עכשיו 19/03/24 11:39

פורסם: 09/09/12 13:34 ע"י aloni


HEGEL HD11 DAC



Hegel HD11


אתם יודעים שכבר סקרתי הרבה ממירים, אנחנו עושים את זה יחד כבר כמעט ארבע שנים. מה שאני לא בטוח שאתם יודעים זה שהממיר שהכי אהבתי ונמצא עוד בגזרת המחיר שלנו בני התמותה הוא ההגל HD20.

על ה HD11 שמענו לפני כמעט שנה, ובגלל שהיתה לי הכרות טובה הן עם אחיו הגדול והן עם הקטן (HD2) יכולתי, או לפחות חשבתי שאני יכול להעריך בערך במה מדובר.

ואם הייתי רוצה לעגל פה את הפינה יכולתי להגיד שצדקתי. אך המציאות כמו תמיד קצת יותר מורכבת וה-11 הצליח להפתיע אותי בכמה אספקטים, אבל רגע, אנחנו עוד בפתיח, וזה יותר טון של סיכום...

אז בואו נתקדם לתכלס שנוכל עוד להגיע לשם עוד בתקופת החיים הנוכחית.

HEGEL HD11


במבט ראשון ה- HD11 לא נראה כל כך שונה מה- 20. סה"כ לא מכשיר גדול, קובייתי אך מעט מעוגל בפינות. מין עיצוב תעשייתי שהיינו מצפים מהנורבגים, סולידי ונאה. וכמובן שחור!
בחזית אנחנו לא מוצאים אפילו כפתור אחד לרפואה, אך את הצג של ה- HD20 מחליפה שורת לדים כחולים, נורית לכל אחת מארבע הכניסות.

Hegel HD11


בגלל שה- HD11 תופס רק חצי מדף, יכולתי להניח אותו לצד המחשב החדש בו אני משתמש בעיקר לסקירות, ואהבתי את איך שהם נראים יחד.

Hegel HD11


גם כשננסה להקשות ולבחון את הפאנל האחורי לא נזהה הבדל מה- HD20.

שתי יציאות אנלוגיות. סינגל אנדד על RCA ומאוזנת על XLR.
ארבע כניסות דיגיטליות, שתי כניסות SPDIF קואקסליות, אחת אופטית toslink וכניסת USB.

ואם אני זוכר נכון את חוברת ההוראות, גם כאן הכניסה הקואקסלית הראשונה מקבלת "חיזוק" של תאום עכבה משופר.

מלבד אלו נמצא רק שקע חשמל IEC, מתג כיבוי/הפעלה ראשי ובית פיוז.

Hegel HD11


רגע, אז איך בעצם בוחרים כניסה? גם כאן אנו בוחרים כניסה בעזרת שלט מיניאטורי שטוח שמזכיר אפילו בעיצוב את השלטים של Creative למי שזוכר.
וגם ב- HD11 השלט יכול לבצע פעולות בסיסיות על תוכנת הניגון כגון play/pause ומעבר לטרק הקודם/הבא (אפילו HFMC תומכת כיום בשלט שכזה, למעשה אחד מחברינו "הכריח" אותי לממש את הפיצ'ר הזה).

גם כניסת ה- USB והרסיבר (הטובים מאוד, ואחת מהמעלות של שני המכשירים האלו לטעמי), ככל שיכולתי להבחין לפחות, נראו לי זהים לאלו של האח הגדול. וזה אומר USB ב- Adaptive Mode (סינכרוני) התומך ברזולוציה עד 24bit/96khz.

אז מה? זהו? ההבדל בין ה- HD20 ל- 11 זה בעצם החלונית?

אז לא בדיוק.

ברמת הפיצ'רים, ה- HD11 לא מממש ווליום קונטרול כמו אחיו הגדול, מה שאומר שלא ניתן לחברו ישירות למגבר כח וצריך קדם מגבר (או מגבר משולב כמובן).
אם אתם שואלים אותי זאת לא אבדה גדולה, ואני כמעט תמיד (או לגמרי תמיד) מעדיף להשתמש בקדם מגבר.

כפיצ'ר בלתי נראה, מגלה לנו חברת HEGEL שה- HD-11 עושה שימוש ברכיב DAC חדש, ואת ה- 24/192 בחזית המכשיר מחליף כיתוב 32bit.

אה, אז הוא תומך ב-32 ביט? לא בדיוק. זה לא שנוכל להאזין למקור שמשדר סטרים בעל עומק דגימה של 32 ביט, אלא שה- DAC עצמו והפילטרים המשודכים מבצעים עיבוד של 32 ביט.
מבחינת תדרי/עומק הדגימה הנכנסים אנחנו מדברים על אותם מספרים כמו של ה- HD20.

אני מתקשה להאמין (אם כי זה אפשרי) שההבדל הסוני בין ה- HD11 ל- 20 נובע אך ורק מהשינוי בצ'יפ ה- DAC, ואני מניח שיש גם הבדל כלשהו בדרגה האנלוגית, אולם לא טרחתי לברר זאת.

Hegel HD11


סטאפ


אחד הדברים שאני אוהב אצל גבי (מסאונדקוווסט) זה שהוא יודע איך צריך להביא מוצר לסקירה.
אלא אם אני ממש אפתיע אותו ונעשה סקירה לא מתוכננת, הוא ידאג לזה שהמכשיר ישמע טוב גם כשאני מחבר אותו לראשונה, ואני יודע שאני יכול להתעלם מההפצרות שצריך להריץ אותו עוד X שעות.

כך גם במקרה הזה, חיברתי את ה- HD11, וישר צללתי לעולם המוכר (והאהוב) של HEGEL.
למרות שאת הסקירה הזאת כתבתי כבר לפני כמה חודשים (לפחות את סשן ההאזנה), כבר היתה לי גירסה לא רישמית של HFMC היודעת לשמש כנגן עצמאי וכך עשיתי שימוש ב- HD11 רוב הזמן, אולם לצורך ההשוואה הוירטואלית העלתי גם את AP כשבשתי התוכנות ניגנתי באמצעות ASIO4ALL מה שאומר בעצם KS.

שאר הסטאפ, כרגיל, מפורט בסוף הסקירה.

Hegel HD11


סשן האזנה


Sara Gazarek - Yours
אני לא זוכר מה בדיוק חיפשתי ביוטיוב כשנפלתי על הגברת הזאת והחלטתי להזמין את האלבומים שלה.
בעיקרון אפשר לשייך את גזרק לזרם זמרות הג׳אז המודרניות. היא קצת פחות תאטראלית מאלו המעצבנות במיוחד, והיא די מזכירה לי בשירה את סאטן (טירני) ונדמה לי שאפילו ששמעתי את גזרק איפשהו מזכירה אותה כמורה, משפיעה או וואטאבר.
העיבודים פה אולי קצת פחות מיוחדים מאלו ששומעים בדר״כ אצל סאטן, וקצת יותר מתרחקים מג׳אז לעיתים.

אוקי, אבל מה האלבום הזה עושה כאן בעצם?
אז האמת היא שהוא מוקלט בכלל לא רע יחסית לאלבום בכורה של זמרת לא מוכרת, ובכל זאת, אני לא חושב שאני מסוגל לשבת ולהאזין לו מתחילתו ועד סופו על רוב הממירים הקיימים בשוק.
כדי להנות ממנו אני חייב ממיר מוזיקלי מאוד מצד אחד, אבל גם זה לבד לא יספיק, למרות שיש כאן כמה טרקים נחמדים, המוזיקה לא הכי מעניינת בעולם. אני צריך מכשיר שגם יספק את הניצוץ האודיופילי.

וזה בדיוק מה שה-11 עושה אצלי. הוא מוזיקלי, מעניק מיד חם שנותן לווקאל מלאות מסויימת ולא אנמיות כך שבאספקט הראשון אין לנו שום בעיה.
אבל יש לו גם שלל פרמטרים אודיופיליים. נניח הדינמיות של אקורדי הפסנתר והתופים בתחילת My shining hour והדרך שתפיפות המברשת נשמעות כל כך מפורטות ומושכות.
יש גודל טוב ונכון לכלים, הם לא מעורבלים אחד בשני אבל גם לא מרוחקים מידי.

עוד אספקט שאהבתי כאן, וקשור גם להקלטה אך לא רק, זה שגם כאשר שרה פתאום צועקת קצת למיקרופון מה שעלול להעיק עליך כמאזין, ה-11 מצליח איכשהו להתגבר על זה ופשוט משחזר את עליית הווליום מבלי להכנס לרוויה.

קצת השוואה וירטואלית מול האחים

אפשר להיות רגועים, אני אוהב את ה- HD11 אבל גם אהבתי מאוד את שני הממירים האחרים של הגל שסקרתי, ה-2 וה-20.
במשך תקופת המבחן כל הזמן התרוצצו בראשי השוואות וירטואליות של שני אלו וה- 11. חשבתי שיהיה נחמד לציין פה בקצרה שני אלבומים שהופיעו בסקירות של ה-2 וה- 20 בהתאמה.


Illinois Jacquet - Birthday Party
האלבום Birthday Party הופיע בסקירת ה- HD2 והוא עושה כעת קאמבק עם ה-11.

אין ספק שחתימת הצליל המשפחתית נשמרת גם ב-11, אני מניח שאחזור על הטענה הזאת לאורך כל הסקירה משום שקשה לפספס או להתעלם מזה.
סוג של מלאות, בשרניות, וחום בלי להשמע סגור או סתום. אבל יחד עם הדימיון יש גם שוני מסויים ב- 11 שהאמת בא ליתר ביטוי מול ה- 2.
ה-11 מנגן את האלבום באותה מלאות, רכות (כשצריך), מוזיקליות נפלאה וחוסר מוחלט בארטיפקטים דיגיטליים.
ניתן לשמוע את ההבדל בדרגה האנלוגית בין ה-2 ל-11 שמתבטאת ביותר עידון ועדינות, יותר ניקיון ויותר חלקות וטבעיות.
אך מה שהכי משך את תשומת ליבי לאורך ההאזנה לאלבום הזה ולכל תקופת הבחינה, היא תחושת הדיוק המשופרת ב-11, וכאמור מול ה- HD2 זה יותר בולט.

קצת קשה לי להגדיר לכם בדיוק איך זה מתבטא, בדר״כ כשאני שומע שמתארים מכשיר כ״מדוייק״ ישר אני חושב על אנליטיות, יובש, וכו׳. כאן זה לא המצב, וגם אם תתאמצו אני לא חושב שתוכלו להגדיר את ה-11 כאנליטי לא חשוב מול איזה ממיר אתם משווים.
אך בכל זאת ב-11 יש מן תכונת דיוק המתבטאת גם בדינמיות קצת יותר טובה, וגם בקצת פחות מריחה או ערפול לכל אורך הטווח המייצרים מיקרודינמיקה משופרת ולעיתים אף יותר פירוט או לפחות תחושה של פירוט.

בקיצור, את האלבום הזה, על כל כליו וגווניו ה-11 ניגן בצורה מוזיקלית ומרגשת מחד אך גם עם יותר דיוק, פירוט, אמינות טונאלית ודינמיות מה-2.


Chet Baker - CHET
יהיה לי קצת יותר קשה בהשוואה הוירטואלית מול ה- HD20 אותו בחנתי לפני כשנה ועל קדם המגבר הקודם.
ההבדלים כאן מרגישים לי קטנים יותר, אך בכל זאת קיימים. ניקח את Chet מאותה סקירה כדוגמה מייצגת.

את כל מה שכתבתי באותה סקירה יכולתי לכתוב גם כאן וזה יהיה מתאים לחלוטין גם ל-11. הוא גם מאוד מוזיקלי, והוא גם משחזר את האלבום הזה בצורה מרתקת.
הבאס מאסיבי, הבריטון עמוק ומלא, יש בחצוצרה אוויר ופתיחות ללא שמץ דיגיטליות ובגיטרה של בארל מתיקות רחוקה.

אך גם כאן אני חש שהשיחזור של ה-11 הולך לכיוון קצת יותר מדויק. פרזנטציה קצת פחות גדולה, אולי, יותר מפוקסת.
עד כמה שאני יכול לזכור, ה-20 היה אפילו יותר מלא, בעל יותר finness, אולי אפשר להגיד אופי יותר ״שפופרתי״, אבל גם יותר מרגש וממכר.

אלו לא הבדלים עצומים או אפילו גדולים, אך בהנתן שהקדם הנוכחי שלי בעצמו יותר דומה לאופי של ה-20 אולי זה אומר שההבדל טיפה יותר גדול משנשמע לי כעת.

כניסות דיגיטליות


אחד הנושאים שהכי מפריע לי בממירים, זה שברוב המקרים לא כל הכניסות הדיגיטליות מעניקות ביצועים שווים, לפעמים אפילו לא דומים.

עד שאתה מוצא ממיר עם כניסת USB או FW טובה (וזה לא שיש הרבה כאלו) הרבה פעמים תתאכזב מכניסות ה- SPDIF.

ל-11 כמו ל-20 וה-2 יש כניסת USB מעולה ומספקת לחלוטין למי שמסתפק ברזולוציה עד 24/96, זאת הוכיח המבחן ללא כל ספק עד כאן. אך אחד הדברים שמאוד אהבתי ב- HD20 זה שכניסות ה- SPDIF טובות לא פחות ומאפשרות לך להנות גם ממקורות אחרים.

נבדוק אם זה המצב גם ב-11. לצורך זה חיברתי אותו למחשב דרך ה-hiface2 וגם לאורנדר (סקירה בקרוב) ב- SPDIF.

בחרתי באלבום די קשה לשחזור, לפחות על הסטאפ שלי, A Curious Thing, השני של Amy McDonald שבקלות יכול להשמע חריף ומקומפרס.

יש כאן המון חלקים עמוסים ומלאים באנרגיה, של תופים, גיטרות חשמליות ואקוסטיות, וכבר הטרק הראשון נותן בראש.
אני מאוד מאוד מרוצה. זה לא שהביצועים דרך ההייפייס או האורנדר נשמעים בדיוק אותו דבר כמו דרך USB, הם לא. ממש לא.
אבל אני לא מרגיש הבדל באיכות אלא רק באופי השונה של כל מקור.

גם באלבום הזה, ודרך הכניסות הדיגיטליות האחרות ה-11 שמר על האופי המשפחתי מחד ועל האופי האישי שלו בנוסף, ולאלו הוסיף את תכונות המקור שחיברתי.

את האלבום הלא פשוט הזה הוא החזיק בכבוד ראוי לציון. אם באלבום הראשון (גזרק), אמרתי שהוא ידע להתמודד יפה עם עליות הווליום בקולה של הזמרת, פה הדברים הרבה יותר מסובכים, ומלבד העובדה שמקדונלד ״צועקת״ הרבה יותר, גם שאר הכלים אוהבים לשנות ווליום בגסות, וכאן באים לביטוי הדינמיות של ה-11 ואותו headroom שמאפשר לו להתמודד עם תופעות שכאלו.


LSO Rostropovich - Shostakovich 5th Symphony
הגענו לסוף הסשן ולא הספקתי לדבר על הירז ולא על קלאסית אז ננסה לשלב אותם יחד.

אין לי הרבה ביצועים של מוזיקה קלאסית בתדרי דגימה גבוהים, אבל יש לי הרבה בעומק דגימה של 24bit מפרוייקט Society Of Sound של B&W.
אני חושב שאתם כבר יכולים לנחש איזו מהתכונות של ה- HD11 תבוא לו לעזר בניגון הסימפוניה החמישית של שוסטקוביץ׳ (בביצוע רוסטרופוביץ' והלונדונית).

אחד (מבין לא מעט) הקשיים שיש בשיחזור מוזיקה קלאסית, ועוד יותר בהירז אני מניח, זה שיחזור נוח של הטווח הדינמי הרחב.
האפקט הוא שיש הרבה חלקים שקטים מול הרבה חלקים רועשים, ולא כל ציוד או סטאפ מסוגלים להתמודד עם זה כמו שצריך.
לדוגמה הרמקולים שלי לא מצטיינים בכלל ב- SPL גבוה לכן אני בדר״כ צריך לשמוע את החלקים השקטים קצת יותר חלש משהייתי רוצה.

אבל איכשהו ה-11 מצליח לעשות פה קסם שכבר ציינתי בשני אלבומים עד כה. יש לו את היכולת הזאת להתמודד בצורה מרשימה עם עוצמות גבוהות וזה מאפשר לי להאזין לאלבום בעוצמה יותר גבוהה בסך הכל.

זה לא קשור לדינמיות אגב, שהיא היכולת לעבור בניקיון וללא קריסה ובמהירות מעוצמה נמוכה לגבוהה ולהיפך, שזאת תכונה נוספת שה-11 עושה מצויין, במיוחד ביחס למוזיקליות המעולה שלו, אבל הוא עדיין לא המכשיר הכי דינמי ששמעתי.
עוד תכונות שרלוונטיות לסוג מוזיקה כזאת הן איזון טונאלי כללי, ניקיון אך גם גווני צליל אותנטיים לכלים אקוסטיים.

בתקופה שהמכשיר שהה כאן השתמשתי גם בו (בנוסף ל- DAC2) לבחינות והשוואות של ביצועי הי-רז בתדרים גבוהים (כלומר 192) אל מול גירסאות downsample שעשיתי בעזרת כלים שונים. ולמרות שזה לא מכשיר אנליטי או סופר מפורט אני חייב שציין שהיו הבדלים מסויימים שהיו בולטים אצלו יותר מבאחרים.

סיכום


אוקי, יכולתי לקצר יחסית הפעם כי היה לנו כבר את הבסיס בסקירות של ה- HD20 וה- HD2. זה אומנם נותן לי את הלגיטימציה לבלבל את המוח בסיכום אבל אשתדל לא לנצל זאת.

על קצה המזלג, ב- HD11 יש את כל מה שאני אוהב ב- DAC או במקור באופן כללי. יש בו את החום והמלאות הטבעיים של כלים אקוסטיים, יש לו את הבשר והמשקל בבאס וגבוהים שאי אפשר בשום אופן לקרוא להם סגורים, אבל הם כן חלקים ורכים.
ברמה המוזיקלית ה- 11 יודע איך אני אוהב להאזין למוזיקה. שתזרום, שתהיה משוחררת, שארגיש שבני אנוש מנגנים או שרים ולא מכונות או רובוטים. אני לא אוהב שמעיקים עלי עם דינמיות, לא עם גודל אדיר ולא עם פירוט מלאכותי.

את כל זה עושה ה- HD11 גם ב- USB (שאני מוצא כאחד ממימושי ה- USB הטובים ששמעתי גם אם מוגבל ל- 24/96) וגם ב- SPDIF, וזה דבר שאפילו חלק מהממירים בליגה הגבוהה לא יודעים לעשות.
עם זאת, כפי שציינתי, ה- 11 יעביר לך את האופי של המקור, יהיו אלו תוכנות שונות על המחשב, או טרנספורטים שונים.


נו, אז מצאת לנו ממיר מושלם בפחות מ- 6,000 ש"ח?
לצערי אני לא חושב שקיים דבר שכזה. אבל כן מצאתי את הממיר שהכי אהבתי בגזרת המחיר הזאת. לפני שנתיים לא הייתי מאמין שזה סאונד שניתן לקבל תמורת 8K ש"ח (כולל מחשב).

אבל אני תמיד חוזר ומזכיר שהתחום שלנו יותר מורכב מהשילוב של האוזן/מוח/מערכת שלי.
למרות שה- 11 מנגן לטעמי גם רוק מעולה, אני יכול לדמיין איזה רוק ג'אנקי שמעדיף מכשיר סופר דינמי בסגנון ה- DAC2, אני יכול לדמיין מישהו שחייב את הגבוהים הפתוחים של הסימאודיו 300 או את הפרזנטציה המיוחדת של האלקטרו PD1.
To each his own, וטוב שכך.

עבורי, על הסטאפ שלי, ומתוך המגוון ששמעתי ה- HD11 מסמן את הסוויט ספוט של מגוון התכונות בגזרת המחיר הזאת ולא רק.

ולקראת סיום נחזור לדילמה שהצגתי בפתיח. ה- HD11 שומר על האופי המשפחתי, אין בזה בכלל ספק. אני חושב שלפני הסשן, אם היו מחברים אותו לסטאפ בלי שאני רואה מה מנגן (זה כמובן דבר תאורטי לגמרי, כידוע אסור לגעת לי במערכת :) ) הייתי חושב שזה ה- HD20.
אך כשמעמיקים, נוכל בכל זאת לזהות הבדל מסויים. ל- HD11 אופי מעט יותר "מדויק" מה- HD20, לפחות עד כמה שהשוואה וירטואלית שכזאת מאפשרת לי לזהות, ומצד שני הוא לא מבטא 100% מהפינס והעושר של האח הגדול.

וסיכום הסיכום - מבחינתי, המלצת Must Audition.

Hegel HD11


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, MBL 1611, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala


נתונים טכניים (מאתר היצרן)

Digital inputs spdif: Coaxial / optical up to 24bit 192kHz
Digital inputs USB: up to 24bit 96kHz
Dac IC/digital filter: 32 bit
Output signal level: 2.5V RMS (at 0dBFS) both RCA and XLR
Digital inputs: 2 coaxial, 1 optical and 1 USB-B
Analog outputs: XLR balanced and RCA / phono unbalanced
Frequency response: 0Hz - 50kHz
Phase response: Linear phase analog filter
Noise floor: -140dB
Distortion: Typically less than 0.0007%
Power supply: Internal toroidal transformer and 30.000uF caps.
Dimensions / weight: 6cm x 21cm x 26cm (HxWxD) / 3.5kg


מחיר: 5,950 ש"ח
יבואן: Soundquest


Hegel HD11




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות