BooBoo כתב:
אחחח... איזה יופי של להקה.
אבל היום הכל אחרת.
העולם הופך לאלים יותר
הבנים כבר לא מגדלים כמעט שיער ארוך ולא שמים עגילים
מה שהיה טראש וספיד הופך להיות דום ודת'
המילים הופכות להיות פחות עמוקות ויותר רעות ומפחידות
דור שלם מזדהה עם מרילין מנסון
במסיבות כיתה של כיתה ח' משמיעים פסקול שמורכב משירי Cradle of Filth
אין יותר צבעים. Paint it Black
חצי מחתולי הרחוב נעלמו בטקסים של כתות.
כתוצאה מכך כל השווארמות העלו מחירים ועברו להודו או פרגיות.
ילדים בכיתה ו' לא עונים בהצלחה על שאלון של כיתה ג'
ילדים בכיתה ג' מרביצים למורה. בכיתה ה' הם כבר מעשנים איתה ביחד בחצר.
אף אחד כבר לא רואה זהו-זה ולא שותה זיפ תפוזים.
מחכים לפצצה האיראנית. אחרינו המבול.
זה מעניין, כי 'על הנייר' הכל נכון,
ומצד שני המגמה הזו שכל דור מביט בבאים אחריו ומקונן
נמשכת פחות או יותר משחר ההיסטוריה,
והנה, כל הזמן מתקדמים.
קשה לי כיום להביט בעידן ה...ריאליטי ? החרא ? איך לקרוא למה שקורה היום ?
הרובוטיות ? עידן המחשב ? ולהיות אופטימי,
אבל זה רק כי אנו מצויים בפער דורות ניכר ועצום מילידי שנת 90 למשל,
שגדלו לתוך האייסיקיו ולא בנו 'מחנה' או 'עגלות' או שיחקו 'הנדזאפ' בשטח.
מאידך, הם מותאמים לתקופה, וזה בסדר.
מה שכן, אני כילד מול אבי כילד ואפילו מול סבי כילד -
דומים הרבה יותר מאשר אני כילד ויליד שנת 2000 כילד.
כשאני פוגש ילדים-מתבגרים דהיום
ואפילו חברה בני +20, אני רואה שהם מכירים עולם אחר,
ורואים אותו שונה ממני. כ-ל האינטראקציה החברתית שלהם
[ יומיום אחה"צ, 'מנהגי חיזור' הרגלי בילוי וכו' ]
שונה באופן מהותי משלנו פה.
קח את האדם הכי זקן ומט לנפול בפורום
[בגדולתי אוותר על דוגמא
]
והוא ואתה דומים בהרבה מובנים, נעלי המגפר והכנת אוסף להיטים
על קסטה למסיבת כיתה שלפעמים צצ בה איזה קריין מרשת ג', נניח.