את נורה ג'ונס אין צורך להציג, ודאי שלא באתר/פורום הזה, בו מיוחד לה בין השאר שרשור של עשרות עמודים. עם זאת, כמה מילים- ג'ונס בת 38, אחת המוזיקאיות/זמרות יוצרות הבולטות ביותר במוזיקה הפופולארית של היום, אם לא הבולטת ביותר. מאחוריה 6 אלבומי אולפן, אלבום שיתופי פעולה, ואלבום קאברים. הראשון הנמכר ביותר מביניהם, אבל כולם מוצלחים מאוד. בנוסף- אלבום מחווה לאחים אברלי עם בילי ג'ו ארמסטרונג, אלבום עם פוס נ בוטס, ואלבום בהופעה עם וווינטון מרסליס וווילי נלסון. היא שרה ומנגנת פולק, ג'אז, בלוז. עשתה דואטים בהופעות עם רבים, כולל עם ניל יאנג, בוב דילן, ווילי נלסון כמובן ועוד ועוד.
היא בתו של ראווי שנקר, נגן הסיטאר. גדלה עם אמה בטקסס. אחותה למחצה מצד האב- אנושקה שנקר, מוזיקאית בפני עצמה. כיום חיה בניו-יורק, עם שני ילדים, ובן זוג שהיא מקפידה שלא לחשוף. אם בוחנים את המציאות אז יותר נכון ככל הנראה שהיא חיה בדרכים, ומדי פעם נחה בניו- יורק.
ג'ונס החלה את הטור הנוכחי, Day Breaks כשם אלבומה האחרון, באוקטובר 2016, והוא יימשך עד סוף יולי. 80 הופעות בערך, בארה"ב, צפון אמריקה, אסיה ואירופה. איך עושים את זה אחרי שילדה ב- 2016, אין לי מושג. אבל מניח שמגדלים בדרכים. השבוע הייתה בברלין.
הטמפודרום הוא אולם במבנה כמעט עגול, עם גג שנראה כמו אוהל משונן. 4000 איש בתפוסה מלאה. ההופעה אחרי יום יחסית חם בברלין, כך שבפנים חם. אין מזגן. למה שיהיה? מי שסובל שישתה בירה. הגרמנים עומדים בתור אח"כ לקבל 20 סנט בחזרה על כוס הפלסטיק. דרבון לשמירה על איכות הסביבה .
ג'ונס עולה אחרי הופעת חימום ועוד הפסקה לבירה.. על הבמה- היא בגיטרה, פסנתר כמובן, ובנוסף לו Wurlitzer electric piano בו היא משתמשת לעתים (מופיע בתמונה). יתר הנגנים- גיטרה, בס, תופים, אורגן האמונד, pedal steel guiar , וחצוצרה מדי פעם.
היא פותחת בגרסה המוכרת שלה לטום ווייטס עם Long Way Home . נהדר ומרגש כפתיח. סיום ההופעה בשני הדרנים אנפלאגד- creepin in ו come away with me . בין לבין ההופעה נעה בין רגעים יותר מהורהרים של ג'אז בלוז וליריות שקטה בהם היא על הפסנתר, לבין רגעים יותר קצביים בהם היא עם הגיטרה או הפסנתר החשמלי. השליטה שלה בפסנתר נהדרת, מגוונת מאוד. השירים מקבלים לבוש מעט שונה מגרסאות המקור.
ההופעה של ג'ונס היא יותר קונצרט מאשר מופע רוק או פופ. הרגעים הסוחפים לכאורה יותר, הם לא בכיוון של להעמיד קהל על הרגליים. התקשורת שלה אתו מסתכמת ב 'דאנקה שיין', או 'איך אתם'? פעם אחת, כשהיא עונה מיד במקום הקהל 'חם'. זהו. ולא צריך יותר. והיא נפלאה. מצוינת, מה לומר. הקול שלה צלול ונינוח. היא לא מתאמצת לרגע. זמרת ומוזיקאית בחסד.
לרגעים, גם אחרי שראיתי את הצילומים, בהם היא נראית באנרגיות קצת נמוכות, היה נדמה שאולי היא עייפה. חשבתי על זה שאלון כתב שהיא הגיעה לאלבום האחרון במותשות מסוימת, ושאולי מעמדה מעט רעננה יותר, הוא היה עוד יותר טוב. אבל עם כל זה הוא מצוין, מעולה אפילו, כמו שההופעה שלה נפלאה, מגוונת ומרגשת. משך ההופעה שעה וחצי בסך הכל. היא הסתפקה בזה. חבל שלא בעוד חצי שעה. אבל זה אולי מה שהיא יכולה לעמוד בו, עם שני ילדים קטנים, ומסע מתיש וארוך כל כך.
הרפטואר היה מצוין, מכל התקופות. פירוט למטה (לא מלא, היו עוד שניים שלושה שלא זוכר כרגע, לא רשמתי תוך כדי, ועוד אין תיעוד מדויק ברשת..). לי היו חסרים שניים שציפיתי להם ואוהב מאוד- take it back ו all a dream. אבל אלו תלונות מינוריות.
סה"כ- כיף גדול. הסאונד אגב, היה טוב מאוד.
פירוט שירים (לא מלא כאמור, היו אולי עוד שניים שלושה, ולא לפי הסדר) -
Long way home (טום וויטס)
Chasing Pirates
After The fall
Sunrise
Day Breaks
Sinkin' Soon
Don t be denied (ניל יאנג)
Carry on
Those Sweet Words
Nightingale
I ve Got To See u Again
Peace (הוראס סילבר)
Don t know what it means to be (פוס נ בוטס)
Flipside
Humble me
Don t Know Why
Creepin In
Come Away With Me
