקט ההשוואתי בתחום האנלוגי. ותוך כדי כך נחשפתי למוצר נהדר של חברה שמסתבר שמעניינת אותי הרבה יותר משנתתי לה קרדיט בעבר.

יש לנו כאן עסק עם מוצר שמתוכנן לספק כל גחמה של משתמש בדומיין עליו הוא אחראי. אם יהיו אלו יציאות אנלוגיות משני סוגים, בוררי גיין או ווליום, מצב מונו, היפוך פאזה או אפילו שלט. כל זאת באריזה נאה, בבניה והרכבה איכותית ומחיר הוגן בהתחשב במאפיינים המוצעים.

ברמה הסונית חשוב להבין שזה מוצר שמתעתד לספק סאונד "נכון". מי שמחפש גימיקים וטריקים סוניים כנראה שיצטרך לחפש אותם במוצר אחר (או לחילופין במקום אחר בשרשרת הרכיבים).

אחרי שהתוודעתי לכמה ממוצרי החברה, הערכתי את ההשקעה שהם הכניסו לחוברת המשתמש ולאתר הבית שלהם (מה שמתרגם אצלי באופן ישיר ליחס ללקוח), יש לי הרגשה שזו חברה שמעניקה הרבה POO (גאוות בעלות) ללקוחותיה. בצדק.

מחיר: 999$ + מע"מ
יבואן: Live Sound




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות