אישית לא משתגע על אופרות אבל האופרות של מוצרט הם משהו אחר.
רנה ג'קובס מקליט את האופרות הללו בהרמוניה מונדי כבר כמה שנים. ביצועים מהממים אם לא מדהימים.
הדיסק האחרון הוא של חליל הקסם. יש לי מעל 10 הקלטות שונות של האופרה הזו שנבחרו בקפידה
הביצוע של ג'קובס מוצלח ונותן זוויות חדשות ומעניינות.
האם בדיסק או באיטיונס- זו שאלה לא רלוונטית. מי שיבין את המוזיקה ואת הביצוע- רמת הפירוט והצליל באמת שוליים שבשוליים.

תודה.

תודה.


הוצאת לי מילים מהפה...

חייב להפריד בחלוקה גסה ופשטנית משהו בין האופרות ממונטוורדי עד ויוולדי לבין האופרות מוויוולדי והלאה.
אין לי כוח להרחיב עכשיו, אבל אומר בפשטות שהאופרה נמצאת בשיאה בחלק הראשון, בעוד שבחלק השני
מדובר באופרות סבון לדודים ולדודות - כולל האופרות של מוצרט.
בכל אופן, רנה ג'ייקובס מציל קצת את האופרה הדודית הזאת מהטרחנות הרגילה שלה
תוך קשב רב לפרטיטורה המקורית ובשימוש בכלי התקופה.
אני מקווה שההדרדרות שלו למוצרט המביך תיגמר מהר והוא ינסוק בחזרה למאה ה-17, לעשות איזו אופרה של ענקיים אמיתיים כמו שרפנטייה או לולי.

לא מסכים עם ההגדרה "בשיאה". הייתי אומר - פשוט משהו אחר.
לי בד"כ קשה לשמוע אופרה עד ויולדי (כמובן זו הכללה, יש פנינים יוצאות דופן), ואני חובב בארוק מושבע, אבל מוצרט, רוסיני וחבריהם עושים לי את זה, למרות שאני משתעמם פחד ממה שאני הייתי מגדיר כתקופת השיא של האופרה - התקופה הרומנטית.
אולי אני אוהב עונה על ההגדרה של "דודים ודודות".

ואיפה בדיוק הבעיה לשמוע "דודים ודודות"?
זה מה שאני אוהב, ובמיוחד את מוצארט.

יש לי ושמעתי יותר מפעם אחת אופרות מ-Monteverdi ועד Purcell.
אני מודה שהמוזיקה באמת יפה, אבל בחצי שעה עד שעה הראשונה.
אח"כ זה מתחיל לשעמם לי את הישבן.


מצד שני, גם העודף רסיטטיבו הדרמטי של וורדי לא ממש עושה לי את זה.
פוצ'יני קצת יותר טוב.
היחיד שעושה לי את זה ממש זה ג'ייקובס.
חליל הקסם מעולה, נישואי פיגארו כנ"ל, דון ג'ובאני לא רע בכלל (אני מעדיף את אוסטמן) וכנ"ל קוזי.

ג'ייקובס - אני מודה שאני לא מכיר, ארחיב את ידיעותיי, תודה