עכשיו 19/03/24 08:59

פורסם: 11/05/11 19:55 ע"י aloni


linn Majik DS-I



Linn Majik DS-I


אני מזהה גידול ברמת הציפיות שלי במשך התקופה שאני סוקר מוצרים לאתר. פעם התרגשתי אפילו מהנוחות של מגבר משולב. אחר"כ התחילו להופיע נגני תקליטורים משולבי DAC (ולעיתים ווליום קונטרול) כגון ה- Ayon CD2. משם מצאתי גם מגברים משולבים בעלי DAC כגון ה- AMR 777, ואחר"כ משולבי DAC ו פונו סטייג' כגון Simaudio I 3.3 וה- Perreaux i80. עוד אפשר להזכיר את ה- PWD שבתוספת ה- Bridge מספק DAC מלא משולב סטרימר.

אני מודה שאני עדיין מחבב קונפיגורציות וורסטיליות שכאלו. המשוואה שלי אומרת שפחות קופסאות, פחות כבלים, פחות בלאגן יותר נוחות = יותר מוזיקה.
ה- Majik DS-I (מעכשיו גם DS-I לקיצור) הינו המוצר שהולך הכי רחוק שאפשר בהקשר הזה. זה לא רק משום שיש כאן חמישה מוצרים בקופסא אחת (מגבר, קדם מגבר, DAC, פונו סטייג' וסטרימר) אלא משום שכל אחד מהם מסופק בפורמט מלא כפי שנלמד מייד כשנרד לפרטים.

על המהפכה שעברה חברת Linn הסקוטית כשהכריזה שהיא מוותרת על מוצרי המדיה האופטית לטובת הסטרימרים הדיגיטליים נכתבו כבר הררי מילים, ואינכם זקוקים להתפלספות שלי בנושא.
הפעם ניגש הלכה למעשה לאקזמפל הראשון שקיבלנו לסקירה ונבדוק כיצד המימוש הזה פועל בחיים האמיתיים.

ה- Majik DS-I הינו חבר בסדרת ה- Majik כמובן, סדרת הכניסה מבין שלוש סדרות ראשיות (הכוללות גם את ה- Akurate וה- Klimax). זאת מבלי לספור את ה- Sneaky הפשוט יותר.

אך כאמור מוצר ורסטילי ביותר לפנינו כך שכדאי שניגש לעניין.

LINN Majik DS-I



Linn Majik DS-I


בליבו ה- DS-I הוא סטרימר אודיו לכן אולי כדאי שנתחיל עם תכונה זו.

ישנן מספר דרכים לממש סטרימר אודיו, חברת Linn משתמשת בפרוטוקול ה- UPNP על מנת לממש את הסטרימרים שלה.
מצד אחד זה מאפשר גמישות רבה למשתמש בבחירת החומרה והתוכנה לנקודות המערכת השונות, מצד שני משום שלא מדובר במערכת כוללת (כמו זאת של SlimDevices/Logitech כדוגמה) זה עלול להקשות על מי שאינו בקיא במושגים או באופן השימוש (כפי שקרה לידידנו מר. דודלי בסטראופייל כשסקר את המכשיר).

החדשות הטובות הן שמפיצי לין יעזרו ללקוח להגדיר את המערכת כמו שצריך, אבל בינינו לא צריך תואר שני במדעי המחשב בשביל להבין את זה לבד. משום שכבר ירדתי לפרטים בסקירת ה- Bridge של PS Audio שעובד בדיוק באותה צורה, אשתדל להסביר זאת כאן בקיצור.

מערכת UPNP מורכבת משלושה רכיבים עקריים:

Media Server - הרכיב המכיל את ספריית המוזיקה שלנו. (יכול להיות מחשב, NAS או חומרה יעודית אחרת)
Media Renderer - הרכיב המנגן את המוזיקה בפועל. ה- DS-I במקרה שלנו.
Media Control Point - הרכיב המאפשר לעיין בתוכן ספרית המוזיקה ולשלוח את האלבומים/טרקים הרצויים לרשימת ההשמעה של ה- Renderer. כמובן שגם לצפות באותה רשימת השמעה, לעצור, לנגן, להתקדם אחורה וקדימה וכו'.
דרישה מקדימה היא שכל הרכיבים יהיו מחוברים לאותה רשת מקומית (ה- DS-I פועל על רשת חוטית בלבד, אולם אם יחובר לנתב אלחוטי יוכל לדבר גם עם רכיבי אלחוט).

היות ויש לנו כבר Media Renderer (ה- DS-I כאמור) נותר לנו לבחור רק Server ו- Control Point.
אם אנו לא מעוניינים להשקיע בחומרה נוספת נוכל להשתמש באחד המחשבים בבית למימוש ה- Server.
כל שנצטרך היא תוכנה המממשת Media Server וכאלו יש בשפע, כולל חינמיות כגון XBMC או Foobar וכן בתשלום כגון J.River ו- Twonky.
מרבית תוכנות אלו ידעו גם לשמש כ- Control Point אם מתאים לכם להשתמש במחשב לצורך זה, למעשה חברת Linn גם מנהלת פרוייקט Open Source של תוכנה בשם Kinsky שעושה את העבודה בצורה לא רעה בכלל.

תמונה

(וגם יש לה רקע שחור אז ברור שאני בעדה)

למי שמוכן להשקיע קצת אני ממליץ על הנוחות (והשרידות) של NAS. מכשיר איחסון מחובר לרשת.
הוא מספק לנו את כל היכולות שאנו זקוקים מ- UPNP Media Server (רק בידקו שהוא תומך באפשרות לפני שאתם רוכשים) מבלי להיות תלוי במחשב דלוק.

אם לא מתאים לכם להדליק מחשב לצורך שליטה ב- DS-I שלכם (הגיוני!), יתכן שתרצו להשתמש בסמארטפון או בטבלט לצורך ה- Control Point.
גם כאן האופציות רבות מאוד, אני השתמשתי לרוב בזאת של PS Audio על ה- iPhone (וגם ב- PlugPlayer) וב- Eyecon על ה- iPad.

אך האלטרנטיבות רבות, וזה מה שיפה במערכת פתוחה שכזאת, כל אחד יכול לבחור את מה שמתאים לו. רשימה די מקיפה של תוכנות תוכלו למצוא כאן.
עכשיו כשכל הרכיבים במקום נשאר רק לספק את התוכן המוזיקלי. רכישה של מוזיקה דיגיטלית, לדוגמה דרך האתר של Linn Records הינה פשוטה ביותר, רק לרכוש, להוריד, ולמקם על Media Server.
אם ברצונכם להמיר את אוסף ה- CDים שלכם תוכלו להשתמש במאמר המיוזיק סרבר השני לקבלת רעיונות, וכמובן שתמיד תוכלו להתייעץ אצלנו בפורום.

כעת כשיש לכם גם תוכן מוזיקלי תלמדו שה- DS-I יוכל לנגן כמעט כל חומר שתרצו. בין אם פורמטים כגון WAV, FLAC, ALAC ו AIFF וכן רזולוציות עד 24bit/192khz.
אני חייב לציין שה- DS-I ניגן כל חומר שניסיתי ללא שום שיהוק, כולל קבצי הי-רז ב- 192khz. הוא גם מציג את שם הטרק, האלבום והאמן על התצוגה הנוחה שלו (צפו בוידאו על מנת לבחון איך זה נראה) וכן אפשרות להצגת תדר ועומק הדגימה.

Linn Majik DS-I


השלט של המכשיר יוכל לעזור בפעולות פשוטות כגון next ו prev או play ו pause על הפלייליסט אם בא לכם כפתורים פיזיים.

Linn Majik DS-I


אחרי הסטרימר, היכולת הבאה ברשימה הארוכה שלנו היא יכולת המרת דיגיטל לאנלוג, או DAC.
אנו רגילים שמכשירים משולבים שכאלו מספקים מספר מצומצם של כניסות, במקרה של ה- DS-I אנחנו מקבלים שלוש כניסות SPDIF קואקסיאליות ושלוש כניסות אופטיות toslink.
מצויין!
על פי הספקס הכניסות תומכות ברזולוציה של עד 24bit/192khz אולם מסיבה כלשהי כניסת ה- SPDIF סרבה לקבל תוכן הי-רז ממקור ה- hiFace Evo שלי. אם זה משהו שחשוב לכם בידקו תאימות לפני הרכישה.

המקור השלישי הינו פונו סטייג' המהווה את אחת הכניסות האנלוגיות של הקדם אליו מייד נגיע.
הפונו סטייג' שמגיע עם המכשיר הינו מסוג MM אך ניתן להחלפה ב- MC כאופציה בתשלום.

המימוש של הפונו סטייג' הינו ככרטיס קטן ה"יושב" על הכניסה, ללא אופציה לשינוי הפרמטרים המכוונים לגיין של 40db ועכבה של 47kohm אולם ניתן ממש להפוך את הכרטיס פיזית ולבטל את אופצית הפונו סטייג' ולהפוך את הכניסה לכניסה אנלוגית רגילה.

Linn Majik DS-I


וזה מוביל אותנו בעצם לשימוש הרביעי כקדם מגבר.
מבט בתצורת הכניסות והיציאות לא מגלה לנו הרבה מלבד אפשרויות מגוונות יחסית למכשיר משולב שכזה.
שלוש כניסות אחוריות סינגל אנדד בתצורת RCA
כניסת Aux קדמית בתצורת PL
נניח שיציאת האוזניות הקדמית שייכת גם לרכיב הזה :)

לכל הכניסות ניתן לכוון "גיין" או "יוניטי גיין" כפי שנלמד עוד מעט, אך זה אומר שניתן לשלב בקלות ק"ב ולבצע התאמת ווליום בין המקורות השונים.

בגזרת היציאות האנלוגיות נמצא שני סוגים.
יציאת Pre out כלומר אחרי הווליום קונטרול, לחיבור למגבר חיצוני או סאב וופר.
יציאת Line out לפני הווליום קונטרול, מה שמאפשר לנו להשתמש במכשיר כמקור בלבד ולחבר אותו לקדם מגבר חיצוני או מגבר משולב.

ועכשיו לקטצ'.
כשאנו מדברים על קדם מגבר אנו חושבים בדר"כ על דרגה אנלוגית. ולמרות שלא מצאתי עדות לכך בשום מקום בתיעוד המוצר, יש לי תחושה שיש לנו כאן קדם מגבר דיגיטלי, מה שאומר שהכניסות האנלוגיות עוברות המרה לדיגיטל, עליהן מבוצע אפסמפלינג מאסיבי (ל- 384khz, כמו לכניסות הדיגטליות ולסטרימר) ועל התוצאה ממומש ווליום בדומיין הדיגיטלי.

איך הגעתי לתאוריה הזאת אם כן? שילוב של סאונד, היגיון בהנתן פונקציות הקינפוג שנגלה בהמשך, והצצה חטופה בבטן המכשיר כשבחנתי את כרטיס הפונו סטייג'.
האמת היא שזה לא כל כך משנה האם התאוריה שלי נכונה או לא, מה שמעניין אותי באמת זה הסאונד, ואליו נגיע בקרוב.

הרכיב האחרון שלנו בשרשרת הוא המגבר. כאן מדובר ברכיב בעל הספק של 90 וואט RMS ל- 4 ohm הפועל בטופולוגית ה- Chakra של חברת Linn. במקום שאתעכב כעת על הרעיון והמימוש אני מזמין את מי שמתעניין באספקטים הטכניים לקרוא את הסעיף המתאים ב- Knowledge Base המקיף של Linn כאן ועל הדרך אולי תמצאו עוד כמה נושאים שיענינו אתכם כגון מימוש האפסמפלינג, ספק הכח ועוד כאן.

זה אולי הזמן לציין שהטרמינלים בעלי חריץ עליון או תושבת תחתית לחיבור כבל רמקול בעל קונקטורי spade, לא היו הכי נוחים בעולם עבורי לכן העדפתי לעבוד עם קונקטורי בננה.

אם כן אולי למעט הפונו סטייג' התומך רק בקונפיגורצית MM (אך בעל שידרוג בתשלום ל- MC), מדובר כאן באמת בחבילת מוצרים שלמה מכונסת לקופסא אחת.
ניתן להשתמש במכשיר כסטרימר בלבד (עם יציאת אנלוגית או דיגיטלית)
ניתן להשתמש בו כ- DAC
ניתן להשתמש בו כפונו
ניתן להשתמש בו כקדם מגבר או מגבר
וניתן להשתמש בו כשילוב של כמה מהתכונות ככל שמוצאים לנכון. זה אומר שהוא יכול לשדרג רכיב/רכיבים קיימים, והוא יכול להוות בסיס לשידרוג עתידי באיזה תחום שאנו בוחרים. בהחלט מוצר ורסטילי.

אך הורסטיליות של ה- DS-I אינה מתבטאת רק בצורות השימוש האפשריות שלו, היא מתבטאת לא פחות ביכולות הקינפוג וההתאמה האישית שלו.
חישבו על כך של- DS-I מעל ל- 10 כניסות! לרובנו אין שימוש בכניסות כה רבות.
יתכן שנרצה גם לכבות ולהדליק אפשרויות שונות, להתאים עוצמות, או לקנפג כניסה אנלוגית לשילוב ק"ב.
כאן נכנסת לתמונה ה- Konfig

תמונה


ה- Konfig הינה תוכנה להתקנה על המחשב האישי שבעת הפעלתה תציג לנו את רכיבי ה- UPNP הפעילים, וביניהם גם את ה- DS-I.

תחת טאב ה- Configuration מאפשרת לנו ה- Konfig לשלוט בתכונות ה- DS-I ברמה ממש לא טריויאלית.

תמונה


תחת נושא ה- Device לדוגמה היא תתן לנו להגדיר בין השאר את שם היחידה והחדר (שיופיעו בתוכנות השליטה השונות), פעולת היציאות הדיגיטליות, המקור הנבחר בעת הדלקת המכשיר, הפעלת המגבר הפנימי (נוכל לכבות אותו במידה ואנו משתמשים במגבר חיצוני) ואת ה- Auto Play, אפשרות נהדרת עליה אדבר קצת בתחילת סשן ההאזנה.

עוד תחת Devices נוכל למצוא את רשימת המקורות/כניסות ולקנפג כל אחת מהן.

תמונה


נוכל להעניק להן שם מתאים (כגון CDP במקום Analog1), להגדיר offset (פיצוי) אוטומטי לווליום, להגדיר את מתח המכשיר המחובר (לכניסות אנלוגיות) להתאמה אופטימאלית, לקבוע את הכניסה ככניסת ק"ב לשימוש כמגבר בלבד, ואפילו לקבוע delay למקורות הקשורים בוידאו על מנת להשיג lip sync אופטימאלי.

במידה ואנו לא משתמשים בכניסה נוכל להסתיר אותה ולשמור רק על הכניסות הרלונטיות כשאנו משתמשים בבוררי הכניסות.

תמונה


תחת נושא ה- Volume נוכל להגביל את תחום הווליום, לקבוע ווליום ברירת מחדל בהדלקה, לשלוט על Balance בין ימין לשמאל ואף להתאים ווליום מול יציאת האוזניות.

בטאב ה- Update נוכל לשדרג בעצמנו Firmware למכשיר, שבזכות האופי הדיגיטלי שלו מסוגל לעשות הרבה יותר משאנו רגילים.
כפי שאגע בנושא לפני הסיכום, המבחן אומנם בוצע ברובו לגירסת ה- Cara 10, אך מספר ימים לפני החזרת המכשיר יצא עדכון מאג'ורי לגירסת Davaar שבין היתר הוסיף אפשרויות MultiRoom למי שבעל מספר מכשירים תומכים וכך יוכל לנגן את אותה המוזיקה ברחבי הבית (ועל פי הבנתי לא רק מהסטרימר!).
העדכון הזה עבר בקלות בפעולה די אוטומטית שרק דרשה ממני לענות ב- "כן" אך ארכה מספר דקות.

אנו עדיין רחוקים מלמצות את מלוא האפשרויות של ה- DS-I אך המילים נערמות ועוד לא הגענו לסשן ההאזנה. לכן אקווה שתיארתי לכם את עיקר התכונות המעניינות, אוסיף עוד כמה מילים על המראה וחווית השימוש ונמשיך.

Linn Majik DS-I


כפי שתוכלו להתרשם מהתמונות מדובר במכשיר די נאה ונקי ביחס לעומס התכונות שהוא אוצר בתוכו.
נכון, זה לא ה- Akurate הסולידי, או ה- Klimax הסקסי, ה- Majik DS-I קצת יותר "מרובע" ותואם לחלוטין לשאר החברים בסדרת ה- Majik.

התצוגה לא ענקית, ולא צבעונית, ואינה מראה Album Art כמו ה- PWD לדוגמה. עם זאת היא ברורה וקריאה ממרחק הרבה יותר גדול מאותו PWD. אופציות התצוגה רחבות ועם לחיצה על כפתור ה- Display בשלט נוכל לברור ביניהן.

Linn Majik DS-I


Linn Majik DS-I


מימין לתצוגה כפתור הסטנד-בי, בוררי המקור (שכאמור נוכל לקבוע בעזרת ה- Konfig אילו מקורות ישתתפו בסבב) וכניסת Aux בעלת קונקטור PL 3.5.

משמאל בוררי הווליום, אופצית mute ויציאת אוזניות PL 3.5 גם היא.

היה לי נוח מאוד לשלוט על המכשיר עם ה- iPhone וה- iPad ולא הרגשתי צורך מסויים להפעיל את ה- Kinsky על אחד הניידים אלא אם במקרה הוא היה דלוק על ידי. נחמד מאוד שכל התוכנות גם שולטות על הווליום.
לא מזיק שהשלט המקורי נמצא בהישג יד אם תרצה לרגע לשלוט על הווליום מבלי להכנס לאחת מתוכנות השליטה או להחליף מקור.

בוידאו הבא אני מנגן טרק אחד דרך הסטרימר ואז עובר לכניסת ה- SPDIF לניגון דרך המיוזיק סרבר. שימו לב ל- Fade במעבר בין הכניסות.


לצפיה באתר vimeo


סטאפ


אם הצליחו להפחיד אתכם בסטאפ מסובך אז אני יכול לספר שאצלי לא הייתי צריך לעשות כלום מלבד לחבר את ה- DS-I לרמקולים ולחבר כבל רשת. אה טוב, גם חשמל.
מאותו רגע הכל עבד בצורה אוטומטית, תוכנות השליטה שכבר היו לי (כגון תוכנת השליטה של PS Audio) זיהו מיד את ה- DS-I ותוך שניות מרגע הצבתו על הסטנד הוא כבר ניגן את החומר הנמצא על ה- NAS שלי.

מה שכן, באותו חיבור ראשוני הסאונד היה די משמים. חלול משהו.
המכשיר לא היה חדש, כך שלא מדובר ב- Break In אך כן לוקח לו זמן להתאפס על עצמו מבחינה סונית אחרי שהוא לא בחשמל זמן מה. זה קרה לי גם כשהוא לא שימש כמגבר. אחרי כמה שעות הוא כבר חוזר למיטבו.

שיחקתי עם הרבה מאפשרויות התצורה שמספק ה- DS-I. לדוגמה כמקור ו- DAC לסטאפ שלי (המפורט בסוף הסקירה), אך בסשן ההאזנה אנו נתרכז ביכולות ה- DS-I כמכשיר משולב המניע את צמד ה- WLM La-Scala ורק נחבר אליו מחשב לכניסת ה- SPDIF (בעזרת hiFace Evo) ופטיפון.
נשמור את היכולות כסטרימר יעודי לגרסת ה- DS אותה נבחן בהמשך.

Linn Majik DS-I


סשן האזנה


Dave Brubeck - Jazz Goes To College
כנראה שזה הזמן לספר את הסיפור המלא איך גיליתי שה- DS-I מסוגל להוציא את עצמו ממצב סטנד-בי עוד לפני שהתעמקתי ב- Konfig.
בוקר אחד קמתי עם חשק לא נורמאלי לשמוע מוזיקה (האמת שזה היה אחר הצהריים, אבל אני לא רוצה לבלבל אתכם). ידעתי שה- DS-I מחובר בחדר ההאזנה אבל במצב סטנד-בי.
חשבתי לעצמי שבינתיים אבחר לי את האלבום שאנגן דרך ה- iPhone ויותר מאוחר כשאגיע לאזור אדליק את המכשיר ואתחיל להאזין.
דפדפתי לי בין האלבומים בתוכנת ה- UPNP של PS Audio שרכשתי עת ביקר פה הברידג' ונחתתי על האלבום שבכותרת. סימנתי אותו לניגון ולחצתי Play סתם בשביל הקטע ופאף, פתאום אני שומע אותו מנגן מאזור הסלון.
הגברתי לי את הווליום, שוב בעזרת ה- iPhone, ולא יצאתי מהמיטה עד שהוא נגמר.
עתה נעבור לסשן יותר מאוחר, משום שעוד באותה חוויה החלטתי שהאלבום הזה ישתתף בסקירה.

למי שלא הבין אנחנו מתחילים עם ה- DS-I המשמש כסטרימר, DAC, פרה ומגבר. כלומר השידוך היחיד הוא לצמד הרמקולים (WLM La Scala) ואם חייבים להזכיר אז גם NAS מרוחק. זהו.

מרבית ההקלטות באלבום בוצעו בהופעות חיות באוניברסיטת מישיגן (מכאן השם), האיכות מפתיעה ביחס להופעה חיה במקום כזה בתקופה הזאת (בעצם יש לכך קשר ישיר ל- DS-I מייד נגיע לזה), והעובדה שמדובר בהקלטת מונו לא מזיזה לי כלל.
דיסק חובה אגב, והוכחה שגם חבורת "לבנים" יכולה לעשות את זה!

ואם אנסה להתקדם סופסוף לאספקטים הסוניים של התוצאה, אהיה חייב להתחיל עם תכונה שהיתה נוכחת בכל אלבום שניגנתי (למעט הי-רז אולי) והיא סוג של פרזנטציה די קבועה של תחום גבוה מאוד מפורט ופתוח, תחום נמוך מכובד, אך מיד נמוך ומטה מעט מאופקים. הטונאליות הזאת מספקת פרזנטציה מאוד מסויימת, דווקא באלבום הזה היא פחות תורגש משום שהתאימה לו מאוד, אך לא בעיה למצוא אותה אם מחפשים.

בניגוד למה שאתם אולי חושבים זה דווקא לא נשמע על הצד ה- "אודיופילי", כמו ה- PWD נגיד, משהו אחר, יותר "קליל" אגדיר את זה.

בתחום האלטו של מר דזמונד לא נרגיש את האיפוק הזה, הסקסופון יוצא, מלא, מאוד יפה.
למעשה הקלילות הזאת הרימה את הסקסופון של דזמונד והוציאה אותו החוצה בצורה יפה ופתוחה שאפילו הסטאפ שלי לא יודע לעשות.
כלי ההקשה, בין אם המצילות או תוף הרגל, גם הם מצויינים כל אחד בפני עצמו, אך משהו בחיבור, בטווח, נשמע מרוסן.
הכלי היחיד ש"סובל" כאן הוא הפסנתר, הוא טיפה אחורי מידי, טיפה מרוסן מידי (גם עניין של ההקלטה אבל לא רק). אבל בכל זאת הסובל הוא רק במרכאות, כי אף אחד לא באמת סובל, לא הפסנתר ולא אני. אני נהנה עד כלות מהביצוע ומהנגינה של כל אחד מהכלים, ואם אני מפסיק לרשום לרגע יעברו כמה טרקים עד שאזכר שאני בסשן בחינה.

הרבה אחריות לעובדה הזאת אני נותן ל- flow והמוזיקליות שיש בהקלטה הזאת, ושה- DS-I מצליח להעביר בקלילות.
אך גם האופי הטונאלי של ה- DS-I שמספק את הצלילות והפתיחות של התחום הגבוה, ומצליח לשחרר את דזמונד והסקסופון שלו יותר החוצה נותן לי יותר משאני רגיל לקבל מהאלבום הזה.

Barb Jungr - Love Me Tender
רכשתי את האלבום הבא לפני מספר חודשים כקבצי הי-רז 24/96 מהאתר של Linn Records בלחץ של חבר שכן בדר"כ אני לא רץ לרכוש ביצועים מהסוג הזה.
המדובר במין אלבום מחווה של ג'ונגר לפרסלי, אך אוסף השירים המוכרים מעובד באופן מאסיבי עד כדי קשר קלוש ביותר לביצועים המקוריים.

החשיבות של מתן לפחות אלבום הי-רז אחד בסקירה היתה רבה מהרגיל.
ראשית, בדיקה פונקציונאלית של רכיב הסטרימר ב- DS-I, וזה פעל ללא דופי בכל קובץ הי-רז שניסיתי כולל 24/192 כאמור.

אך שנית, בעוד אני בדר"כ לא מייחס חשיבות רבה לפורמט בגין הבדלים די מינוריים לטעמי בין גירסאות ההי-רז לגירסאות הרד-בוק ברוב המכשירים, דרך ה- DS-I ההבדלים שוקפו בסדר גודל אחר מהמצב שהתרגלתי אליו. הייתי מגדיל ואומר שזהו המוצר שהפגין אצלי את ההבדל הגדול ביותר.

גירסאות ההי-רז נשמעו יותר צלולות משמעותית (בהשוואה לגירסאות רד-בוק וגם בכלל), הפרדה יותר טובה בין הכלים והקולות, אחידות, פריסה מרחבית וסה"כ תחושה יותר ריאליסטית.
האם ה- DS-I מצטיין בניגון הי-רז או שאולי הוא פשוט פחות מאופטימאלי לניגון רד-בוק? את זה אני מודה שקשה לי לקבוע.

במקרה הספציפי של האלבום המדובר, הרגשתי שיש בתוצאה משהו מעבר ליתרון שהציגו קבצי הי-רז אחרים. משהו בוויסינג של ההקלטה וה- DS-I התחבר כך שהוא נשמע דרגה או שתים מעל הליגה שלו.
יהיה חסר אחריות מצידי לקבוע שזה בזכות העובדה שמדובר בהקלטה של Linn Records מבלי לבדוק עוד כמה סמפלים שכאלו.

בכל מקרה האלבום המדובר נשמע מצויין בקונפיגורציה הנבחנת. אהבתי את התפיסה המרחבית, הזמרת גבוהה, ממורכזת, עם יציבות פיזית גמורה ופיזור קול מאוד טבעי. כאן לא היתה גם תחושת במה אחורית, כן תלת מימדית.
התחום הגבוה שבהקלטות אחרות לעיתים נשמע מפורט "מידי" הפך למאוד טבעי, אחוד, הרמוני. למרות שזהו לא חלק משמעותי באלבום, כאן המיד הנמוך/מיד באס לא נשמעו לי מאופקים כלל.

אחד הדברים שהכי הערכתי בביצוע של הסטאפ הזה הוא שהוא סירב לרנדר את האלבום בצורה ה-"אודיופילית מוגזמת" שהוא עלול להשמע בסטאפ אחר. אני אנסה להסביר את המשפט הזה.
קחו את האלבום הזה ונגנו אותו על סטאפ יקר ומרשים, והוא ישמע מאוד מרשים. פעמיים, שלוש, ואז יש סיכוי שלא תוכלו לשמוע אותו יותר. זה פשוט too much, האלמנטים האודיופיליים מאפילים על התוכן המוזיקלי ואתה פשוט נמשך רק אליהם.
דרך ה- DS-I הרגשתי שפעם ראשונה אני שומע את התוכן, את המהות, את מה שניסו לעשות באלבום הזה. והכל בצורה מאוד טבעית טונאלית ומוזיקלית - חווייתית.

Joe Bonamassa - The Ballad Of John Henry
לפני שאנו עוברים להאזין ל- DS-I בשילוב מוצרים אחרים, כדאי שאתן גם סמפל מתחום מוזיקלי אחר לגמרי.
בחרתי את האלבום השביעי של בונמסה מ- 2009 כדי לתפוס את הכיוון הרוקי/בלוזי.

כאן נוכל לזהות דברים שה- DS-I עושה טוב ודברים שהוא עושה פחות טוב.
בעיקרון הייתי משייך אותו פחות לז'אנר הזה, לפחות כמכשיר All In One.

נתחיל עם הצדדים החיוביים. נהנתי מהקצב והזרימה, אהבתי את החלק העליון של הגיטרות ואת העובדה שהפגינו את הדיסטורשן במלוא תפארתו, אהבתי גם את הפיזור הוירטואלי על גבי הבמה ואת הניקיון היחסי.

מה שלא התחבר כאן לאלבום היתה תחושת ה-"קלילות" של ה- DS-I, זה אלבום שצריך יותר Force. אני לא מדבר על כח להזיז את הרמקולים, זה משהו אחרי לגמרי ופה לא הרגשתי שום בעיה, אלא תחושת כח שמגיעה מבאס אימתני ותחום נמוך מלא באופן כללי. אלו נפקדו מהביצוע הזה.

עוד משהו שהיה לי קצת קשה להשתחרר ממנו היתה תחושה של יתר פירוט/פתיחות במקרים מסויימים. נניח בצליל השלשלאות בטרק הראשון. הן כבר לא נשמעו כמו שלשלאות אלא יותר כמו פעמונים מרוב הדגשת ההרמוניות שלהן.

Tierney Sutton - I'm with the band
אך ה- DS-I הוא הרבה יותר מסטרימר ואינטגרייטד, הוא גם מספק לנו שפע של כניסות דיגיטליות ואחטא אם לא אתייחס גם אליהן אפילו בקצרה.

כמקור הפעם בחרתי את מחשב המיוזיק סרבר הראשי שלי, וזה אומר גם את ה- Evo כהתקן קול.

האמת שהיה מאוד מעניין לגלות את ההבדל בין שחזור הסטרימר הפנימי של ה- DS-I לזה של המחשב.
תמיד ראיתי ב- Evo מן שחרור פקק בתחום העליון לעומת ה- hiFace המקורי, אך פתאום כשאני משווה אותו ל- DS-I הוא נשמע סגור.

אז העניין הוא כזה, בתחום העליון ה- DS-I הציג יתר פירוט ופתיחות לעומת המחשב, אך השני לעומת זאת מילא יותר את תחום המיד הנמוך ואפילו המיד באס.

ברמה המוזיקלית הם גם לא כל כך דומים, ה- DS-I מקרין מוזיקליות "קלילה" ומרחפת ואילו ה- Evo מרגיש קצת יותר "איטי", מלא ורומנטי.

לצערי לא יכולתי לבחון הי-רז שעבד כל כך יפה על ה- DS-I משום שהכניסות הדיגיטליות שלו סירבו לקבל תוכן שכזה מה- Evo.

Jacqueline Due Pre/Barbirolli - Elgar Cello Concerto E Minor
אנו עוברים למקור נוסף, בלוגיסטיקה מעט מסובכת, וכאילו זה לא מספיק אני עומד להקשות עליכם עוד יותר ולומר שבדיקה זאת בוצעה לאחר עדכון הגירסא עליו תלמדו בסעיף הבא.

ובכן כאמור ל- DS-I פונו סטייג' מסוג MM בילט אין, ואילו הראש שברשותי הינו מסוג MC. זה אומר שעל מנת לבחון את הכניסה אני צריך להחליף כרטיס ל- MC או להשתמש ב- Step Up.
מכיוון שהאופציה הראשונה לא היתה זמינה בארץ, לוויתי מגיא וינטאג' SUT מסוג AUDIO INTERFACE CST-40.

מכיוון שאנו עוסקים כאן במשוואה אחת עם שני נעלמים, קצת קשה להגיע למסקנות גורפות, אך נבצע את הבחינה בכל מקרה.

התקליט שנבחר לא הגיע לכאן במקרה. ראשית נכבד את מוצא ה- DS-I עם מלחין מאותה ממלכה. שנית מדובר ברכש שעשיתי בזכות חבורת ה-א'ים ששכנעו אותי שהגירסא האנלוגית ראויה מאוד (ואויש כמה שהם צדקו), זה הפך להיות אחד התקליטים האהובים עלי. ולבסוף אני חייב לחברנו יולי צו פיוס בנושא.

ובכן מה שגרם לי להתאהב בגירסת התקליט קיים גם כאן דרך ה- DS-I - זרימה מוזיקלית מרגשת עד אין קץ. ברמה טובה בהרבה מהגירסא הדיגיטלית שלי.

מה שהיה חסר לי פה בכל זאת הם עומק, נפח, וטקסטורה של הכלים שנפלו לצד הרזה של הסקאלה.

גם ברמת שקט, דרמה, וסה"כ חוויה לא התקרבתי אפילו לתוצאות שגרמו לי להעריך כל כך את האלבום הזה.

מממ, האם זאת "אשמתו" של כרטיס ה- MM? האם ה- SUT? האם התאמה טכנית?
כאמור על שאלות אלו איני מתכוון לענות ללא הבדיקות המתאימות.

עברתי לשם הניסוי בלבד לגירסא הדיגיטלית המנוגנת דרך המחשב וה- Evo, והכלים קיבלו גוף, הדרייב היה שונה מאוד, אך גם הפרזנטציה הפכה פחות אוורירית ומתפרסת בחדר ויותר מכונסת למרכז.

בדומה ל- GT-40 גם ה- DS-I היה רגיש מאוד לרעשים חשמליים כגון כאשר אני מכבה ומדליק את מנוע הפטיפון או מזפזפ עם האקדח האנטי סטטי שלי.

Linn Majik DS-I


רגע לפני סיום, שידרוג גירסא


ה- DS-I ביקר במעוני תקופה לא קצרה בה בחנתי אותו על כל מאפיניו, וממש כמה ימים לפני שחזר ל- AVCS הפעלתי את תוכנת ה- Konfig על מנת ללכוד מספר תמונות מסך לסקירה וזו הודיעה שקיימת גירסא חדשה של Konfig ושאלה האם להוריד.
עניתי שכן משום שחשבתי שיהיה נחמד לשים תמונות של הגירסא העדכנית.

לאחר העדכון הסתבר לי שכעת ה- Konfig כבר לא מוכנה "לדבר" עם ה- DS-I ודורשת לעדכן לו את הקושחה (מה שלבסוף גם עשיתי).

מסתבר שלאחר חודשים של פיתוח וגירסאות בטא שוחררה רישמית גירסת Davaar 1 והחליפה את גירסת Cara 10 שהיתה הגירסא הרישמית עד כה.

השידרוג הוא שידרוג מאג'ורי שלא הספקתי לחקור אותו לחלוטין לפני שהחזרתי את המכשיר. השיפור הגרפי בתוכנת ה- Kinsky בהחלט היה לרוחי, אך לצערי גם גיליתי שלא כל ה- Control Points עובדות כעת עם ה- DS-I. ה- PlugPlayer המשיכה לעבוד אולם ה- TagNPlay של PS Audio חדלה.
ראיתי מעט שינוי בפיצ'רים בתוכנת ה- Konfig בעיקר אפשרות ה- Songcast המאפשרת לעבוד עם מספר DSים בתצורת Master - Slave כש- DS אחד מפיץ את התוכן ליחידות נוספות ברחבי הבית.

שידרוג מאג'ורי שכזה הכולל גם Firmware יכול להשפיע גם על האיכויות הסוניות אולם סשן ההאזנה (למעט הפטיפון) בוצע לפני השדרוג אז קחו זאת בחשבון.


סיכום


ה- DS-I הינו מכשיר מיוחד ללא ספק. זה מתבטא בפיצ'רים, בנוחות השימוש, בטכנולוגיה, במעבר לעידן הדיגיטלי, בפשטות הפיזית שכוללת לא רק מכשיר אלקטרוני בודד אלא גם פרידה (או לפחות אפשרות לאחסנה) מהמדיה הפיזית.
אך מה שיפה כאן זה שניתן להוציא מהקופסא הקטנה (והקלה, ובחו"ל גם די זולה) איכות אודיופילית.

זיהיתי ב- DS-I אופי די מובחן, נטיה לפתיחות וצלילות במיד הגבוה ומעלה (אך לא בהירות) ומעט רזון במיד הנמוך ומטה עד לבאס שדווקא היה ראוי מאוד באופן יחסי.
אופי טונאלי זה סיפק סוג של קלילות וריחוף שהיו מהנים להאזנה והשתלבו נהדר עם האופי המוזיקלי של המכשיר.
תכונות אלו באו לידי ביטוי במגוון אפשרויות השימוש של המכשיר וכנראה מהווים את הכיוון הסוני שמתכנניו בחרו לו.
ה- DS-I הצטיין במיוחד בניגון קבצי הי-רז למרות שאותם בדר"כ לא הייתי משייך לאופי טונאלי שכזה.

אני משוכנע שיש הרבה שיאהבו את הכיוון הזה, אך יש גם אלו שיעדיפו את הצליל ה"כבד" יותר, או הרומנטי יותר, ועבורם יתכן שישנם פתרונות מתאימים יותר. אך אני לא בטוח שימצאו זאת בחבילה מקיפה שכזאת.

בשלב הזה אני בדר"כ עורך השוואות עם מוצרים דומים. במקרה זה קשה לי לבחור במתמודדים.
ה- DS-I לא יצליח להתמודד מול מגברים של 20K, גם לא מול ממירים שכאלו.
אך בהנתן שמחירו כולל את כל חמש הפונקציות אני סבור שלא יהיה קל להרכיב סטאפ שיתחרה בו במחירו אם אתם מתחברים לאופיו הסוני.
גם אם תצליחו, הסיכוי שהאינטגרציה תהיה כל כך מאורגנת, מרובת אפשרויות ונוחה לתפעול קטנה מאוד.

Linn Majik DS-I



נתונים טכניים


ל- DS-I נתונים טכניים כה רבים שלא אוכל לפרט את כולם כאן. אתם מוזמנים לקבל את כל הפרטים בעמוד זה.
להלן מספק נתונים עיקריים:
הספק: 90 וואט ב 4 אוהם
דאמפינג פקטור: גדול מ- 170
תדרי דגימה נתמכים: 7.5khz עד 192khz
עומק דגימה: 16 עד 24 ביט
עכבת כניסות אנלוגיות: 10kohm
סה"כ עיוות הרמוני בכניסות האנלוגיות: פחות מ- 0.002%
יחס אות לרעש כניסות אנלוגיות: 117db
דיוק RIAA: פלוס/מינוס 0.2db
מידות: רוחב כ- 38 ס"מ עומק כ- 35.5 ס"מ גובה כ- 8 ס"מ
משקל: כ- 5 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech Princess, Siltech Paris, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר הגירסה הנבחנת: 21,530 ש"ח
יבואן: AVCS




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות