עכשיו 19/03/24 13:42

פורסם: 06/12/10 10:04 ע"י Byrdio


Mussorgsky: Pictures at an Exhibition



pict2.jpg



לא מעט יצירות קלאסיות נוצרו, הולחנו ונכתבו בהשראת אירועים כאלו ואחרים, השפעות ועוד.
גם היצירה שלפנינו, נכתבה בגין אירוע מצער שקרה אך מספרת סיפור נפלא, בגוונים שקשה למצוא
ביצירות אחרות.
"תמונות בתערוכה" של מודסט מוסורגסקי היא אחת מהיצירות המדהימות, המגוונות והסיפוריות שישנן
בז'אנר. היא אחת היצירות שאני אישית אוהב מאד ועם השנים אוסף ביצועים שונים ומיוחדים שלה עד
כמה שאני מוצא. אבל לפני שנציג כמה מהם היום, הינה כמה מילים (על קצה המזלג)
על מי שכתב ואיך היא נכתבה.

המלחין הרוסי (מוסורגסקי) בשלהי 1870, פגש ארכיטקט ואומן בשם ויקטור הארטמן ואלה נהיו חברים טובים.
שבבסיס חברותם, החתירה והדיון לאומנות רוסית לאומית, על עליונותה ועל יופייה.
בשנת 1873 נפטר חברו של מודסט, ממפרצת מח והוא בן 39 בלבד.
מוסורגסקי והקהילה הרוסית נשארו המומים ומופתעים לחלוטין ממותו של האומן בטרם עת.
מייד עם מותו, מבקר אומנות ידוע בשם ולאדימיר סטאסוב שהפגיש בין החברים שלוש שנים לפני כן,
ארגן והוציא לפועל תערוכת תמונות שמבוססת על עבודותיו של הארטמן כמובן.

pict.jpg



מודסט שהיה כמובן אחד ממוזמני הכבוד באותו האירוע, התרגש והתאהב מאד בכמה וכמה מהתמונות
שצוירו בידי חברו שנפטר זה עתה, עד שהחליט להלחין יצירה אדירה שמספרת באופן צבעוני, מלודי ויפיפה
את המתרחש בכמה מהתמונות הללו. כך קמה לתחייה אחת מהיצירות המנוגנות והמבוצעות מאז ועד היום.
יצירה שהפכה להיות אבן פינה בז'אנר הקלאסי. ושל תזמורות, או מצבעים סולנים אשר מביעים את כישרונם
הטכני בעיקר בעזרתה.

מודסט מוסורגסקי, כתב את היצירה לפסנתר סולו וזו נהייתה יצירתו הגדולה ביותר והמפורסמת ביותר שלו כיום.
אך עם השנים, ורסיות לתזמורת ותיזמורים, או גיוונים כליים נוספים נכתבו. המפורסם ביניהם הוא התזמור
לתזמורת סימפונית- של מאוריציו ראוול.

האחרון דווקא התאים ביותר מכיוון שראוול, שנמנה על התקופה האימפרסיוניסטית הושפע מבסיס היצירה
שהולחנה על פי תמונות בגלריה והתזמור שלו מופלא ביותר ומושרש על התווים שמודסט כמובן כתב במקור.

עשרה קטעים שכתיבתם הושפעה מאחת עשרה תמונות שונות כשביניהם "חוט מחשבה" זהה השזור בין
לבין המלודיות השונות (promenade), כאשר הטמפו והגוונים שונים אחד מן השני.
יש כמובן היסטוריה ותיאוריות רבות על אלו מהתמונות כתב מודסט את היצירה, ואפילו ישנן עדויות שחלק
מהתמונות הללו נקנו על ידו, הוא עד כדי כך אהב אותן.

היצירה מדהימה ביופייה, צבעונית, צוהלת, עצובה ואמוציונאלית בכלל, אשר כתובה עם תנועות מכחול ארוכות,
קצרות ומגוונות. כך שהכתיבה לפסנתר סולו בידי מוסורגסקי הייתה מובנת. זהו הכלי הדינאמי ביותר אשר
באפשרות המלחין להביע כמעט את כל מה שיחפוץ דרכו.
אך זוהי לא הדרך היחידה שנוכל לשמוע את היצירה הזו וכבר פירטתי למעלה שיש ואריאציה
תזמורתית מפורסמת ביותר ובהמשך קמו לתחייה ביצועים והקלטות שונים - של ואריאציות אחרות מאלה
העיקריות. (מוכרת במיוחד זו של ELP למשל, כהוכחה שהיצירה פרצה את גבולות הז'אנר עצמו)

בסקירה זו החלטתי לתת אחת מכל כיוון, ביצוע פסנתרי, תזמורתי ו'אחר'.(כולם "קלאסיים)
הביצוע הראשון שאציג היום הוא לפסנתר סולו, כביכול מה שמודסט ראה בדמיונו כאשר כתב את היצירה
ולכך התכוון, רק שהביצוע הזה לא סטנדרטי למרות זאת.
איבו פוגורליץ מבצע את 'תמונות בתערוכה' של מודסט על פסנתר סולו בראיה מיוחדת מאד,
כפי שכל ביצועיו מסתכמים בדיעבד.
Mussorgsky: Pictures at an Exhibition / Pogorelich
הפסנתרן הצעיר שהקליט בשנת 1997 את היצירה, היה בשיא כושרו והיה נחוש לטווח כל תו ותו ביצירות
המנוגנות על ידיו, עם ראיה שונה ומיוחדת כאמור. כפי שאנו רואים גם פה ביצירה הזו של מוסורגסקי.
פוגורליץ הקליט בדוייטשה גרמופון והיצירה תחתיו אורכת כ 45 דק' ארוכות מאד, ביחס לפרטיטורה המקורית
שמורה על חצי שעה תן וקח. הכיוון האיטי משהו, או המהורהר של פוגו יכול להתפרש על ידי רבים כפלצנות יתר,
או על הבנה קצת שונה אך לא בטוח שטובה כל כך לרעיון היצירה.
אך הכיוון השני דווקא מפרגן הרבה יותר.
אני אישית נמצא במכנה שרואה את הביצוע הזה כמופת לפסנתרנות ולהבנה מוסיקאלית 'רעננה'.
פוגורליץ מהרהר בין תמונה לתמונה, מציג אותן בעזרת חמשת קטעי ה promenade באופן מלודי ומיוחד
והתווים כאילו מתחברים אחד לשני רק בדיעבד ובדמיון.
ביצוע אימפרסיוניסטי לחלוטין ליצירה שנכתבה על מאורעות ויזואליים, כמו גם על זכרונות וייסורים של חבר קרוב שהתמודד עם מוות לא פחות.
ישנם מספיק כאלו שעשו קריירה מ SHOW ו'התמונות בתערוכה' היו ברפרטואר הבימתי שלהם שנים.
מספיק כאלו שפורצים כל קו זמן ומחברים אלפי תווים בחצי שעה די בנאלית בסופו של דבר.
פה המצב הרבה יותר עמוק והאחר הפעם מתגלה למצוין.
אישית, זהו אחד מאלבומי "אי בודד" שלי.. לא פחות. (F)

תזמורת-

לביצוע התזמורתי יש פנים רבות. עשרות תזמורות עם השנים - התנסו בביצועים כאלו ואחרים בידי מנצחים
לרב ל"תמונות בתערוכה", ובעיקר בתיזמורו של ראוול כאמור.
אך אחת מהם שבולטת במיוחד לטעמי היא זו של התזמורת הסימפונית של שיקגו האדירה.
תחת ידיו המיומנות והמצוינות של סיג'י אוזוואה שהתמחה בן השאר בביצוע יצירות בסקייל גדול מהתקופה
הרומנטית בעיקר.
Mussorgsky: Pictures at An Exhibition \Ozawa
בספטמבר השנה (2010) חברת BMG SONY הוציאה לא מעט רי-מאסטרים שחלקם מתקליטי ארכי נגן
ואת התמונות בתערוכה עם שיקגו כאמור, גם כן. (עוד בדיסק, "המדריך לתזמורת לצעירים" של בריטן)
הביצוע של אוזווה, ענק מימדים, התזמור של ראוול מקבל פה אינפוזיה של סקציית הנשפנים המצוינת של שיקגו
בגוונים ובפרץ אוויר ענק, בכל פעם שיש צורך בכך. הקטעים המלודים מרגשים מאד והדינאמיקה מצוינת.
אוזוואה שולט על החברה האמריקאים ביד רמה ומצליח להעביר את המאזין בטיול מיוחד בין צבעי התמונות
וההרהורים כביכול של מודסט על חברו שנפטר זה עתה.
הסאונד של הרי אישיו מדהים באיכותו. קוהרנטי ומלא בעושר טונאלי, הייתי מאד רוצה לשים יד על התקליט באיכות MINT כדי להשוות ביניהם ;) .


הביצוע האחרון לסקירה זו של היצירה המגוונת הזו (מכל הבחינות) הוא ביצוע אלטרנטיבי, שמבוצע ע"י
גיטריסט יפני בשם: קאזוהיטו יאמאשיטה (Kazuhito Yamashita).
Pictures at an Exhibition \ Kazuhito Yamashita
כמו שליסט בזמנו עיבד יצירות מתוזמרות רבות לפסנתר סולו ובכך השריש את הכלי הזה עוד
ועוד בחייו לביצועי סולו של יצירות שהיו נחלתם של תזמורות בלבד,
כך גם - יאמאשיטה שבשנות ה 80 התחיל לעבד לא מעט יצירות סימפוניות לגיטרה קלאסית, סולו בעיקר.
יאמאשיטה ב 1999 הוציא את העיבוד שלו ל'תמונות בתערוכה' של מוסורגסקי אך מהתזמור של ראוול לא פחות
ולאו דווקא מהפרטיטורה המקורית של מודסט הכתובה לפסנתר סולו.
עוד בדיסק, כמה קטעים מציפור האש של סטרווינסקי, בעיבוד לגיטרה קלאסית גם כן כמובן.
הביצוע של יאמאשיטה מדוייק להפליא, עבודת הגיטרה פנומנאלית, בעיקר לאור שהיצירה הזו כתובה
לוירטואוזים ואלה הם עם השנים שלקחו אותה כפרוייקט כדי להתברג במעמד שכזה מן הסתם.

אני שומע לא מעט חובבי מוסיקה שקשה להם מאד להאזין למוסיקה מגיטרה קלאסית בטוענה שזה קצת
מעשמם אותם. הגיטרה הרבה פחות דינאמית מפסנתר והרבה פחות מושכת מבחינת סאונד מכלי הקשת
השונים (כינור, צ'לו וכו) כך שהיא תמיד במעמד קצת נחות בהשוואה.
אך אני מבטיח למי שימצא את הדיסק הנ"ל ויקשיב לו, עולם ומלואו. של צבעים, תווים וטכניקה מופלאה של גיטריסט מדהים מכל הבחינות.


ליצירה עיבודים וסגנונות רבים שעם השנים פרצו לכל כיוון , מטריו גיטרות ועד חטיבת סקסופונים שמנגנת
את היצירה מתחילתה ועד סופה, זוג אקורדיונים, להקת רוק פרוגרסיבי ועוד.
חלקם נשמעים קצת מבולבלים וחלקם מרעננים ללא ספק את אחת היצירות האלו שאפשר לשמוע מכל עבר.
בסופו של דבר, מי שלא מכיר על מה מדובר כלל וכלל, שיתחיל עם הזוג הסטנדרטי,
פסנתר סולו ותזמורת מהצד השני, כדי להבין את ההתפתחות והניואנסים, הצבעים והדינאמיקה הטכנית
והרוחנית של היצירה, ולמי שכבר מכיר ובידיו כמה וכמה ביצועים, אני יכול רק להמליץ להמשיך ולהתעמק
בביצועים קצת פחות סטנדרטיים, או לפחות להגיע לאלו שבאמת עושים אותה IN FLYING COLORS .

א. (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות