Munich High End 2012 - Lawrence Audio
הגענו סוף סוף, לחדר הזה רציתי להגיע לכתוב לכם, אולי אחד החדרים המפתיעים ואלו שאני אישית נהניתי בהם הכי הרבה בתערוכה האחרונה. בהמשך לכך, כנראה גם החדר שישבתי בו הכי הרבה זמן, שוחחתי עם בעלי החברה
Lawrence Liao ועם שותפה שלו, שידעה קצת יותר אנגלית (עלייק) Angela Yang , שהתלהבה מאד מאיתנו, כאשר אמרתי לה שאנחנו מישראל ואין לנו נציגות שלהם בארץ.
החדר היה בגודל סטנדרטי למדי, יחסית ללא מעט חדרים ענקיים או קטנים מידי לתצוגות כאלו ואחרות בתערוכה.
הוא הסתרך על כל פני השטח כאשר החדר היה יותר צר וארוך מאשר ריבועי או מלבני. (תצורה שאני אישית מכיר היטב, אם כי ביחסים הרבה יותר מצומצים). בחדר היו כמה וכמה זוגות רמקולים בתצוגה, חלק מליין "כלי הקשת" של החברה.. המנדולינה הקטן (מדפי במידות קטנות יחסית), הכינור (violin) שאותו גם שמענו בכניסה לחדר. זהו מדפי בתצורה קצת יותר גדולה ורחבה מהמנדולינה כאשר הוא נראה יחד עם הסטנד המקורי כמו מן רצפתי מיוחד מאד למראה. הצ'לו הגדול יותר שהוא הרצפתי הראשון של החברה מהליין הזה ואחד הרמקולים הגדולים ביותר של החברה שבאותו הזמן שהיינו אצלם, לא חובר ולא שמענו עימו כלל. בו יש כבר שלל דרייברים מקרמי ועד ריבון כמו באחרים והוא גם מתומחר בצורה שונה מאד מהליין ה"חם" למראה.
האלקטורניקה שהניעה את הרמקולים אצל לאורנס הייתה הגברת אינטגריטד של ASR הטופ של החברה
האמיטר II הגירסה הכחולה על כל חלקייה. טרנספורט של נורמה וכו..
לאורנס אודיו היא חברת קוריאנית אשר הוקמה ע"י liao ב 1996. הבחור הצעיר הוא מוסיקאלי וחובב סטיראו מושבע שהקים את החברה הזו כדי לספק מוצרי קסטום מייד לנישת ההיי אנד במזרח ולאחר מכן בעולם.
בשנה שעברה הם זכו באחד הפרסים הנחשקים ביותר בתערוכת CES ובעוד כמה לא רעים בכלל משלל מגזינים ותערוכות שונות בעולם.
כאמור, אנחנו שמענו את הכינור (VIOLIN) ואני אישית נהניתי מאד. גם מבחינה עיצובית הרמקולים דיברו אלי, למרות שהבנתי מאלון שהם לא נראים לו אפילו קצת
.
הסאונד היה מתוק, נוזלי, כתום וחם מאד דרך הרמקולים, אך עם רזולוציה גבוה מאד ותחושה של "אין טוויטר" אולי בגלל הריבון (אורום קנטוס ד"א) שמנגן ברמקולים הללו ובהתאמה מושלמת אם תאפשרו לי להחמיא.
הדרייבר הדינאמי עשוי מקרבון פייבר ומחומרים שונים בשילוב ונותן טקסטורה במיד ובבס (עד 40HZ ב 0 דיבי ב"כינור")
בצורה מעוררת התפעלות. שמענו כמה וכמה קטעים כאשר הסכימו להחליף בין רוק, פופ קצת וכן גם מוסיקה קלאסית.
(שמענו קונצ'רטו לכינור מן הסתם
).
המחירים שנאמרו לנו בחדר לא היו נמוכים מידי, אבל גם לא גרנדיוזים ביחס לשאר התצוגות בתערוכה הזו.
למשל, הכינור ששמענו מתומחר סביב ה 7500$ ~ המנדולינה כ 4,500 והצ'לו עולה סביב ה 12~ (אני מקווה שאני זוכר את המחירים נכונה.. אבל זה פחות או יותר המושג הכללי).
ובנימה אישית לגמרי, זה רמקול שהייתי מאד רוצה לבחון אצלי בחדר למול מה שיש לי, את הכינור או אפילו הצ'לו הגדול יותר. יש לי הרגשה שזו חברה עם שוס רציני מאד שתתאים ללא מעט לקוחות שרוצים מערכת שמנגנת מוסיקה אבל לא רוצים להתפשר על רזולוציה ופירוט "אודיופילי" ברמה גבוהה יותר.
אביעד
