byrdparis כתב:
ד"א - למי שלא הבין, ההמלצות שלי לא תמיד צמודות להכי טוב שאני מכיר, או הכי טובות בכלל. אלא סתם
המלצות טובות, שלטעמי קולעות- או לטעם או מחדשות, או מוקלטות טוב, או מציגות מנצחים\תזמורות חדשות ועוד
פתאום, out-of-the-blue, צץ בזכרוני המשפט הזה מתוך הפוסט הזה, והלכתי לחפש ולראות אם זכרתי נכון, כי עלתה בי השאלה -- התמיהה -- למה בעצם להמליץ על משהו שאינו הטוב ביותר לטעמי?
או , במקרים ספציפיים, שבהם זה לא הביצוע שאני הכי אוהב ככלל, אבל כן מבין אלה שייש להם תכונה מסויימת X, לסייג:
למשל משהו כמו "למי שאוהב X, הביצוע שאני הכי אוהב עם התכונה X הוא ..."
למשל, אם מישהו שואל על מה אני ממליץ במאהלר 1, היתי אומר "ברנשטיין/ניו-יורק בהקלטה ב-Sony, אבל אם ההקלטה חשובה לך מעל לכל, אולי עדיף מייקל טילסון-תומאס". אבל אם הוא הייה אומר לי: "אני מחפש ביצוע סביר למאהלר 1, אבל הכי חשוב לי שזו תהייה הקלטה הכי טובה/חדישה שייש, ב-multichannel SACD, אפילו אם זה על חשבון הביצוע", הייתי אומר לו "מייקל טילסון-תומאס, למרות שלטעמי, ברנשטיין עדיף כחווייה כוללת".
אישית, כשאני ממליץ על ביצוע, אני משתדל להציג גם את האטרנאטיבות העיקריות ולאילו טעמים ספציפיים הן עשויות להתאים יותר מאשר ההמלצה הכללית.
ובאמת -- כשאלה/תמיהה, לא כביקורת, אפילו לא כניסיון ל"ביקורת בונה" או משהו בכיוון, אלא
ממש, literally, כשאלה/תמיהה, ללא כוונות נסתרות שאני מודע להן: באיזה מצב כדאי להמליץ על "סתם" משהו טוב לטעמי, כשאני כבר יודע שייש משהו טוב יותר
לפי אותו טעמי? למי זה בעצם מועיל? בוודאי לא לזה שלו המלצתי, שישקיע את כספו במשהו שאני עצמי מעריך שלא ייתן לו את מירב ההנאה (אלא אם במקרה טעמו הפוך משלי בדיוק במקומות ההדלים בין הביצועים).
אביעד?
עמיר
