Hilary Hahn - Higdon & Tchaikovsky - Violin Concerto
ברשותכם, אנו עושים אתנחתא קצרה מסדרת "מאהלר" שכבר עשתה כברת דרך לא קצרה אל מעמקי
יצירותיו של אחד המלחינים המפורסמים ביותר בז'אנר.
הפעם, זאת סקירה עם קאצ' קטן, זו סקירה על אלבום שכביכול עדיין לא יצא למכירה רשמית בעולם.
(אולם כנראה ניתן להשיגו בשווקים יפנים מסוימים.. ) אך עבדכם הנאמן.. הצליח לקבל האזנה כמעט בלעדית..
לפני רוב האנשים בעולם
.
אחרי פרסים רבים, לרבות שני גראמי - הילארי האן נחשבת כיום לכנרת האמריקאית המפורסמת ביותר
על בימות הקונצרטים וכן גם במדיות המודפסות.
הילארי חתומה בדוייטשה גרומופון, כאשר האלבום בו היא ביצעה את הקונצ'רטו לכינור של
שנברג וסיבליוס (ש
נסקר על ידי בבלוג) נחל הצלחה מסחררת (יחסית בז'אנר) ועליו זכתה בפרס.
כמו גם על אלבום ישן יותר עם ביצוע לסטרווינסקי ובראהמס שעליו זכתה לגרמי הראשון שלה (2001).
לקראת סוף ספטמבר השנה, הילארי האן תחת הלייבל דוייטשה גרמופון תוציא אלבום חדש
בו היא תבצע את הקונצ'רטו לכינור, שנכתב ע"י זוכת הפוליצר, הדוקטור ג'ניפר היגדון (Jennifer Higdon)
במיוחד עבורה. ד"ר ג'ניפר היגדון היא המלחינה המבוצעת ביותר (בחייה) בהיסטוריה האמריקאית.
את הפוליצר הנחשק היא קטפה השנה, על אותו הקונצ'רטו שיועד להילארי, שזו הייתה תלמידתה
במכון קארטיס בפילדלפיה ומשם ההכרות האמיצה ביניהן.
ג'ניפר לימדה את עצמה חליל ומוסיקה בגיל 15, כאשר בגיל 18 התחילה את לימודיה הרשמיים בתחום המוסיקה
ובגיל 21 את לימודי הקומפוזיציה, היא נולדה בברוקלין ניו יורק, בשנת 1962.
ג'ניפר מתפרנסת כיום בעיקר מתמלוגים אשר היא מקבלת עבור יצירותיה המקוריות לאנסמבלים שונים,
תזמורות, מבצעי סולו ועוד.
הילארי האן בחרה בנוסף את הקונצ'רטו המדהים ביופיו של צי'יקובסקי שיתלווה לזה של היגדון
ויהווה קונטרסט תקופתי והשוואה מתודית משהו בין שניהם.
האן ידועה בכך שרוב אלבומיה בנויים מזוגות קונצ'רטים, כאשר פעמים רבות, הם מנוגדים
ומהווים קונטרסט אחד לשני ובנוסף גם מאירים פנים שונות ליכולותיה המצוינות והעמוקות של האן בת ה- 31.
שנברג עם סיבליוס,
מאייר עם בארבר,
בראהמס עם סטרוונסקי ועוד..
הזיווג של היגדון המודרנית והצ'ייקובסקי הרומנטי והמלודי להפליא נופל בדיוק בהגדרה.
ג'ניפר היגדון סיפרה שכאשר כתבה את הקונצ'רטו לכינור, הילארי תלמידתה משכבר הימים הייתה בראשה בכל העת.
את הכתיבה היא שזרה עם פגישות, שיחות והתייעצות עם הילארי, למרות שהאן מספרת שלא ניסתה לכפות על ג'ניפר
המלחינה מאומה מעצמה.
היא נתנה לה רק כיוונים אלמנטריים, כך שד"ר היגדון תוכל לכתוב ללא חשש.
הילארי ציינה בפני ג'ניפר שעליה לכתוב ככל העולה על רוחה ללא שום התחשבות בגבולות הנגינה,
או הכלי. היא צריכה לרשום לכינור כל מה שהיא מייעדת להביע מוסיקלית ושתתן לה אחר כך להגיב
האם זה אפשרי מבחינה טכנית לביצוע.
כך היא אפשרה להיגדון את החופש המוסיקאלי שכה הצליח לה בסופו של דבר.
למרות זאת, זו יצירה שאפשר להאזין עד כמה המוסיקה נתפרה ע"י המלחין שכותב עבור מבצע ספציפי.
כאשר ג'ניפר מכירה את האן פנימה והחוצה-
היא לוקחת בחשבון, את הסאונד העמוק, היפה והנהדר שהיא מייצרת בנגינתה, את הטכניקה המעולה שלה
ואת הצנעה והענווה שהיא מפיקה בהופעותיה.
היצירה לא קלה לעיכול והיא מכילה בעקרון בארבעת פרקיה טכניקה, מלודיה ואנרגיות רבות מאד.
היגדון מחלקת את הפרקים כך שכל אחד מהם יהווה נדבך שונה ברפרודוקציה
ובהבעה המוסיקאלית על ידי האן הכינור והתזמורת המלווה.
מקטעים נוגים, רומנטיים כמעט על גבול המתוחים, המשולבים בכלי הקשה במפתיע לקראת סוף הפרק הראשון.
שהיגדון נתנה לו את שמו המסתורי "1726" (הכתובת של מכון קארטיס, שבו פגשה את הילארי לראשונה).
משם אנו נוחתים על פרק שמביע הומאג' מרומז, למוסיקה מתקופת הבארוק שנקרא "Chaconni"
שבו האן, פשוט משנה את עורה ומנגנת בטכניקה קצת יותר אותנטית ובכך משיגה הבעה "נכונה" יותר לתווים.
הפרק הרביעי הוא המהיר עם טכניקת כינור מטורפת ותזזיתית, פה היגדון פשוט הביאה את האן הצעירה לגבולות היכולת, לכך כנראה גם כיוונה.
האן מבחינתה, נכנסה לפרויקט כך שהיא לא בחנה את היצירה באופן תיאורטי מידי, אלא ניסתה לצלול
אל תוך המוסיקה במשך חודשים רבים, עד ש"הקוביות נפלו" במקומן והיא צלחה את הטכניקה
בצורה שהיצירה נשמעה כמוסיקה מאוגדת ומובעת היטב ולא כמכלול תווים שחורים על דפים,
או ערמת איצבוע על מיתרים.
הילארי האן כיום בת 31 והיצירה של היגדון מסומנת כבר כקונצ'רטו השני שנכתב ויועד עבורה באופן ספציפי.
לפני כ 12 שנה, כאשר הייתה בת 19 הכנרת האמריקאית הוציאה אלבום של זוג קונצ'רטים
שנכתבו ע"י מלחינים אמריקאים גם כן. סמואל בארבר ואדגר מאייר.
שם היא משלבת בין קונצ'רטו מלודי, יפיפה של בארבר עם קונצ'רטו מודרני שסה"כ קל לעיכול,
שכתב אדגר מאייר עבור הילדה בת ה 19 שניגנה בצורה מעוררת התפלאות את יצירתו.
שנים רבות עברו והילארי האן כאמור, התפתחה להיות אחת מהכנרות הנחשקות ביותר בז'אנר שהניסיון
והטכניקה שלה היום מעפילים על כל דבר שעשתה אי פעם.
האלבום שאמור לצאת בחודש הבא הוא עדות להתפתחות הפנומנאלית שלה כאשר ההיגדון החדש
והמיוחד עובר למאזין באופן מדויק ומקצועי מאד.
בנוסף האן אומרת בראיונות רבים, שבכוונתה להשקיע ולנגנו כמה שתוכל, כדי להפוך אותו בסופו של דבר
לחלק מהרפרטואר הקבוע לכנרים בכל העולם ולדורות הבאים (נראה אם תצליח).
האן מוסיפה באלבום כאמור את הצ'ייקובסקי - שלו שמורה פינה חמה בליבי.
האובססיביות הפרטית שלי ליצירה הזו עברה גבולות "הגיוניים" וכמות הביצועים שיש לי מדהימה אותי גם כן
בכל פעם שאני "סופר".
האן מבצעת אותו יחד עם ואסילי פטרנקו המנצח על תזמורת ליברפול המעולה בצורה מדהימה ביופייה.
לביצוע שלה המתנתי שנים שנים על גבי שנים והיא הצליחה להעלות חיוך על פניי.
הקונצ'רטו הזה הוא תוספת וזיווג מדהים להיגדון הקשה והילארי לשמחתי לא נפלה במלכודת השמאלץ'
שלא מעט כנרים נופלים בה.
הביצוע שלה לצ'ייקובסקי מפוקס, מלהיב אך לא מסוכר מידי, השיאים בנויים עם מתח נכון
והקדנצה שלה מאורגנת וטובה מאד. סאונד עמוק, חמים וממוקד שמצליח בכל זמן לצלוח
גם את האינטרוואלים הקשים והדורשניים ביותר.
זהו לא הביצוע הטוב ביותר שישנו, אבל זה מספק בהחלט בעוד שההיגדון הוא המרכז "האמיתי" פה.
ה
אלבום כאמור אמור לצאת ב 21 לחודש ספטמבר.
מומלץ מאד!
אביעד.
הערה: למרות שכתבתי לא מעט על הקונטרסטים, ההשוואות המוסיקאליות ועוד..
שבין הקונצ'רטים המבוצעים באלבומיה של האן מידי פעם וגם על הזיווג בין ההיגדון המודרני והצ'יקובסקי המלודי ומהפורסם, אל לנו לשכוח שהתעשייה הזו כמו כל תעשייה היא עניין של רווח כספי, DG לא נולדו היום וזיווג כפי שאנו רואים כאן הוא לגיטימי
וטרוויאלי שיקרה בשביל הגדלת מכירות.