עכשיו 22/01/18 08:10

פורסם: 07/02/11 14:34 ע"י Byrdio


Korngold: concerto for violin solo



תמונה


ברונסלב הוברמן, אחד הכנרים הגדולים ביותר ומייסד התזמורת הארץ ישראלית
(לימים, הפילהרמונית הישראלית) דחף ונידנד לאריך וולפגנג קורנגולד, מלחין יהודי אוסטרו הונגרי (כיום צ'כייה)
לכתוב קונצ'רטו לכינור.
למעשה, קורנגולד כתב את היצירה בסופו של דבר, וזו הייתה הראשונה מאז שנשבע שלא ילחין,
או יכתוב מוסיקה שהיא לא לסרטים.
אך אני מרגיש שהתחלתי מהאמצע.. בואו נחזור טיפה לאחור.. ברשותכם.

אריך וולפגנג קורנגולד (Erich Wolfgang Korngold), נולד ב 1897 ונפטר כ 60 שנה לאחר מכן.
קורנגולד נחשב עד היום, אחד ממייסדי המוסיקה (פסי הקול) לסרטים. ואף זכה באוסקר פעמיים על עבודותיו.
פס הקול לסרט "הרפתקאותיו של רובין הוד" מ 1938.. נחשב לאחד מ 20 פסי הקול הטובים ביותר בכל הזמנים,
לפי "מוסד הסרטים האמריקאי", עליו הוא קיבל גם את האוסקר באותה השנה..

קורנגולד היה מוסיקאי קסום לדברי מאהלר, ששמע אותו מנגן..
קורנגולד, שכתב כבר בגיל 11 בלט (The snowman) המשיך לכתוב אופרות ויצירות תזמורתיות שונות,
כתב בגיל קצת יותר מאוחר סונטה לפסנתר שארתור שנבל הופיע עימה ברחבי העולם לא פחות.
את האופרות שלו, היללו מלחינים כמו פיצ'יני וריכרד שטראוס והצלחתו הייתה גדולה, אם כי שמו לא מתנוסס
כיום על דיסקים רבים כל כך, או באולמות הקונצרטים.. דרכו "אבדה" במוסיקה הקלאסית המסורתית,
והוא התחיל להקדיש את זמנו להלחנת מוסיקה לסרטים.. כאמור.

תפנית נוספת קרתה מאוחר יותר.. בשנות ה 40 לחייו.. כאשר ברונסלב הוברמן ידידו, נידנד לו שיכתוב שוב
מוסיקה קלסית, תזמורתית.. את היצירה הראשונה שכתב מאז שנשבע שיעסוק אך ורק במוסיקה לסרטים,
כתב לכינור סולו בליווי תזמורת.
זוהו הקונצ'רטו לכינור היחיד שכתב וולפגנג קורנגולד ואת היצירה הוא הקדיש, ללא אחרת מאשר
אלמה מאהלר, אלמנתו של גוסטב שהיה השראתו הגדולה ביותר אי פעם, מצעירותו.

הקונצ'רטו הולחן בשלושה פרקים ואורכו.. די קצר.. כ 25 דק, בתלות הביצוע.
ניתן לשמוע ממש כבר בפתיחה שקורנגולד חי והלחין כמעט בכל ימיו, סביב התקופה המודרנית.
היצירה משלבת אספקטים רבים. בין וירטואוזיות אימתנית, לבין ליריות מרשימה וענוגה.
קורנגולד שהיה מלחין מלודי ביותר. נקרע בין השפעותיו הראשונות מילדותו- הליריות שבאופרות ובבלטים
לבין וירטואוזיות שתתאים לאולמות הקונצרטים כמובן.. זוהי הייתה המטרה בסופו של דבר..
להביא אותו שוב, לתודעת המאזינים ואלו שפוקדים את אולמות הקונצרטים, השונים בעולם.

הציניקנים והמבקרים באותה העת, סובבו שמועות רבות על עניין חזרתו מהסרטים למוסיקה "רצינית"
לאולמות הקונצרטים ואף שרבבו שאם לא היה בנו של ג'וליוס קורנגולד, המבקר הנודע, כנראה ולא היו
מנגנים "אותו". אך היצירה קיבלה תשואות רבות והתפרסמה בצורה כזו- שהיא כיום המנוגנת ביותר של
המלחין ובזכותה רבים זוכרים, או מכירים את שמו.


היצירה כתובה בשלושה פרקים..

הראשון, מודרטו נובילה (Moderato Nobile) – הכינור פותח בטון גבוה, יחד עם התזמורת המלווה.
המוטיבים החוזרים בפרק זה לקוחים, מן הסתם מסרטים. שקורנגולד פשוט שילב אותם הישר לתוך היצירה,
אך עם אינטרפרטציות שונות וכמובן בפיתוחים שונים שיתאימו לכינור הסולו ולתזמורת.
הפרק מלודי מאד ומרגש גם אם האלמנטים הטכניים, בוחנים את המאזין ואת סבלנותו בראיה מודרנית משהו.
ולמרות הליריות הרומנטית שקורנגולד עטוף בה.

הפרק השני הוא רומנסה.. (Romanze).. זהו פרק ענוג ויפיפה, שהולחן בעדינות מופלאה.
המלודיות והליריות המגיעות מהכינור, ממיסה כל יצור והליווי מהונדס ומתוזמר כראוי לכזה שהתחנך על בירכי
גוסטב מאהלר מורו ורבו. סולו קלרינט פותח את הפרק ומשם נשפך בתווים מרגשים באמצעות הכינור החמים
והליווי המינימאליסטי סביבו. גם בפרק זה, קורנדגולד לוקח מוטיב או פרזה מסרט.. ומפתח עליו לקראת חציו
השני של הפרק.

הפרק השלישי הוא הוירטואוזי והתזזיתי מבין השלושה.. פה קורנגולד שובר חוקים עתיקים ומביע
בעזרת תקופה מודרנית וכתיבה טכנית את הבעותיו ורגשותיו.
הכינור מייצר כאן בליל תווים אדיר והתפקיד מיועד לכנרים עתירי יכולת.
לקראת סוף הפרק והיצירה בכלל, ישנה עלייה בדינאמיקה ובוירטואוזיות שמגיעה לשיא ממש בסוף בקונצ'רטו.

את היצירה ניגן בשנת 1947, הכנר יאשה חפץ. יחד עם ולדימיר גולשמאן (Vladimir Golschmann)
והתזמורת הסימפונית של סינט לואיס.. בבכורה העולמית. הקהל עמד על רגליו בתשואות סוערות,
לאחר הבכורה תחת ידיו של חפץ. כאשר בקהל היה גם המלחין עצמו כמובן.

קורנגולד אמר לאחר הבכורה של יצירתו:

"למרות הדרישה לוירטואוזיות ביצירה ובעיקר בפינאלה, היצירה מציגה בפרקיה מלודיות וליריות שמבקשים
את "קרוזו" (זמר מפורסם מאד) מאשר את פגאניני. מיותר לציין כמה אני מאושר לקבל בביצוע הבכורה לקונצ'רטו,
את קרוזו ופגניני באדם אחד: יאשה חפץ"


ביצועים:
זו לא יצירה שיש לה 300 ביצועים, אך גם פה החלטתי שלא להביא כל ביצוע קיים.
הבאתי את המפורסמים ביותר מבין אלו שיש לי.

הראשון כמובן שיעלה ויבוא הוא זה של חפץ... כמובן.
Heifetz plays - Korngold: Violin concerto / Rozsa: Violin Concerto
זהו הביצוע האוטלימטיבי ללא ספק, למרות שההקלטה היא מ 1947.. כינורו של חפץ נשמע בעל גוף עיצי וגדול
ואצבעותיו נעות כאילו היו התווים עצמם.
הפסג'ים המלודיים ענוגים ויפים, אם כי הסאונד של חפץ תמיד היה "נכון" ולא שמאלץ כפי שהוברמן
(זה שנידנד לקורנגולד לכתוב את היצירה), היה "מואשם" בו.
fששומעים את הביצוע של חפץ על חסרונותיו הלוגיסטיים אפילו, מבינים... שהוא בפסגה
והרב לא מצליחים בכלל לעלות ל BASE 2. שלא לדבר על לעמוד איתו באותה הנקודה.
זהו ביצוע עילאי, אך להגיד זאת על חפץ, זה כמו להגיד שג'ינג'יס חאן היה אלים...

הביצוע הבא, מגיע ליצחק פרלמן, שמשום מה, הוא לא תמיד עולה לי בביצועים מומלצים לקונצ'רטים לכינור,
אם בעל פה, או בכתב. והאמת היא שזה לא יפה מצידי.
Itzhak Perlman - Goldmark & Korngold: Violin Concertos / Previn
יש פה כנר בחסד עליון עם "רגש" תחת האצבעות, שרק קומץ כנרים בעולם מסוגלים לו.
הפעם בביצוע הזה של קורנגולד, אנו שומעים אותו בשילוב עם טכניקה מופלאה שהוא מוציא מהכינור.
פרלמן תמיד נשמע קצת בכייני יותר, בטח מול "חפץ פני פוקר". ועדין הרבה יותר.
הביצוע שלו לקורנגולד יפה מאד וזורם, אך רך יותר, עם טיפה פחות מאסה במודרניזם ונטייה רבה יותר לרומנטי.


לביצוע השלישי להיום; הבאתי את אחת ההקלטות החדשות ביותר לקונצ'רטו של קורנגולד.
שמצטרף לאחד הקונצ'רטים הגדולים ביותר לכינור אי פעם. של בטהובן.
Beethoven, Korngold: Violin Concertos\ Renaud Capucon
רנואד קאפושון, הוא כנר צעיר ומדליק במיוחד, שלאחרונה אני עוקב אחר הקלטותיו בקשב.
כאן הוא מבצע את הבטהובן עתיר התהילה ואחריו, משלימים את אורך הדיסק, 25 הדק' של הקונצ'רטו
לכינור של קורנגולד, בביצועו גם כן.
כאן אנו יכולים להתרווח למשמע הרמה הסונית, גם של טכנאי האולפן וגם של דיוק נגינתו של רנואד.
הקונצ'רטו מנוגן לעילא, ובדיוק רב ללא טעויות, או פישולים מצידו.
האינטרפרטציה מאד מאוזנת והקטעים הוירטואוזים יחד עם הליריים שלובים יחדיו, כאילו באו "מאותה האמא".
כך זה אמור להישמע, בדיוק כמו אצל חפץ. הוא עובר בין מלודיות לבין "קפיציות" מסויימת וירטואוזית בקלילות.
ביצוע מצוין לטעמי. (F)

ביצוע נוסף שהחלטתי להביא הוא דווקא אחד כזה שאני לא מרוצה ממנו כל כך..
Tchaikovsky, Korngold: Violin Concertos\ Anne-Sophie Mutter
סופי מוטר היא כנרת מפורסמת מאד, כבר כמה עשרות שנים. שמצליחה למכור את הופעותיה החיות בנקל.
היא עבדה ועדיין עובדת, עם השמות החמים בתעשייה ועם המנצחים הדגולים.
אך רמתה לא רציפה בעיני והיא מפעם לפעם - נשמעת קצת מאולצת וקצת קשה מידי.
פה בכותר זה, אנו מקבלים את הצ'יקובסקי היפיפה, ואת קורנגולד כמשלים על המדייה הזו.
הפאסז/ים המהירים מצליחים לה למרות חוסר ביטחון מסויים במפתיע. אך הבעייתיות בדרך כלל ששומעים
מביצוע זה, מגיעה דווקא, מכיוון המלודיות והרגש. היא נשמעת קצת מאולצת למרות שהסאונד חמים ויפה.
היא מנגנת עם סטייל די שקוף ונקי, אך עליות לטונים גבוהים, נשמעים קצת חורקים מידי פעם.

לביצוע האחרון להיום, הבאתי אחד משלנו.. אבל ממש משלנו.. את גיל שחם.
Barber: Concerto for violin Op14; Korngold: Much Ado about Nothing Op11\Gil shaham
גיל שחם הוא כנר אדיר יכולות, שמקליט כבר שנים על גבי שנים, בלייבל דוייטשה גרמופון.
הפעם בכותר שמאגד בתוכו- את הקונצ'רטים לכינור של קורנגולד ובארבר (בקרוב סקירה עליו גם כן).
גיל שחם הוא כנר וירטואוז מהדור החדש, הנקי והמאוזן מאד. למרות שהפעם הוא נוטה לשמאלציות מסויימת
והסאונד שלו חם מהאחרים. כל זה אינו פוגע בביצוע טוב מאד, גם של ברבר וגם של קורנגולד המדובר.
הפאסג'ים המהירים והשיא בפינאלה מנוגנים לעילא וכשנגמר הקונצ'רט -שחם משאיר את המאזין עם פה פעור
ועם טעם של עוד. זה נגמר מהר מידי ללא ספק.
התלונה היחידה שיש לי, והיא לאו דווקא אליו ספציפית כנראה, זה שהפרקים אינם מתחברים בסופם
ובתחילתם כפי שהייתי מצפה. קורנגולד כתב אותם קצת תלושים אחד מן השני.
שחם הבין זאת והקצין את זה אף יותר. אך זאת תלונה לא מבוססת ובאה מהרגשה אישית שלי.
ביצוע מצוין עם סאונד טוב מאד. (Y)

אביעד. :coffee:




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות