ראשית, תודה לכולם
אמרנו מדיה (צילומים מתקופות שונות כך שאותו אלבום מופיע לפעמים בכמה ארונות):
מסלול התפתחות ליני אפייני שהתחיל אכן בסטראוטיפ בירושלים (גרנו ברחובות אז. באנו אני ואשתי לקנות Arcam ו- Rega ויצאנו עם הקאריק, הקייליד, והמג'יק ,מגבר משולב שעדיין נמצא אצלי בארון). באותה תקופה היה בלתי נתפס שהחברה הגיעו אלינו הביתה (שלשה אנשים) ובילו משהו כמו שלש-ארבע שעות במיקום המערכת, שהיתה בסך הכל די Entry Level. אני זוכר שבאותו לילה לא הלכתי לישון ושמעתי דיסק אחרי דיסק אחרי דיסק.
הסאב - משמש למוזיקה. לקח לי זמן ולימוד של תאוריית קרוסאובר כדי להבין איך לשלב אותו נכון אבל היום אני לא מרגיש אותו ולא יכול בלעדיו. כשהוא שבק לפני כשנה היה קשה לחכות עד שחזר.
עציצים - כן, אולי היתה כאן איזשהי כוונה אקוסטית נסתרת של מניעת החזרות מהפינה, אבל השיקול העיקרי הוא אסתטי. בשורה התחתונה אני לא יותר מדי עסוק במרדף אחרי שיפורים בסאונד וכל עוד המערכת נותנת לשמוע מה מנגנים הכל בסדר.
והעיקר, השעון - נרכש כנראה בדוכן בשוק סופשבוע בבאר שבע. הבנות אמרו שהיו שם עוד הרבה עבודות מויניל (מת בדרך הטבע כמובן). הן חשבו על שורת Beatles כמו מ-Abbey Road (מתקליט אחר בכלל) אבל כשראו את פיל וודס על השעון לא היה להן ספק, אפילו שהלייבל אומר נורית גלרון.
