חדר נוסף שהבטחתי את ביקורי בו היה החדר של Nola. גם על פי בקשת הקהל וגם הבטחתי לעצמי שסופסוף אאזין לאחד הרמקולים המעניינים של החברה הזאת שעד היום לא היתה לי איתה היכרות אינטימית.
המתמודד הפעם היה ה- Metro Grand Reference מחובר לצמד Snapperים וקדם 300B של Manley ונגן של Cary.
החיווט של Nordost.
כשנכנסתי לחדר היה בו משהו עצוב. ריק לגמרי ממבקרים ועירום מאטרקציות ויזואליות מלבד מספר עציצים.
צמד ה- Metro מוקמו על הצד הרחב של החדר, ומולם רק מספר כיסאות.
התיישבתי לי בסוויט ספוט והתחלתי להאזין, כנראה שמר קרל מרצ'יסוטו אוהב ביג-בנדס משום שזה רוב מה שנוגן בזמן שהותי בחדר, והאמת שזה די התאים לי.
הסאונד היה מהסוג הפתוח טונאלית, ציפיתי משום מה מהרמקולים האלו גם לבמה גדולה ופתוחה אך היא היתה דווקא די קטנה וממורכזת אם כי הסאונד בהחלט עבר את גבולות הרמקולים.
הבאס היה די מקומפרס, של דרייברים קטנים שמנסים להתמודד עם חדר גדול.
שקעתי בהאזנה ארוכה של כ- 30 דק' רצופות בלי לצלם או לכתוב לעצמי דבר. הסאונד היה מאוד לא מחניף ולא מתחנף, זה לא סוג הסאונד שהייתי בוחר להדגים בתערוכה (צריך לזכור מאיזה סוג חדרים אנשים מגיעים), והוא בשילוב הנושא הויזואלי די מסביר למה החדר היה ריק.
אך זה לא שלא נהנתי בחדר, כן היתה כאן מוזיקה טובה, מוזיקליות, והיתה חיות סונית בניגוד לאוירה הקודרת משהו.
לקראת סיום ביקורי נכנס עוד מבקר והביא עימו דיסק של סינטרה. שמענו שתי דקות לא מוצלחות במיוחד עד שהמדגים נזכר שיש לו גירסה טובה יותר של הביצוע שכבר נשמעה כיפית לחלוטין.
שמחתי שעד שהתחלתי לצלם נכנסו עוד כמה אנשים.
