עכשיו 14/12/18 23:44

פורסם: 23/12/09 22:09 ע"י efib


Goldenote - Koala Tube



Goldenote - Koala


הקדמה


אני מכיר את חברת Goldenote זמן רב והיא תמיד הצליחה לתפוס פינה חמה אצלי. שמעתי את מגבר האינטגרייטד שלהם S-1 עוד כשהחברה הייתה "הערה כחולה" לפני שהפכה להיות "זהובה". המגבר תפס אותי והוכיח לי שוב שאין להסתכל בקנקן אלא על תוכנו. המגבר הקטן וצנוע הנתונים (אני בדקתי עם W30 לצד, היום המגבר מגיע עם W40 לצד) הצליח לתפוס את הרמקולים בעוז ולא שיחרר ולא נבהל גם כשאלו ירדו לעכבות נמוכות.
אך מה שתפס אותי יותר היה הצבע הנהדר של המגבר. מגבר טרנזיסטורי אך חמים מאוד וכיף לשמיעה שאינו מאבד את הפירוט. באותה תקופה יצא לי גם לשמוע מספר פעמים את הנגן הבכיר שלהם בסידרה את הסטייברט ובכל פעם הרושם הטוב מהחברה נשמר מבלי לשנות את מיקומו.

באופן טבעי כשהקואלה נחתה אצלי בבית שמחתי והיתה לי הרגשה טובה וציפיתי לענין רב. הייתי סקרן לדעת האם הנגן השני בסידרה יצליח לשמור על ההתרשמותי הטובה מהחברה האיטלקית הזו. שנית סיקרן אותי צבע הסאונד בעקבות היציאה המנורתית של הנגן. זא"מ אהבתי את החמימות של הציוד הטרנזיסטורי וסיקרן אותי לאן יקחו אותו המנורות.

בסקירה זו יצא לי לחבר את הנגן ליוניקו המגבר שלי ול- ShengYa . כך יכולתי לבחון את הישמרות או הימצאות הפרמטרים הסונים בשני הסט אפים. אתן גם השוואה קלה לנגן היוניקו שברשותי ושנמצא באותה רמת מחיר.

Goldenote - Koala


על החברה


חברת Goldenote חברה איטלקית מוערכת וותיקה בתחום. חברה שעושה הכל ומכל. רמקולים, מגברים, נגני CD, פטיפונים, ראשים, זרועות, כבלים ו- אקססוריז למיניהם. על פניו יכולה להיות מעט בעיתיות בהתפזרות כזו של חברה, אך מסתבר שהם מצליחים לשמור על רמה נאותה ויותר מזה של מוצרים. החברה התחילה עם הברנד Bluenote והחליפה לפני כשנה ל- Goldenote.

תכונות ועיצוב



Goldenote - Koala


דגם הכניסה למשפחה הדיגיטלית של Goldenote הוא ה- Mini Koala נגן טרנזיסטורי בעל שסי דומה לקואלה אך מכיל מספר פשרות בבנייתו (לפחות מול הדגם הנבחן) על מנת לספק תג מחיר נמוך יחסית.
הדגם הנבחן, ה- Koala Tube, הינו דגם שפופרתי בעל זוג שפופרות 6922 בדרגת היציאה (הקואלה הטרנזיסטורי יצא מיצור סדרתי וכעת נמכר רק בהזמנה מיוחדת).

הנגן צנוע מימדים (גודל ומשקל) ומקרין חיצוניות צנועה ולא בא להרשים בתחומים אלה. יוצא דופן הוא כמובן הפנל הקידמי שהוא שחור מבריק, מרשים ומקרין יוקרתיות. מסך התצוגה בצבע נעים ונוח לעינים אך מעט קטן לטעמי. הכפתורים שבפנל המכשיר נוחים ללחיצה ומגיבים טוב אך גם הם קטנים לטעמי. למכשיר שלוש יציאות, הראשונה דיגיטלית, השניה RCA והשלישית בקונופיגורצית XLR. צבע מגש הדיסק כסוף ועומד בסתירה לטעמי לצבע המכשיר. הנגן מגיע עם שלט שלא סופק לסקירה לכן לא אוכל להתיחס אליו.

Goldenote - Koala



הסאונד



ריקי לי ג'ונס משוכנעת שצ'אק מאוהב ומשקיעה בזה גם מילים ומוסיקה, אני לעומתה השתכנעתי שהגיטרה הקלאסית שלה נשמעת מלאה, עמוקה והדהוד מיתריה נשמע לפרק זמן ארוך מה שמלמד אותי על פרוט יפה. ריקי נשמעת ברורה חדה ונשמע שהיא מקבלת את רוחב הפס המתאים לה ולא מצר את קולה. היציאה המנורתית מורגשת אך מעט מאוד ובמתינות. תחושה זו אגב תלווה אותי לאורך כל סשן ההאזנה ואתייחס לכך שוב בהמשך. תחושה נוספת שמלווה אותי היא במה יחסית קטנה מהמועדף עלי.





בוב דילן באלבום הכפול המצוין שלו Bob Dylan Live 1975 נשמע נהדר, באמת נהדר. לטעמי עשו עבודה מצוינת במיקס לאלבום זה. ראשית זרקו את בוב לראשית הבמה (איך שאני אוהב ...), אבל ממש לראשית הבמה. בכלל תמונת הכלים שמצטיירת מאוד נעימה ונכונה לי. הבמה הצרה (יחסית) שחוויתי באלבומים אחרים כמעט ולא באה כאן לידי ביטוי. הכלים נשמעים מאוד מפורטים ונעימים לאוזן, הקלאסית של דילן, הכינור של Scarlet Rivera, התופים מאחורה נשמעים לי לעיתים טיפה עמומים אך פה בהחלט אפשר להאשים את ההקלטה.




לא מן הנמנע שאלבומים שונים גורמים למצב רוח שונה אצל כל אחד. לי למשל King Crimson הלהקה המופתית הזו בכלל גורמת לדכדוך ולתחושה כבדה. למשל זה קורה גם באלבום הנהדר In the wake of Poseidon. שלא יובן לא נכון, אני לא בהכרח משליך זאת לשלילה (ובטח לא על קינג קרימזון), אני מאוד אוהב את הלהקה הזו אך זו תופעת לוואי שאני צריך להיות מודע לה בכל פעם שאני שומע אותם, בדומה לאנוואר בראהם :) . התחושה של במה מעט מוקטנת חוזרת לי באלבום זה. יתכן שזה בגלל עומס המוסיקה (בכל זאת Robert Fripp ... :) ) יתכן שזה בגלל המיקס הלא ממש טוב שנעשה לאלבום זה. אני שמעתי את האלבום שיצא ב- 1999 במיקס מחודש בהוקרה ל 30 שנה לאלבום. גם משחקי הימין שמאל שטיפה אפילו מגוחכים לא הועילו. לעומת זאת ברגעים שבהם ניתן לשמוע כלי כמעט באופן בדיד ניתן להבחין בפירוט ובריאלסטיות של הצליל. הגיטרה החשמלית נשמעת נהדר, כמו כן התופים נשמעים טוב מאוד.



אלבום האוסף של Elvis Presley עושה טוב לנגן הקואלה, או שבעצם הנגן עושה טוב לאלבום. אלביס נשמע עם קול עמוק וגדול כמו שהוא יודע לשיר. הגיטרה נשמעת יפה מאוד עם הדהוד ממושך. האלבום לא אחיד באיכותו אך הוגן להגיד שרוב השירים באיכות טובה פלוס. כמו למשל ב- Love me Tender או Devil in disguise מעבר לקול של אלביס שנשמע יפה ונכון, הבאס נשמע מפורט והדוק והתופים נשמעים גם נהדר. וחשוב לא פחות קצב המוסיקה מתנגן נכון, ללא עצלות מעיקה אך גם ללא נמהרות לא רצויה. יציאה מנורתית בנגן דיגיטלי תמיד מעלה לי קונוטציה משעשעת. התוספת הזו הכל כך מנוגדת הזו בעיני.
אך כמו תמיד רק האוזן היא המבחן האמיתי. גם לנגן הפרטי שלי מחברת יוניסון ריסרץ יציאה מנורתית ואני חי איתה מצוין ואוהב את הצבע שהיא מעניקה למיד (שבאוזני אחרים מוגזמת ...).
כאן בקואלה ההשפעה המנורתית הרבה יותר מתונה, לטעמי לא הלכו איתה עד הסוף (בשונה מהיוניסון). זאת אומרת שישנה הרגשה של יציאה מנורתית אך היא עדינה מאוד ומתונה.
כמובן שאין באמירה זו חיובי או שלילי, דבר זה שונה מסט אפ לסטאפ ומאדם לאדם.



האלבום הבאמת נהדר של Jos van Immerseel ושל Midori Seiler ל- סונטות לפסנתר וכינור של שוברט עושה חסד עם הנגן. ראשית הוא נשמע נפלא, האלבום מוקלט וערוך היטב. הנגן צובע קלות את הכינור במידה המדויקת ביותר שניתן לדמיין. הכוונה היא שישנה איזו נגיעה של חמימות על הכינור, לא יותר מידי, לטעמי נהדר. הוגן להגיד שאני אוהב באופן מפתיע את האלבום הזה, כי הכינור בחזית משמעותית יותר מהפסנתר. אי אפשר להגיד שהפסנתר לא מורגש אך הוא אחורה מידי לטעמי. אני בד"כ אוהב את הפסנתר לפני הכינור.
אך כאן לא רק שזה לא גורע עבורי אני אף אוהב את זה. שנית צליל הכינור כפי שאמרתי מקבל צבע יפה מאוד בעיני ובנוסף מגלה פרוט ודינמיות.



האלבום Missouri Sky של Charlie Haden ו- Pat Metheny נותן לי תמיד כלי מצוין לבחינת ציוד ואני כמעט תמיד משתמש בו. האלבום ממחיש לי תמיד את מידת הפרוט, הדינאמיות והצבע. הבאס של היידן נשמע טוב. המעברים שלו על המיתרים נשמעים היטב. הבאס מלא, מפורט ומרגש כהרגלו. הגיטרה של מטיני חדה, מהירה, נשמעת נכון ומהנה מאוד. המעברים שלו על המיתרים נשמעים טוב ומפורטים. החמימות של מנורות היציאה מורגשת מעט על המיתרים של מטיני. הבמה מרגישה לי קצת יותר קטנה שוב.



בשילוב של הקואלה עם ה- Sheng Ya הבמה מקבלת מימד גדול יותר, הצליל נפתח יותר, החמימות מאבדת קלות מיתרונה אך עדין מורגשת.


הדעות לגבי אלבומים שמוקלטים באיכות טובה מאוד עם אודיופילים כצפוי חלוקות. יש הטוענים שרק איתם יש לבדוק סטאפים בגלל האפשרות לשמוע איתם פרטים שבאחרים לא ניתן. יש הטוענים שאסור לבדוק איתם סטאפים כי זה לא הוגן כי הם נשמעים טוב תמיד. ישנם כמוני שמאמינים שסט אפ יש לבדוק עם מגוון איכויות של אלבומים. אני בגלל אופי השמיעה שלי שומע גם עם מגוון רחב של ז'אנרי מוסיקה ומגוון רחב של מקורות. האלבום Live של Patricia Barber נופל בקטגוריה הזו של אלבום איכותי שמוקלט היטב ונשמע מצוין כמעט על כל סטאפ. זו הסיבה גם שכשהסתובבתי בתערוכת מינכן שמעתי אותה כמעט בכל ביתן. אני כאמור לא מחשיב זאת לרעה שהיא נשמעת מצוין תמיד אלא רואה זאת כהזדמנות נוספת לבדיקת הסט אפ.
פטרישיה מצליחה להישאר עם צבע קול מתאים וריאליסטי שיושב טוב על האוזן. הקול שלה נשמע גדול ויפה להפליא. המתינות המנורתית שצינתי קודם משתלבת מצוין עם פטרישיה. הבאס נשמע יפה, מלא ומפורט. כנ"ל לגבי התופים והפסנתר. חוסר הבמה שחשתי קודם מתגמד כעת באלבום זה אך עדיין קיימת התחושה של במה קטנה יחסית.

בשילוב ה- Sheng Ya האלבום נשמע אפילו טוב יותר, עם במה רחבה ומסעירה יותר.



סיכום



Goldenote - Koala


נגן ה- Koala שמר על כבוד המשפחה. לאחר מספר ימים שלי איתו התחושה וההתרשמות שלי מ- Goldenote נשמרו חיוביות. הנגן מציג נתונים סונים מרשימים ובטח מרשימים ביחס למחירו. יש לו פרוט טוב, דינאמיות וצליל פתוח במידה נכונה.
היציאה המנורתית צובעת קלות את הצליל אך במידה כה מתונה שלא תגרום אפילו למתנגדי מנורות לפריחה. אני מניח שיש כאלה שיאהבו זאת ויש שלא. מה עוד שתכונה זו משתנה מסט אפ אחד למישנהו.
התכונה שבאופן אישי קצת הפריעה לי היתה גודל (בעיקר רוחב) הבמה. לא שהיא היתה צרה במיוחד, אך כמי שאוהב תחושת במה רחבה זו היתה קטנה ממה שאני רגיל ואוהב.
בחיבור הנגן ל- Sheng Ya בעית גודל הבמה נעלמה והצליל נפתח מעט אך לעומת זאת הצבע איבד מעט מחמימותו.

אני נהניתי מאוד מהשימוש בנגן ומצורת העברתו את המוסיקה. אני סבור שהוא יתאים יותר לסטאפ בעל במה עשירה (כגון ה- Sheng Ya) ולמי שמעוניין בטיפת אופי מנורתי בלי לקחת את הסטאפ לגמרי לכיוון הזה.
מלבד זאת מדובר במוצר נאה ואיכותי שפעל ללא דופי בכל תקופת המבחן. אם אתם מחפשים נגן מנורתי בעל צליל על הצד הניטראלי, ומחירו נמצא בתחום שאתם מגדירים לעצמכם בהחלט מומלץ לנסותו.

נתונים טכניים:


24 bit/192kHz DAC, CD Player
Frequency Response: 8Hz - 25KHz @ -3dB (though CD top limit tech is 22.05Khz)
THD (Total Harmonic Distortion): 0,08% Max.
SIGNAL/NOISE RATIO: 80dB
DYNAMIC RESPONSE: 125dB
OUTPUT LEVEL: 2,5V
OUTPUT IMPEDANCE: 800ohm
ANALOG OUTPUT: STEREO RCA and XLR balanced outputs
DIGITAL OUTPUT: 75 ohms RCA connector
SPEED FLUCTUATION: 0,0001% Max.
CONTROL DIGITAL SYSTEM: Zero-Clock™
POWER SUPPLY: Electro-Power™ 100 to 260Volt 50/60Hz super linear triple transfomer
DIMENSIONS: 440mm L x 100mm H x 340mm D
WEIGHT: Kg. 8,00 Kilos



ציוד בדיקה:


מגבר: Unison Research - Unico
רמקולים: Opera - Quinta
כבל רמקול: Siltech
אינטרקונקט: Siltech

מקום בדיקה: סלון משפחתי ( 3 * 6 ) כמעט ממוצע שפתוח בצידו לשאר הבית.

יבואן: לייב סאונד
מחיר: 11,000 ש"ח




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות