פורסם: 09/03/11 23:21 ע"י aloni


פונו סטייג' Leema Acoustics Agena Phono Stage



Leema Acoustics Agena Phono Stage


נתקלנו כבר בחברת Leema Acoustics הבריטית בשלהי 2009 כשאפי סקר את ה- Tucana II, כשאת ה- Antila II אני סקרתי באמצע 2010.
עם זאת על הפונו סטייג' Agena שמעתי רק בסוף שנה שעברה עת לוני עדכן אותנו שהנ"ל יגיע לתצוגה.

ה- Agena הוא פונו סטייג' "בליגה של הגדולים" (אך יש עוד כמה ליגות מעליו, לא נשלה את עצמנו), אני אשקר אם אגיד שלא התלבטתי כמה פעמים האם הסט האנלוגי הצנוע שברשותי מתאים על מנת לבחון/לסקור מוצר שכזה.
שלוש סיבות גרמו לי לחשוב שזה בסדר:
- העובדה שלמרות צניעותו, הפטיפון הזה הוא עדיין הבחירה שלי מבין כל הפטיפונים ששמעתי בביתי עד כה
- מבחן התוצאה שנתן לי תחושה עד כמה הפונו הזה טוב מול מכשירים אחרים ששמעתי
- העובדה שעם כל הרצינות והנכונות שאני משקיע בסקירות האלו הן עדיין רק סקירות. כל משתמש שמעוניין במוצר שכזה ייטב לו בכל מקרה אם ישמע אותו מחובר לציוד שלו ויסיק את המסקנות שלו.

ה- Agena



ה- Agena הינו אחד משלושה מכשירים בסדרת הרפרנס של חברת Leema Acoustics (יחד איתו ה- Pyxis וה- Altair). המראה הבאלקי ולמעשה העיצוב בכלל מוכר לנו מסדרת ה- Constellation אך כאן מבטיחה לנו חברת Leema את הטוב ביותר שהיא מסוגלת לייצר.

גם ברמה הפונקציונאלית ה- Agena שונה מכל פונו סטייג' שבדקתי עד היום.
שתי התכונות הבולטות ביותר הן ממשק משתמש המנוהל על ידי מיקרופרוססור שלא רק מאפשר פעולות טריויאליות כגון השתקה או הפעלת פונקציה כזאת או אחרת אלא קונפיגורציה מלאה של הראשים שבשימוש.
(עוד על הממשק והתפריטים בהמשך)

Leema Acoustics Agena Phono Stage


תכונה נוספת שבדר"כ נמצא במגברי הפונו היקרים יותר היא מספר כניסות מרובה. המכשיר מגיע עם כניסות לשני ראשים ואופציה להוספת כניסה נוספת.
השילוב של מספר כניסות עם ממשק הניהול הדיגיטלי מאפשר להשתמש בפטיפון מרובה זרועות ומרובה Headshells כאשר אנחנו יכולים לאחזר את נתוני הראש הנבחר על הכניסה הרלוונטית בקלות ומהירות.

Leema Acoustics Agena Phono Stage


מלבד צמד הכניסות הבנויות והשלישית האופציונאלית נמצא יציאות אנלוגיות סינגל אנדד וכן מאוזנות.

אך מה זה? גם יציאות דיגיטליות?
כן. ה- Agena מצוייד בצמד יציאות דיגיטליות. האחת SPDIF בעלת קונקטור RCA (לא בדקתי את טיבה) והשניה יציאת USB שבחיבור למחשב מזדהה כמיקרופון ומאפשרת את הקלטת המדיה המנוגנת על המחשב.

נתקלנו לא מזמן באופציה הזאת ב- GT40 של פורוטק, אך כאן יש לציין שהרזולוציה הנתמכת מוגבלת ל- 16bit/48khz לעומת 24bit/96khz של ה- GT40.
אחת המגבלות של הפיצ'ר הזה (מלבד הרזולוציה) היא חוסר בגמישות התאמת העוצמות. עד כה בכל מכשיר שניסיתי המשמש להקלטה רמת הגיין היתה אמורה להיות מלאה במערכת ההפעלה ואז משחקים בפרמטרים אחרים או שזה פשוט כבר אופטימאלי.
כאן הצלחתי בכלל לשמוע משהו (בלי עיוותים מחרידים) רק אם רמת הווליום עמדה על 0 (אמור להיות שקט לגמרי אך כאן זה תפוקה מלאה) ואז את המשחק בגיין יכולתי לבצע רק דרך הגדרות הראש בתפריט. מוזר.
עוד על הרפתקאות ההקלטה (וסמפל) בסוף סשן ההאזנה.

Leema Acoustics Agena Phono Stage


אז גם אם אנו רגילים שבדר"כ הפאנל האחורי הוא המעניין במגברי פונו, חברת Leema סיפקה לנו פאנל קידמי עמוס כפתורים ופיצ'רים.

כפתור הסטנד-בי הימני די מסביר את עצמו.

על קשת הכפתורים נמצא קודם כל את שלושת בוררי המקור (כאמור השלישי אופציונאלי).

מייד מתחתם מתגי הפעלה לשני פילטרים. הראשון לתחום העליון (15khz) השני לתחתון (15hz).
כאשר הפטיפון מכוון כהלכה והראש מקונפג נכונה לא מצאתי שימוש בפילטרים הללו, ולמעשה הם רק פגעו בביצועים. יתכן שעם תקליטים ישנים או מעוותים הם יכולים לתת פתרון.

כפתור המונו כנ"ל. להקלטות מונו על ראש סטראו לא ראיתי בו שום שימוש ואף ירידה מסויימת באיכות השמע, אני מניח שעם ראש מונו זה כבר סיפור אחר.

כפתור ה- mute גם מסביר את עצמו, רק אציין שבכל שינוי הגדרה מנגנון ה- mute נכנס לפעולה לכמה שניות עת מופעלים הממסרים המתאימים לפעולה הנדרשת.

הכפתור הבא מעבר לקשת, ה- sleep lock אולי דורש הסבר קצר.
כברירת מחדל לאחר סיום הגדרות או הפעלת/כיבוי פונקציה ה- Agena דואג לכיבוי המסך בשאיפה לצמצום הרכיבים הרועשים ושיפור האיכות הסונית.
אם בכל זאת נרצה שהמסך ישאר דלוק (לא רואה שום סיבה שנרצה זאת) נלחץ על כפתור ה- Sleep Lock.

Leema Acoustics Agena Phono Stage


המסך הכחלחל הוא השער שלנו לעולם הקונפיגורציה של ה- Agena, משמאלו חמישה לחצנים המשמשים לניווט בתוך התפריטים.

התפריט הראשי מגלה ארבע אפשרויות
- Input Setup הגדרות הכניסה הנוכחית
- Change Headshell - בחירה מבין שתי קונפיגורציות השמורות עבור כל כניסה
- Welcome - הודעת ברכה המציגה את הדגם והגירסה
- Initialise - (בריטים לא לשכוח) מאפסת את הגדרות המכשיר לברירת המחדל

מבין ארבע האפשרויות האלו מעניינת אותנו במיוחד ה- Input Setup המאפשרת לקנפג:
- בחירה בין MC ל- MM
- רגישות הכניסה - 8 מדרגות בין 135uV ל- 1.6mV ב- MC ושתי מדרגות (2 ו 4mV) ב- MM
- התנגדות כניסה - חמש מדרגות בין 20 ל- 1000ohm ב- MC ו 47 או 100kohm ב- MM
- קיבוליות - שמונה מדרגות בין 100 ל- 1580pF ב- MC ו- 100pF קבוע ב- MM

ה- Agena מאפשר אם כן שפע של הגדרות הזמינות בקלות ומהירות כולל כמה presets מבלי שנצטרך לפתוח ולו בורג אחד.

Leema Acoustics Agena Phono Stage


ברמת הבניה החיצונית והעיצוב אין לי הרבה להוסיף על מה שכתבתי על ה- Antila II. מכשיר מאסיבי ובאלקי, עם אותן צלעות קירור קשוחות והלוגו המחורר בחלק העליון.
אגב צלעות קירור, הפתיע אותי שהמכשיר מתחמם לא מעט ביחס לפונו סטייג' טרנזיסטורי.
יש כאן ללא ספק תחושה של "מכשיר" למי שזה חשוב לו.

על הבניה הפנימית אין לי הרבה לספר אז נעבור מיד לסעיף הסטאפ.


סטאפ


שילבתי את ה- Agena על הסטאפ המוכר המפורט בסוף הסקירה, כמובן עם ה- Lenco וה- 103R.

ככבל אינטרקונקט (בין הפונו לפרה לא לזרוע) השתמשתי ב- Siltech Classic i770 שצלילותו ופתיחותו התחברו יופי לתכונות ה- Agena.

ההפתעה הגדולה שלי היתה בגיזרת הגדרות רגישות הכניסה.
הראש שלי מספק סיגנל חלש יחסית לכן לא הפתיעה אותי העובדה שהרגישות האופטימאלית התגלתה כאחת הגבוהות מבין המדרגות (177uV), אך מה שכן הפתיע אותי היה ההבדל הסוני/טונאלי שהתגלה בין הרגישויות השונות.
[כמובן שלגיין בדר"כ יש השפעה סונית מעבר ל- "SPL" אך כאן הרגשתי שינוי יותר מהותי מבדיקות כאלו שעשיתי בעבר]
אני לא יודע אם זה מקרי או הגיוני, אך התוצאה שבחרתי על פי הפרמטרים הסוניים גם התאימה לי מבחינת הגיין.

את הרפתקאות ההקלטה למחשב אני כבר אפרט בסוף סעיף סשן ההאזנה, אז אפשר להתקדם.

Leema Acoustics Agena Phono Stage


סשן האזנה


Brown/Almeida - Moonlight Serenade
התכוונתי להתחיל עם אחד משני אלבומים של מינגוס (oh yeah ו ah um, אחד שנרכש בארץ [חדש] מזעזע ואחד בחו"ל שלמרות שעברו עליו חיים קשים נשמע נהדר), אך בסוף החלטתי לשוב לאלבום הזה.

ויש לי סיבה טובה. זהו אחד האלבומים שמפגין אצלי יופי הבדלים במישור המוזיקלי בין גירסת ה- CD (שנשמעת מעולה, שלא יהיה ספק, אבל מצ'עממת/אודיופילית כזאת לאורך זמן) לבין גירסת התקליט.

השיא עם התקליט הזה הגיע עם הפטיפון הנוכחי. אני מאוד אוהב את הדרך בה הוא משוחזר דרכו. יש דרמה מוזיקלית, הקומפוזיציות המוכרות לא נשמעות כמו סתם שיחזור אלא כמו נגינה.

היה לי חשוב לבדוק שה- Agena שומר על התכונה הזאת, שהוא לא "מקשיח" את הפרזנטציה המוזיקלית חזרה לאודיו וסאונד במקום מוזיקה.

אז כן, הוא עמד במבחן המוזיקלי בקלות רבה, אך הוא גם נתן לי הרבה יותר מזה.
רמת הטקסטורות והגוונים בגיטרה של אלמיידה והקונטרבאס של בראון היו מהטובות ששמעתי אי פעם.
אך לא נתבלבל עם סוג הקסם והטקסטורה שקיבלתי מפונו סטייג'ים שפופרתיים כגון זה שב- Octave HP300 או ב- VTL 2.5. כאן הפרזנטציה פחות קסומה בריחוף ומימדיות שלה אלא יותר נטועה, יציבה, אך עדיין מלאה בגוונים והרמוניות.


Billie Holiday – Music For Torching
אבל אתם יודעים איך אני בודק אם אני באמת מתחבר למוצר מסויים? אני שומע משהו כזה.
יש לי את התקליט הזה בהוצאה של Speakers Corner כבר הרבה זמן, הספקתי לשמוע אותו על כל מיני פטיפונים וכל מיני פונו סטייג'ים.
אני אוהב במיוחד את השחזור של שילוב הפטיפון/זרוע/ראש שקיים אצלי כעת, יש משהו בסאונד ה-"וינטאג'י" שלו שמתאים במיוחד לחומרים כאלו. הנוזליות, המשקל, המוזיקליות...

מישהו יכול לחשוב שלשלב פונו סטייג' טרנזיסטורי ברמה גבוהה עלול לקחת את הסאונד לכיוון יותר "טרנזיסטורי" או אנליטי ולנגוס קצת בקסם.
זה ממש לא המקרה, למעשה במידה מסויימת ה- Agena החצין יותר את התכונות הבסיסיות של הסטאפ האנלוגי בכך שלא ממש הוסיף תכונות משל עצמו (לפחות לאחר קונפיגורציה שנשמעה לאוזני הטובה ביותר).

ה- Agena שמר בקפידה על האופי הבסיסי של הסט שלי. אני מודה שבעקבות סקירת ה- Antila והאזנה גם ל- Tucana הנחתי שגם ה- Agena יכוון לסאונד כוחני משהו, קצבי כזה...
אבל לא, הדימיון היחיד שמצאתי ל- Antila היה באס מדהים שהרעיד לי יופי את הכיסא גם בווליום נורמאלי ועדיין לא השתלט על החדר או גרם למועקה (טוב, קשה לגרום לזה אצלי).

לא פשוט למצוא הקלטות של הולידי שמבטאות את קולה בצורה טובה כל כך. הן בדר"כ נשמעות כאילו היא עומדת שני מטרים מהמקרופון או לחילופין כאילו יש רק טרבל בקולה המחוספס.
עד הפגישה הנוכחית עם ה- Agena, התקליט הזה והסט האנלוגי שלי אני לא חושב שאי פעם זכיתי לשמוע את קולה האמיתי של הולידי (למרות שהיה לי ברור איך הוא ישמע אם אזכה בפרס הגדול).

הברכות הראשונות כמובן לעבודת המאסטרינג שעשו כאן (ותודה לאל שלא ניסו לעשות טריקים סטראופוניים), אך שאר התודות מגיעות ל- Agena. הוא לא צבע את קולה של הולידי בשום צבע נשמע לאוזן, הוא שמר על חלקות וטבעיות של קול אנושי והוציא ניואנסים שלא ידעתי שבכלל קיימים כאן.

להאזין לאלבום הזה הרגיש קצת כחוויה לימודית, מן שיעור היסטוריה במובן הטוב ביותר שניתן לחשוב עליו.

עוד אספקט שה- Agena ביצע טוב במיוחד היה הפרדת הכלים המדהימה ביחס להקלטת מונו. כל כלי (וקולה של הולידי הוא אחד הכלים לצורך העניין) קיבל רוחב פס מלא ולא היה מושפע במאומה משאר הכלים. ואני לא מדבר רק על באס מול קול אנושי אלא גם כלים המשתתפים באותו טווח טונאלי כגון חצוצרה, סקסופון, פסנתר וכלי הקשה.
מעולה.

Ben Webster – My Man
כשאנו שומעים את השם Ben Webster אנחנו כבר מדמיינים את הסקסופון הענק מווברט באיזו בלאדה איטית אך את האלבום הזה פותח Sunday העליז, אך לא לדאוג, מייד אחריו Willow Weep For Me ו Exactly Like You בסגנון המוכר.

האלבום הזה מורכב מאוסף של הקלטות חיות במועדון ג'אז בקופנהגן בשנת 73 (זמן לא רב לפני מותו ולדעתי מדובר באחת ההקלטות האחרונות שלו אם לא האחרונה), ואווירת המועדון בהחלט נוכחת, אם בקולות הקהל או בהקלטה הלא ממש מושלמת.
וכשההקלטה לא מושלמת ה- Agena מחצין זאת ולא מייפייף, חלק מהטרקים קצת קטומים בקצה העליון ודווקא בגלל שה- Agena כל כך מפורט ולא סתום בעצמו זה אפילו בולט עוד יותר.

אך גם בטרקים האלו, ובטח באלו שמוקלטים יותר טוב, אנחנו מקבלים את וובסטר והסקסופון שלו במלוא הדרו, גדול, מלא, מחוספס ומלא טקסטורה.
בניגוד לאלבום הקודם יש לנו כאן הקלטה סטראופונית עם משחק לרוחב הבמה. ה- Agena שומר על גודל הדמויות שאני רגיל לקבל מהסט האנלוגי שלי, הוא לא מקטין אותן לטובת עוד "אוויר" ולא מגדיל אותן לפרופורציות מעוותות.

הסקסופון אם כן נשמע מצויין, גם הבאס וכלי ההקשה. אך מה שהפתיע אותי באלבום הזה, ולמעשה באלבומים רבים אחרים ששמעתי היה דווקא הפסנתר.
לא ידעתי שהסט האנלוגי שלי מסוגל לשחזר פסנתר כל כך יפה, החל מהאחידות הטונאלית (וכאן זה הרבה בזכות ה- Agena) דרך הדינמיקה וההתקף של הלחיצה על הקלידים ועד ה- Decay.
אפילו בהקלטה בינונית כמו זו אני מבחין שזה פסנתר כפי שלא שמעתי עוד אצלי.

Eric Clapton – Slowhand
בואו נשנה קצת אוירה וניתן למר. קלפטון להתבטא.
האלבום הזה יהיה בקרוב בן 35, שיט הוא אפילו מבוגר ממני בשנה, ועדיין שומר על רלוונטיות (כמוני אה? ;) ), כל אחד יכול למצוא בו את הפנינה שלו, יהיה זה Cocaine או The Core או האורגינל הכי מרגש עבורי פרי פריטותיו של קלפטון Wonderful Tonight.

ה- Agena מציג לנו כאן את חיבתו גם למוזיקה בסגנון הזה. תנו לו קצת קצב, תנו לו קצת גיטרת באס ותופים והוא לא יוצא משיווי משקל.
בשילוב הסט האנלוגי שלי הוא משוחזר על הצד המלא והכבד טונאלית, יש בסיס איתן ומוצק למוזיקה, אבל בשום אופן לא נפוח, עליו בנויים עוד רבדים כגון קולו של קלפטון, הגיטרה שלו, זמרות הליווי ושאר כלי ההקשה.

ואם הזכרנו את קולו של קלפטון ואת זמרות הליווי, יש לנו כאן עוד ראייה ליכולת המיוחדת של ה- Agena לשיחזור ווקאלי. יש משהו בשילוב של החלקות הזאת עם הנכונות הטונאלית שעושה את הווקאל למשהו מיוחד, משהו שעבורו הטרחה של סטאפ אנלוגי פתאום נראית לא נוראה כל כך.

[במאמר מוסגר אציין שזה לא באמת רק הווקאל, פשוט עבורי זה אחד הפרמטרים החשובים ביותר, אצל אחר זה יכול להיות הגיטרה או התופים]

אם אני זוכר נכון התקליט הזה עבר רימסטר דיגיטלי (לא מצויין עליו) והוא עדיין נשמע רחוק מבעל אופי "דיגיטלי".

Joshua Redman – Mood Swing
בסקירת ה- GT40 יצרתי עבורכם הקלטה קצרה של חלק מרצועה באלבום בעזרת אופצית ההקלטה הבנויה במכשיר. החלטתי שמעתה אשתדל לספק הקלטה דומה של כל פונו סטייג' המאפשר זאת.

אך לפני שניגש לנושא ההקלטה (שהיה סבוך הפעם, חלק מהנושאים העלתי כבר בהקדמה) שווה לדבר קצת על השיחזור הרגיל של האלבום, בכל זאת מדובר באחד מהאלבומים האיכותיים יותר הפקתית שיש לי.

על מרבית האלמנטים הסוניים כבר דיברנו, הבאס המאסיבי אך איכותי ולא מנופח, הצלילות, הפירוט, הפתיחות (לפחות יחסית) והריאליסטיות הטונאלית.
אך כעת כשמדובר בסמפל כל כך איכותי הפרמטרים הללו מקבלים משנה תוקף.

אליהם מצטרפים סידור במה, הפרדה ואימג'ינג מצויינים, אולי לא ברמה של ה- CD שלי אבל בהחלט בין הטובים ביותר ששמעתי מפטיפון אצלי.

דיברתי קודם על הפסנתר, גם כאן הוא הצליח מאוד מאוד להפתיע אותי. אומנם כשהוא ניגן אקורדים ברקע זה פחות מורגש אך קטעי הסולו שוב גרמו לי לחשוב "אני באמת שומע דרך הפטיפון כרגע?"
חוסר הפצפוצים גם תרם לא מעט לתחושה הזאת (דווקא בהקלטה היו במקרה שניים אבל תיכף נגיע לזה).

הסקסופון של רדמן מלא וגדול כפי שהוא מוקלט כאן, מצד אחד אני חש בפתיחות עד קצה קצהו של הסקסופון, מצד שני אני חש יותר ברקע השחור של הקלטת אולפן סטרילית שעלולה לבלבל עם סגירות מסויימת אך לא כך הדבר.

בקיצור שחזור מופלא ואנחנו עוברים להקלטה.

Leema Acoustics Agena Phono Stage


אפרט לכם קצת על ההרפתקאות שהיו לי עם הניסיון הזה שרק הוא לקח יומיים מלאים מהסקירה.
אמרתי לעצמי שנתחיל בקטן, סתם חיברתי את ה- Agena למיוזיק סרבר שלי, לא היה איכפת לי משום שהוא לא דורש דרייברים מיוחדים.

כבר מה- Sound Panel של Windows 7 הבחנתי שה- USB הזה מוגבל ל- 48khz, באסה, אני כבר לא יכול לשחזר את ההקלטה המדויקת שעשיתי עם ה- GT 40 (שם 24/96).

הדבר הראשון שעושים זה לבדוק עוצמות, לוודא שאין רוויה (לפחות לא יותר מידי) בהקלטה.
ביצעתי הקלטה קצרה וכבר על פי ה- Meters חשכו עיני, על פי האזנה חשכו אוזני.
התוצאה היתה כל כך רועשת שבקושי שמעתי את המוזיקה.

אחרי שלל ניסויים גיליתי שצריך להנמיך את ה- Level של המיקרופון ב- Sound Panel ל- 0. מוזר, אף פעם לא נתקלתי בתופעה כזאת. אבל גם עכשיו למרות שהצלחתי לשמוע את המוזיקה הרוויה היה עצומה.

בדף ההוראות (אפילו לא חוברת) מצאתי איזכור שבזמן הקלטה יתכן שתצטרך לשנות את רגיות הכניסה. בסופו של דבר ירדתי מרגישות של 177uv ל- 800uv מה שגרר עוצמה סבירה, אבל כפי שתיארתי בסעיף הסטאפ אני חושש שיש גם השפעה טונאלית לשינוי הזה אבל זה מה יש, לא מצאתי דרך אחרת לבצע את ההקלטה.

מאוחר יותר הסתבר לי שמרוב רעשים ששמעתי בהקלטות הראשונות לא שמתי לב שכעת יש מן רעש high pitch גבוה ומעצבן שיוצא מהמכשיר גם בניגון רגיל.
הוצאתי את כבל ה- USB והחזרתי והוא נעלם. מוזר.

לצורך ההקלטה האמיתית החלפתי למחשב נייד (אך די חזק) שם היה לי יותר נוח להקליט בזכות המסך ואמצעי הקלט. כאן לא נתקלתי בתופעת הרעש דרך ה- USB (למען ההגינות זה גם קרה לי רק פעם אחת במחשב הנייח ולא חזר על עצמו).

הפעם גם ידעתי בדיוק איך לקנפג את העוצמות ואת הרגישות וזה כבר היה הרבה יותר פשוט לבצע את ההקלטה.
התוצאה בפינה לשיפוטכם כאן.

לאוזני התוצאה חביבה למרות שגיליתי רעש מסויים בערוץ ימין (שמתי לב לזה עם אוזניות), ניתן להעביר חומרים למחשב ועדיין להנות מהם. אך לטעמי היא נחותה מזאת של ה- GT40 ובהנתן שמדובר במכשיר כל כך זול, זה שם את ה- Agena במקום לא כל כך טוב באספקט ההקלטות. ואם התוצאה הסופית לא מדהימה, מה נגיד על אופי השימוש...
בקיצור אני מדרג את הפיצ'ר הזה כ- Nice to have ולא יותר.

Leema Acoustics Agena Phono Stage


סיכום


בקצרה אוכל להגיד שה- Agena ניצב בראש מגברי הפונו הטרנזיסטוריים להם האזנתי על הסטאפ שלי (לא שהאזנתי לכל כך הרבה, ובטח לא ברמה הזאת). הוא יציב, מוזיקלי, פרזנטציה אנושית, בעל שפיות טונאלית, תחום תחתון מאסיבי כמו שעוד לא שמעתי משום פונו ותחום גבוה מפורט, פתוח, לא מחסיר כלום אך גם לא מציק. מה עוד אפשר לבקש?

ביקשתם יותר מכניסה אחת עבור שתי זרועות? קיבלתם. רוצים לקנפג התאמה מושלמת לראש שלכם? כנראה שניתן. מחליפים בין כמה ראשים? תוכלו לשמור presets.

הפיצ'ר היחיד שלא עבד מעל ומעבר למצופה היה תחום ההקלטה למחשב דרך USB. הוא שמיש לחלוטין למי שבאמת צריך, אך הייתי מצפה לפחות בעיות קינפוג ויכולת הקלטה גם בהי-רז.

מעבר מה- Agena ל- V-LPS היה כואב. נכון, הם ממש לא מתחרים באותה זירה, ומבלי להשוות את ה- V-LPS לפונו סטייג' ברמה הזאת הוא היה בהחלט מהנה לשימוש, אך ההבדלים משמעותיים עד כדי שאין לי כוונה להשוות ביניהם כאן.

ה- GCPH כבר יותר בכיוון, אך עד כמה שאני אוהב אותו, גם הוא לא מסוגל להתחרות ב- Agena בשום פרמטר למעט אפשרות להפיכת פאזה, שלט וגיין יציאה רציף.

מול דרגת הפונו של ה- Octave HP300 או ה- VTL השפופרתי זה כבר עניין אחר. כאן יש יותר עניין של טעם אישי, אני בהחלט יכול להבין מישהו שיתחבר יותר לפרזנטציה הגדולה של ה- Octave או לגבוהים הקסומים של ה- VTL. To each his own.

אם נחזור לדילמה שלי מתחילת הסקירה, אגיד זאת בפשטות. אם הייתי בשוק כרגע לרכישת פונו סטייג' במחיר כזה הייתי פשוט קונה אותו. וזה גם היה מתאים יופי לתוכנית שלי להוסיף זרוע 12" בהמשך.

Leema Acoustics Agena Phono Stage


נתונים טכניים


התנגדות כניסה: 20,50,100,500,1000 אוהם ב- MC ו 47K ו 100K אוהם ב- MM
קיבוליות: 100pF ב- MM ו- 100,250,430,580,1100,1250,1430,1580 פיקו פראד ב- MC
רגישות: 2 ו 4mV ב- MM ו- 135,145,177,200,320,400,800,1600uV ב- MC
רעש: 0.3uV ב- MM ו 0.05uV ב- MC
טווח שגיאת תיקון RIAA: עד 1db
מימדים: רוחב 44 ס"מ עומק 32 ס"מ גובה 11 ס"מ
משקל: 11 ק"ג

סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech Princess, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר : 17,000 ש"ח
יבואן: ORAC




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות