MBL N51 Integrated Amplifier
אני לא יודע עד כמה שמתם לב, אבל מלבד העובדה שצמצמתי באופן דרסטי את כמות הסקירות שאני מבצע בשנה, אני כמעט ולא כותב סקירות על הגברה (פה ושם השתרבבו לסקירות אחרות כדרך אגב מוצרים מסוימים).
זה אולי אגואיסטי מצידי, כי יבואנים כן מעוניינים לשלוח כאלו, ואני מעריך שקוראים מעוניינים לשמוע עליהם, אבל רק המחשבה של להתחיל "לפרק" את המערכת מעבירה בי צמרמורת. כך יוצא שאני משכנע אותם לשלוח במקום איזה רכיב מקור (עם העדפה לדאק) אותו קל לי לשלב במערכת הקיימת.
מושא סקירתנו הצליח להשתחל לסטנד בדרך לא דרך. רן (סבו אודיו) קבע עם אביעד סקירה לאינטגרייטד הזה, אבל היא לא יצאה לפועל כי בדיוק כשהמוצר היה זמין לסקירה, אביעד היה עסוק מכדי לבצע אותה.
כשהייתי אצל רן לאסוף את מכונת ניקוי התקליטים שרכשתי, הוא דחף לי גם את הקופסא של המגבר ואמר "הנה, תן לאביעד כשיתפנה, וכדאי לך גם לשמוע".
אז הגעתי הביתה עם סט קופסאות, ואחרי שחיברתי את מכונת הניקוי, והבטתי על הקופסא הכבדה של המגבר הודיתי סופסוף בפני עצמי "על מי אתה עובד? אתה הרי תחבר את זה עוד היום..." וכמובן שכך קרה.
MBL N51
אני בטוח שיש ביניכם אלו שחושבים שאני "פאנבוי" של חברת MBL "הרי כל המוצרים שלו מאותו יצרן" ושנים שאני לא מחליף או משנה. המציאות קצת יותר מורכבת מזה.
למעשה לחברת MBL הגעתי במקרה, באותה מידה זו היתה יכולה להיות כל חברה אחרת. הסט המקורי שרכשתי (8011 ו- 5011) פשוט התאים לתקציב ולתפיסה בנקודת הזמן שביצעתי את הרכישה. משם הבחירות נעשו רק על בסיס מה שנשמע לי "מתאים", ולא כל כך מפתיע שנמצאו כאלו באותה חברה.
ה- N51 שייך לדור המוצרים שנולד אחרי כל אחד מהמוצרים שיש/היו לי. למעשה קצת אחרי שינוי הבעלות של החברה (כשהמתכנן הראשי נשאר AKA "הג'ינג'י") נולד ליין ה"קורונה" שאפשר לקרוא לו ליין הכניסה, בו הוכנסו שינויים טכנולוגיים ועיצוביים ממה שהיינו רגילים לראות מ- MBL, ולפני כמה שנים (אני לא זוכר מתי נתקלתי בזה לראשונה, נגיד שנתיים ומשהו?) התחילה סדרת ה- Noble (סדרת הביניים) לעבור את ההתחדשות שלה. כשנראה שהשינויים (שוב, טכנלוגיים ועיצוביים) מגיעים משילוב של הסדרה הקודמת עם הליין החדש של הקורונה.
כמי שהיה בעלים של שני מוצרים מהסדרה הקודמת (שני אלו שהזכרתי למעלה) ועוד השווה אותם להמון מוצרים אחרים במסגרת הסקירות כאן באתר, חשבתי שאני בעמדה טובה ללמוד על אותם שינויים.
מה שכן, יש לי אפס ניסיון עם המגברים המשולבים של החברה. זה בעצם המשולב הראשון שלהם שאני שומע.
מה נשתנה?
אנחנו אחרי כיפור ולפני סוכות, אבל זאת אולי השאלה המעניינת כרגע. נתחיל בשטחי. בעיצוב.
הליין החדש של סדרת ה- Noble שונה ללא ספק מהליין היוצא, אך עדיין שומר הרבה מה- DNA.
הוא שומר על הצורה והגודל הכלליים, נקרא לזה ה- form factor, וכמובן על הצבעים (לפחות בקונפיגורציה של השחור/זהב), אבל הוא מנסה לקחת את העיצוב למקום יותר חדיש, "הייטקי", והייתי אומר גם יוקרתי.
זה מתחיל אפילו בקופסא:
דרך, המסך הגדול (והמשוכלל, תיכף ניגע בזה), השלט המהמם וטביעת הלוגו הדקורטיבית למעלה.
אני מעריך שיש שיאהבו את פאנל הזהב המאסיבי מקדימה, אני אישית הייתי בוחר במשהו הרבה יותר סולידי. נניח מסך עם מסגרת שחורה, כפתורים מוזהבים ועוד מסגרת דקה מוזהבת. אבל כנראה שחשבו שכך זה נראה יותר "MBLי".
אם כבר הזכרנו את המסך, אז הוא גדול מאוד, בעל עוצמה חזקה, ובוצעה כאן בחירת צבעים מצויינת! אני יודע שבתמונות הוא יראה לכם כחול, אבל בפועל אלו גווני אפור המשובשים בצילום בגלל התאורה. האפור גורם למסך להיראות פחות "זול" לטעמי (אבל באופן כללי אני לא אוהב מסכי LCD במוצרי אודיו והייתי מעדיף בלי) אז זה הרע במיעוטו.
הנה, מצאתי תמונה (לא מפוקסת) שנותנת מבט יותר קרוב לצבע שנראה במציאות:
האפקטים שכן מאוד אהבתי, ומוסיפים הרבה להנאה להביט על המכשיר הם האפקטים הפשוטים של כפתור ההדלקה המואר בהיקפו, והלוגו הדקורטיבי המואר בפאנל העליון, את שניהם קצת התקשיתי לצלם אז תצטרכו להאמין לי שזה מאוד יפה.
אבל מעבר לרעש והצילצולים שבעיצוב, השינוי המשמעותי יותר מהסדרה הקודמת הוא שינוי טכנולוגי. הליין החדש עושה שימוש במה ש- MBL מכנים LASA או Linear Analog Switching Amplifier טכנולוגיה שהוצגה בסדרת הקורונה, כאן בגרסה חדשה שלה, ה- LASA 2.
קצת משעשעת בחירת השם של הטכנולוגיה, לא במקרה מופיעות פה המילים Linear ו Analog, זאת כנראה הדרך של MBL להתמודד עם הסטריאוטיפים שיש בקהילת האודיופילים כלפי מגברי Switching Amplifiers הרי אלו מגברי ה- Class D הידועים לשמצה...
לא ניכנס כאן להסברים על כל טכנולוגית הגברה ומה ההבדלים ביניהן, כמו גם להסטוריה של שילוב הטכנולוגיות השונות, כולנו כאן כבר מכירים ושבענו מכך אני מאמין.
עם זאת, בגלל שמדובר במשהו לא אופייני, שעלול להרתיע את חלקכם (לא מתבייש להודות שגם אותי לפני ששמעתי), אתן ל- MBL הזדמנות לנסות לשכנע אתכם למה זה טוב ומדוע עשו את הבחירה שעשו. מה שאתם עומדים לקרוא אלו טענות היצרן, מתורגמות על ידי בצורה חופשית מאוד, אז קחו הכל בחשבון:
אז MBL מסבירה שלכל טכנולוגיה יש הרי את החסרונות שלה (במקביל גם יתרונות כמובן). החל מחוסר הנצילות ולכן הקושי בבניית מגברים "חזקים" ב- Class A, דרך העיוותים תלויי התדר והכח של Class A/B וה- Class D המסכנים שקיבלו את הבעיות של ה- A/B והוסיפו את התלות בעכבה, שגורמת לעיוותים בעקבות העכבה המשתנה שיש לכל רמקול לאורך הספקטרום.
וכמו כל סיפור טוב, מבטיחים לנו כאן סוף טוב עם ה- LASA 2 שמצליחה לאחד את היתרונות מהטכנולוגיות השונות, מבלי ליפול לחסרונות שלהן. שזה אומר מבחינתם מעט עיוותים שאינם תלויים בתדר של מה שרוצים להשמיע או בעכבה המורכבת שהרמקול מציג למגבר, כולל כח אחיד לאורך הספקטרום.עד כאן דבר המפרסם. עכשיו ננסה לנתח מה בעצם מנסים להגיד לנו. 1. ה- Class D שלנו "לא כמו של כולם" לכן אנא אל תשפטו אותו על פי אותו סטריאוטיפ. 2. המגבר שלנו, גם בתצורת אינטגרייטד, יכול להתמודד עם רמקולים "קשים" באופן כללי, לא רק "יחסית".
עם הנקודה הראשונה קשה להתווכח, סטריאוטיפ זה תמיד משהו רע. את הנקודה השניה לי אישית יהיה קשה לוודא משום שהרמקול שלי לא מהווה בעיה לרוב המגברים, לכן הוא לא פקטור (לדאמפינג פקטור
). לכן אני אמשיך ואבדוק אותו כפי שאני בוחן כל מוצר. איך הוא מנגן מוזיקה...
אוקי, דיברנו על השינויים הבולטים בעיצוב ובטכנולוגיה, לפני שנעבור בקצרה על החיבורים, אזכיר אלמנט שאהבתי במימוש המסך.
במצב "מנוחה" המסך מאוד נקי, מציג בגדול תמונה של הכניסה הנבחרת, ואת עוצמת הווליום.
כאשר אתה מתקרב עם היד לכיוון הכפתורים, המסך משתנה מעצמו ומציג על יד כל כפתור את תפקידו.
זה דבר מאוד מפתיע, ולקח לי זמן להבין שיש פה חיישן קרבה בדומה למה שיש בטלפונים הסלולריים שלנו.
זה אפקטיבי במיוחד אם אתה בוחר להשאיר את התצוגה חשוכה, כך כשאתה מתקרב היא נדלקת בעצמה.
זה גם "מגניב", וגם יעיל.
(הבהרתי כאן את התמונה באופן מלאכותי כדי שתראו היכן החיישן הזה חבוי)
פאנל החיבורים מאחור מאורגן בנוחות אופיינית. בחלק התחתון שתי יציאות רמקולים ומחבר הארקה.
משמאל כניסה מאוזנת אחת על XLR וכניסה נוספת אופציונאלית (מיועדת לפונו סטייג' לדעתי), אחריהן 5 כניסות סינגל אנדד על RCA כשהאמצעית מיועדת לק"ב או שימוש בקדם מגבר חיצוני (כלומר הפיכת המשולב למגבר כח), מימין יציאות סינגל אנדד לשימוש במגבר כח חיצוני, או חיבור לסאב/ים, ויציאת rec out להקלטה או ל- zone נוסף.
בחלק הימני ביותר שקע ה- IEC, פיוז וכפתור הדלקה/כיבוי, למעלה, קצת מוסתרים בתמונה חיבורי תקשורת אופציונאליים בין מוצרי הסדרה, וכרטיס SD המיועד לעדכוני תוכנה (ראיתי איפשהו שניתן להחליף בצורה זו את גרפיקת המסך לדוגמה לצבעים אחרים, נחמד...)
מאוד אהבתי את השלט החדש, הוא יפה, ברור ויוקרתי, האמת שהתמונה לא עושה איתו צדק. אבל גם אהבתי שהשלט שלי מהסדרה הקודמת מסוגל לשלוט על המכשיר בצורה מלא.
מספיק דברי פתיח, נעבור לסטאפ.
סטאפ
(וכמעט כמו תמיד, התרשמות ראשונית לא מייצגת)
הדבר הראשון שהפתיע אותי בסטאפ של המכשיר הזה היה כמה הוא כבד. אני מהמר על סדר גודל של 30 קילו (לא היה לי משקל למדוד) אבל המשקל הזה דחוס לאריזה קטנה ממגבר הכח שלי לדוגמה, כך שזה מרגיש יותר. רק אלוהים יודע איך הם הגיעו לכזה משקל עבור מגבר ממותג.
הסיפור שלנו קורה לא הרבה זמן אחרי מינכן האחרונה, ואני זוכר שאחרי האזנה לכמה טרקים ראשונים כתבתי לאביעד וזי (כידוע ביקרנו יחד בשתי התערוכות האחרונות) משהו בסגנון "הצילו! יש לי סאונד של תערוכה!".
תכלס יש כאלו שישמחו מדבר כזה, אך לא אני. הסאונד בחיבור הראשון היה נקי, שקט, מדויק, קצת כוחני, לא ממש מגיע לגבול הסטרילי והאנליטי, אבל גם לא רחוק משם. אם למדתם להכיר אותי, אני שונא סאונד כזה, הוא משעמם אותי נורא.
למרות שידעתי שאסור לשפוט מוצר שחיברת הרגע לסטאפ, בטח ובטח אם זה מוצר שיצא כרגע לראשונה מהקופסא, אתם יודעים איך זה... החשש קיים שסתם ניתקתי את המערכת.
היה לי מזל שבאותם ימים הדבר שהכי עניין אותי היה ביצועי מכונת ניקוי התקליטים החדשה. כך יצא ששמעתי בעיקר תקליטים, ועם הפטיפון ה"מלוכלך" שלי פחות שמים לב לסאונד ה"תערוכות".
האמת שזה לא קרה בגלל הסאונד, לגמרי עניין של סקרנות מצורת הניקוי של המכונה, אבל זה העביר לי כמה ימים של ברייק אין.
אחרי משהו כמו שלושה/ארבעה ימים של פטיפון חזרתי לדיגיטל, הדאק שלי היה מחובר ל- N51 (ביציאת ה- fixed שלו) והאזנתי גם למחשב וגם ל-CD, והתחושה הראשונית די נעלמה. בשלב הזה זה מאוד הזכיר לי את ה- 8011 עם ה- 5011, וזה כבר סאונד שאני כן אוהב, למרות שהוא די שונה ממה שיש לי היום, אני לפעמים מתגעגע אליו וכאן היתה לי הזדמנות לחוות אותו שוב.
אחרי עוד כמה ימים, ומטעמים לוגיסטיים בלבד, עברתי לשימוש ב- 1611 (הדאק הנוכחי שלי) כקדם מגבר, כלומר מיציאות ה- variable שלו לכניסת ה- processor של ה- N51 מה הופך אותו למגבר כח. הסיבה לשינוי הזה בשלב הזה היתה שזה איפשר לי להשתמש באוטומציות הווליום בהן אני משתמש ביומיום (דרך HFMC). בדיעבד טוב שעשיתי את זה, משום שזה גרם גם להרצה של כניסת ה- processor לטובת סשן ההאזנה בו בין השאר אני משווה את השיטות השונות.
הייתי רוצה לציין משהו, ואני מקווה שאזכור לציין את זה גם בסיכום, אני מתייחס לסקירה הזו, למרות אורכה במלל, כפחות מקצועית מהסטנדרט שלי. בעקרון, עבור מגבר חדש מהקופסא, הייתי מתחיל את סשן ההאזנה רק לאחר כחודשיים של עבודה. כאן משיקולים כאלו ואחרים המגבר לא זכה לזמן הזה, ואני בכלל לא בטוח שסיים את ההרצה שלו בזמן הסשן. אני מתנצל בפניו ובפניכם שזה המצב, ונותר לי רק לקוות שלא עשיתי לו עוול.
סשן האזנה
כפי שרמזתי בסעיף הסטאפ, אנחנו נאזין כאן למוזיקה במספר קונפיגורציות. עם ה- N51 כמשולב, עם ה- N51 כמגבר כח, ועם הסטאפ הרגיל שלי. אז כדאי לשים לב בדיוק על מה אני מדבר בכל תיאור.
Pat Senatore – Ascensionאני מודה שיש משהו אודיופילי באלבום הזה (כלומר הסאונד פה קצת יותר מעניין אותי מהמוזיקה), טריו באס, פסנתר תופים, כשכל אחד מהם מוקלט יחסית קרוב ומלא, יכול לספק חוויה אודיופילית מעוררת חושים למאזין התורן. אין פה הרבה כלים, אז זאת לא אמורה להיות "חוכמה" גדולה, אבל עובדתית זה לא תמיד עובד כך. וספציפית לאורך ההאזנה חשבתי לעצמי שהתופים מקבלים פה טיפול מיוחד. בכלל הסולו ב- Con Alma הזכיר לי את החרטות ששמים בתערוכות (ואני לא סובל! או אולי יותר נכון, כן סובל...) אבל כאן במסגרת של לחן שאני אוהב ושמעתי מאות פעמים זה לא עצבן אותי בכלל.
טוב, נעבור למושא סקירתנו. דווקא עם אלבומים אודיופיליים בדר"כ קצת יותר קשה, הרי הם נשמעים טוב כמעט על כל דבר, לך תמצא עכשיו למה פה זה נשמע אחרת...
בהאזנה ראשונה אנו שומעים את ה- N51 בקונפיגורציה של אינטגרייטד, וככזה בכמה תכונות הוא מאוד מזכיר לי את הסט המקורי של MBL שהיה לי (כלומר ה- 8011S וה- 5011) במיוחד בתחושת ה"נכונות" שהיתה שם. גם במאמץ לא הייתם יכולים לשכנע אותי שהיתה שם איזו מניפולציה ספקטראלית, שום דבר לא נפוח, שום דבר לא חסר. כך גם פה.
אבל הבדל אחד שכן קיים, בפרזנטציה, קשה לי לדעת אם נובע בהבדל במכשירים או בשינויים שעשיתי בחדר (אין לי את ה- 5011 יותר כי לבדוק). על ה- N51 דמויות הסטראו נשמעות לי קצת יותר גדולות ופחות מחודדות (או אולי יותר נכון להגיד מפוקסות) מאשר בשילוב השני.
חוץ מזה זה ממש סאונד שאני רגיל אליו, הפסנתר הקריסטלי ברגיסטרים הגבוהים, המיד המאוזן (שמקבל את הצבע מהרמקול שלי) והבאס המאסיבי שאף פעם לא משתולל או מסתיר דברים אחרים (כלומר אין פה באמפ של מיד באס).
רגע WTF? לא אמרתם שזו טכנולוגיה שונה? איפה זה בא לביטוי בדיוק?
אז האמת שאחרי הפיאסקו המוטעה שתואר בסעיף הסטאפ אני לא יכול להגיד שהרגשתי במשהו שונה בעקבות הטכנולוגיה (אני יכול לנסות להמציא אם חייבים
), זה נשמע לי כמו הרבה הגברות טובות ששמעתי, אלו מהזן שאין להם שום "עיוות" ואני אומר שנשמעות דומות למגבר לשלי.
Florence Joelle – Life Is Beautiful If You Let Itכדי לדבר על הפיצ'ר הבא, הייתי צריך למצוא אלבום עם איזשהו "לחץ", בחרתי את האלבום הנ"ל של פלורנס, אלבום יפה, ובכלל זמרת מיוחדת שעושה מין בלוז בשילוב משהו צועני אולי, ובניחוח צרפתי (שלושת האלבומים שלה כאלו) אבל באלבום הזה (דווקא האחרון בין אלו שיש לי) מורגש לפעמים קצת לחץ מסוים במיד/מיד גבוה לקול בודד, או במיד הנמוך אולי אפילו באס גבוה כאשר מנגנים הרבה כלים/קולות בו זמנית.
במקור לא התכוונתי לבדוק אפילו את ה- unity gain, הנחתי שזה ניסיון לנרמל את עוצמת הסאונד, וזה לא דבר ראוי באודיו מבחינתי. אך אחרי שקראתי את תיאור הפיצ'ר באתר זה נשמע לי כמו משהו אחר. כשבוחרים את זה (בתפריט הראשי אגב, לא משהו חבוי) הסאונד מרגיש שהונחת מעט. בזמן שאני כותב שורות אלו אין לי מושג מה זה באמת עושה, אולי עד פרסום הסקירה אגלה ואפרט בפתיח, אבל זה נשמע כאילו זה מבטל או מחליש את גיין הכניסה (לפני ווליום קונטרול). הורדות של גיין מסייעות בדר"כ בבעיה המתוארת באלבום הזה (גם הורדת ווליום יכולה לעזור, אבל אז אתה נשאר בסופו של דבר עם SPL נמוך מידי, כשמורידים את הגיין איפשהו בשרשרת אפשר בדר"כ להרוויח יותר SPL בלי הבעיה).
אז כן, זה באמת עזר, והטרק הראשון, שבעצם הוא זה שממש סבל מהבעיה השתפר משמעותית עם ה- unity gain מופעל. בשאר הטרקים אהבתי בדר"כ את הגיין היותר גבוה שנותן קצת יותר עניין או דרמה. זה די מרגיש כמו הבדל בין קדם פאסיבי לאקטיבי, עם היתרון שבלחיצת כפתור אפשר לעבור ממצב למצב.
האזנתי לכל האלבום פעמיים, פעם כך ופעם כך, לכל מצב היו היתרונות והחסרונות שלו. מלבד הטרק הראשון ואולי עוד כמה קטעים פה ושם בהם היה יתרון ברור ל- unity gain, אני חושב שהייתי מאזין בלעדיו.
עריכה: זמן מה אחרי שכתבתי את השורות למעלה אני כבר לא בטוח שהן נכונות. זה הגיוני שכאשר משווים שתי תוצאות המאזין יאהב את זו שנשמעת חזק יותר. אבל כאשר לא משווים היתרון הזה נעלם ואנחנו נשארים עם כל השאר. אחרי שאני מתרגל ל- unity אני לא בטוח שיצוץ בי צורך לכבות אותו אי פעם... אולי באלבום שמוקלט חלש מאוד.
Cannonball Adderley – At the Lighthouseהרגשתי שחסר לי כרגע בסקירה איזה כלי נשיפה, וקצב קצת יותר דומיננטי מהסנטור המרדים למעלה, מייד עלתה לי לראש התמונה של ארי בראון עם שני הכלים תקועים בפה על הרקע הלבן, אבל הנחתי שהוא כבר השתתף פה באיזו סקירה, אז החלטתי לדפדף קצת בין האלבומים.
האלבום הזה סימן לי כמגדלור לעצור מיד את החיפוש. מוקלט בהופעה חיה בקליפורניה, האלבום הזה מייצג את מה שאני אוהב לשמוע. מצד אחד הוא לא "מתחכם" יותר מידי עם חירטוטים (יציאות בשפת עמי), שומר על קצב "שמח" ומנענע [הנה לכם קישור למה שדיברנו עליו לפני כמה ימים למרות שנכתב לפני כמה חודשים
] ומצד שני לא משעמם או מונוטוני או "טיפש". אני גם תמיד אוהב את אדרלי בלי קשר.
בכל מקרה אנחנו כאן לדבר על הסאונד. מה שכתבתי באלבום הראשון של פט עדיין מהדהד לי ואני שומע כמה הוא מתאים גם לאלבום הזה. אולי בשינוי, או עדכון אחד.
כאן יש לנו אלבום עם יותר כלים, שמוקלט בצורה יותר טבעית (מבחינת פרזנטציה, לא יודע אם טונאלית), ואם להודות באמת, אחד ששמעתי ומעניין אותי הרבה יותר מהראשון. הזכרתי שם שה- N51 נשמע לי פחות מפוקס ומחודד מסט ה- Noble שהיה לי (כלומר יותר גדול) אבל באלבום הזה הוא גם מרגיש לי יותר "עבה". כלומר מיד יותר גדול ומיד באס יותר מוחשי. שוב, יכול להיות שאלו דברים שמושפעים משינויים בחדר שקרו מאז, אבל קשה לי להאמין שזה כל הסיפור.
עד כה האזנו ל- N51 כאינטגרייטד, משהו שאולי יעזור לי לקבל פרספקטיבה יותר מדויקת יהיה לחבר אותו לדאק/קדם שלי כמגבר כח בלבד.
זה לא דורש ממני הרבה, רק להזיז את האינטרקונקט בשני הצדדים ליציאה וכניסה אחרת, להחליף כניסה ב- N51 ל"פרוססור" וזהו.
ובכן, כן, זה כבר יותר דומה לאיך שאני רגיל להאזין ביומיום (שהרי את ה- 5011 כבר אין לי כמה שנים). אם אנחנו מדברים על תחום הקדם פה, אני יכול להגיד שחלק מההבדלים שזיהיתי בין ה- 5011 ל- N51 כאילו התגברו כאשר עברתי ל- 1611 כקדם. הצליל עכשיו אפילו יותר גדול ופחות מפוקס, אבל איכשהו גם יותר תלת מימדי. מה שכן, הוא גם יותר "מלוכלך". זה יכול להיות דבר טוב או רע, תלוי בהעדפות ובשאר הסטאפ, אני אוהב את זה (וזאת אחת הסיבות שעברתי לקדם הזה על חשבון דברים אחרים). הוא נשמע פחות "סטרילי" וזה נותן לי יותר תחושה של "נגינה".
מה שהפתיע אותי, זה ההבדל בבאס. למרות שהצליל גדול, ובחיים לא הייתי אומר שחסר באס, הרגשתי שהבאס קצת פחות מאסיבי וקצת יותר רך בקונפיגורציה הזו. רך זה הגיוני, אבל מאסיבי? זה היה לי מוזר. ה- 1611 די "באסי" כקדם, וחשבתי שהבאס של ה- N51 נובע מההגברה שלו, אבל מסתבר שגם לקדם שלו יש כנראה חלק כאן.
אחרי ששמעתי פה את בלו דניאל כל כך הרבה פעמים לא היתה לי ברירה אלא לעבור אחר"כ לווליום הראשון של מאן בבלאקהוק אבל לא הלאה אתכם ונעבור למשהו שונה.
Amy MacDonald – Under Starsשנות הפעילות של האתר שלנו חופפות לשנות הפעילות של הזמרת הסקוטית ואני מעריך שרוב אם לא כל האלבומים שלה הופיעו בסקירה זו או אחרת, אז הגיע הזמן לאיטרציה מהשנה האחרונה.
על פניו האלבום הזה קצת יותר פופי ופחות "זועק" מהאלבומים הראשונים שלה, גם עבר די הרבה זמן מהאלבום הקודם שלה. אז זה יכול להיות עניין של גיל, של הלך רוח או סתם החלטה אמנותית. מה שכן, קשה לפספס את הקול והמבטא, ברור שזו היא כשמאזינים.
מבין האלבומים שהופיעו בסקירה הפעם זה כנראה האלבום הפחות "אודיופילי" בצורת ההפקה, למעשה באלבומים קודמים שלה הייתי משתמש כדי לקבל "מדד ניסור" ממוצרים שונים. את זה כאלבום חדש יחסית יצא לי לשמוע רק בסט שלי וב- N51.
האזנתי לו בשלוש קומבינציות ובואו נראה אם נצליח לזהות את היתרונות (או החסרונות) בכל אחד מהם.
N51 כאינטגרייטד: תחושה של דינמיות וניקיון, בדר"כ במוצרים מהסוג הזה לא כיף להאזין לאלבומים שכאלו משום שהם לא רק חושפים אלא מדגישים בעיות בהפקה. כאן זה לא קרה, ניתן היה להאזין בכל ווליום, שום דבר לא הציק וזה עדיין נשמע "נקי".
N51 כמגבר כח ו- 1611 כקדם: הסאונד יותר גדול ויותר עוטף, אבל גם יותר רך. פחות אימפקט בנמוכים, פחות "התפרצות" של אפקטים או צלילים בודדים.
8011S כמגבר כח ו- 1611 כקדם: זה היה מין שילוב של שתי האופציות הקודמות. היתה תחושה של דינמיות/התפרצות, וגם צליל גדול. הבאס עם אימפקט ועוצמה אך הסה"כ עדיין נקי, לא סטרילי ולא רך. אפשר להגיד שבסה"כ, למרבה הפלא, זה היה יותר דומה לאופציה הראשונה מאשר לשנייה.
סיכום
טוב, הבטחתי לעצמי להזכיר כאן את עניין הברייק-אין הקצר מידי שהמכשיר עבר, אז הנה אני עושה את זה. פרטים נוספים בסעיף הסטאפ למי שדילג.
בסופו של דבר, הסקירה הזו התרכזה בשינויים שעברה סדרת ה- Noble של MBL מהליין הקודם איתו היתה לי היכרות אינטימית (אומנם עם קונפיגורצית קדם/מגבר ולא משולב, אבל נשים את זה בצד רגע).
למי שלא עקב אחרי הסקירות במשך השנים, בהן הציוד הזה השתתף והוזכר לא מעט, אנסה לסכם מה חשבתי על סדרת ה- Noble הקודמת:
לטעמי אלו מכשירים מאוד מאוזנים. במשך השנים לא הצלחתי לזהות אצלם אופי ספקטרלי מסויים, שכמוהו הצלחתי לזהות בהרבה מוצרים אחרים. הם יודעים להיות שקופים מבלי לוותר על מוזיקליות (כפי שאני תופס אותה) וזה בעצם יתרונם הגדול.
הקדם (5011) מצטיין באימג'ינג ותלת מימד, והמגבר (8011) מצטיין בטונאליות ניטראלית, שקט וכח להניע גם רמקולים גדולים יותר בצורה שלא מעיקה גם על חדרים לא גדולים ("תופס טוב").
אם ה- N51 הוא סימן מייצג לכל סדרת ה- Noble החדשה, אז נראה שבוצע פה מהלך להתאים יותר לרמקולים של היום. כידוע הרמקולים המודרניים הפכו להיות יותר "מדויקים" ממה שהיה נהוג לפני 10 שנים, ולכן כיום אני חושב שמתאימה הגברה עם קצת יותר אופי. במקרה הזה קצת יותר "גודל" וקצת יותר באס, עם יכולת להניע עומסים יותר קשים ממה שהיה מקובל אז זה כיוון הגיוני מאוד.
עניין ספציפי אליו חייבים להתייחס הוא הנושא הטכנולוגי. היה כאן מהלך לא קונבנציונאלי בתחום ההי-אנד, ואחד כזה שבטוח לא ימצא חן בעיני כל לקוח פוטנציאלי. בסיכומו של דבר, ובצורה הגיונית לחלוטין, אחרי שהתחלתי להאזין ל- N51 הנושא נשכח כליל מתודעתי, ולא היה שום אספקט סוני שהיה יכול להזכיר לי את זה. מכאן זה כבר עניין של תפיסות ותחושות, שלא מתפקידי לנסות להתמודד עימן.
תמורת המחיר (הלא נמוך!) מקבלים כאן מכשיר מעוצב מאוד (אך אולי לא יתאים לכל טעם) ומשוכלל, ביצועים סוניים נטולי חסרונות, מעט תיבול כדי לא לשעמם, ותחושה יוקרתית מכל עבר.
מה שאני לא לגמרי בטוח זה עד כמה סגמנט המשולבים במחיר הזה עובד. אני הייתי מעריך שמי שמגיע לרכישת ציוד בסכומים כאלו יעדיף להוסיף ולקנות את גרסת הקדם+מגבר כח, אבל מצד שני אני יודע שיש למשולבים את קהל המושבעים היעודי, וגם הם צריכים את מסלול ההתקדמות שלהם.
עד כאן להפעם.
נתונים טכניים (כפי שמפורסמים באתר היצרן):
הספק: 380 וואט ב- 4 אוהם (עם זרם של עד 28 אמפר)
כניסות אנלוגיות סינגל אנדד: 5 על RCA
כניסות אנלוגיות מאוזנות: 1 על XLR
יציאות אנלוגיות: 1 עוצמה משתנה 1 עוצמה קבועה
מידות: רוחב 45 ס"מ עומק 45 ס"מ גובה 15 ס"מ
סטאפ בחינה והשוואה
מקור: MBL 1531, MBL 1611, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Siltech Golden Eagle II, Purist Ultimate USB
טיפול חשמל: Isotek Orion + Isotek Sigmas
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala
מחיר: 17,500$ + מע"מ
יבואן:
סבו אודיו