מממ... נשנע שכשכתבת "להתפלסף" התכוונת "להתעלק"
תן להם בראש של האמ-אמ-אממה שלהם, ובמיוחד במקרים של האמ-אמ-אממה של מיקרו קרשנדו!!!

לא התכוונתי להתעלק, ואני מתנצל אם זה יצא ככה.
קורה לי לא מעט שאני נכנס לדקדקנות יתר...
אולי בגלל זה יצאתי להגנתו של ייקה-פוץ אחר (יחי ההבדל הקטן)
Sorry

עמיר

שטויות, אני חושב שדווקא השיחות האלה ביננו הם מעניינות מאד, לפחות אותי (על השאר לא אוכל להעיד).
דקדקנות יתר, כן.
אבל לפחות הכל ברוח טובה עם חברות ונועם בדיון קולח.
מבחינתי סבבה.

יקה פוץ או לא, טעות או לא, גם קאריאן עושה את החמישית נפלא לטעמי.
איך WALTER לטעמך ? הרי הוא מבחינתו אמור להיות "הקרוב" ביותר למאהלר (כמעט תמיד) לא?

הוא אכן הכי קרוב למאהלר והייה אסיסטנט שלו, אבל זה הייה בין 20 ל-50 שנה לפני ההקלטות העיקריות שלו, ואדם דעתן כמו Walter בוודאי שינה דברים מעצמו.

עם ההקלטות הישנות והמונופוניות יש לי גם בעיית סאונד קשה, וגם מה"חדשות" יותר, מתחילת שנות השישים, אני לא מתלהב יותר מדי. החמישית (מונו) בכלל לא-מי-יודע-מה.

ע

כן, היו לי בתקליטים לא מעט מאהלרים עימו.. רק שהסאונד היה בלתי נסבל, שמעתי כמה וכמה פעמים עבור "לימוד"
אך הנאה לא יצא לי מזה לצערי.

סקירה מעשירה ומעניינת, כרגיל. סופסוף יצירה שיש לי יותר מביצוע או שניים שלה...

מצחיק שהבוקר כשהקשבתי ל



בפרק הרביעי אמרתי לעצמי וואי, ממש פסקול של סרט איטלקי.

ANYWAY, אבאדו הכי יפה, מסכים. את דודאמל לא אהבתי כ"כ. אני מעדיף את הזינמן למעלה...

תודה

כל הסייקל של זינמן מצויין לטעמי.
אחלה ביצוע.

את הראשונים בסידרת הזין-מן לא אהבתי ואיבדתי עניין בסידרה.

יש את השאיי (Chailly) שכבר הוזכר, בהקלטה מצויינת, והקאראיאן , ו-Michael Tilson Thomas ו-Boulez, ומהטה עם לוס-אנג'לס, שכולם מעולים, אולי יותר ואולי פחות מאבאדו -- לא בדקתי כבר מזמן.

ע

יופי של סקירה על הסימפוניה ההכי אהובה עלי של מאהלר
כל מה שרציתי לדעת והתביישתי לשאול

לי משום מה אין את אבאדו וגם לא את קאראיאן.
יש "רק" את ברנשטיין עם הניו-יורקית ועם הווינאית, את שולטי, את שאי, את ברבירולי ואת דודאמל.
הביצוע שהכי אהבתי הוא של ברנשטיין עם הווינאית. אביעד כבר כתב למה אז אין צורך להוסיף.
אחריו, לא בנוק-אאוט אלא בנקודות, הביצוע של שולטי עם שיקאגו. אני אוהב את הכוחניות שלו ואת הנוכחות הבולטת של כלי הנשיפה.
שאי וברבירולי חולקים ביחד את המקום השלישי. ביצועים "חלקים" ורגועים יותר משולטי, וזה של שאי גם מוקלט מצוין, אבל חסרים את ה"קסם" של ברנשטיין או את הכוחניות והעומק של כלי הנשיפה של שולטי.
מהביצוע של דודאמל לא יצאתי מגידרי בכלל.

תודה בובו ידיידי,
רק שתדע שכתיבת הסקירה הזו לוותה בהתרגשות ובלחץ מסוימים בגין הציפיה הספציפית שלך לקריאת הסקירה .

ברנשטיין מעולה, כבר אמרתי.
אם בניו יורק המוקדמת או עם הוינאית כפי שהזכרתי גם כן - לדעתי וציינתי זאת גם בסקירה, קשה לנצח אותו
מי שרוצה להכיר מאהלר ולא יודע מה לבחור, המלצתי לקחת פשוט ברנשטיין לכל אורך הדרך.
זה תמיד יהיה על הפודיום (גם אם לא במקום הראשון לטעמי באופן גורף)

ד"א - למי שלא הבין, ההמלצות שלי לא תמיד צמודות להכי טוב שאני מכיר, או הכי טובות בכלל. אלא סתם
המלצות טובות, שלטעמי קולעות- או לטעם או מחדשות, או מוקלטות טוב, או מציגות מנצחים\תזמורות חדשות ועוד..
כך שאין פה תחרות.
בלי שום קשר שהאבדו פה לוקח את כולם

בסדר, בסדר,
אני אזמין גם את אבאדו במקום דודאמל...
את דודאמל אני אתן לאיזה ערס שיתלה באוטו (אם עדיין עושים את זה...אין לי ערס מחמד שאני יכול להתייעץ איתו בנדון)