בשנה שעברה אביעד
סקר עבורכם את החדר של דה-וינצ'י (אותו בסוף לא זכינו לשמוע
) ואורפאוס שכלל גם רמקולים של חברת Marten, ה- Getz ליתר דיוק.
אביעד מאוד אהב את החדר הזה, אני למען האמת די סבלתי שם. בדיוק כפי שהוא ציין, זה נשמע לי קר ומנוכר. אה, וגם משעמם.
השנה שלפה חברת Marten תותח כבד יותר, את ה- Coltrane 2, והפעם מחובר למונובלוקים מתוצרתה (
M-AMP) שאר האלקטרוניקה של חברת איינשטיין (פרה, CDP ופונו) וסט אנלוגי של ברגמן (הראש בנץ רובי 2).
האם הצליחה החברה לשפר עמדות מבחינתי? כן, בהחלט.
בשבילי התוצאה היתה עדיפה משמעותית משנה שעברה. אומנם מקרוב היה מעט לחץ אבל התוצאה בגדול הרבה הרבה יותר מוזיקלית.
תגידו, "בטח, בשנה שעברה היית צריך לשמוע מלא קלאסית בגלל אביעד"
אז זהו, שגם השנה שמעתי שם לפחות ארבעה ביצועים קלאסיים, מבטהובן ועד שוסטקוביץ, ונהנתי הרבה יותר.
גם ג'אז היה יפה, אבל דווקא זה נשמע לי טיפה יבשושי משאני רגיל (או רוצה).
מי היה אחראי לשיפור? המגברים, האיינשטיינים או אולי הרמקול החדש, אין לי שמץ של מושג. האמת שסיכוי טוב שהיתה זאת העובדה ששמענו השנה רק מהברגמן (הפונו הקטן של איינשטיין דרך אגב) ולא CDים.
ולפני שברקצ יתלונן שאין לו שורה תחתונה, אגיד שהשיפור משנה שעברה גדול מאוד מבחינתי, אבל זה לא אחד החדרים שהשאיר אצלי אימפקט רציני. רחוק מזה.
אולי בהיבט הויזואלי, אהבתי את המראה הגוצי של הקולטריין הזה.
עוד במיוחד בשביל ברקצ, החדר היה מלא בדיפיוזרים מפלסטיק שנראים קצת כמו זכוכית.
