עכשיו 19/03/24 04:02

פורסם: 06/07/11 20:16 ע"י aloni


Hegel HD20 DAC



Hegel HD20 DAC


אני מניח שכבר הבחנתם ששמתי לעצמי למטרה לבחון את כל ממירי הדיגיטל לאנלוג המשווקים בישראל ומתאימים לשילוב עם מיוזיק סרבר. עברנו יחד כבר לא מעט מוצרים בתחום, הגענו למסקנות/הנחות כאלו ואחרות (חלקן אני מודה השתנו אצלי בזכות המוצר הזה, תיכף נגיע לשם) והפעם נבחן יחד מוצר מעניין במיוחד של חברת Hegel.

עבור מי שעוד לא הספיק להכיר, חברת Hegel הנורבגית פעילה בשוק כבר יותר מ- 20 שנה, אך רק לאחרונה החלה בהפצה רישמית בארה"ב וכעת מיוצגת בישראל על ידי Soundquest.
החברה גורסת שהצורך ברכיבים אקזוטים (ויקרים) מצטמצם משמעותית כאשר התכנון הינו טוב וחדשני, והשקעה בכיוון הזה יכולה לספק מוצרים בעלי יכולות סוניות מעולות בתמחור שמתאים גם לבני התמותה. אחרי ששמעתי כבר כמה ממוצרי החברה אני יכול לחוות דעה אישית שהפעם לפחות נראה שיש בסיס מאחורי ההצהרות.
אני אשאיר לכם לגלות באתר החברה את החידושים והפטנטים העומדים מאחורי המוצרים השונים, ואתרכז הפעם יותר במה שרלוונטי למוצר שלפנינו.

USB סינכרוני מול אסינכרוני


אין ספק שהמושג החם היום בגיזרת הממירים הינו USB אסינכרוני. אם עוד לא הצלחתם להבין מה זה אומר, אז אספר שעל קצה המזלג זה אומר שזרימת הנתונים בין המחשב לממיר מתבצעת על פי הוראת הממיר ולא על פי השעון הבלתי מושלם של המחשב. זה בעצם אומר שלא משתמשים בפרוטוקול ה- USB Audio הסטנדרטי ויש צורך להתקין תוכנה (מנהל התקן/דרייבר) על המחשב.

השיטה הזאת הצליחה בשנים האחרונות להכנס עמוק לתודעה אחרי שנים של אכזבה מפרוטוקול ה- USB הסינכרוני שלרוב מבוסס על צ'יפים ג'נריים המספקים סאונד סביר במקרה הטוב.
שיטה אחרת וותיקה יותר לביטול המחלות של ה- USB הסינכרוני (ודאטה דיגיטלי בכלל) היא שיטת הבאפרינג. בגדול זה אומר שהדאטה מגיע מהמקור באופן סינכרוני, אולם לא נשלח ישירות לצ'יפ ה- DAC אלא נאגר בזכרון ומשם נשלף על פי השעון המקומי של הממיר בקצב שלו ובעזרת פעולה זו גם ניתן בתאוריה להמנע מהג'יטר (עיוותי תזמון) המוצגים על ידי המקור.
כאמור זאת לא המצאה חדשה, בסעיף הבא ננסה להבין מה שונה במוצר של Hegel מול המתחרים ברמה התכנונית, ובסשן ההאזנה ננסה להבין אם זה גם עובד.

ממיר דיגיטל לאנלוג HD20



אחרי ההקדמה הגענו סופסוף למוצר העומד לסקירה, ה- HD20.
ה- HD20 הינו ממיר הדיגיטל לאנלוג הבכיר כיום בליין של חברת Hegel. כמו כל ממיר שכזה תפקידו להמיר DATA דיגיטלי לסיגנל אנלוגי אותו נוכל להגביר על ידי ההגברה האנלוגית שלנו ומשם לרמקול (כלומר לחבר לקדם המגבר או למשולב), במקרה של ה- HD20 יש עוד מספר אפשרויות אליהן מייד נגיע.

Hegel HD20 DAC


ה- HD20 חושף בפנינו ארבע כניסות דיגיטליות. כניסה אופטית toslink ושתי כניסות SPDIF קואקסיאליות התומכות כולן ברזולוציה של עד 24 ביט ו- 192khz (מכאן כנראה ה- HD ותיאור ה- High Definition Audio על הקופסה).
יש לציין שלכניסת הקואקס הראשונה פיצ'ר מיוחד הדואג לשמור על עכבת הקונקטור בערך של - 75 אוהם, מה שמסתבר כקושי לקונקטורי RCA בדר"כ, לכן ממליצה החברה לחבר את מקור ה- SPDIF ה-"חשוב" יותר דוווקא לכניסה זו.

אחרי ההקדמה בוודאי ניחשתם לבד שה- HD20 מציע גם כניסת USB, סינכרונית, תומכת במקרה הזה ברזולוציה של עד 24 ביט ו- 96khz. עוד עליה מייד.

בגיזרת היציאות האנלוגיות מציע ה- HD20 יציאות סנגל אנדד בעזרת קונקטורי RCA ויציאות מאוזנות על XLR.

Hegel HD20 DAC


עד כאן הפיצ'רים הסטנדרטיים, מכאן מוסיף לנו ה- HD20 שליטת ווליום (בדומיין הדיגיטלי) המאפשר חיבור ישירות למגבר, ושלט רחוק קטנטן המסוגל לשלוט על הווליום, לברור בין הכניסות הדיגיטליות ואף לשלוט על מספר מוצרי Hegel אחרים.
עוד טאצ' נחמד הינו שבחיבור USB השלט גם מאפשר פעולות בסיסיות על תוכנת הניגון במחשב (במידה ותומכת בפעולות סטנדרטיות של מערכת ההפעלה) כגון prev, skip ו play על הפלייליסט.

Hegel HD20 DAC


ברמת הבניה החיצונית אין לי שום טענות, ההיפך. העיצוב מינימליסטי, חלק וסולידי, חלונית תצוגה עם תאורה כחלחלה המציגה את הווליום בזמן שינוי או את הכניסה הנבחרת (לצערי לא מציגה תדר דגימה) וניתנת גם לכיבוי דרך השלט.
מלבד כפתור כח ראשי באחורי המכשיר לא תמצאו כפתורים. זה אומר שאם אתם מחליפים כניסות מידי פעם (או בוררים ווליום) תהיו חייבים לשמור את השלט בקרבת מקום.

הקופסה בגודל ביניים, לא full size אבל גם יותר גדולה מהאקזמפלרים הקטנים יותר בתחום. יכולה להסתפק בחצי מדף. איכות הבניה עושה רושם חיובי ביותר ונעימה למגע.
כמו שאר מוצרי החברה, גם ה- HD20 מיוצב על ידי שלוש "רגליות".

הבטחתי עוד כמה מילים על המימוש של ה- HD20 שאולי יסבירו למה ה- USB הסינכרוני מצליח לעבוד כל כך טוב במקרה הזה.
כבר ציינתי שה- HD20 עובד בשיטת הבאפרינג, וששיטה זאת אינה משהו חדש בשוק. Hegel טוענים שההצלחה במימוש שלהם נעוצה בכך שהם אינם משתמשים במעגלי "מדף" של באפרינג וריקלוקינג אלא מממשים את המעגלים האלו בעצמם כולל מימוש שעון מדוייק במיוחד. יתכן שיש קשר גם לשקע ה- USB שתופס את הקונקטור בצורה חזקה כמוה עוד לא נתקלתי.
וגם אם הדומיין הדיגיטלי חשוב, Hegel משקיעה את מאמציה גם בדומיין האנלוגי שכן הוא מהווה חלק בלתי נפרד מפעולת ה- DAC ושם משתמשת החברה בידע והפטנטים שלה להגבר אנלוגי איכותי ונטול עיוותים.

סטאפ


לצורך הבחינה שולב ה- HD20 בסטאפ הרפרנס שלי כמובן, שכולל הגברה של חברת MBL ורמקולי WLM La-Scala כשהמקור הדיגיטלי הינו מיוזיק סרבר מבוסס PC עם שלל אינטרפייסים ליציאות דיגיטליות וכן נגן CDP המשמש כטרנספורט נטו (פרטים בסוף הסקירה).

מכיוון שאני מוצא את חיבור ה- USB כאופציה המועדפת על משתמשי המיוזיק סרבר, ומשום שזהו אחד הפיצ'רים המעניינים והטובים של המכשיר הזה, סשן ההאזנה יבוצע בחיבור שכזה, בעזרת כבל USB של חברת Furutech כשאני מנגן עם תוכנת Album Player דרך ממשק ASIO4ALL המספק מעקף למיקסר של מערכת ההפעלה, מנגן תדר דגימה נייטיבי ובפועל עובד בעצם בשיטת Kernel Streaming.

לאחר הסשן הרגיל אדבר מעט גם על חיבור מקורות אחרים.

Hegel HD20 DAC


סשן האזנה


Crooked Still – Some Strange Country
רבות מהבעיות החמורות ביותר (לטעמי) של חיבורי ה- USB הסינכרוניים הג'נריים מתרכזות בתחום הטונאלי הגבוה. לכן יש לי קבוצת אלבומים בה אני משתמש לבחון תחום זה.
בתוך הקבוצה יש כמה אלבומי קאונטרי/בלוגראס. הזמרות בז'אנר הזה אוהבות לשיר גבוה, לרוב נמצא גם כלי מיתר כגון כינור, בנג'ו ומנדולינה בעלי פוטנציאל חריכת אוזן מתקדם.

אז אומנם Some Strange Country לא נמצא בקבוצת האלבומים המדוברת, והוא גם לא בדיוק קאונטרי נטו, אך מאפייניו בהחלט מתאימים לבדיקה שכזאת, הן בכלי הנגינה והן בקול הסולנית, והאמת שמדובר באלבום נחמד המוקלט היטב שאוהבי הז'אנר יוכלו להנות ממנו (ואחרים אולי לא).
מה שאנחנו מחפשים זה את אותה "הילה דיגיטלית" היכולה להתבטא כקושי מסויים בתחום הגבוה, כתדר בולט או כתחום שלם שפשוט נשמע מעוות ובחוסר במילה אחרת "דיגיטלי" – לא חלק, לא הרמוני.

ה- HD20 מצליח להמנע מהמכשול הזה לכל אורך האלבום. אני לא מצליח לשמוע את ההילה הדיגיטלית גם כשאני מחפש אותה. אך גם חשוב לבדוק שהחלקות הזאת לא מגיעה בזכות תחום גבוה סגור.
זה ממש לא המקרה. התחום הגבוה פתוח ללא שום מגבלה שאני יכול לזהות. אני שומע את האוברטונים של הכלים, אני שומע את אופי ההקלטה הפתוח של הזמרת ואני שומע את כל סימני האמביאנס שאני מכיר בהקלטה.

אני סבור שאם הייתי מאזין לאלבום הזה בהאזנה עיוורת אין סיכוי שהייתי מנחש שמדובר בחיבור USB סינכרוני, הייתי בוודאי מהמר שמדובר בנגן תקליטורים טוב.

אך התחום הגבוה אינו כל מה שמפתיע ב- HD20, נרד למטה בטווח הטונאלי ונזהה שפע של ניואנסים בגוף הכלים עם טקסטורות עשירות, נרד לתחום הנמוך ונזהה משקל בריא מאוד לבאס. פרזנטציה? רגע, בואו נשמור קצת להמשך. יש לנו עוד ארבעה אלבומים.

Catherine Russell – Inside This Heart of Mine
מה שלא יכולנו לבחון באלבום הקודם הוא את טבעיות קול הזמרת, יש בהקלטה משהו "על אנושי" בתחום הזה (זה מן תחום גבוה שתשמע רק בהקלטות, לא במציאות).
"בתוך הלב" של הגברת קתרין ראסל נמצא הקלטת קול טבעית בהרבה. אך הרבה לפני ההקלטה והסאונד, ארצה לשבח את העובדה שלמרות שמדובר באלבום עדכני (2010 כמדומני) לא תמצאו פה את הסגנון המעצבן של זמרות הג'אז המודרניות. הגברת ראסל שרה בפשטות חסרת פוזות אך בכשרון שמזכיר את הדור הישן. הוסיפו נגינה בעלת בדיוק אותם מאפיינים ותקבלו אלבום מוצלח ומומלץ.

ואם נחזור לרגע ל- HD20, כאן הוא כבר ממש מכייף. קולה של קתרין כל כך טבעי ושלם, מאוחר בלילה אני יכול להחליש קצת את הווליום ולהרגיש שהיא ממש שרה בחדר, אני יכול להגביר ולהרגיש שאני בהופעה, אך אחת איכותית יותר מכל הופעה ששמעתי בחיי.

אך לא פחות מקולה מרשימים אותי הכלים המלווים המקבלים באלבום הזה מקום של כבוד הרבה מעבר לליווי סטנדרטי, כולל קטעי סולו. ויש לנו כאן סוללה לא קטנה של כלים החל מהסטנדרטיים לז'אנר כגון פסנתר, גיטרה, סקסופון, תופים וקונטרבס וכאלו שפחות כמו בנג'ו, אקורדאון, טרומבון וטובה.

הייתי יכול עכשיו לקשקש כמה נמוך וחזק יורד הקונטרבס, איך האויר יוצא מכלי הנשיפה, כמה מדליק הפסנתר גם כשהוא מנגן בשקט מאחור ואיך האקורדאון מצליח לשמור על חלקות מפתיעה. אבל האמת היא שפשוט כל הכלים בלי יוצא מהכלל נשמעים מאוד מאוד טבעיים.

מה שכן שווה להזכיר זה שה- HD20 מוטה קימעה לצד היותר מלא עמוק ומפנק מאשר בהיר או רזה, אך באופן פלא הוא עושה זאת ללא שום ויתור על הפתיחות והאויר בתחום הגבוה.

Chet Baker – Chet - The Keepnews Collection
אני לא אעזוב את פינת הג'אז הפעם בלי איזה סמפל אינסטרומנטלי יותר ותיק. לשם כך אני מוריד הילוך ומכוון את המחשב על אחד מאלבומי הבלאדות היפים ביותר שאני מכיר (כאן בגירסת הרימסטר של סדרת קיפניוז). למעשה זה אלבום שאני משתדל להמנע מלהאזין לו במלואו בשנים האחרונות מחשש שיאבד מקסמו עקב יתר שימוש (הוא כן מוצא את עצמו מידי פעם בשאפל של המחשב).

המבחן הכי קשה עבור מוצרים שאני סוקר הוא בז'אנרים שאני הכי אוהב. אם נוסיף אלבום שאני אוהב במיוחד זה הופך למשימה עוד יותר קשה.
למזלו של ה- HD20, למרות היותו מכשיר ורסטילי שמנגן הרבה חומרים נהדר, הוא הצטיין במיוחד בניגון חומרי ג'אז ישנים וזה הפך אותנו לחברים טובים מהר מאוד.

מה זה אומר בעצם מצטיין בניגון חומרי ג'אז ישנים?
אההה, מעבר לכל זה אומר להיות מסוגל לשחזר את המושג החמקמק הזה בשם "מוזיקליות". אם ננסה רגע לברוח מהתאוריות הסוניות זה אומר להחדיר אותך לתוך הרגע, להרגיש שפרסונות אמיתיות מנגנות עבורך ברגע זה, וכמעט לא לאפשר לך להפסיק להאזין גם אם אתה צריך לגשת לשירותים.
במקרה שלנו מדובר בבלאדות נוגות, אך זה יכול להיות גם איזה ג'אז בלוזי או פרעות של קולטריין או רולינס.
את זה רבותי עושה ה- HD20 ברמה שאינה הוגנת בהתחשב במחירו.

אך זה לא הכל, ה- HD20 מצליח להוציא את החצוצרה של בייקר מתוך שום מקום בחלל, את הבריטון של אדמס עם צליל כה עמוק ודוחף אויר שהוא פשוט מכשף.
הקונטרבס של צ'יימברס מוקלט בצורה מאוד דומיננטית באלבום הזה, וכמעט בכל ציוד שתבחן תשמע באס מאסיבי, ועדיין ה- HD20 מצליח לעשות אותו כל כך גדול ועמוק, גם כשהוא ברקע ובלי לאבד את תכונותיו הריאליות של הכלי.

אני מאוד אוהב את הפרזנטציה של ה- HD20. מבחינת גודל צליל הוא לא רזה וקטן, אבל הוא גם לא מנפח למימדי ענק. הוא מפגין בקלות שכבות עומק, ומרנדר במה די רחבה, אך הוא גם לא נשמע כמו המוצרים המדגישים את האפסמפלינג שהם עושים (זאת לא אמירה שלילית או חיובית, פשוט גישות סאונד שונות).

Sonya Kitchell – Convict of Convections
בשנה שעברה לא היה לי מושג מי היא הילדה בשם סוניה קיטצ'ל. בעצם גם לא ידעתי שהיא ילדה.
שמעתי אותה אז ב- last.fm ומשם הגיעה חיש מהר לספריה (וגם לסקירה בשנה שעברה והפעם באלבום אחר, בעצם לא בדיוק אלבום אלא EP).
אז אומנם לא מדובר ב-"יציאת העשור", והשיר שאהבתי (lighthouse) יותר טוב לטעמי מהאחרים, ובכלל יש רק שישה טרקים, וחלקם נורא דומים כך שיהיה לי קשה להבדיל ביניהם, אבל לפעמים האלבומים הבכייניים האלו באים לי טוב.

נניח כשהם מנוגנים דרך ה- HD20. זאת דוגמה לאלבום שאני לא נהנה כל כך לשמוע על ה- V-DAC.
ה- 20 נותן כאן בדיוק את הגודל המתאים, בדיוק את המשקל הדרוש לאקורדים של הפסנתר בשביל לספק את האימפקט שהם אמורים לתת, והוא מצליח לשאוב ולהחצין את הרגש מקולה של קיטצ'ל, בצורה כזאת שאתה מבין מתי היא באמת מתייפחת ומתי עושה הצגה.

אלבומים כאלו אני בדר"כ לא נוהג לנתח יותר מידי, אבל כאן יש דווקא כמה קטעים אקוסטיים מאוד יפים של כלי המיתר (חוץ מהקונטרבס יש גם שני כינורות וצ'לו שכרגע אני מגלה שעליו מנגן ישראלי בשם יועד ניר).
כך שמלבד הרבה נושאים המתבטאים ב- EP הזה עליהם כבר דיברנו, כגון מלאות הסאונד באמצע הטווח הפתיחות בקצה העליון והמשקל בתחתון, הפרזנטציה התלת מימדית והמבט הישיר לניואנסים שבקלות יכולים להיות חבויים בהקלטה, אני חש כאן במספר קטעים בעוד תכונה והיא מהירות תגובה (סוג של דינמיות).
הרבה פעמים אנחנו צריכים לבחור בין ציוד שיודע לנגן חומר "רומנטי" לבין ציוד המסוגל להיות מספיק מהיר בשינויי ווליום או לעבור ממצב של סאונד לדממה כמו במקרה הזה. בזכות העובדה שה- HD20 אומנם יודע לנגן "רומנטי" אבל הוא לא מרוח, לא כבד מידי, הוא גם מסוגל לספק מהירות תגובה טובה מאוד כשצריך. זה אולי מסביר את היכולת שלו לנגן היטב חומרים מגוונים בלי קשר לאלו שבחרתי כאן לסקירה (התנצלות בנושא בהמשך).

Van Cliburn - Van Cliburn In Moscow
האלבום הזה אומנם כבר הופיע בסקירה (לפני יותר משנתיים, ועקב את ההמלצה של ידידנו יאירג'אז מלפני כמעט שלוש שנים) אך הביצוע של ה- HD20 הכריח אותי לשבץ אותו שוב.

זאת אומנם הקלטה לא רעה בכלל ביחס לתקופה, אבל בכל זאת זו אינה הקלטה מודרנית ובדר"כ אני מאוד שם לב לכך.
באחד הלילות בהם סתם הרשתי למחשב להפתיע אותי בחומריו, עלה הביצוע הזה (אחד הטרקים מהרפסודיה), ומשום שהווליום היה נמוך וכמעט לא שמעו את ההיס פשוט לא הצלחתי לזהות את האלבום עד שבדקתי על השלט החכם.

היה משהו מאוד חי ושלם בסאונד, לפסנתר היה גוף וחלקות שלא זכרתי, ובכלל ההקלטה הפגינה סוג של צלילות מפתיעה.

כשחזרתי לאלבום הזה במסגרת הבחינה, כבר האזנתי בווליום יותר גבוה (ובסדר הנכון של הטרקים) כבר היה קשה שלא להכיר את הביצוע, ועדיין הרגשתי שאיכשהו ה- HD20 חופר יותר עמוק לתוך ההקלטה, אולי אפילו יותר מה- CD שלי. קצת מגדיל, מגלה קצת יותר, מנקה קצת יותר.

טרום סיכום - מקורות אחרים


אוקי, עברנו על סשן האזנה מלא ב- USB משום שאני סבור שזה מה שמעניין 99% אחוז מהמתעניינים ב- DAC בימינו, ואם לא הצלחתם להבין את זה מהסשן, אני חושב שה- HD20 הוא אחד מה- DACים הטובים ביותר ששמעתי בצורת חיבור זו. כמובן שיש לשתול כאן את כל ההסתייגויות הרלוונטיות של הסטאפ, של אוזני וכו'.

אך ל- HD20 יש עוד כניסות דיגיטליות, SPDIF קואקסאלי וגם כניסת toslink. מה איתן?
אחת הבעיות שזיהיתי ב- DACים רבים היתה שלא כל הכניסות הדיגיטליות מציגות רמה אחידה. במקרה של ה- HD20 אני שמח לספר שגם כניסות ה- SPDIF התגלו כמצויינות.

ביצעתי מספר ניסיונות, כשהראשון היה עבודה עם ה- hiFace Evo האהוב שלי. כנראה שרציתי שהוא ישמע יותר טוב מכניסת ה- USB הסינכרונית של ה- HD20. בכל זאת קניתי אותו :)
אך אני לא יכול להגיד שזה המצב, אבל הם בכל זאת נשמעים שונה.
דרך ה- Evo הסאונד הולך לכיוון קצת אחר, המשקל מעט מצטמצם בתחום המיד באס והאיזון הטונאלי נשמע יותר "מדוייק" אולי על חשבון מוזיקליות בחומרים מסויימים. יש שיאהבו את זה יותר, יש שפחות. ההשוואה ביניהם מזכירה לי את Album Player מול Foobar.

Hegel HD20 DAC


ניסיון שני הוא עם מוצר אחר של Hegel בשם HD2. ה- HD2 הוא בעצם שילוב של DAC USB מיניאטורי עם יציאה דיגיטלית SPDIF מה שמאפשר לו לשמש גם כ- DAC וגם כאינטרפייס USB (בדומה ל- hiFace).
אני לא אפרט כעת על המכשיר שכן סקירה מלאה תגיע בהמשך, אבל למרבה הפתעתי, למרות שבעקרון מדובר באותה טכנולוגיה, ההוצאה של עבודת ה- USB למכשיר חיצוני מחובר ב- SPDIF שיפרה את התוצאה!
הפעם אופי הסאונד נשמר, ממש מרגישים שאלו מוצרים מאותו בית, אך לסאונד הנהדר מלכתחילה של ה- HD20 ב- USB נוספו עוד מימדים של עומק ופירוט (טבעי לא מלאכותי).
קצת קשה לי לעכל שזה המצב, לכאורה הוספנו פה SPDIF מיותר, אבל אין לי מטרה להתווכח עם אוזני.

ניסיון שלישי היה עם נגן ה- CDP שלי. שימו לב שמזמן כבר הפסקתי לבחון ממירים עם הנגן שלי. איכשהו זה תמיד מאכזב אותי ביחס לחיבור אנלוגי ישירות לנגן.
במקרה הזה זיהיתי פוטנציאל כבר בחיבור ראשון ביציאת SPDIF מהנגן ל- HD20. הסאונד אומנם היה קצת פחות מעודן, אבל גם נוסף משהו מהאופי המלא והמעניין של ה- HD20. יש לי הרגשה (די מבוססת) שעם כבל דיגיטלי קצת יותר טוב מה- KaCsa ההונגרי שלי יהיה אפשר להגיע כאן לתוצאה מעניינת מאוד, ובאותו עניין מצפה לנו גם מוצר מעניין מבית Purist.

Hegel HD20 DAC


סיכום


מה אגיד, אם קראתם עד כאן בוודאי הבנתם שאהבתי מאוד את ה- HD20.
הצליל הטבעי שלו, האיזון הטונאלי (אם כי על הצד המלא של המאוזן), השילוב של חלקות עם פתיחות בתחום הגבוה, מיד עשיר החושף רבדים רבדים של הביצוע ותחום נמוך לא ביישן, כל זאת בשילוב מוזיקליות מצויינת באופן כללי וביחס ל- USB סינכרוני בפרט הם חלק מהסיבות שהופכות אותו לכזה.

ובכלל הכניסה הסינכרונית של ה- HD20 גורמת לי לחזור בי לגבי הנחיצות של USB אסינכרוני. כשהכניסה ממומשת ברמה הזאת, זה יהיה ילדותי להתייחס לפרוטוקול, זה בכלל המגרש של נגני ה- CD הטובים.

זה הזמן אולי להתנצל על המבחר הרגוע משהו שקיבלתם הפעם באלבומי סשן ההאזנה. הפעם אין בכך להצביע על זיקה מיוחדת של המכשיר לנגן חומרים שכאלו, אלא יותר על מצב רוחי בזמן הסשן.
ה- HD20 לא הפגין דחף שיכולתי לזהות לנגן מוזיקה בסגנון מסויים, הוא יודע להוציא שפע רגש מביצועיים מלודיים (ג'אז, קאמרי, אקוסטי), ויודע לתת בראש כשצריך (רוק, בלוז, פופ וקלאסי רלוונטי).

אם נחפש בציציות נוכל למצוא כמה נושאים שניתן לשפר. לדוגמה לשדרג את כניסת ה- SPDIF השניה שתהיה ברמה של הראשונה (או להפוך אותה ל- BNC שלא תהיה הבעיה בכלל), להציג את תדר הדגימה על המסך ואולי גם כניסת AES/EBU.

ועדיין, ביחס למחירו, אני סבור שיש כאן יחס עלות תועלת נדיר, ואני מניח שהעובדה שאין פה הכרח בתוספת עלוקתית של ממיר בסגנון hiFace תדבר לרבים.
ואם בכל זאת מחליטים להתקדם, בין אם בעזרת Evo לסאונד היותר "מדויק", או עם ה- HD2 לסאונד באותו הסגנון רק עם קפיצת מדרגה נוספת, אנחנו מגיעים למקור דיגיטלי ברמה שלא היינו חולמים עליה במחיר שכזה לפני כמה שנים. נו בכל זאת עשתה לנו משהו מהפכת המחשוב בהיי-אנד.

Hegel HD20 DAC


נתונים טכניים


כניסות דיגיטליות:: שתי כניסות SPDIF קואקסאלי ו- toslink תומכות עד רזולוציה 24bit/192khz
כניסת USB: אחת תומכת עד רזולוציה 24bit/96khz
רצפת רעש: מינוס 140db
מתח יציאה: 2.5V RMS
אחוזי עיוות: 0.0007% במצב אופייני
מידות: רוחב 21 ס"מ, עומק 26 ס"מ, גובה 6 ס"מ
משקל: כ- 2.8 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech Princess, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר: 1,800 יורו + מע"מ (מחיר השקה ללא מע"מ)
יבואן: Soundquest




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות