חשבתי הפעם "לתקוף" מבצע ולאו דווקא ביצוע ...אנו מדברים על זה רבות, בחדרי המוסיקה.
אלה שאוהבים אותה באמת. אלה שמעריכים, מחפשים, מקשיבים, מאזינים, בוחנים ומשווים.
בין מבצעים, בין ביצועים ..הקלטות, לייבלים וכמובן מנצחים מכל העולם.
אנחנו מאלה שיודעים מי חותם איפה, מי הקליט עם ההוא ועל איזה רפרטואר נשען כל מבצע-
מכאן ומכאן.
לאחרונה מצאתי את עצמי בשיחות על טיב המבצעים כיום. בתקופה של מסחור, של שפל כלכלי מסוים בשנים האחרונות(?) , בעשר, עשרים שנה ..אני מדבר על מוסיקה קלאסית בעיקר כן?! .
דור הזהב מאחורינו ולא יקח עוד הרבה זמן עד ש"המומחים", "ילדי הפלא" של פעם האחרונים יתפוגגו בדפי ההיסטוריה. פרלמן, קרמר, מינץ ואחרים.
לא נשארו לנו עוד רבים, מנצחים, כנרים ..פסנתרנים.
אלה שעדיין בחיים, ממעטים להקליט עד הפסקה מוחלטת כמעט ..(ע"ע פוגורליץ', צימרמרן למשל למרות שהם לא נקראים דור הזהב אך הם הוגדרו ממשיכיהם) ועוד כמה שמלמדים ונאחזים בציפורניים ברפרטואר ישן שמנוגן לעייפה כבר עשרות שנים.
השיחות סובבות לאו דווקא על אלה שנשארו מהם, או על אלה שהלכו לצערנו לעולם שכולו טוב.
לפני שנוכל להיות אפילו בקונצרט אחד שלהם .
אלא על החדשים, הצעירים. אלה שמקליטים בכל לייבל אפשרי, מוחתמים הישר מבתי הספר למוסיקה.
שמקבלים מדליות ופרסים בשלל תחרויות .
לרב סיניות, או בלונדיניות תכולות עיניים. שלמעשה לא יכולות להביא אותנו לתהות, שהמסחור האדיר של תמונה יפה על ה COVER של הדיסק - הגיע גם למוסיקה הקלאסית ופה זה נגמר למעשה.
והרי אנחנו לא תמימים ויודעים שבכל תחום, גם במוסיקה הקלאסית יש עניין פיננסי. אך כיף,
או נח לנו להמשיך לחשוב, שדווקא במוסיקה הזו יש עדיין משהו טהור, תמים. משהו מהבטן כיפי וטוב .
כמובן שאם תשאלו את המבצעים או את מוריהם, כולם ידווחו על ניסיון לבצע, לנגן, להופיע או להתפרסם ..בדיוק באותו הביטוי כפי שהיה 50 שנה אחורה.
מכל הצעירים שצצו ב 10 שנים האחרונות ניסינו לחפש את אלו שיהיה אפשר לתהות על קנקנם קצת יותר.
אלה שהקליטו מעבר לדיסק וחצי ונעלמו, אלה שיהיה אפשר לדבר עליהם בעוד 30 שנה ..
כמו שאנחנו מדברים על חפץ, שנאבל או קאזאלס .. אז נכון – את חפץ עדיין לא מצאנו.
אך צעירה מגרמניה (שוב?
) שמנגנת באופן פנומנאלי וקצת טוב מהאחרים (אחרות) מצאתי.
איזבלה פאוסט נולדה בגרמניה בשנת 1972 והתחילה את לימודי הכינור שלה בגיל חמש. קצת מאוחר אם לוקחים בחשבון שהאסייתים מתחילים ללמד את ילדיהם, בגיל 36 חודשים.
בגיל שמונה עשרה התחילה להשתתף בתחרויות רשמיות ברחבי העולם וכמובן זכתה בפרסים ראשונים. עושה רושם שזאת התכנית, או מתווה הדרך של כל מבצע רציני על דפי ההיסטוריה מאז התחילו התחרויות הללו.
לשם הקוריוז עלי לציין, שלא תמיד אלה שזכו במקומות הראשונים הם אלה שהתפרסמו לבסוף, או הטובים ביותר. בדרך כלל זה בדיוק ההיפך.
בתחרויות רבות על פני השנים, אלה שזכו במקום ראשון נעלמו כלא היו. ואילו אלה שזכו במקומות האחרים - מפעם לפעם עלו לתודעת הציבור ונלקחו ע"י כאלה ואחרים שקיבלו אותם תחת חסותם .. (ע"ע סיפור פוגורליץ ומרתה ארגריצ').
הפרס הראשון שאיזבלה קטפה היה בשנת 1990 בעיר הולדתו של מוצארט בתחרות על שמו.
הפרס הבא שאיזבלה לקחה מקום ראשון, היית בגנואה על שם פגניני והיא היית לגרמניה הראשונה בהיסטוריה שזכתה בתחרות זו.
כנרת מצוינת וחיננית, שמביאה סאונד חדש ומדהים לשורות הכנרים כיום. לא עוד מכונת תווים נטולת רגש, או עמוסה בטכניקות מהמזרח הרחוק (לא כולם ד"א) ומצד שני לא אחת ששמה את עצמה על מזבח הרגשנות והאמוציות ובכך מפספסת את תווי המלחין.
איזבלה פאוסט היא הכנרת המושלמת, קצת מזכירה את חפץ, אויסטראק ...
את אלבום הבכורה שלה הקליטה בלייבל- "הרמוניה מונדי" המעולה עוד בשנת 1997 .
עם סונטות לכינור שנחשבות לפחות קומוניקטיביות ומפורסמות ברפרטואר הכנרים - זה של
BARTOK.
מייד לאחר יציאתו של האלבום, הוא זכה להיחשב לביצוע הטוב ביותר ע"י המגזין "גרמופון"
ואלה גם הכתירו אותה באותה השנה ל "ARTIST OF THE YEAR" בעקבותיו.
היא המשיכה להקליט ב HM עוד ועוד ואף השתתפה יחד עם נגנים מעולים נוספים בקונצרטים ברחבי העולם וכן בהקלטות בלייבל עצמו.
גולת הכותרת שהביאה את פאוסט לצמרת הכנרות כיום, מבחינת לפחות -הוא הביצוע המטורף שלה
לקונצ'רטו לכינור של בטהובן.
בשמיעה הראשונה והשנייה עושה רושם שהביצוע קצת "מוזר" ...זאת ההרגשה הראשונה שקיבלתי ממנו.
אך לאחר שמתאפסים קצת, מבינים שכבר עשרות שנים שאף אחד לא הגיע לביצוע יפה ומיוחד כל כך כמו זה.
אני מעריך את הביצוע של פאוסט כל כך שאין שום בעיה לקחת אותו ולהשוות, לזה האלמותי של חפץ, או ביראת כבוד מקודשת- לזה של מילשטיין (שנחשב עד היום כנראה למבצע הטוב ביותר של הקונצ'רטו הזה).
בעשר השנים האחרונות, לקונצ'רטו לכינור של בטהובן, הוקלטו עשרות ביצועים. כמעט כל כנר זב חותם אי שם, שצץ מעל פני השטח וחתם עם לייבל הקלטות כזה או אחר. מוציא אותו, בהתחלה דרכו או בהמשך.
לכולם יש בתיק העבודות שלהם את היצירה הגרנדיוזית הזו (ולא תמיד זה כזה מרשים).
איזבלה פאוסט היחידה בעשרות השנים שהביאה משהו אחר, משהו מיוחד, מקסים, מדהים ומבוצע לעילא.
הסאונד שלה מטייל בין מבוכים של רגש, טכניקה וקלילות על המיתרים שאף כנר מאז הגדולים באמת, לא מסוגל להביא או להראות.
הכינור שלה "שר" ממש וההקלטה מבית HM פנומנאלית באיכותה. כמו תמיד.
בדרך כלל, כאמור הרפרנס ליצירה הזו, מגיע מהקלטות ישנות מאד ולא תמיד באיכות טובה.
כאן אפשר לשמוע את היצירה במלוא הדרה, כולל ביצוע עילאי מהידיים שלה, הכינור והקשת של פאוסט.
איזבלה פאוסט מנגנת על כינור מיוחד מאד שהושאל לה לפני מספר שנים ע"י –
Landeskreditbank Baden-Württemberg והוא ה סטראדיואריוס משנת 1704 שנקרא – "כינור היפיפה הנרדמת" ((sleeping beauty violin.
למרות שהכינור אותנטי לחלוטין, משנה כל כך מוקדמת. הוא נשמע קצת מודרני בידיים הגרמניות של פאוסט הנהדרת. לא עניין טריוויאלי בכלל. במקום מיתרי מעי היא משתמשת כמובן במיתרי מתכת כמו שאר הנגנים היום וזה נותן לכינור סאונד שונה לגמרי ממה שהוא נתן 300 שנה אחורה ..כמובן.
בכינור כמובן נעשו עם השנים מודיפיקציות שונות, כדי לעמוד בעומס המיתרים החדשים, שמוחלפים השכם וערב.
איזבלה פאוסט היא כנרת שלא קופאת על שמריה והיא הקליטה בעיקר יצירות שפחות מוכרות,
או מבוצעות ע"י כנרים חדשים שנמצאים ומסתובבים היום באולמות הקונצרטים.
אולי זה בעיקר בגלל ש HM מכתיבה לה דרך שונה מאד מ DECCA או מ DG שהם הרבה יותר מיינסטרימיות בבקשות שלהם מהמבצעים כיום.
זה כמובן התאים לשני הצדדים, גם ללייבל וגם לפאוסט ששונה כל כך מהאחרים.
לאיזבלה יש הקלטות גם של הקונצ'רטי לכינור של דבוזאק, ברטוק, היידן וגם של פחות מוכרים כמו – jolivet או martinu.
כמובן שביצועים נוספים אפשר למצוא תחת הלייבל HM , שבה היא הקליטה סונטות לכינור סולו וגם בליווי פסנתר. -שוברט, שומאן, פורה, בראהמס ועוד ועוד .
היכולות הטכניות והעמידה בעומס רגשי בביצוע יצירות קאמריות, מדהימה אותי כל פעם מחדש והיא מביאה לביצועים האלו משהו שלא נשמע כבר שנים רבות.
נשאר רק ; להעריך ולרכוש את הביצועים שלה לכל דבר שהיא מקליטה. כדי להביא אותה לתודעה ממושכת ואולי שתכתב גם בדפי ההיסטוריה כאחת הכנרות הטובות שהיו וישנם. לצד הגדולים באמת.
לדעתי , מגיע לה, על כישרונה, עמידותה, הרגש והטכניקה שהיא הביאה עימה לכל אחת מההקלטות והביצועים שהיא “תוקפת”.
מומלץ .
א.
