אכן הסקירה מצויינת ואכן תודה!

ו-הפישר גם הוא מצויין.
כשקניתי אותו, שמעתי הבדלים בינו לבין ה-ריינר, הידוע בקפדנותו הטוטאליטארית.
הקשבתי מול הפארטיטורה וראיתי, במגבלות הבנתי, ש-פישר מדייק יותר, באופן ליטראלי, יחסית לתווים, וההקלטה שלו בטיפה מפורטת יותר, אבל ההקלטה של ריינר ממש מופלאה, גם בלי ייחוס לגילה.

טעמי חופף את זה של אביעד בקשר למקום הראשון, ל-ריינר. פישר, לטעמי, או במקום שני או חולק את המקום הראשון.
במקום שלישי (או שני, אחרי פישר) ביצוע שאני מאוד אוהב הוא הברנשטיין הישן יותר, ב-Sony,.

כדאי אולי להזכיר את ה-Rosette של פינגווין במשך הרבה שנים -- Szell (לא מי-יודע-מה, לטעמי), את מייקל טילסון-תומאס בהקלטה מצויינת, כנ"ל גם Chailly, וגם בולז לא רע ב-DG. כפי שאמר אביעד, מבחר לא קטן של ביצועים מעולים.

דרך אגב, אני לא בטוח איזו סימפונייה מוקלטת יותר, איזו "מפורסמת" יותר ואיזו קלה יותר לעיכול ל"מתחילים".
ניסיתי לחפש "Mahler symphony 1" באמאזון וקיבלתי 913 תוצאות, ועבור "Mahler symphony 4" רק 642, מה שלא מוכיח הרבה.

מכל מקום, לעניין "מתחילים": מצד אחד, יש ברביעית "מכשול" שאין בראשונה -- שירה בסיגנון אופראי (לייתר דיוק, בסיגנון Lied, אבל בכל מקרה שונה מאוד משירה שהרוב מורגלים בה), משהו שלחלק מהאנשים קשה "לאכול". מצד שני, הראשונה דורשת יותר סבלנות בפרק הראשון, עד שמתחיל "לזוז" משהו. מצד שלישי, הפרק השלישי בנוי על מנגינה מוכרת ("אחינו הנהג") ב"עייות" (מינור במקום מאז'ור), אבל מצד רביעי, הפרק האחרון עושה המון רעש, עם שני מתופפים בטימפאני, כאילו שאחד לא מרעיש מספיק, ומצד חמישי -- אוף, ככה זה אצל בני מזל מאזניים!!

לפחות יש לי יומולדת (55!) בעתיד הקרוב

שנטובה!

וכל הכבוד לאביעד
עמיר