Gustav Holst - THE PLANETS
ידוע שמלחינים רבים הושפעו רבות מאירועי העולם, חייהם והסובבים אותם. בכתיבת יצירותיהם.
אירועי מלוכה, חתונות, אירוסים, מהפכות ועוד..רוב מלחיני התקופה הקלאסית והלאה וכמובן גם המוקדמים יותר, שאבו השראה מהסובב אותם בחייהם.
גוסטב הולסט כתב את היצירה "THE PLANETS" בעקבות השראה ואמונה חזקה ביותר באסטרולוגיה, לא פחות.
קצת על המלחין:גוסטב הולסט (GUSTAV HOLST) אביה של אימוג'ין הולסט (מלחינה ומנצחת) היה מלחין בריטי שחי בין המאה ה 19 עם גלישה ל 20.
נולד ב 1847 באנגליה למשפחה מהגרת משוודיה ושמו המלא היה;
Gustavus Theodor von Holst אך עם השנים, השם VON "נפל" משמו של גוסטב,
בגין התנערות הבריטים מההילה הגרמנית בתחילת מלחמת העולם ה- I.
חייו של הולסט היו מלאי מוסיקה עם הורים שעסקו בתחום, הוא ואחותו למדו פסנתר וגם כינור אך בשל מחלה בידו של המלחין בגיל צעיר, הוא עבר מפסנתר לטרומבון - שהיה הרבה יותר קליל מבחינה פיזית לתפעל לטענתו.
גוסטב התחיל את קריירת ההלחנה שלו כבר בגיל 12 ותחת ידיו הולחנו יותר מ 200 יצירות שכוללות אופרות, בלטים, מוסיקה קאמרית וסימפונית.
כשקראתי על כך בעבר, הייתי קצת בהלם-מפני שלא הכרתי כמעט כלום מכל המאסה המתוארת בביוגרפיות שלו מלבד כנראה, המפורסמת ביותר – "The Planets".
זוהי יצירה סימפונית בעלת שבעה פרקים שהולסט כתב בין השנים 1914 ועד 1916.
בהשראת האסטרולוגיה, שהגיעה אליו מחברו הטוב קליפורד באקס, בעת חופשתם במיורקה.
הולסט נפתח לעולם האסטרולוגיה ומאותה חופשה, התחיל ללמוד על הנושא ולהתמקצע בו.
עד כדי שבמשך חייו היה "פותח" מפות הורוסקופ לחבריו הקרובים.
בגין העוצמות שחש מאמונתו החדשה, החליט לכתוב עבורה גם יצירה.
ביצירה ניכרות השפעות של מלחינים רבים כמו דביוסי, צ'ייקובסקי, ואחרים שהשפיעו לא רק עליה ספציפית, אלא גם על חלק מלחניו האחרים ועל כתיבתו הכללית של הולסט.
ההשפעות הגדולות ביותר הגיעו מארנולד שונברג ואיגור סטרווינסקי שהשאירו חותם חזק מאד על המלחין באותם הימים,כאשר אלה ביקרו בלונדון.
היצירה:כאמור, The Planets מורכבת משבעה פרקים (כאשר סימפוניה מורכבת בדרך כלל מארבעה בלבד)
פירוק היצירה לחלקים רבים, נלמד כנראה משונברג ומיצירתו -Five Orchestral Pieces Op. 18.
השירבוטים הראשונים ליצירת "הפלנטות" נכתבו תחת הכותרת:
"Seven Orchestral Pieces."
הפרקים מופרדים בשמות כוכבי הלכת שסובבים את השמש.
באסטרולוגיה יש גם את השמש והירח, אך אותם הולסט החליף בכוכבי לכת אחרים.
פרט לפלוטו, יש את כולן (פלוטו התגלה רק בשנת 1930. היצירה נכתבה כאמור כ 15 שנה לפני כן)
הפרקים הם:
- Mars, the Bringer of War
- Venus, the Bringer of Peace
- Mercury, the Winged Messenger
- Jupiter, the Bringer of Jollity
- Saturn, the Bringer of Old Age
- Uranus, the Magician
- Neptune, the Mystic
המוסיקה נכתבה גם לפי כתבים והשראות יוונים עתיקים, שדיברו שלכל כוכב לכת יש כנראה טון משלו וכמובן בהשפעת האסטרולוגיה כאמור, שכל כוכב לכת אמור לייצג אופי\טמפרמנט שונה והשפעות על נפשו ומחשבתו של האדם.
הערה: הולסט ציין רבות לכל מי שקורא את כותרת היצירה "THE PLANETS" שמדובר בהשפעות אסטרולוגיות ולא אסטרונומיות (ד"א בגין זה "ארץ" אינו נמצא בין הפרקים).צבעי המוסיקה מגוונים והתיזמור מזכיר בכל עת, את הניצוצות והעושר שיש לסטרווינסקי ביצירותיו.
הולסט בהשפעת מלחינים גדולים אחרים כמו שטראוס, מאהלר ועוד "קרא" לתזמורת אדירה בגודלה ולכלים מגוונים ביותר.
חלילי בס, בס בסון, צ'לסטה, אורגן, פעמוני צינורות (Tubular Bell) ,קרנות אנגליות, כלי נשיפה לרב, כלי הקשה לרבות טימפאני וסוגי תופים שונים, קשתנים בכמות גדולה ועוד ועוד.
עושר המוסיקה ברגש ובגיוון הצלילים ביצירה, שאורכה כ 50 דק' הוא אדיר.לכל פרק בסוויטה טמפרמנט, קצב ותחושה שונה לגמרי על המאזין.
לפעמים עד כדי שאפשר לשמוע פרק בודד מבלי לחשוב שיש המשך למרות שהמלחין תמיד השאיר פתח בכל תיבת סיום, להמשך הפרק הבא ולא יצר fade out מלבד הפרק האחרון (נפטון) ששם הטכניקה ישנה וכתובה באופן בהיר מאד.
"the door of which is to be left open until the last bar of the piece, when it is to be slowly and silently closed"
(מהביוגרפיה של הולסט ע"י אימוג'ין הולסט, ביתו)
MARS:כוכב מאדים, כוכב המלחמה, הוא הפותח של היצירה. פרק תזזיתי, נשמע קצת כמו פסקול של סרט פעולה.
כמויות נגנים אדירה, "בלגן" מוסיקאלי, אך מלודי מאד וזורם, תחושות של מארש!
המלחין יצר פה התרגשות בעזרת תזמור מעולה ותחושות של פלישה צבאית אדירה..
יש הטוענים שפרקי היצירה מתארים במקום מסוים גם את חייו של המלחין, מאדים מדבר כנראה על קשיי בגרותו ו"חייו הסלעיים" משהו של המלחין בילדותו.
הפרק הבא הוא התשובה למאדים.
VENUS:הפרק הזה הוא האנטיתזה לפרק הראשון המלחמתי. ונוס היא אלת האהבה והכוכב מסמל:
יופי, פרחים ושלום.
המוסיקה מתאימה, כפי שהולסט התאים את כל פרקיו לכותרות ולטמפרמנט המוצג בכתבים ובאסטרולוגיה. הפרק מתמקד בתיזמור מהקשתנים, מוסיקה ענוגה, קווים ארוכים המתאימים לרוגע, לענוג, היופי והשקט.
הפרקים הבאים, מציגים בדיוק את הרגשותיו ואת אמונותיו של הולסט כאמור וכל חלק מוסיקאלי מעביר את המאזין במסע של רגש וחשיבה שונה.
מספיק לקרוא את כותרת הפרק כפי שהולסט כתב והגדיר כדי לדמיין איך המוסיקה אמורה להישמע.
הולסט כמובן השתמש במאסת כלי הנגינה, ש"קרא" עבור היצירה לגיוון בגישות, סאונד שונה ואלמנטים טכניים, עם הבעות שונות. בכדי שיוכל להתאים את מה שרצה להביע, בכל פרק ופרק.
NEPTUN :הוא הפרק השביעי והאחרון, אשר מסיים את היצירה המופלאה הזו.
תיאוריות רבות ניסו לנתח את המוטיבים ביצירתו זו, של הולסט. כפי שציינתי בהתחלה כמו על הגישה האסטרולוגית, ניתוח הפרקים על פי חייו של המלחין וההתאמה ביניהם וגם על מספרם של הפרקים שמקביל לתווים בסולם ה "דיאטוני" המערבי (7) האסכולות השונות מדברות.
בנפטון ההרגשה היא של מרחבים עצומים, חלל רחב ידיים ושירת מלאכים אשר סובבים את כל המוסיקה מופלאה שמתפתחת בפרק זה.
בעבר הלא כל כך רחוק לקחו את המוסיקה מהפרק הנ"ל והצמידו לשיר ששרו בחתונתה של דיאנה והנסיך צ'ארלס (את הבית השני ממנו שרו בהלווייתה
).
בפרק זה בשונה מהאחרים נוספו גם קולות מקהלת נשים..(ללא מילים, אלה בצורת כלי נגינה).
ואריאציות רבות נכתבו ועובדו ליצרה הזו. דואט פסנתרים, תזמורת כלי נשיפה, אורגן סולו וגם לכלים אלקטרונים כגון מלטרון, או מלטרון ותופים יחד.
לחובבי הרוק הפרוגרסיבי הינה אנקדוטה נחמדה.
להקת הפרוג העתיקה והאהובה "קינג קרימזון", הקליטה את הפרק הראשון (MARS) בואריאציות המלטרון ותופים שלה והקליטה אותו אף לאחד התקליטים (In the Wake of Poseidon ) שלה בשנות ה 70 אך בשינוי השם המקורי ל- "The Devil's Triangle."ביצועים:יש לא מעט ביצועים ליצירה, בדרך כלל למקור התזמורתי שהולסט כתב "במקור" (ד"א המקור בכלל נכתב לפסנתר, אך הולסט הרגיש שפסנתר לא יוכל להיות מגוון ולתת את מלוא האימפקט שהרגיש. לכן, החליף לתזמורת ענפה ביותר {כנראה לאחר ששמע את סטרווינסקי באותה התקופה והושפע ממנו ומהתזמור המיוחד}).
הראשון המומלץ הוא של
YOEL LEVI יקירנו הישראלי, המצליח מאד יחד עם תזמורת אטלנטה.
הקלטה טובה מאד, עם שקיפות מוחלטת לתזמור המיוחד של הולסט בכל פרק ופרק.
יואל לוי מצליח להוציא החוצה מהתזמורת את הריגוש העוצמות והיופי מכל היצירה ומצליח גם להקרין החוצה את הייחוד המלכותי שלה.
האלבום הוקלט ב TELARC בשנת 1998.
ההמלצה השנייה היא דווקא של
זובין מהאטה, החלטתי להביא דווקא המלצה לביצוע שלו. מכיוון שזה מוכיח את מה שאמרתי בשרשור ששוחחנו על "תרומתו" לפילהרמונית הישראלית.
כאן, הוא מופתי בצורות שקשה להתעלות עליהן.
הדרמה שהוא מצליח למצוץ החוצה מהתזמורת ומהתווים היא פנומנאלית.
הקצבים בטוחים ובשלים והתזמור מלא ניואנסים ומלא בעושר צבעוני.
זובין מהאטה מנגן בדיסק של DECCA יחד עם התזמורת שהיה הדירקטור שלה בזמנו, לוס אנג'לס. ההקלטה משנות ה 70 המוקדמות וב 2001 נעשה רי-מאסטר על דיסק.
מומלץ בחום !
זוהי היצירה שהביאה להולסט את הפרסום והיא כמובן המפורסמת ביותר שלו, למרות מספר יצירות גדול מאד שכתב.
גוסטב הולסט לא אהב את הפופולאריות של היצירה והוא בעצמו לא חשב שהיא כזו טובה שמגיעה לה כל השבחים שהרעיפו עלייה, או האימפקט הסביבתי שהיא ייצרה והשפיעה אחריה.
הולסט התעצב מהצלחתה של היצירה. כנראה מכיוון שזה גרם לכל היצירות האחרות שלו, לרדת מתחת למכ"מים העולמיים ולהתעלמות כמעט מוחלטת מהן לאחר יציאתה של "הפלנטות".
שעצרו לבקש את חתימתו של גוסטב הולסט, הוא היה מוציא פתק שהיה כתוב בו- שהוא לא נותן חתימות. עד כדי כך סלד מכל הפרסום והפופולאריות ש "THE PLANETS" הביאה לו.
לנו בתור מאזינים נשאר רק להקשיב ליצירה וליצירות אחרות שלו (שדרך אגב כמעט ולא דומות כלל ליצירה זו) וליהנות.
אביעד
אני שם פה "את השפופרת", אבל עם הערה ענקית!
אין שום אבל ממש שום אפשרות להבין על מה מדובר וכמה גדול ועשיר זה בהקלטות מהסרטונים המעפנים שיש באתר הזה.
בכל מקרה, מושג מקבלים.. אז הנה: