עכשיו 19/03/24 04:42

פורסם: 25/10/10 09:53 ע"י Byrdio


גוסטב מאהלר - פרק ט' - הסימפוניה השביעית



תמונה


בתקופה זו, מאהלר כבר כבש את עולמו. לא רק בתור מנצח מוכשר, מפורסם ובעל תפקידים רמים בתחום,
אלא גם בתור מלחין בחסד עליון שמאחוריו כבר לא מעט יצירות אדירות – כל אחת בנפרד.
בתקופה קצרה מאד גוסטב מאהלר הצליח לכתוב לא מעט יצירות, כאשר חלקן נכתבו בתקופות יפות יותר
וחלקן בתקופות קודרות וחשוכות בחייו. את השביעית הוא כתב בקפיצה של שנה.
שניים מתוך חמש הפרקים, כתב מייד לאחר שסיים את השישית. המעבר מהשישית הטרגית אל זוג
הפרקים הללו שהיוו את הפרק השני והרביעי של הסימפוניה השביעית- היתה אינטואיטיבית.
שני הפרקים הללו נקראים גם פרקי "מוזיקה לילית" (Nachtmusik).
שנה לאחר מכן באוגוסט 1905 הצליח לכתוב את שלושת הנותרים בארבעה שבועות בלבד.
את התזמור ופינישים אחרונים, כתב כשנה מאוחר יותר ב 1906
(למרות שרשמית היא מוצגת כך שסיים את כתיבתה ב 1905 כאמור).
מאהלר, השאיר את השביעית בצד, בעוד הוא משנה ומעבד את השישית שלו לפני הפרימיירה הגדולה
שניצח עליה במאי באותה השנה. השביעית נוגנה לראשונה רק בשנת 1908, כשלוש שנים לאחר סיומה
הרשמי, בעיר פראג - בפסטיבל לכבודו של הקיסר פראנץ ג'וזף.

המספר 7 הוא מספר שמסמל דברים רבים, אם ביהדות, או בדתות ואמונות אחרות.
גם כאן הספרה מסמלת לא מעט. ולראיה רב המקרים סבבו סביב הסימפוניה השביעית.
מאהלר המתין שלוש שנים עד שהשביעית נוגנה בפעם הראשונה מול קהל, ובשנים אלו שינה אותה
לא מעט והפך את חלקה ממזג רנן ושמח למוסיקה עצובה, מרגשת ועמוקה מאד,
שלכאורה מספרת לא מעט מהצרות שפקדו אותו באותן השנים.
בחודש מרץ, שנת 1907, פוטר ממשרתו כמנצח ראשי בתזמורת הוינאית כאשר קהילת המוזיקאים בעיר פנתה
נגדו בגין "אספקטים יהודיים" (זו גם הסיבה שאת הפריימירה לשביעית עשה בפראג ולא בוינה).
בנוסף באותה השנה, ביולי - ביתו הבכורה נפטרה ממחלה חשוכת מרפא (Scarlet Fever)
בעוד הוא מתבשר שמחלת לב קשה מאד שוכנת בגופו.
כל אלו כאמור השפיעו באופן חזק ועמוק מאד על מזגו ועל כתיבת היצירות באותן השנים ואף בשינויים שעשה
בחלק מהן בדיעבד, כפי שאנו למדים כאן על השביעית.

כלים ותזמור..
גם כאן, כפי שראינו\שמענו ביצירות מאהלר הקודמות, המלחין קורא למספר רב של משתתפים.
באחרונות אף יותר מהראשונות. בעוד חיבתו לכלים אלטרניטיביים כדי שייצרו צלילים מיוחדים גדלה עם השנים.
גם כעת לשביעית, תזמורת אדירה נקראת לדגל. עם תוספות מעניינות בסקשיין כלי ההקשה למשל,
כולל: משולש, כמעט כל תוף אפשרי בז'אנר, פעמונים שונים ועוד.
כמו כן, מאהלר הוסיף כמה כלים שאינם נמנים בדרך כלל בתזמורת סימפונית באופן טריוויאלי כמו,
מנדולינה וגיטרה שעד אז נחשבה לכלי סולו כמעט לחלוטין בתחום.
כלי קשת רבים נמצאים גם כן, בפועל אופייני. ולסקציית כלי הנשיפה הגדולה שבדרך כלל נמצאת ביצירותיו,
מאהלר הוסיף גם את ה "Tennorhorn" – הרי הוא כלי נשיפה ממתכת אשר משתייך לתחום הבס וצליליו עדינים והרמוניים.
"קרן הטנור" משחקת תפקיד רב ביצירה ובעיקר בפרקי הקצוות, הראשונה והחמישית.
כאשר בפרק הראשון שומעים אותו בתפקיד שעולה על התזמורות. (מאהלר מתאר בעזרתו את "הטבע קורא\שואג")

כאמור, היצירה בת חמישה פרקים ואורכה כפי שכבר התרגלנו אצל מיודענו מאהלר, כ 80 דק' לערך.
{כאנקדוטה - ישנם שני ביצועים מפתיעים בנושא: הראשון, של קלמפרר הגדול (Otto Klemperer)
שמותח את היצירה ללמעלה מ 100 דק' והשני הקצר ביותר שייך להרמן שרכן (Hermann Scherchen)
יחד עם תזמורת טורונטו שמבצעת אותה בזמן שיורד קצת מ 70 דק'.}

שניים מחמש הפרקים נקראים כאמור "מוזיקה לילית" (Nuchtmusic) כאשר בהם מאהלר מביע את
העומק הקודר שבחיו יחד עם הטרגיות שחווה בשנים האחרונות.
אך ההשראה אינה ברורה באופן חד משמעי ולא מעט יכולים לתאר את הלילה בזוויות שונות.
זמן לחלום (כאשר לא כל חלום הוא סיוט), זמן להירגע מפעילות היום הקשה, הזמן בו האוויר נקי יותר
והאווירה שקטה ומיוחדת יותר, פעילות לילית אקטיבית וכן הלאה.
כך שאפשר בכל פעם ששומעים את המוסיקה שהלחין מאהלר, ליצור לעצמנו תמונה שונה עם עומק רגשי שונה.
את השביעית, מאהלר הלחין כאשר בכל פרק הוא מפתח את הנושאים בפרוגרסיה יחד עם הסולמות השונים.
שלוש הפרקים הראשונים מבוססי סולמות מינורים והוא עובר בפרק הרביעי והחמישי לסולמות מז'וריים.
חוץ מהפרוגרסיביות האופיינית ביצירותיו של מאהלר במהלכי סולמות עוקבים, במודים שונים
(כאשר הוא זונח את הדפוס הזה בשישית). הוא גם מהלך לכיוון שמח יותר מחד (המעבר ממינורי למג'ורי)
ומפולג יותר מגיסא בשילובי הטונאליות שלו.
היצירה הנ"ל נחשבת למודרנית ביותר שכתב בחייו, למרות שעדיין ישנו הרגש המאלהריסטי.
השביעית הרבה יותר קריספית ומחושבת בהשוואה לאחרות.
מאהלר בוחן באמצעותה את היכולות במהלכים מוסיקאליים כאלו ואחרים ואולי גם בשל שלל הוורסיות היא
נעשתה כזו עשירה אך רוחבית משהו ומחושבת.

תמונה


הפרק הראשון (Langsam – Allegro risoluto, ma non troppo) –
שייך ללא ספק לכלי הנשיפה בתזמורת. מאהלר פותח את היצירה במלודיה שמנגן קרן הטנור הגרמני שהמלחין
קרא לתזמורת וצליליו הענוגים והנמוכים מתמזגים מייד עם הרמוניות הכלים המלווים אותו.
האווירה קודרת כאמור ומאהלר מתאר כאן את "קריאת הטבע", הקולות והסביבה בהרים החשוכים.
הקצב מתגבר וכלים נוספים מצטרפים. כלי הקשת מבססים שטיח הרמוני מקסים ועשיר שכבות בעוד קרנות
וחצוצרות מבליחות בצבעים כתומים ואדומים באינטרלודים שזורים בנושא המקורי.
הפרק בנוי בצורת סונטה אופיינית כאשר לנושאים יש פיתוחים ונושא שני באקספוזיציה שונה שמנגנות
זוג קרנות - מצמררת מחדש- ממש מתוך הפרק.
מאהלר פורץ באמצע עם חצוצרה בודדת עד ל #C שחותכת את האוויר שמעל התזמורת והמוסיקה.
כשנשאל מה פשר האלמנט ביצירה, לא ידע להסביר אלא רק באופן טכני- שרצה לשמוע איך זה ישמע.
לאחר שנים אלמה אשתו סיפרה שהוא עצמו (גוסטב) לא הבין לעולם את עוצמת היגון בקיומו.
משם זה כנראה פרץ.
הסיום מרגש במיוחד, עם כלי קשת רבים כאשר קו הבס בונה סביב את ההתרגשות והאלמנטים
הריקודיים\מיליטנטים. למרות הצבעים העמוקים הפרק הראשון הוא די קייצי ומואר בהוויה שלו..
מה ששוב מגדיר את הפילוג הרב בהשראתו של מאהלר.

הפרק השני (Nachtmusik Andante) -
זהו הפרק הראשון מבין שניים שנקראים "מוזיקה לילית" שמאהלר כתב מייד לאחר שסיים את השישית שלו.
הוא מתחיל בשעת בין ערביים. אנו עדיין בהרים והקרנות שהציגו את הנושא השני מהפרק הראשון, פותחות
כאן בקריאה אחת לשנייה (שאלה תשובה).
בפרק, מאהלר מביע לא מעט תחושות ונושאים בעזרת צלילים מתזמור גאוני של כלים רבים, אלטרנטיביים
ואופייניים בתזמורת. הפרק נוטה לגוון הילדותי בהמשכו. דבר שדי מתחבר לנו עם כתיבתו של מאהלר
אך בנוסף משלב כיוונים אבסטראקטיים. הפרק איטי, מתאר את הלילה קרב. בסופו של הפרק המוסיקה
נוגה ועמוקה.

פרק שלישי (Scherzo) –
ביצירה זו הוא האמצע. נכתב יחד עם פרקי הקצוות (הראשונה והחמישית) ולמרות שהוא נכתב כ"סקרצו",
הוא קודר כנראה יותר מכל הפרקים גם יחד. מאהלר נמצא באמצע הלילה ובתחום החלומות.
{כיוון אחד הוא להאזין לפרק הזה המתאר סיוט מתמשך}.
התזמור והאלמנטים הטכניים שמאהלר רשם לתזמורת מעבירים תחושות מפחידות ומצמררות.
כגון פיציקטו* חזק מאד בסקציית הקשתנים שיוצר תחושה של מתח. הפרק השלישי הוא גרעין היצירה
שלמעשה מחזיק את עמוד האמצע ומסביבו סובבים הפרקים השונים בסימטריות.
אך הוא הקצר ביותר ביצירה ומאהלר עובר ממנו די מהר, אל הפרק הבא.
שמהווה את הפרק השני במוסיקה הלילית.

הפרק הרביעי (Nachtmusik Andante amoroso) –
המלחין ממשיך את התחושה האיטית והעמוקה שהתחיל בפרק הלילי הראשון (פרק 2) ומגביר את השקט
והעדינות בפרק הזה. המלחין מחליט באופן מפתיע להנמיך את הווליום וכן גם להוריד כלים מסוימים באופן
כמעט מוחלט לכל אורך הפרק (חצוצרה, טרומבון וטובה למשל).
הפרק הזה נשען על כלי קשת וכן על כלי נשיפה מעץ שמספרם ירד לחצי לטובת העדינות שוב.
גוון צלילם עדין יותר והרמוני יחד עם הקשתנים המקסימים. הפרק הזה כבר בסולם מאג'ורי -
והשילוב של מה שנשאר מהתזמורת האדירה יחד עם כלים כמו מנדולינה, גיטרה וקרן אחת שמנגנת איתם
מקסים ביופיו. את הנושא בתחילת הפרק מנגן כינור סולו והפרק בכללותו שופע ומקסים למרות
ובגלל מספר הכלים המועט המנגן בו.

תמונה


הפינאלה, או הפרק החמישי והאחרון (Rondo) –
המלחין ללא ספק חוזר לסורו. הפרק פותח במאסה אדירה של התזמורת שהצטרפה אחרי מנוחה קלה
(לחלקה) שלקחה בפרק הרביעי ומנגנת במלוא המרץ.
כלי הנשיפה ממתכת, יחד עם סקציית הקשתנים, הטימפני שרועמים ברקע ושאר הכלים מצטופפים יחד
בחמשות הפרטיטורה.
אחרי לילה של סיוטים קצר, הבוקר מפציע. הנוף והטבע מתעורר גם כן ומשם ההשראה הגדולה.
היצירה כולה כאמור פרוגרסיבית, לא רק מבחינה תיאורטית, אלא גם מבחינה השראתית ונושאית.
אנו יכולים למצוא כבר אספקס אחד שהתפתח מהפרק הראשון ועד האחרון - מזמן בין-ערביים לזריחה
מחודשת בבוקר למחרת.
משולבים בפרק זה, לא מעט אנקדוטות, פארודיות ורמיזות להשראות שספג מאהלר בעת כתיבת התווים.
בפריימרה הראשונה בפראג, מייד לאחר שסיים לנצח על היצירה, ניגן מאהלר יחד עם התזמורת,
את האוברטורה (הפתיחה) לאופרה מייסטזינגר (Die Meistersinger von Nürnberg) של וואגנר.
מאהלר רמז על האופרה הזו בפרק החמישי שלו בסימפוניה והגיש למאזינים טעימה פיזית ורהוטה של
היצירה הזו גם כן, באותו המעמד.

השביעית של מאהלר אף פעם לא "סבלה" מעודף פופולאריות, או התעמקות בנגינתה עם השנים
בתזמורות השונות. אולי בגין הפילוג הנושאי והתחושה המחושבת משהו, אם כי עדיין מרגשת.
האינטרפרטציות ליצירה היו רבות וקשות מאד ומנצחים רבים לא לקחו על עצמם את המשימה לצערו של מאהלר.
הכאב בחייו של מאהלר ממשיך לאחר שלושת המכות שספג ב 1907 גם מסביב ליצירה זו.
שלאחר שלושת הפרמיירות שהוא ביצע (פראג, מינכן והולנד) קיבלה ביקורות פושרות למדי.
לקראת סוף המחצית השנייה של המאה ה 20, יותר ויותר מנצחים ניסו את כוחם בהבנת השביעית
ולשמחתנו, כמה מהם מבצעים אותה בצורה פלאית.

ביצועים-
לפי הסקירה, ובין השורות מסתמן פה קושי גדול, הבנת היצירה קריטית כדי להגיש אותה כיאה.
המנצחים ששמים דגש על צורה, ליווי הרמוני ועל קונטראסט הם אלו שיוכלו לייצר ביצוע מוצלח במיוחד ביצירה זו.

הינה לפניכם כמה מהמוצלחים ביותר לטעמי. לאו דווקא בסדר היררכי אבסולוטי.

אחד הביצועים הנהדרים שיצאו אי פעם לשביעית של מאהלר הוא בביצוע מייקל טילסון טומאס האמריקאי,
יחד עם התזמורת הסימפונית של לונדון.
Mahler: Symphony No. 7 Michael Tilson Thomas\LSO
מייקל טומאס הקליט את השביעית פעמיים, פעם אחת עם לונדון ופעם אחת עם תזמורת הבית שלו – סאן פרנסיסקו.
למרות שסקציית הבראס של לונדון אינה באיכות ובעוצמה של הוינאים או של שיקגו (להבדיל)
הדיוק והצורניות מוטמעים בהם בצורה מצוינת. טילסון שהצליח להפיח חיים מרשימים בקונטראסטים של יום ולילה,
בין שקט לחזק העלה את התזמורת לאחד מהביצועים הטובים ביותר שהיה להם מאז ומעולם ליצירה כלשהי.
הפרקים הקודרים והשקטים נשמעים תחת שרביטו מצוין.
הוא מצליח לעורר רגשות במאזין שמנצחים אחרים על אף הניסיונות האמיצים אינם.
זהו ביצוע מצוין שמוקלט היטב תחת הלייבל RCA.

הביצוע הבא, הוא דווקא אחד כזה שנתון לביקורות רבות.
פייר בולז הקליט את סייקל יצירותיו של מאהלר ועד היום הוא מפתיע בכותרים חדשים של המלחין הנ"ל.
Mahler: Symphonie No. 7 - The Cleveland Orchestra / Pierre Boulez
השביעית של מאהלר היא אחת מעבודותיו המוערכות ביותר ויש אלו שרואים בה את אחד הביצועים הנהדרים
והמדויקים ביותר לנושאיו ולאינטרפרטציה האישית של המלחין עצמו.
בולז שידוע בחיבתו ליצירות קשות, מדויקות ואנאליטיות, עם הגישה האנטי רומנטית,
התאימו כמו כפפה לשביעית הקשה.
בולז שומר על צורה חיצונית אדוקה בעוד המיקרו דינאמיקה בניואנסים נשמעת בבהירות רבה.
את הפרק הראשון הוא מבצע לאט מאד יחסית לטילסון, שולטי או ברנשטיין בהשוואה..
אך הטמפי מייצר קריסטליות שקופה בהעברת הנושאים והגוונים הרבים מכלי הנשיפה השונים בפרק.
את הפרקים הליליים הוא דווקא מנגן מהר יותר מהאחרים אך בה בעת שומר על תחושות המתח.
הוא ללא ספק המנצח שמצליח ליצור את התמונה האבסטרקטית ביותר מבין המנצחים שלקחו על
עצמם לבצע את השביעית. בסופו של דבר לאחר האזנות נשנות ורבות לאינטרפרטציה שלו,
היכולת להבדיל אותו מהאחרים עושה לו טוב לדעתי, הביצוע שלו קופץ החוצה בין האחרים.
{את הביצוע הזה אציע לכאלה כמו ברקצ ידידנו שמחפש קצת "אחרת" אם כי היא מומלצת לכולם}

הביצוע האחרון שאכתוב עליו הוא אולי בעל הקונצנזוס הרב ביותר בקרב חובבי מאהלר.
(אמנם לא כולם, אבל...) והוא שייך ללני ברנשטיין (כן כן שוב).
Mahler: Symphony No. 7 - Bernstein\NYP
ברנשטיין הקליט את השביעית בכמה הזדמנויות כאשר הראשונה נעשתה ב 1965,
עם התזמורת הניו יורקית ב SONY ולאחר 20 שנה ב DG, עדיין עם ניו יורק.
למרות בגרותו של לני בהקלטה השנייה והסאונד הבהיר אך המדויק יותר שיש ב DG בשנה המתקדמת יותר.
אני עדיין חושב שהביצוע הראשון יפה ומיוחד יותר.
כמות הפינס, הרוגע והפרטים שברנשטיין הצליח לייצר בעוד הצורה המיוחדת של הסימפוניה הזו נשמרה, היא פנומנאלית.
כישרונו של ברנשטיין הצליח להביא לאיזון על גבול המושלם של היצירה הסימטרית\פרוגרסיבית הזו,
כאשר הגרעין שלה הוא בפרק השלישי הקודר שמשני צדדיו פרקי הלילה והקצוות שמייצגים את הנושא המקורי
(פרק ראשון) ואת פתיחת הבוקר למחרת (בחמישי). ברנשטיין הצעיר, בוגר מספיק כדי לבחור בטמפו קצוב
ויפה לאורך כמעט כל היצירה כאשר בחמישי הוא מאט קצת
(בהשוואה לביצוע השני מ 1985 ששם הוא מנגן אותה מהר יותר ב 3 דק) למרות המאסה הגדולה
והנושאים הרבים. ההקלטה טובה מאד יחסית לכך שהיא משנות ה 60 ולמי שהיא חשובה יותר אך עדיין
רוצה את ברנשטיין, שייקח את המאוחרת (על אף ההבדלים ביניהם וישנם).

ביצועים מצוינים יש כמובן עוד לא מעט: למרות שלא ארחיב, הינה כמה ממה שיש לי והם מומלצים מאד:
Claudio Abbado\Chicago Symphony Orchestrao
Georg Solti\Chicago Symphony Orchestra
Valery Gergiev/London Symphony Orchestra
Riccardo Chailly/Royal Concertgebouw Orchestra

* פיציקטו היא טכניקת נגינה בכלי מיתר או בכלי קשת, על ידי פריטה על מיתריו באמצעות האצבעות.
זו בעצם צביטה של המיתר עם קצות האצבעות ביד המחזיקה את הקשת או אפילו ביד שמאל לפעמים, האפקט יוצר
ווליום נמוך יותר, עם צליל "חסום" וללא משך.




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות