כשהלכתי לישון אתמול בלילה (יותר נכון היום בבוקר) ניקרה מחשבה במוחי שהקשתה עלי להרדם. הרגשתי שהייתי קצת מגעיל באחד הפוסטים שלי אתמול, משהו שבא מיאוש וכנראה לא הצורה הכי נכונה להתבטא (כן, אל תשאלו, אני הופך לאדם יותר נחמד ומצפוני, סיפור ארוך. ולא ריכטר, אתה לא יכול לשמוע אותו).

בקיצור, יש לנו כאן בפורום חבר חדש, "מיכאל לנג".
כמי שלא קורא בתפוז זאת פרסונה חדשה לגמרי מבחינתי. כלומר לא היו לי משקעים או מטענים שליליים.

ההתחלה היתה מבטיחה. רואים שאיכפת לו מהתחום, רואים שהוא מחפש לעזור. יופי.
בהמשך התברר שהוא גם מהזן ה-"טכנוקראטי". על הכיפק, גם עם זה אין שום בעיה. יש כאן מקום לכל הדעות.

הבעיה התפתחה בהמשך.
אז למרות שהתמונה הזקופה מזכירה לורד אנגלי, וברכת ה-שלום מנומסת להפליא. הצורה שאני קורא את הפוסטים של מיכאל לא נעימה לי.
זה מרגיש לי כאילו מר. לנג מתעלם ממה שכותבים לו, או בוחר בפירוש היחיד שיתאים לפואנטה שלו (יהיה בלתי סביר ככל שיהיה), מתנשא/יהיר ולפעמים פשוט פאקינג לא הגיוני.
אנחנו לא רגילים כאן לדיון כזה, וכפי שבטח שמתם לב אני לא היחיד שזה הקפיץ לו פיוז.

עכשיו יש שתי אפשרויות.
1. מה שתיארתי פשוט נכון
2. מדובר בקצר בתקשורת. יתכן שלנג רגיל לצורת דיון אחרת, או שהוא מסוג האנשים שמתבטאים בצורה לא הכי מקובלת בכתב ללא שום כוונה רעה.
היה לנו מקרה כזה עם מישהו שאני מאוד אוהב ואפילו החשבתי כחבר ופשוט לא יכולתי לסבול את הצורה שהוא כותב והיום הוא כבר לא איתנו (עדיין בחיים ככל שידוע לי, תודה לאל).

עכשיו לנג אני פונה אליך אישית בפניה נרגשת ואנא סלח לי שדיברתי עליך עד כה בגוף שלישי.
אתה צריך להבין משהו. אנחנו לא מחפשים מנטור, מנהיג, מחנך, מורה אבל גם לא יס מן. זה אתר קהילתי בו כולם שווים.
מי שרוצה להשתתף בדיון צריך לקרוא, להבין, לכבד את האחר ודעתו ואז להגיב. אחרת זה לא עובד.

אין שום בעיה עם המנטרה הטכנית שלך. ראה את חברך יוסי כדוגמה, אני מבין שהוא מחזיק בדעות דומות לשלך אבל הוא מתבטא בצורה נורמאלית וכך ניתן לפתח דיון.

המצב כמו שהוא מתנהל כרגע לא יכול להמשיך. לא מתאים לי שהפורום הזה יהפוך למגרש חבטות, ואין סיבה שאנשים יתעצבנו.
אם צריך אני אתערב בצורה שאני לא נוהג לעשות כדי למנוע זאת.

מסכים לכל מילה.
נהוג לתת פה "הזדמנות שווה" לכולם, גם לאלה עם "הסטוריה". אבל הדבר דורש גם מהמצטרפים להתאים את עצמם לתרבות הדיון שנהוגה פה (לטוב ולרע).

אלוני,

כל מילה בסלע.
יישר כוח.

נ.ב.
אני מקווה שמיכאל לאנג ייענה ל"אתגר" כי כך כולנו, וגם הוא, נרוויח.

נו סוף-סוף זה הגיע!
כל מילה בול ....

אני מצטרף לרוח הדברים והיא נכונה כלפי כל אחד לרבות מר לנג.

דיון בשיטה וכחנית של תוכחת האחר הוא נטול כל ערך.

החתירה בדיון, בדומה למסורת הדיאלקטיקה הסוקראטית,

היא לחידוד ההבנה ומציאת נק' הסכמה משותפות כבסיס.

בפועל, רבים הם אלו המנסים למצוא איפה השני טועה ולמה הוא אידיוט,

ולשם כך נעזרים במיני טקטיקות רטוריות עלובות מהרובד הראשוני ביותר.


נ.ב.

<נערך>

שלום אלוני, ויפה דרשת.

אבל עליך להפנות את ההספקת אש למיכאל בשמו, או את תשומת ליבו.

אני לא יכול כמובן לענות בשמו של מיכאל, אבל קצת רקע ודברי סנגוריה.

גם אם דבריו מרגיזים נדמה לי (אולי אני טועה) שמישהו אחד הגדיר את דברי מיכאל כשטויות.

מיכאל הוא בהחלט מקסים, שחצן ומרגיז לפעמים עד טירוף. יש לי את הזכות ואת הכבוד לעבוד איתו מספר שנים והוא הכניס אותי לתחום. (שנים עסקתי בבניה עצמית ותיקונים לחברים מבלי בכלל להכיר מעבר לכך)

אני לא מכיר שום אדם, חובב או מקצוען בעל שמיעה כמוהו, שמסוגל בשמיעה אחת קצרה למצוא מה טוב ומה רע במערכת, תוסיפו הבנה טכנית עמוקה וזה יוצר צירוף מדהים. תקצר היריעה להסביר כאן, זאת.

מיכאל מהנדס אלקטרוניקה שעבד בתחומים רבים, אנלוגי, דיגטלי, וידאו, צב"דים ואחד המענינים שקשור מקצועית גם לשמע היה הקמת תחנת רדיו קול אמריקה בערבה, תוכנית שבוטלה, אבל לאחר שהוא השתתף בהקמת תחנה בצפון אפריקה.

אספר סיפור מעברנו:
מיכאל תכנן צב"ד אנלוגי אוטומטי שהחליף מכשיר בדיקה ידני שבו כל בדיקה צריך היה טכנאי לכייל מתח על ידי קריאה במודד לערך מדויק מאוד.
אני אז עבדתי במחלקת האיכות שצריכה היתה לבדוק ולאשר את המוצר, את ההוראות ותהליך העבודה, ואת תהליך הכיול התקופתי (זה כמו מאזניים או מעלית, פעם בשנה מאשררים את תקינות ודיוק הציוד)

מיכאל הגיש לי את הצב"ד ואמר לי "לא תמצא אפילו הערה אחת". אז מצאתי הערה מינורית. מיכאל אמר אז בפעם הבאה.

לאחר שנים אמר לי האחראי על מערכת האשרור והכיול -"שמע יוסי הצב"ד הזה מדהים, כל ערכים נשמרו ללא שינוי כמו ביום הקבלה".

יש לו למיכאל סיבות טובות להרים את הראש בבקשה, אל תנסו להוריד.

בברכה - יוסי

אמא שלי היתה אומרת, כשאמרתי לה שילד מסויים לא נחמד או מרביץ : "אז אל תשחק איתו".
אף אחד לא מכריח אף אחד לשחק עם השני. או לענות לפוסטים של מישהו, מרגיזים ככל שיהיו מבחינתו.
אני התחלתי את "צעדי" הראשונים, המהוססים, בתחום האודיו, בפורום האודיו של תפוז. ברחתי משם די מהר אחרי שהתבררה לי "תרבות" הדיון ששלטה בו. אני כנראה לא היחיד, ולראייה - הפורום הכתום שומם היום, מלבד שאלה מזדמנת בנוגע לאיזו טלוויזיה 32" מומלצת.
א ב ל ..... אני בכל זאת בעד לשחק עם כל ילד שלא מרביץ ומתנהג יפה. מיכאל העלה פה בזמן קצר כמה דיונים די מעניינים. לי אישית יהיה חבל אם לא יישאר אתנו. ואתם יודעים מה ? לצד הגישה ה 100% "אודיופילית", לא יזיק פה גם מבט אחר. כן - יש דברים שהם מדידים. ומעניין למדוד אותם.

בקיצור - שבוע מצויין לכולם

יוסי,

הפוסט שלך יפה מאד (אני אומר את זה ללא שמץ של ציניות). אף אחד (כמעט) לא פקפק בידענותו של מיכאל, אבל זה לא הנושא. מדובר באופן ההתבטאות, וחלק מאיתנו היינו עדים לתהליך המגעיל (תסלח לי על ההתבטאות) שעבר הפורום בתפוז שבסופו של דבר הרג אותו (ושלח גם אותכם למקומות אחרים), ורגישים לכך אפילו יותר מאחרים.

אין תחליף לדרך ארץ, ומי שלא יכול להתבטא בצורה ראויה - אינו רצוי כאן. זה ממש פשוט. תאמין או לא, יש כאן עוד כמה מהנדסים (וגם לא מהנדסים) עם לא מעט קילומטראז' והבנה די מעמיקה - ואף אחד מהם לא מרשה לעצמו להתבטא באופן מתנשא.

אני מאחל לכולנו דיונים קשים ומעניינים, ואפילו סוערים - באוירה טובה של כבוד הדדי.

הי יוסי,
הפנתי לשמו, ועל פי פוסט בשירשור אחר הוא גם קרא את זה.



הדברים שהוא אומר לא מרגיזים (לפחות אותי).
מה שמרגיז אותי היא דרך ההתבטאות המתנשאת והעובדה שהוא לא קורא, או לא מתייחס, או לא מבין את התגובות שעליהן הוא מגיב בעצמו.
זה יוצר שיח חרשים שאי אפשר לצאת ממנו.


מקסים זה טוב.
מרגיז זה בסדר, תלוי איך.
שחצן לא.

פרסונות שחצניות ומתנשאות הרסו כל חלקה טובה בפורומים. אני לא מסוגל להתדיין עם שחצנים ולא מעוניין לקרוא פוסטים שלהם.
זה מתחיל בהגדלה עצמית (הרבה פעמים בלי כיסוי) וממשיך בהקטנת האחר, ירי חיצים ושאר מזיקין אם לא עוצרים את זה.
לא כאן.



כל סיפורים טובים ויפים. אין לי מושג מה הקשר של העיסוקים הטכניים לעניינינו אבל לבריאות, זה ממש לא משנה.
אף אחד לא רוצה שיוריד את הראש, אבל גם לא מוכנים שירים את האף. ככה אנו דנים כאן.

וואט דה פאק איז צב"ד ?