ראיתי בוקסה לבולז - או שרק נדמה לי ? אולי בלבלתי עם ביצועים בודדים שהיו על יד ? אחזור לבדוק. בכל מקרה בולז מסקרן אותי - שוב מתוך הנטייה לחפש ביצועים קצת "אחרים". אז מה היתה הבוקסה הנוספת חוץ מברנשטיין ושולטי ? אולי בוקסה עם כל מיני ביצועים - שמזכירה קצת את הבוקסה של הליקון שיש לי. כבר לא זוכר. אבדוק שוב.

אני מניח שעמיר היה הולך על השולטי - או שאני טועה?

שולטי מעולה גם כן, בלי שום קשר.
אני נוטה לברנשטיין בדרך כלל ככלל אצבע שהוא טוב מאד.

לבולז עד כמה שאני יודע, אין (עדיין) מארז, אפשר לקנות בבודדים.. כמובן.

ראיתי באינטרנט כמה בוקסות של ברנשטיין. לא זוכר איזו ראיתי בדיסק סנטר. כולן טובות ?

יש כמה ישנות, את כל הקלטות ניו יורק וכדומה..
ויש גם אחת חדשה מ DG די זולה (200! שח אם אני לא טועה) של כולן מחולקות גם ניו יורק גם וינה ... 
הייתי לוקח את האחרונה בשביל VFM מוגדל ..
אבל הישנות מדהימות לדעתי גם כן.
יד לי בבודדים..

כמובן שאתה טועה! , אבל לא לגמרי.

אני איש אנטי-קופסאתי ברוב המקרים. אני מעדיף לבחור לכל יצירה את הביצוע וההקלטה/"הדפסה" האופטימאליים עבורה, ונדיר שכל הביצועים יהייו עם אותו מנצח, ושה-remastering הטוב ביותר הוא של אלה שבקופסה.

בביצועי שולטי למאהלר אני אוהב "רק" את השנייה (עם LSO, לא בביצוע שבקופסה שהוא עם CSO), השלישית, ו-6, 7, 8, שזה
יחסית די הרבה לאותו מנצח. עם ברנשטיין, למשל, אני מעדיף במקום ראשון רק את הראשונה (NYPO בסוני).

כדאי אולי לבדוק אם עדיף מבחינה כספית לקנות את כל הקופסה של שולטי במקום את 2, 3, 6, 7 ו-8 בנפרד -- לא בדקתי את המחירים ולא האם כולם ניתנים כיום להשגה בנפרד. מה שבטוח שההוצאות החדשות ב-Decca Originals, ב-24/96 remastering, עדיפות בהרבה על הישנות שבקופסה -- עוד סיבה לקנות בנפרד. אם אני זוכר נכון יש לפחות את 2 המועדפת (LSO), את, 7 ואת 8.

בברכה,
עמיר

2,3,6,7,8 - זה 5 מתוך 9, לא? בנפרד יעלה כפול.
אתה בטוח שבקופסא הרימאסטר ישן ?
טוב בלבלתם אותי - אולי נשים את מאהלר בצד לרגע ונלך על ברוקנר במקום .....

חחחח , הוא חושב שבברוקנר יהיה לו קל.

וברצינות - ברק, תקנה מה שנראה לך הכי מגניב לדעתך, הכי זול מבין השניים וכו..
בכל זאת, אלה שני ענקים שמנגנים את מאהלר מאאאאאאאד טוב.
לא תתאכזב לא מזה ולא מזה.

א.

אתה בלבלת, חבר!

כתבתי במפורש שה-2 שבקופסה זה לא המומלץ מבחינתי. אז יש לנו רק 4 מ-9, וכנראה לא יעלה כפול, כי בעבר נהגו לשים את 2 ואת 7 על שני דיסקים.

ואני בטוח שהרימאסטר ישן -- החבילה יצאה ב-1991!
הרימאסטר של ה-2 המומלצת הוא כנראה מ-2006/7.

וכפי שאביעד צחק -- ברוקנר לא יותר פשוט בכלל.

עמיר

הדילמה שהזכרתי אמיתית (וכבר הזכרתי אותה בעבר) - אם ללכת באופן רוחבי או אנכי. האוסף שלי לא גדול (פחות מ 500 דיסקים - אלא שהכל נרכש בפחות מהשנתיים האחרונות) . הכרתי סוגי מוסיקה שלא הכרתי קודם - בתקופת התקליטים שלי הלכתי על בטוח - מוצארט בטהובן שוברט דביוסי וכו' - לא הכרתי כמעט בארוק, לא הכרתי ווקאלי על סוגיו, לא את הרומנטיקה המאוחרת (מאהלר ברוקנר וואגנר) ומעט יחסית מהמאה ה20.
כך שהדילמה שוב היא האם להוסיף ביצועים ליצירות מוכרות או להרחיב קודם כל את היריעה.
כנראה שאין כאן תשובה מדויקת וצריך יהיה גם וגם.

בעצם למה "צריך": זה או זה, או זה וגם זה, או בכלל לקבוע מדיניות נוקשה כזו או אחרת?
למה לא מה שבא לך, בכל מקרה לגופו, ללא שום דילמות מלאכותיות?

ועוד הסתייגות ככלית שלי מקופסאות -- אולי חוסכים כסף, אבל חוטפים overdose במכה אחת של דברים מאותו "סוג". אישית, אני מעדיף קצת מזה וקצת מזה, ובכל אחד את הטוב ביותר שאני מצליח למצוא.

ביצירות שחשובות לי, אני מעדיף אחד מצויין על פני שלושה טובים מאוד -- ממילא בסופו של דבר ארצה גם את המצויינים, ויצא שגם עלה לי יותר, גם הספרייה התנפחה, וגם פחות נהניתי מהזמן שהשקעתי בפחות טובים.

אז, בעניין מאהלר, ההמלצה שלי - cow cow, ושולטי לקחת רק ב-Decca Originals. ההקלטה והרימאסטרים מצויינים.
בשנייה יש מתחרה בביצוע, אם כי בכל זאת קצת "פחות טוב" -- איוואן פישר, אבל ההקלטה כנראה אפילו יותר טובה.

עמיר