כשעולמות נפגשים - יוצאים דברים טובים.

כאן יהודי מנוחין הרציני, הקלאסיקאי, המאופק והאנגלי נפגש עם גרפלי השובב, החייכן, מלא שמחת החיים הג'אזיסט ו.. הצרפתי.

שימו לב איך מנוחין הענק מספר שלמד את התפקיד שלו בע"פ ואומר שהיה מוכן לתת שן-עין רק כדי להשתוות ליכולת של גרפלי לאלתר.



והנה Tea for Two (רק אודיו)

מקסים

איזה יופי

אכן מדהים לשמוע שני סיגנונות מתערבבים להם ביופי כזה.
והצניעות של מנוחין ...

שילוב מעולה

ביצוע מצויין נוסף של גרפלי ומישל לגרן לעלי שלכת,רק אודיו:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=676892

לגרפלי יש גם שיתוף פעולה עם יצחק פרלמן ..יש לי בתקליט :-)
מעולה !

אני לא מת על הגרפלי הזה, הוא נשמע לי לעיתים כמו כנר במסעדה צרפתית שניגש לשולחן עם הכינור

וזה מחרמן את בת זוגך שמואילה בטובה לשכב אחרי זה על השולחן בפוזה,אני מעדיף את ז'אן לוק פונטי

פונטי וגרפלי הם מוסיקאים השייכים לשני סגנונות שונים לגמרי. גרפלי הוא נגן סווינג ג'אז ופונטי - ג'אז-רוק ופיוז'ן.
יכול להיות שכל סגנון ה"סווינג ג'אז" נשמע לך כמו מוסיקת מסעדות (יש הרבה כאלה שחושבים כך גם על אוסקר פיטרסון) אבל גרפלי היה ללא ספק מוסיקאי ענק עם לב רחב שהצליח לבטא את שמחת החיים שלו במוסיקה שלו ולגרום לה להישמע קלילה, כיפית ובלתי מתאמצת.

דווקא אני מתחבר הרבה יותר לגרפלי מאשר לפונטי, מבלי לגרוע מגדולתו של האחרון.

נכון,גם אני חושב שהוא בעל לב רחב-אבל כמו שציינתי אני מעדיף את פונטי ודידיה לווקוד

איך כותבים אותו בלועזית?

מוחמד,קבל:
http://www.ponty.com/

http://www.didierlockwood.com/

תודה רבה