עכשיו 19/03/24 09:19

פורסם: 30/05/13 18:01 ע"י aloni


HEGEL HD25



HEGEL HD25


קצת קשה להאמין, אבל זה כבר הממיר הרביעי שאני סוקר של חברת HEGEL. התחלנו לפני כמעט שנתיים עם ה- HD20 שמאוד הרשים אותי והפך מבחינתי לרפרנס של הממירים בגיזרת המחירים שלנו בני התמותה. אחר"כ סקרתי את ה- HD2, מכשיר קומפקטי ושמיש שמעבר להיותו ממיר בסיסי מוכשר גם יודע לעשות יופי של המרה מ- USB ל- SPDIF, ואחרון גילינו את ה- HD11 שהראה שאפשר לקבל הרבה ממה שאהבתי ב- HD20 כמעט בחצי המחיר.

ישנן שלוש סיבות עיקריות שגורמות לי לאהוב את הממירים של חברת הגל. ראשית אני מתחבר לסאונד הכללי, באס מאסיבי ודומיננטי אך לא נפוח או דומיננטי יתר על המידה, וגבוהים רכים יחסית. לא קטומים, לא סתומים, אבל רכים או חלקים ניתן לכנות זאת. זה סוג סאונד שונה מרוב הממירים ה"מודרניים" שאני באופן אישי מאוד אוהב.
הסיבה השניה היא ממשק ה- USB. הרחבתי על כך רבות בסקירת ה- HD20, למרות שדובר בכניסה סינכרונית מוגבלת ל- 24/96 מדובר לדעתי באחד המימושים הטובים יותר של כניסות USB, לפחות אלו שיצא לי לשמוע.
והסיבה השלישית, שיכולה להשמע קצת מוזרה, אהבתי את העובדה שגם כניסות ה- SPDIF נשמעות טוב כמו כניסת ה- USB. כבר יצא לי לפגוש ממירים סופר מוצלחים כמו הוויס 202 שהיה פנטסטי ב- FW אבל פחות הלהיב אותי בכניסות ה- SPDIF שלו.

טוב, אז יצא ממיר חדש ובכיר לחברת הגל שעונה לשם המקורי HD25. גבי שיהיה בריא חופר לי כמה הוא מופלא, ואיך שינו את ה- USB ככה, ואיך עשו לקלוק ככה, ואני האמת דווקא סקפטי (אם מאירופה או מהנשירה אתם תחליטו).
בשביל מה לשנות? זה היה כל כך מוצלח, מה אם החידושים יהרסו את מה שאני אוהב?
אני יכול להרגיע שמעבר לתקופה מזעזעת שתפורט בסעיף הסטאפ, יש לי רפרנס חדש לקבוצה.


HEGEL HD25


במבט ראשוני קשה בכלל להבחין שיש לנו כאן עסק עם ממיר חדש. הוא נראה כל כך דומה ל- HD20 שממש שקלתי לחסוך את הצילומים ולהשתמש באלו מהסקירה הקודמת. ויתרתי על הרעיון בסוף ובשביל הגיוון הצמדתי לו חבר בדמות מיוזיק סרבר קטן ושחור.

HEGEL HD25


גם ברמת החיבוריות אין שום הבדל, שתי כניסות SPDIF על RCA, אופטית על TOSLINK, ו- USB.
יציאות אנלוגיות סינגל אנדד על RCA ומאוזנות על XLR.
כמובן שגם ה- 25 כולל בורר ווליום (דרך השלט) ומאפשר חיבור ישיר למגבר למי שמעוניין בכך.

HEGEL HD25


אנחנו כן מוצאים פה בורר חדש השייך לחיבור ה- USB ומאפשר לבחור בין שתי שיטות עבודה.
הראשונה מוכרת לנו, USB Audio Class 1 התומך ברזולוציה עד 24bit/96khz ולא דורש שום התקנה על המחשב (גם במערכת הפעלה חלונות), דהיינו Plug & Play.

במצבו השני של הבורר (B), תומכת כניסת ה- USB ברזולוציה גבוהה יותר (24bit/192khz) אך במערכת הפעלה חלונאית יש צורך בהתקנת דרייבר יעודי.

אם כבר נגענו בנושא הדרייבר, החדשות הטובות הן שלדרייבר הזה יש תמיכה נייטיבית ב- ASIO וזה נהדר.
החדשות הפחות טובות הן שזה דרייבר קצת מוזר ופחות נוח מאחרים בהם נתקלתי. לדוגמה כאשר אתה משתמש ב- ASIO אתה חייב לבחור את גודל הבאפר בממשק היעודי שלו (בניגוד לדרייברים אחרים המאפשרים לשנות זאת דרך תוכנת הניגון) וכן עומק הדגימה הפנימי הדיפולטי שלו מגיע כ- 16ביט (ניתן לשינוי באותו ממשק) בעוד בכל האחרים שפגשתי הוא מתחיל ב- 32 ביט.
עוד תופעה מוזרה היא שבקונפיגורציה זו לא ניתן להשתמש ב- Kernel Streaming. אני זוכר שפעם הבטחתי לואלר שכאשר אתקל שוב בממיר כזה אבדוק מה בדיוק הסיבה אך לא הספקתי בזמן הקצוב שהיה לי.

HEGEL HD25


עוד שינוי שאולי לא בולט במבט ראשון הינו כפתור ה- filter (מסומן כ- FILT) על השלט.
ה- HD25 מאפשר בחירה בין שני סוגי פילטרים, מסתבר שכל אחד מהם התאים לתנאים שונים של חיבור לסטאפ אז שווה לבחון בעצמכם, הסשן מבוצע עם מצב 2 המממש פילטר minimum preringing.

מלבד השינויים הטכניים בכניסת ה- USB ובחירת הפילטר, גבי סיפר לי על שינוי בבאפרינג בכניסת ה- USB, על תיאום עכבה גם בכניסת ה- SPDIF השניה ועוד מיני שינויים טכניים, אולם לא מצאתי להם סימוכין בחומר הרישמי באתר לכן לא אצא בהצהרות ואניח למי שמעוניין לחקור את הנושא.
מה שכן מצויין זה שה- HD25 משתמש בעומק דגימה פנימי של 32 ביט (כמו ה- HD11).

HEGEL HD25


אך מעבר לשינויים הטכנים יש גם שני שיפורים בתחום הנוחות/פונקציונאליות.

כידוע הממירים של הגל חוסכים מאיתנו כפתורים בחזית ומסתפקים בחלונית או לדים. המעבר בין הכניסות בוצע עד היום בעזרת השלט בלבד.
ולמרות שגם ב- HD25 לא תמצאו כפתור לרפואה, הקשה כפולה (כמו דאבל קליק בעכבר) על חזית המכשיר תשנה את הכניסה. אישית מצאתי את האופציה הזאת מאוד לא נוחה לשימוש תדיר, אבל אם נתקעת לרגע בלי השלט זה יכול לעזור מאוד.

עוד פונקציה שגיליתי ב- HD25 לראשונה, ובאמת היתה חסרה לי עד כה היא אפשרות להציג את תדר הדגימה המנוגן על התצוגה. זה מתאפשר על ידי לחיצה ארוכה על כפתור ה- input בשלט (קצת לא אינטואיטיבי, וגם לא הכי נוח, אבל לפחות אפשרי).

אני חושב שעברנו על עיקרי השינויים, עוד אינפורמציה אפשר למצוא בסקירת ה- HD20 ואחסוך לכם אותה שוב כאן.

HEGEL HD25


סטאפ


אני מרגיש שלאחרונה כל סקירה כוללת איזה "צ'יזבט" על חיבור המכשיר לסטאפ, ואיך בכח הרצון וההתמדה התגברנו על הקשיים עד לתוצאה המיוחלת. בדר"כ זה משום שאני מקבל מכשירים שלא עברו הרצה כמו שצריך, ותאמינו לי שהייתי שמח מאוד לחסוך לעצמי את הזמן המבוזבז הזה ולכם את הפיסקאות האלו בסקירה. אבל כשזה קורה אני מרגיש שאני חייב לציין שלא תמיד התנהג המכשיר כמו בסשן ההאזנה.

במקרה שלפנינו הבעיה לא היתה ברייק אין, אלא כוונה טובה מצידי שהפכה למכשול באופן די מפתיע.
מה שקרה הוא שבחודשים האחרונים התפנה לי כבל חשמל שנחשב מה"טובים" יותר אצלי, אז באופן טבעי חיברתי אותו ל- 25, ואפילו חיברתי אותו לפילטר החשמל היקר יותר, אותו אחד אליו מחובר הממיר שלי וכן נגן ה- CD בזמן האחרון.

אחרי חיבור ראשוני של ה- 25, התקנת הדרייבר על המחשב וניגון ראשוני שמתי לב שזה לא בדיוק סאונד מלהיב אבל נתתי למכשיר לנגן.
עבר כך יום, ועוד יום, ואני לא רואה שיפור. סאונד יבש, בלי הבאס שאני מכיר, מלא גבוהים ורזולוציה אבל הם לא רכים והכי חשוב בלי "נשמה". חשבתי לעצמי שזהו, הנה גם HEGEL החליטו לעבור לסאונד ה"מודרני" המאוס הזה.
"סבלתי" ככה כמעט שבוע, בסוף ברגע של הארה חשבתי לחבר את הכבל והפילטר איתם השתמשתי בעבר. וככה, תוך שניה, חזרתי לסאונד המוכר של HEGEL, אומנם בוריאציה מעט שונה, אבל על כך מייד בסשן.
אני עדיין די המום מהסיטואציה הזאת, עשיתי כל מיני בדיקות לוודא שאין בעיה בכבל או בפילטר, ולא מצאתי שום בעיה. על הממיר שלי הם עובדים מצויין ולמעשה אני מתקשה למצוא להם מחליפים יותר טובים או אפילו שווים, על ה- 25 ממש ממש לא.

HEGEL HD25


סשן האזנה


אתם יודעים, אחת המשימות שלי בתור סוקר זה לבחור את האלבומים שיופיעו בסשן. בדר"כ אני עושה זאת עוד לפני שאני מתחיל ממש לכתוב את הסקירה - בזמן האזנה נורמאלית למוצר. אם שמעתי אלבום שנשמע טוב במיוחד (ולא הופיע בסקירה לאחרונה), או שמראה בעיה/תכונה ספציפית שאני מעוניין להעביר, אני שם אותו בצד כמועמד לסשן. אני משתדל בדר"כ להתרכז בסוג האלבומים שכן נשמעים טוב על סוג הציוד המדובר.
פעם זה היה לשים פיזית את הדיסק בערימה מיועדת, היום אני משתמש בהסטוריה והקולקשנס של HFMC.

במקרה של ה- HD25 (אחרי שפתרתי את בעיות הסטאפ) זה היה מאוד קל. כמעט כל אלבום ששמעתי, לא חשוב באיזה ז'אנר, לא חשוב בעל איזה מאפיינים סוניים, נשמע מספיק טוב מבחינתי כדי להופיע בסשן.
לא הייתי מגדיר זאת כ"סלחנות", אלא מן תכונה להוציא מכל אלבום את היופי של המוזיקה, וזה בדיוק מה שאני מחפש.
אני יכול להגיד שזאת תכונה שמשותפת לכל הממירים של הגל ששמעתי אצלי, וזאת אחת הסיבות שאני כל כך אוהב אותם, אבל ב- HD25 זה בלט אפילו עוד יותר.

ולכן עכשיו, פעם ראשונה מאז שהקמנו את האתר, לא אני בחרתי את מרבית הסשן, אלא הינו מבוסס על אלבומים שבחרה HFMC באחד מימי אפריל (אני כמובן כן מצמצם). אלא אם נאמר בפירוש אחרת אנחנו מדברים על ניגון מהמיוזיק סרבר המזין את ה- 25 דרך USB (השתמשתי בעיקר בשני כבלי ה- USB של פיוריסט שהופיעו בסקירה לאחרונה).

HEGEL HD25


Chet Baker – One Night In Tokyo
אני נאלץ לבחור אחד מבין שלושה אלבומים של בייקר ש- HFMC החליטה לנגן באותו היום (האחרים היו Jazz Profile ו Reunion עם מאליגן אם זה מעניין אתכם).
האלבום הזה מייצג נאמנה חומרים שאני אוהב ושומע לרוב, וחשוב לי באופן אישי שישמעו כפי שאני רוצה במוצרים שאני קונה.

אבל בשביל לנגן היטב אלבום כזה, אין מבחינתי יותר מידי דרישות. חשוב לא להחסיר שום דבר קריטי לביצוע כדי שהוא ישמע ריאליסטי (במגבלות ההקלטה) וחשוב לשמור על האופי המוזיקלי והמלודי שלו.

אך דווקא הסעיף השני, שלכאורה נראה טריויאלי, בטח באלבום כזה, הוא שבדר"כ יפריע לי. בטח במוצרים "מודרניים".
אם ננגן את האלבום הזה עם "דינמיות נתפסת" מוגזמת, הוא יכול להשמע נהדר סונית אבל יקבל מין "מהירות" ו"מכניות", ואותי באופן אישי פשוט ישעמם.
זאת לא היתה בעיה עם שום ממיר של הגל שבחנתי, וה- HD25 לא שונה מהם.
הוא מעניק מוזיקליות אנושית לגמרי ולא רובוטית, לא אנליטית אבל גם לא רכה מידי או איטית מידי.

בסעיף הסאונד נטו, אנחנו מקבלים פה את החתימה המוכרת של הגל.
תחום נמוך מלא ועוטף, מיד וגבוהים חלקים, דמויות סטראו על הצד הגדול של טבעי.
עד כמה שאני יכול להבחין אחרי שנתיים שלא שמעתי את ה- HD20 (ואז עם ציוד מעט שונה), כן יש לי תחושה שיש כאן יותר רזולוציה או פירוט בתחום הגבוה, אבל חשוב מאוד שזה לא בא על חשבון אותה "חלקות" שציינתי קודם.
זה עדיין לא מכשיר לאוהבי ה-"מיד היי".

כתבתי קודם "כפי שאני רוצה במוצרים שאני קונה", ואין לי שום נקיפות מצפון במקרה הזה להשוות את התוצאה לציוד שלי גם אם הוא הרבה יותר יקר.
למעשה, התוצאה עם ה- 25, גם אם לא נשמעת בדיוק אותו הדבר, דומה מאוד במהותה לתוצאה עם הממיר שלי המוזן דרך ה- EVO. זאת משום שהאופי המוזיקלי ממש זהה.

עם זאת באספקטים סוניים נטו, כן אפשר להבחין בהבדלים.
ל- HD25 יש יותר אנרגיית מיד באס, זה מעניק יותר תחושת באס וגודל צליל.
לממיר שלי בשילוב ה- Evo יש יותר תחושת פוקוס ותלת מימדיות, ומשום שיש פחות מיד באס יש תחושה שהבאס "יורד יותר נמוך", למרות שאני ממש לא בטוח שזה מה שקורה בפועל.

אך ההבדלים אינם גדולים, ואחרי כמה דקות שאתה שומע כל אחד מהם זה די נעלם תפיסתית.

The Civil Wars – Barton Hollow
האלבום הבא שבחרה לנו HFMC הינו אלבום הסטודיו הראשון של הצמד The Civil Wars שזכה בשני גראמיס ב- 2012 (אלבום הפולק וצמד הקאנטרי). למי שבקטע של פולק/אמריקנה בצד הרגוע של העניינים, ואפילו עם כמה קאברים נחמדים כמו בילי ג'ין (ג'קסון) ו- Dance Me To The End Of Love (כהן) מומלץ לדגום.

האלבום מוקלט/מופק בצורה מאוד מובחנת, מצד אחד "מחניפה" לכלים ולקולות הדואו, ומצד שני בחלק מהשירים ממש על גבול הקליפינג.
מהבחינה הראשונה השילוב עם העושר ההרמוני של ה- HD25 מעניק ביצוע מאוד מפתה, כל פריטת מיתר נשלחת לחלל החדר עם force ושוב, עושר הרמוני של סוג המיתר ואפקט התיבה (וה- proximity effect של ההקלטה), השירה לרוב חלקה ונעימה.

אבל הבעיה העקרית בהקלטה הזאת כאמור היא העוצמה הגבוהה (מידי) ובשילוב עוצמת היציאה הגבוהה של ה- 25 זה יכול להיות Too Much לעיתים ומכריח אותך להחליש כדי להרגיש פחות את הקליפינג.
אבל דווקא כאן שולף ה- HD25 קלף מהשרוול, די בהחלשה של 5 רמות בווליום קונטרול הפנימי שלו וזה משפר את התופעה לרמה שלא הצלחתי להגיע אליה עם הווליום קונטרול בפרה. מגניב.

Isabelle Faust/Alexander Melnikov – Beethoven: Complete Sonatas for Piano & Violin
אני מדלג על כמה אלבומים כדי לתת משהו גם לאוהבי הקלאסית ובמקביל לעבור לכלים אקוסטיים בהקלטה יותר טבעית.
בדיוק יום לפני שאני כותב שורות אלו, כתב מיודענו יאירג'אז הבחנה מאוד נכונה על בוקסטים. הוא אומנם לא התכוון בדיוק לדוגמה כזאת, אבל אני יכול להעיד על עצמי שכאשר עבדתי עם דיסקים פחות מצאתי את עצמי נמשך להאזין לבוקסטים או לאלבומים מרובי דיסקים, ולא משנה אם הם כוללים ארבעה או שישים דיסקים.
עם המחשב זה פחות רלוונטי, כש- HFMC בוחרת בעצמה אלבום היא נותנת לדיסקים כאלו הזדמנות שווה, וכשאני בוחר ידנית אני יכול פשוט להעלות לפלייליסט את כל הסדרה צ'יק צ'ק.

במקרה הזה, בחרה HFMC אלבום שרכשתי לא מזמן, והספקתי להאזין לכל הדיסקים רק פעמיים אבל מאוד נהניתי שעשיתי כן.
הפעם נבחר עבורי הדיסק השלישי עם הסונטות השישית עד השמינית.

הדבר הראשון שעשיתי זה להחזיר את בורר הווליום של ה- 25 ל- 100, ישר הרגשתי את הצורך.
עד היום שמעתי את הביצוע הזה רק על הציוד שלי, אבל אני מאמין שהוא ישמע מצויין על כל מערכת.

הדבר הראשון שהבחנתי בשילוב ה- HD25 הוא באופי שיחזור הרגיסטרים הנמוכים של הפסנתר של מלניקוב. היתה כאן תחושת "מלאות" וגווני צליל שלא זכרתי. הכינור של פאוסט והרגיסטרים הגבוהים בפסנתר חלקים, אבל עדיין מקבלים אמביאנס של חלל ההקלטה.

חיברתי את ה- Evo לאחת מכניסות ה- SPDIF כדי לקבל עוד מושג על כניסת ה- USB החדשה. התוצאה כאן הרגישה יותר מופרדת ומפוקסת. לפסנתר היתה תחושה יותר "פטישית" על חשבון המלאות הזאת והכינור של פאוסט יותר חודר.


Norah Jones – Feels Like Home 24bit/192khz
טרחה חברת הגל וסיפקה לנו סופסוף כניסת USB שתומכת ב- 24/192 אז מחובתנו לנצל זאת.
הפעם טענתי ידנית ל- HFMC אלבום שהוגדר על ידי חברי הפורום כגירסת הי-רז מוצלחת במיוחד.

ראשית וידאתי שהוא בכלל מנגן (טוב למען האמת כבר יצא לי לשמוע חומרים אחרים ברזולוציה זו עוד קודם), וזה היה המצב ללא שום קיטועים או גימגומים.
והתוצאה הסונית גם היא היתה מצויינת, ולגמרי בסיגנון "הי-רזי". רגועה, נקיה, אך עדין מפורטת ועם עוצמה נתפסת נמוכה מגירסת ה- CD.
אך מעבר לתכונות הרגילות של קבצי הי-רז הגירסה הספציפית הזאת נשמעה לי חלקה במיוחד. מעבר לגירסת הרד-בוק היה די מזעזע. לא שגירסה זו נשמעה לא טוב, היא נשמעה בסדר גמור, אבל ההבדל ב"גסות" היה גדול בהרבה ממה שציפיתי.

HEGEL HD25


החלטתי לבחון גם את גירסת ה- 96khz ש"בישלתי" בעצמי (ולצערי לא זכרתי עם איזו תוכנת המרה).
היא כמובן היתה דומה יותר לגירסת ה- 192 מאשר למאסטר הרד-בוק, אבל הופתעתי לגלות הבדל די משמעותי בתחום הגבוה שכעת נשמע לי הרבה פחות חלק ופחות הרמוני, במיוחד בקטעים בהם יש יותר אנרגיה בגבוהים.
אני לא משייך את ההבדל הזה לעצם היות הקובץ 96 במקום 192, אני מניח שפשוט השתמשתי בהמרה נחותה יחסית, כנראה בזו של dbpoweramp converter. אך הניסוי הזה בהחלט מלמד אותי שה- HD25 משקף בקלות גם שינויים מינוריים.


כניסת SPDIF
הדבר האחרון שנשאר לי לבדוק בצ'קליסט כדי להיות בטוח שאני מעריך את ה- HD25 (לפחות) כמו אחיו ה- 20 וה- 11 זאת כניסת ה- SPDIF.
חלקכם אולי חושבים שמדובר בנושא חסר חשיבות, ואולי עבור חלקכם שמתכוונים להשתמש רק בכניסת USB זה נכון, אבל לא כך עבורי.
אני חושב שהיום השקעה בממיר יכולה להיות גם מעבר למיוזיק סרבר. לדוגמה לי חשוב שיהיה מחובר בסטאפ גם טרנספורט CD (למרות שאני לא מרבה להשתמש בו) ואני מעדיף שיהיה בעל מאפייני צליל דומים ככל שניתן למיוזיק סרבר (אם מדובר בתוצאה טובה כמובן).
כיוון שני לצורך בכניסת SPDIF טובה הם הממשקים החיצוניים (אנחנו מכירים בארץ בעיקר את m2tech אך יש עוד רבים), אם ימצא ממשק כזה שאני מעדיף על כניסת ה- USB של המכשיר, ללא כניסת SPDIF טובה לא יהיה בו טעם.

אז למעשה כבר התחלנו את הבדיקה באלבום של פאוסט ומלניקוב, שם חיברנו את ה- EVO לכניסת ה- SPDIF וזה נשמע בדיוק כפי שציפיתי, האופי של ה- EVO משולב עם האופי של ה- 25.
אנחנו נמשיך עם הבדיקה בעזרתו של נגן ה- CDP שלי ה- MBL 1531 מחובר ב- SPDIF קואקסלי.
פעם הייתי מבצע את הבדיקה הזאת בכל ממיר שבחנתי ובשלב מסויים הפסקתי משום שהתוצאה כמעט תמיד אכזבה אותי ביחס לחיבור האנלוגי של הנגן.
לא כך היה ב- HD20, ולא כך ב- HD25. אולי זה מנגנון הקלוקינג, אולי זה תאום העכבה, אולי פשוט מנגנון רסיבר טוב, אבל גם ניגון דרך טרנספורט ממש לא מאכזב אותי עם ה- HD25, לא ביחס ליציאה האנלוגית ולא ביחס לחיבור לממיר שלי.

האזנתי גם לאלבומים באיכות סונית לא מדהימה כמו זה של פרמר וגולסון וגם למבחר מה- Mercury Living Presence Collection, ונהנתי מכל אחד מהם.

ה- 25 תרם את האופי המלא והעשיר שלו, הטרנספורט את האופי המוצק אך גם עדין שלו, והרגשתי שאני מרוויח מכל העולמות.
אהבתי את העובדה שה- 25 הפגין בקלות את ההבדל בין המקור הממוחשב שלי שנשמע בדר"כ יותר "משוחרר" לנגן ה- CD שנשמע יותר מוצק כולל את הניואנסים המוזיקליים השונים ביניהם.

HEGEL HD25


סיכום


אם שרדתם עד כאן אתם בטח כבר יכולים להכתיב לי את הסיכום בעצמכם.
ניקח את אחד הממירים שאני הכי מעריך בשוק היום, ונוסיף לו כמה פיצ'רים "שטחיים" כגון כניסת USB התומכת סופסוף בכל הרזולוציות עד 24bit/192khz, בחירה בין שני פילטרים, תצוגת תדר דגימה ואפשרות להחלפת כניסה גם ללא השלט.

לצערי לא היה לי את ה- HD20 לבצע השוואה ישירה, אך אני די משוכנע של- HD25 יש יותר רזולוציה בתחום הגבוה עם יותר סימני אמביאנס ומבלי לוותר על אותה "חלקות" מוכרת ואפילו יותר עושר הרמוני שגם ככה לא היה חסר ב- 20. הסה"כ מעניק תוצאה יותר דרמטית ותלת מימדית, אך לא בסגנון היבש/מודרני אלא מוזיקלי.

אז אומנם עבורי ה- HD25 הוא “the one to beat” היום בגיזרת המחיר שלו, אבל אני מקווה שאתם מבינים שזה לא אומר שיתאים לכל אחד. אני יודע שיש ביניכם כאלו מחפשים את הסאונד המודרני, כזה עם המון רזולוציה ופירוט, עם באס סופר "תפוס", אני לא חושב שזה הפרופיל המתאים ל- HD25, למרות שהוא יותר כזה מה- HD20. או יש את הסגנון אותו אנחנו מכנים בצחוק "סאונד המיד היי", מן בליטה במיד הגבוה והטרבל הנמוך שמדברת לחלק מהמאזינים.
יש כמובן עוד סוגים וגוונים, ואנחנו בקרוב נגלה עוד ממיר מאוד מיוחד כמוהו לא יצא לי לשמוע, וזה התפקיד של כל אחד מאיתנו לגלות מה מתאים לו לסטאפ ולאוזן.

אך לא משנה מה הטעם האישי, אני סבור שמי שמתכוון כיום לרכוש ממיר במעל ל- 10K חייב לעצמו לשמוע את HD25 ולא אתפלא אם יעצור שם.

HEGEL HD25


נתונים טכניים


רזולוציה בכניסות דיגיטליות: עד 24bit/192khz (כולל USB)
עיבוד פנימי: 32 ביט
עוצמת יציאה אנלוגית: 2.5 וולט RMS
טווח הענות: 0 עד 50 קילו הרץ
מימדים: רוחב 21 ס"מ, עומק 26 ס"מ, גובה 6 ס"מ
משקל: 3.5 קילו


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, MBL 1611, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Furutech Formula2 USB, Purist USB, Purist Reference USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala


מחיר : 2,000 יורו + מע"מ
יבואן: Soundquest




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות