אני חושש שלא הבהרתי את כוונתי די הצורך. אנסה בקו לוגי יותר ישיר:

אם A ממליץ על דיסק X ו-B קונה את הדיסק בהסתמך על ההמלצה, משמע ש-B סומך על דעתו/טעמו של A, לפחות ברמה שהוא מוכן להשקיע גם כסף, גם טירחה כלשהי בהשגת הדיסק, וגם זמן בלהאזין.

אם A אומר על X "מומלץ", בלי להזכיר שייש ביצוע Y שהוא מעדיף, פירושו ש-A גרם לאלה שמסתמכים על דעתו להאמין ש-X הוא מה שהכי כדאי, ש-X הוא-הוא "המלצת המומחה", כאשר זה לא המצב

יוצא מכאן ש-B הוטעה ע"י הניסוח החלקי של A.
על זה אמרו גדולים ממני בתורה שייש לומר "את האמת, כל האמת ושום דבר שאינו אמת" (כשבהקשר זה אני מפרש "אמת" כ-"אמת שלי", ההעדפה שלי), כשכאן מתבטאת חשיבותה של המילה "כל".

ועל זה התקיים דו-השיח הבא :
-- "אנא, סכם את המצב במילה אחת"
- "טוב"
- "ובשתי מילים"
- "לא טוב!"

עמיר

יופי של דוגמה!

אם מישהו מבקש ממך המלצה "ל-4 העונות", אתה יכול, למשל:
-- להגיד "ביונדי", עם תחושה שאולי זה לא בדיוק זה
-- להגיד "ג'ארדינו", עם תחושה שאולי זה לא יתאים לו
-- להגיד לו משהו כמו "יש כמה מצויינים, אני אישית מעדיף את ג'ארדינו, אבל הם לוקחים את היצירה לקצוות, וזה עלול לא להתאים לך. אולי המלצה יותר טובה ספציפית עבורך יכולה להיות ביונדי" (ורצוי גם להגיד לו אם בווירג'ין או ב-Naive==Opus111 )

ונניח שאתה כותב בעיתון/אינטרנט סקירה על הביצוע של שרה צ'אנג (לא שמעתי אותו, אבל התמונה נאה http://www.mdt.co.uk/MDTSite/product//3944312.htm). כנראה שהוא די "מיינסטרימי" ונניח לצורך הדיון שהוא טוב, אבל שבכלים "מודרניים" אתה מעדיף את פרלמן.

אתה יכול לסכם כ"מומלץ" וזהו.

אתה יכול לסיים, למשל, בצורה כמו:

ככלל, הביצוע של צ'אנג מוצלח בעיני (אוזני), אם כי בכלים "מודרניים" אני מעדיף את פרלמן.
למי שאוהב כלי תקופה, הביצוע שאני אוהב יותר מכל אחד אחר הוא של Il Giardino Armonico ב-Teldec, אבל ביצוע זה לוקח את היצירה לקצוות, כך שהמלצה מתונה יותר, אם כי עדיין ביצוע מצויין, היא על הביצוע החדש-יותר (הוקלט ב-2000) של ביונדי, ב-Virgin.

לא ידוע לי על הגבלת מספר המילים, שבעקבותיה תהייה נאלץ לסיים/לסכם במילה האחת "מומלץ" (או לא).

עמיר

לא הבנתי על מה ההתפלספות (שוב).
הרי כתבתי שכל מה שאני "פותח" בסקירות של מאהלר (למשל) הוא לאו דווקא הכי טוב מבחינתי. אלא כאלה שאני חושב שכדאי להכיר.
לא סתם אני נותן כמה אופציות ואף מפרט עליהן קצת (אני חושב שזה די מתאמץ כלפי הקוראים לא? )
כל אחד יכול לקחת מזה מה שהוא רוצה ולהחליט מה מתאים לו..
אז מאיפה כל הביטויים על הטעיות הקוראים והבטחונות שלנו בתור סוקרים..?

אני כותב לא מעט כתבות, לפעמים צצים בעת כתיבת הסקירה כמה אלבומים, או אלה ששמעתי לאחרונה -
אז אני מחליט שאותם אעלה לסקירה ואפרט עליהם.
אך בנוסף גם עם "אזהרה" שלאו דוקא הם מתברגים מבחינתי במקום הראשון .. SO?
אם למישהו זה עדיין לא מספיק וחייב לשמוע מה לטעמי נמצא בפסגה של אותה היצירה, יכול לשאול בהמשך.

כמו שאמר ברק ובובו.. לכל אחד יש העדפה אחרת.. אני יכול לחילופין בסקירה לפתוח את "הטוב ביותר" מבחינתי
ואז השרשור יהפך לויכוח על הנושא הנ"ל כי אין קונצנזוס .



בקיצור לא חייבים להפוך כל אבן בדרך.

בסופו של דבר מהתגובה של עמיר היה יכול להשתמע כאילו מישהו "בכוונה" לא ייתן ולא ימליץ על הביצוע שהוא הכי טוב בעיניו (למה בעצם - כדי "לשמור אותו לעצמו" ?) - מה שאני בטוח (וגם הוא בוודאי) שלא קורה. סתם עוד פעם וויכוח על סמנטיקה .....

דרך אגב אם הזכרנו ארבע העונות - הנה טוויסט מעניין שמצאתי :

http://www.amazon.com/Vivaldi-Piazzolla ... B0000206A4

לא נראה לי שזה "סתם עוד פעם וויכוח על סמנטיקה", אבל ברור כשמש שלא הייתי ברור בכלל ושלא הצלחתי להסביר למה כוונתי, אז, בניגוד למנהגי החפירה הרגילים שלי, ארפה מהעניין.

אם יש מישהו שספציפית מעוניין להמשיך בנושא, שייארגן לי כפפות עבודה עבות ורכות -- יש לי יבלות מהחפירות האלה וכולי מלא אבק.

ע