עכשיו 10/11/24 07:33

פורסם: 14/05/12 01:25 ע"י Byrdio


FONEL - EMOTION



Fonel Emotion


איזה כיף שאפשר להשאיר את המערכת דולקת ובכל רגע נתון ללחוץ על כפתור ולשמוע מוסיקה.
כבר תקופה ארוכה שאני דואג לכבות "מנועים", כדי לחסוך בזמן שפופרות (יקר) ואז בכל ערב לבוא ולהדליק, כדי להקשיב שוב. הגמישות, הנוחות והזמינות של מגברים בטופולוגיות "קרות" מצוינות ודי כיפיות אם לומר את האמת.
כך גם חוסכים את הלחץ בכיוונים או חום מטורף שמשתולל בחדר. אם כי בחורף זה חסך לי זמן מזגן\תנור יקרים מאד :). אך בסופו של דבר, כל התחום הזה, לפחות מבחינתי- נוטה קודם כל על בסיס הסאונד. כך שלא תמיד מגברים טרנזיסטורים השפיעו עלי כמו שפופרתיים למשל. אזי ההחלטה, לפחות בשנים האחרונות נפלה תמיד על שפופרתיים או לפחות על היברידיים. כדי לתת לפחות משהו מההרמוניות הללו שאני "חייב". פה, במגבר הנסקר, יש משהו קצת אחר. אמנם טרנזיסטורי, אבל עם נשמה שמסתתרת לה וקופצת עליך אם שמת את המוסיקה הנכונה עבורו.

Fonel Emotion


לפני כמה שבועות, הגיע אלי מגבר חדש בנוף הארץ, של חברת Fonel אשר התחילה מיובאת לאחרונה ע"י לוני (ORAC). זו חברה הבונה היום מגוון מוצרים רחב ואפילו רמקולים מעניינים מאד. החברה הצעירה יחסית, הפועלת מגרמניה וגם מייצרת שם, מקורה מאוקריינה ומשם הגיעו תכנוני המוצרים. איכות ההרכבה, ההרגשה והתחושה הכללית שמקבלים בעת הגעת החבילה ופתיחתה מרגשת וגבוהה מאד.

Fonel Emotion


האמושיין של פונל הוא מגבר אינגרייטד שעובד בקלאס AB והוא אחד המגברים בשרשרת יפה ורצינית מאד של מגוון רחב, הניתן לרכישה מהחברה הזו. חברת פונל מתכננת מגברים גם בקלאס A בנוסף לשפופרתיים אפילו בהמשך לטופולוגיות שונות על בסיס טרנזיסטורי, כפי שאנו רואים פה. יש עוד בין מוצריה; ממיר, נגן דיסקים, מגברים רב ערוציים, רמקולים כאמור ועוד.. ללא ספק פתרון לכל דורש ולכל מטרה, כאשר כולם עם העיצוב האופייני לחברה, כמובן.
הדוגמן הראשון שנחת לארץ הוא כאמור מגבר אינגרייטד עתיר כוחות (300 וואט ב 4 אום) שבסיכום אחר זמן האזנה אינטנסיבי עמו, נשמע נהדר!

זה לא המגבר הטרנזיסטורי הראשון ששמעתי בחיי וכנראה גם יהיה האחרון. כך שנתקלתי בדרכי בתחום בלא מעט מגברים, אם במערכת שלי ובמערכות מוכרות אחרות במשך השנים. שמעתי, כך לפחות אני מעריך את רב קשת הצלילים שיודעים להפיק מגברים בטופולוגיות שונות, אך הפעם פונל הביאה מבחינתי גם ערך מוסף שרק חברות יחידות סגולה הצליחו להפיק ממגבריהם המשולבים בטופולוגיה טרנזיסטורית. אני חושב ששני השמות הראשונים שקפצו לי לראש בעת ההאזנה אליו היו; אקופייז ופאס לאב. שידועים בתור מוצרים שיש בהם נשמה מוסיקאלית (עד כמה שזה אומר משהו למישהו) על אף הטופולוגיה "הקרה". הם מעט היחידים באמת, יחד עם עוד כמה (אני לא רוצה לקפח או להכליל כמובן) שנותנים את הערכים המוספים הללו, בטופולוגיה הנ"ל לפחות.

האמושין מציג תמונת סטריאו מאד מוגדרת ונכונה. כל הכלים במקום ובהדיקות יתרה. אבל טוב, את המאפיינים הללו, אנחנו מגלים שיש ללא מעט מגברים ברמתו ובעיקר לטרנזיסטורים בהשקעה שכזו. אז איפה הקטע? תכף נגיע לזה. אבל קודם, עוד קצת מסביב ברשותכם.

Fonel Emotion


המגבר עצמו כבד מאד וכבר בפתיחת ארגז העץ המרופד, אנו מקבלים תחושה של מוצר הי אנד אמיתי. השקעה רבה הושקעה בעיצובו וכנראה גם בפיתוחו, או לפחות בבנייתו אם נדייק על פי מה שרואים לפחות. המגבר לא גדול יחסית, אך כבד מאד ורובסטי. מארז מתכת עבה בצבע שמפנייה שמסביב לפאות האנכיות פס עץ בצבע אטום ומבריק. לחברה יש כמה וכמה גימורים לבחירה עבור הפס הזה, לרבות מראה יותר עצי\קלסי למי שמחפש להשלים סט "איטלקי למשל. המגבר מגיע עם שלט תואם באותו צבע "הפנל" הנבחר ובכלל המראה בהתחלה קצת הבהב "איטלקי" למרות שכאמור, הוא אפילו לא קרוב לשם. נקודת זכות ללא ספק, לפחות מבחינה עיצובית בינתיים.

הפיצ'רים שהכניסו בו די צנועים, כיאה להי אנד מסורתי ונוכל לגלות שהכפתורים בפנל הקדמי מוצנעים כמעט בתחתית שרק 'שם' החברה ומן עיגול לדים (חיווי הווליום) ממוקמים באמצע הפנל, עבור תצוגה מיוחדת במינה ומרשימה ללא ספק לטעמי. הכפתורים עצמם קטנים מאד ופועלים מייד בלחיצה עדינה, אשר מורה דיגיטאלית לממסרים מצופי זהב בתוך המכשיר לשנות את הכניסות, למתג שני סטים שונים של רמקולים וכן כפתור סטנד ביי וכיווני ווליום כמובן למי שעומד ממש לידו ובוחר לעשות זאת ממנו ישירות.
מאחור, נבחין בארבעה כניסות בלבד, כאשר אחת מהן היא XLR אשר מתפקדת כבאלנס אמיתי וסימטרי לחלוטין. המגבר בכלל, מתוכנן ובנוי בתצורת זוג מונו, עם הפרדה פיזית בין המעגלים בין ימין לשמאל עד כמה שאפשר. אפילו את השנאי הטריודאלי הם פיצלו לשניים עבור כל אחד מהצ'אנלים (אותם הם הרכיבו "כמגדל" באמצע המגבר וקצת לאחור). עוד מאחור, 2 זוגות טרמינאליים מהסוג המשובח (WBT אם אני לא טועה), כניסת אוזניות שניסיתי ממש לשעה, רק כדי להבין אם היא בכלל סבירה מספיק כדי להשתמש בה וכמובן, כניסת כבל חשמל קומקום IEC וכפתור הדלקה\כיבוי ראשי. בנוסף החברה מציעה בתוספת של 100 יורו למחיר המגבר, את היכולת לקבל אופציה שהמגבר יהיה מוכן למצב של PRE IN כדי להפוך למגבר כוח בכמה החלפות ג'אמפר פשוטות שכל אחד יכול לעשות לבד.

Fonel Emotion


Fonel Emotion


כניסת אוזניות – כאמור, ניסיתי לשעה קלילה יחד עם AKG 701 שאיתן אני מאזין קבוע במשך כמה שעות ביום. הגברת האוזניות של המגבר הייתה ראויה ומספיק חזקה. היא לא נקייה כמו המגבר עצמו, אך בשביל פתרון בזק למי שצריך, היא עושה את העבודה בצורה טובה מאד ואף עדיפה לפעמים על מגברי אוזניות זולים במיוחד. הדבר היחיד שקצת מבאס, שהכניסה נמצאת מאחור וזה קצת מקשה על מציאתה עם המגבר יושב בתוך ארונית ייעודית וצמודה לקיר או משהו כזה, שלא לדבר על אורך הכבל שצריך בנוסף ועל עיקומו בשל המיקום המוזר.

המגבר הגיע אלי כאשר הוא הורץ בחדר ההדגמה של ORAC כ- 100 שעות או קצת יותר ונאמר לי שבעיקר דרך כניסת הבאלאנס של המגבר. בכל זאת, לקחתי על עצמי להריץ אותו לעוד כ 50-100 שעות עוד לפני תחילת התהייה על הסאונד שהוא מפיק. התחברתי אל האמושיין בשלושה מצבים בסה"כ. חיבור ממיר דרך RCA וגם דרך XLR ופעם שלישית יחד עם הפונו סטיג' ב RCA גם כן. אעבור קצת על השינויים בין החיבורים בין לבין, אבל זה לא ממש ישנה את סיכום הסקירה.. כך לפחות נראה לי.
מלבד זה שה XLR נשמע לדידי, יותר גדול, מרשים, מפורט ו"חשוך"- חתימת הצליל נשארה בעינה והיא טובה מאד כאמור. מתכנני המגבר באתר הרשמי של החברה, מספרים על התאמת טרנזיסטורים ("מוספטים") בי פולארים ועוד שאר עניינים טכניים, זאת בכדי שיהיו בעלי סאונד ב"איזון" שפופרתי ועשיר במיוחד. אותי זה קצת פחות מעניין ואני לא ממש נוגע או מתעניין בזה שאני מאזין (או בכלל אם כבר). מבחינתי זה מגבר וזה אמור לנגן וכך גם בדקתי אותו. ללא משוא פנים וללא קשקשת ממה או איך הוא בנוי.. (למרות שקשקשתי על כך בהתחלה.. נו טוב :oops: ).

Fonel Emotion


זמן ההאזנה למגבר היה בין הגבוהים ביותר שהיו לי עם כמעט כל מוצר שסקרתי אי פעם (יחסית לזמן שהוא אצלי).
לא יודע איך זה קרה, אך אני מניח שזה בגלל שפחות התייחסתי אליו כאל מוצר שעלי לבחון ויותר למוצר שקיים אצלי במערכת ואני פשוט מאזין למוסיקה בלי לחשוב עליו יותר מידי. בהמשך לכך, זה שהוא "השתלב" היטב אצלי ונתן לי הרגשה זורמת, זו נקודת זכות ברמה הגבוהה ביותר שאני יכול לחשוב עלייה. בגדול, המגבר הזה פלואידי לחלוטין.
הוא אומנם מציג יתרונות סוניים – אודיופילים, מובהקים. של פירוט, טקסטורה, נמוכים הדוקים ועוד, אבל בעיקר מוסיקאליות זורמת, חמימה ונעימה לכל אורך הזמן ולכל זמן שאתם מאזינים למוסיקה. זאת מבלי שהוא "יתעטש", ללא דיסטורשין, ללא עיוותים, או צריחות בשום תדר שהוא. מאוזן נקי ומוסיקאלי (אמרתי כבר – אקפוייז ופאס לאב הם שמות שעלו לי לראש ולא בכדי).

הנה כמה כותרים שבחרתי להציג דרכם את המאפיינים הסוניים של המגבר:
{זו הפעם השנייה שאני רושם את החלק הזה לצערי .. הפעם הראשונה נמחקה לי כליל וזה ביאס אותי לאללה, אז סלחו לי אם זה קצר\ארוך\חסר לטעמכם. ניסיתי לשחזר את שכתבתי, עד כמה שיכולתי}

הכותר הראשון שעלה מבחינתי לבחינה, הוא אחד לא קל בכלל. אם כבר אז אולי אחד הקשים מאספקטים שונים כל כך לבחינה של ציוד, מגבר בפרט ובכלל למערכת אודיו שלמה כלשהי.
Stokowski Stereo Collection: Wagner Volume 1

מי שמכיר את המוסיקה של וואגנר, יכול כבר להבין על פי כותרת הדיסק, שהערמתי לא מעט קשיים בשחזור. המון כלי נגינה, המון מוסיקה, המון רגש מתפרץ ועוד. וואגנר לא בחל באלמנטים דרמטיים וכן גם בכמות כלי הנגינה שעל הבמה ובאולם הקונצרטים בכלל. הכותר כולל קטעים מהאופרות של המלחין, קטעים מפורסמים. אינסטרומנטאליים וגם ווקאלי.
הפונל האוקריני\גרמני עם השפעות עיצוב איטלקיות, המם אותי כבר בפתיחה. גודש הקשתנים שהרעידו בעדינות את כל התחום הבינוני על הסקאלה נשמעו כמקשה אחת, הומוגנית וחלקה לחלוטין. למגבר הזה אין שום זכר לחספוס או דסטורשיין קל שבקלים. דבר מעניין ומדהים ללא ספק שרק מגברים ברמתו יכולים באמת להפיק ללא דופי. הבסיס והלב של המוסיקה נמצא בבס וגם שם הפונל מפתיע. הוא לא בועט, למרות שהוא יכול ועשה זאת עם כותרים בז'אנרים אחרים (בהמשך), אלא משחזר בדייקנות מבחינת טקסטורה, את הכלים האקוסטיים המנגנים בתזמורת הענפה הזו. מוצלח במיוחד. העומס סודר במשמעת חזקה ונראה שלאומושיין אין הרבה גבולות למה שהוא יכול לנגן.

המשכתי הלאה לפסנתר שעל גביו לא מעט נופלים וקמים. האמת שהפעם הייתי יכול לסגור את הסיפור עם וואגנר לבדו, אך לטובתי ולטובת עושר הכתבה, המשכתי כאמור. חשבתי בתחילה לקחת יצירה עם ליווי תזמורתי, אך לאחר דין ודברים, עם עצמי בעיקר, החלטתי ללכת על פסנתר סולו. בחרתי בכותר חדש יחסית שיצא ממש לא מזמן, מבית הרמוניה מונדי.
פול לואיס מנגן יצירות של שוברט. הקלטה מרשימה ויפה מאד עם פסנתרנות לעילא, לא פחות.
Schubert: Piano Sonatas, Impromptus & Klavierstucke, d. 840, 850, 894, 899, 946

בכותר, פול לואיס בחר בכמה סונטות מיוחדות של המלחין וכן גם את האימפרומפטים המדהימים ביופיים. פסנתרנו של פול לואיס מלא ואצבעותיו הנוגעות בקלידים בעדינות ובקשיחות אופיינית מבפנוכו, נשמעים היטב דרך הפונל. האיזון שנשמע מהמגבר המקסים הזה, מעוררת מאד ויש תמיד הרגשה ששום דבר לא יכול לצאת מהקווים איתו. אין גליצ'ים והכול מאד מאוד מאורגן אם כי אין את הקור האמריקאי או הבריטי למשל בקודקוד. אף על פי האיזון המובהק, יש המון נשמה והמגבר הזה מוציא ניואנסים שנמצאים מתחת לאפידרמיס של הנגנים. חוזקה שלדעתי משפרת את רשימת ההיתרונות שלו, לכיוון הנוסחה המוסיקאלית והמילה הכה אהובה על סוקרי אודיו באשר הם.

לפעמים קצת התגעגעתי למגברים האימתניים שלי ולצבע השפופרות, אך אפשר להגיד שהייתי יכול לחיות גם עם הטונאליות הנוכחית מהמגבר הנסקר. סה"כ או באובר אול, הוא הקרין לא מעט מוסיקאליות סבירה אם כי מרובעת קצת מידי עבורי מפעם לפעם על טהרת היחסות. המגבר הזה נשמע כאילו הוא מבין את הכלים הכי טוב, או לפחות כך הוא משחזר אותם. זה לא תמיד ריאלי או טבעי לחלוטין, למרות השקיפות גם אם היא מעט צבועה לפעמים (תחשבו על ויטארז'). תכף אשתדל להסביר.

גם בכותרים האחרים שסקרתי דרכו או סתם שמעתי בזמני הפנוי שהמגבר דר אצלי, עלתה בי ההרגשה שהוא פשוט יצר מן חדר בתוך החדר שלי. זה לא שהאקוסטיקה שלי השתנתה כליל בעזרתו או אפילו זזו אלמנטים, אלא פשוט הרגשה שהפונל היה יכול לעמם או להדליק נורות באולם, הוא היה יכול לשנות את צבע השטיחים, או אפילו את מרקם ריפוד הכיסאות. אם אתם יורדים לסוף דעתי, תוכלו לתאר לעצמכם מגבר שמשנה טונאלית את האלבומים שאתם מקשיבים דרכו, ברמת ההרגשה כמעט נטו וזה מבלי לחדול מלהיות מסודר או שקוף יחסית מבחינה מוסיקלית.

לאחרונה אני שומע לא מעט ז'ארים מלבד מוסיקה קלאסית, למרות האחוזים הניכרים שנשארו עמה.
זאת בעיקר בגלל הוספת המקורות במערכת כגון; המחשב והפטיפון. רב התקליטים שאני רוכש הם מסגנונות
אקלקטיים כגון; ג'אז, רוק, בלוז, מטאל ועוד.. ומהמחשב לפעמים פשוט קל לי יותר להאזין ולחזור חזרה לסורי, אז קורה שאני "מחפש" דברים מעניינים מהעבר.

את הכותר הבא בחנתי דרך הפטיפון, כך שהמשכתי לבחון את המגבר גם ב"צבע" מקורי שונה מדיגיטאלי. על זה עוד הוספתי הילת הפקה מיוחדת בדמות ECM.
New York Days [Vinyl] [Original recording remastered, Import – Enrico Rava

זהו תקליט מרשים עם מוסיקה שאני אישית מאד אוהב. ראבה עם הצליל האירופאי הקודר, יחד עם בולני על הפסנתר כמובן וחברים נוספים שמשלימים את הקווינטט המופלא הזה. לא תקליט אנרגטי במיוחד, אלא מוסיקה חולמנית אך מבריקה לטעמי. לא מעט טקסטורות, ניואנסים והד רום הוקלטו באלבום והאמושיין מצליח להזיז את הקוביות למקום הנכון אך לא מספיק רחוק. בויניל הספציפי הזה, אני הרגשתי שהמגבר היה קצת מאוזן מידי. הוא כמעט עצר את ההתרחשויות האלוגיות, אך זה לא משהו שהייתי מסמן ברשימת החסרונות באופן מיידי. אני חושב שזה מאד קשור למה שתיארתי לפני כן כאשר המגבר משנה את האווירה באלמנטים שהוא "חושב" לנכון. אני מניח שאם הייתי אולי מחליף לפונו סטיג' שונה, ראש אחר או אפילו פטיפון אחר, המצב היה שונה אבל לא בטוח בכלל. למזלי לא הייתי צריך להפליג עם שינויים מהותיים של חומרה.. אלא רק של "תוכנה". שינוי תקליט למשהו הרבה יותר "בועט" הפך את המצב על פייו ופתאום הפונל נתן לי בראש כאילו שום דבר לא "קרה" לו קודם.

בחרתי שוב באחד משלהם,
Blackwater Park – Opeth

אחד האלבומים האהובים עלי בכל הזמנים ובכל ז'אנר כבד כזה או אחר. הפקה מבריקה של אולי אחת מהלהקות הטובות ביותר בז'אנר בכל הזמנים. את התקליט הייתי חייב להשיג ממש במקביל שחזרתי לאנאלוג ורצה המזל שהייתי בברצלונה לפני כמה חודשים, רכשתי לעצמי כמה וכמה כותרים שלהם בויניל מושקע במיוחד, בהוצאה מדהימה (יש כמה חנויות תקליטים שם, ממש במרכז העיר שמתמחות במטאל!). יש פה מגוון מוסיקאלי אדיר מימדים, מאקוסטי ועד דיסטורשין, מקול חלק ונקי ועד גראוולים חזקים ומחוספסים. קשה לי לחשוב על פרויקט קשוח יותר (שאני יכול להאזין לו במקביל) עבור הפונל כדי לטפל בכל כך הרבה "שיט" ולהוציא אותו טבעי ולא נפול או קרוס תחת מגדלי המאסה הזו. אבל נו.. זה היה די צפוי, הפונל אכל את התקליט הזה בלי מלח ואפילו עם סט אנאלוגי צנוע כשלי, נשמע מדהים מדהים מדהים. הבס בעט בסרעפת, הגבוהים למרות הרול אוף הטבעי (המינורי אמנם) של המגבר היו חלקים ובעלי אקסטנשיין שהיה מאוזן עם שאר התדרים. אבל הכי מפתיע היה המיד בס, זה שמאד קשה לרב המערכות להוציא, להפיק ולסדר בקו אחד עם שאר התדרים.

אנחנו יודעים שגבוהים למשל, לא בעיה לקבל. אם טובים או לא, זה כבר משהו אחר. בס באופן דומה.. מביאים סאב או משהו כזה ויש בס. לא תמיד הוא מתאים, לא תמיד הוא בקצב ולא תמיד נכון מבחינה טונאלית, אבל ניתן להוציא.
מיד בס, זה כבר סיפור הרבה יותר מורכב ובעייתי ואין כמעט מערכת ששמעתי בחיי, שלא סבלה כך או אחרת מהתופעה הזו. לצערי, לקח לי המון המון שנים ליצר אצלי מצב של מיד בס "ראוי" ומאוזן (אני לא אומר שהצלחתי במאת האחוזים גם עכשיו ד"א). הפונל להפתעתי הרבה, הצליח לשחזר לא מעט מהתופעה שאני מקבל מהסט השפופרתי. שנבנה בהמון המון כסף ובתאימות מרבית לרמקולים שלי. למרות שרב ההתעסקות בשחזור המיד בס האובד מגיע מאקוסטיקה בכלל, יש למערכת עצמה חפיסת אחוזים לא מבוטלת. אין מנוס- שמגבר אמיתי נבנה בצורה שכזו, אז שום דבר לא אובד. הוואטים פה משחקים את המשחק בטח ובטח עם רמקול קשוח כשלי וחוץ מהמיד בס הנהדר הזה, התקליט נשמע לעילא ופשוט נהניתי לשמוע מטאל דרך האמושיין. כמובן שכותרים בז'אנר המשיכו להסתובב ולאכלס את הפלטה לשאר הזמן שהיה לי עם המגבר הלאה.

עוד והפעם מעבר אל המחשב. יחד עם תוכנה חדשה שאלון פיתח ואני נבחרתי להיות אחד מהבודקים (או היחידי, אני לא יודע). הפעם דרך כניסות ה XLR של המגבר ועם אלבום חי, בלוז מגניב לחלוטין שרכשתי ממש לא מזמן. זאת אחרי שראיתי התייחסות של מיכאל (123) בשרשור ההשמעות שלנו.
Live at the Royal Albert Hall 2011 - B.B. King

ההופעה הזו התבררה כאחת הכיפיים ששמעתי בזמן האחרון, עם סאונד לפנים של הקינג עצמו ועוד חברים ואורחים שהוא קורא לבמה במשך ההופעה. סלאש, מיק הקנל, רוני ווד ועוד, הם רק שמות ספורים מאלו שיושבים סביב אייקון הבלוז ומנגנים\שרים איתו. הסאונד והדרייב האדיר שיש שם אפילו תחת מעטה המציאות הוירטואלית של להיות שם בהופעה, אדיר ומרשים במיוחד. בי בי קינג מדבר אל הקהל המשולהב ומוביל חבורת מוסיקאים מופלאה לערב שכולה הומאג' ליצירותיו ולמוסיקה איכותית בכלל.
הסאונד דרך הכניסה המאוזנת של האמושיין גדול מאד, שקט ונקי. אני מניח שבגלל שזו הופעה חיה עם כל כך הרבה סגנונות וצבעים שכבר מוקלטים, הכניסה הזו התבררה כטובה מאד.זאת מכיוון שהשקיפות והשקט שיש מאחור ברקע, תורם לניואנסים שעל הבמה להתרחש גם בחדר המוסיקה שלי. שאפו!

לטעמי זו דרך מציינת להקרין את עצמך לאמצע הבמה והגברה בינונית יותר הייתה משטחת את החוויה הזו כליל לדעתי. הכניסה הזו בדרך כלל חזקה יותר וגם פה ניכרת עלייה מסוימת באותה פוזיצית הווליום במעבר בינה ובין כניסת סינגל רגילה. הגיין הנוסף לא תמיד תורם לניקיון בכל מגבר, אך פה התכנון והבנייה יצרו כניסת XLR באלאנס אמיתית, מופרדת ושקטה עד מאד. לא אילתור או "פתרון" מצ'וקמק אלא ממש דרך לחבר מערכת מהתחלה ועד הסוף בצורה נקייה וכמעט מושלמת לדעתי. ניסיתי לא מעט שעות להקשיב דרך הכניסה הזו ולטעמי האישי היא מוצלחת מאד וזורקת עוד לא מעט שמן למדורת ההתרגשות שחשתי בשבועות הללו, יחד עם המגבר המיוחד הזה. לא הכול רק טוב ופה ושם הייתי מעדיף דברים אחרים, אבל אני מניח שבכל צורה ובכל מגבר שתבחרו תמיד יהיה טוב יותר, גם מאלו שאתם מכירים היטב ומעדיפים על פני אחרים.

Fonel Emotion


המגבר הזה הוא ייצור כלאים מסתבר.. הרגשה, עמידות, איזון ויכולת של טובי הטרנזיסטורים שאני אישית שמעתי בחיי, אך עם נשמה שונה, עם זרימה, עם מיד ומיד בס שלא מביישים את טובי מגברי המנורות. אז נכון, הוא לא מייצר הד רום כפי שהסט שלי למשל מייצר בהנף היד והוא לא הכי טבעי בעולם או שקוף כקירסטל בדולח, אלא יותר מן צייר ויטראג'ים מאד מאד מוכשר. אך המוסיקאליות הזו, או הגוון המיוחד שהאוקראינים הכניסו בתכנון ובבניה, ניכר כאן מהרגע הראשון שלוחצים Play או מורידים מחט על וייניל וזה ידידי מהות התחביב שלנו.. האמושיין!
הכוחות של המגבר לא נעלמים באוויר, אך משום מה לא מרגישים אותם באופי שלו. נכון שהוא אפורטלס בצורות היסטריות וזאת כאמור עם זוג רמקולים תובעניים מאאאאאד!, אך הוא לא מרגיש בשום דרך או צורה "דוחף" או לוחץ.. שליטה על הווליום נעשית גם מהשלט המסופק יחד עם המוצר ורק הנורות באמצע הפנל החוו "איפה" אני נמצא מבחינת גבולות גזרת הסקאלה. האמת? שמאד פחדתי לעלות בווליום יותר מידי, אך בפעם היחידה שניסיתי ועם מוסיקה מאד עמוסה ובועטת, נראה שלמגבר הזה אין סוף כוח, או יותר נכון להגיד; שהתחתית שלו עמוקה יותר מאשר תחתית החדר שלי, "שקרס" לצערי הרבה לפניו.
לכל אלו שמחפשים מגבר אחד ויחיד, שעושה "הכל" - ז"א גם כניסות, גם ווליום, גם מוסיקה וסאונד מרשים, עמוק, עדין ועוד.. זו אופצייה הרבה יותר מראוייה לנסות. לצד החברות המתמחות ביותר כמו אקופייז, סים אודיו, פאס לאב ואדג' למשל שבדיוק נזכרתי עכשיו שניחן בזרימה ובמוסיקה הזו בדומה לפונל אמושיין, הוא עומד בכבוד ראוי בהחלט ולדעתי יכול להתמודד עם כל אחד ואחד כזה בשקט and add some.
מבחינת הכוחות שמשחקים פה, שוב, אתם במצב ספייר בכל רגע. עם 300 וואט ב 4 אום וביכולת לרדת גם ל 2 בשקט, עם דמפינג פקטור מעל 800.. ר"ל שכל רמקול שתביאו, ישמח לקבל את אקסטרת הכוח הזה, אך בעיקר בגלל שהיא לא באה במקום שום שבב של סאונד משובח.

אני כמובן חזרתי לסט שפופרתי שלם בתום הזמן, מכבה ומדליק כל כמה שעות את המנועים שלי, עבור האזנה ונהנה מכל רגע כמובן. אך ביננו לא פעם לאחר שהפונל חזר לארגז, חשבתי עליו ואיך הוא ניגן את הקטע הזה והזה. אני לא יודע אם זה אומר משהו, אבל זה ללא ספק מהבהב כמו הצלחה של החברה הזו. אני אמליץ למישהו שמגיע עם תקציב שכזה ורוצה הגברה בריאה לנסות את האמושיין.. הוא ללא ספק יצרן רגש עילאי עם שרירים בריאים, בריאים מאד.
לכל דורש ולכל אוהב מוסיקה אי שם.

אביעד (F)

סטאפ בחינה והשוואה


הגברה: זוג מונו-בלוקים + קדם מגבר שפופרתיים (MBS).
רמקול: Audio Physic- Avanti V
מקורות: North Star 192 mkII Transport & Dac, PC based Music Server,M2Tech hiFace
Lenco L75 - DIY Base\Double Arm's, Denon DL103R
כבילה- חשמל: PS Audio, Furutech, Isotek
כבילה- סיגנל: Ctrl audio - XLR & RCA
כבילה – רמקולים: Ctrl Audio - Silver\Gold
חשמל: PS Audio - Quintet, Sine Outlet
פיוזים: hifi tuning - supreme

נתונים טכניים


Frequency range 5-100000 Hz
Output power (Pnom) up to 300W/ channel
THD: at Pnom, not more than, 0.005%
at P=1 W, not more than 0.001%
Consumed power, no more than 750 W
Input resistance 47 kOhm
Inputs RCA 3, XLR 1
Connection of acoustic pairs 2
Headphones connection 1
Supply voltage 230/115 V, 50-60 Hz
Dimensions w x h x d 430x132x432 mm
Weight 33,4 kg


Fonel Emotion


מחיר - 26,000 ש"ח
(לרוכשים הראשונים תינתן הנחה נוספת)
יבואן - ORAC




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות