עכשיו 19/03/24 05:22

פורסם: 23/03/11 21:27 ע"י aloni


ממיר דיגיטל לאנלוג Electrocompaniet PD 1



Electrocompaniet PD-1 DAC


אני מניח שאף קורא כאן לא פיספס את העובדה שאחד התחומים החמים ביותר בענף כיום הוא תחום ממירי הדיגיטל לאנלוג. הביקוש הגובר למיוזיק סרברס, האפשרות להוריד קבצי מוזיקה וללא ספק תחום ההי-רז שהביא עימו משהו חדש לתחום שקצת קפא על שמריו במשך לא מעט שנים בוודאי תורמים לכך לא מעט.

וכמו בכל שוק כלכלי, היכן שיש ביקוש, מתפתח גם היצע ובעקבותיו תחרות. אנחנו עדים היום לשפע של ממירים יעודיים בכל רמות המחיר, ולתחרות זו מצטרפים גם הנגנים בעלי הכניסות הדיגיטליות.
חברת אלקטרוקומפנייט בחרה לספק את היתרון היחסי שלה באחד התחומים הכי בעייתיים בשילוב מחשב בסטאפ סטראו, נושא החיבוריות הפיזית, או במקרה שלנו אלחוטית, איך היא בדיוק מממשת את זה מייד נלמד.

Electrocompaniet PD 1



ה- PD 1 (מעכשיו גם PD לקיצור, שום קשר ל- Police Department) הינו ממיר הדיגיטל לאנלוג השוכן בבטחה בסדרת הכניסה של אלקטרוקומפנייט ה- Prelude.

אני מניח שכולם כבר יודעים מהו תפקידו של ממיר דיגיטל לאנלוג או DAC. המרה של אות דיגיטלי לאות אנלוגי, כזה שיכול להוות מקור למגבר משולב או קדם מגבר. אות דיגיטלי נקבל בדר"כ מטרנספורט CD, ממחשב, DVD, ממיר טלוויזיה, סטרימרים למיניהם וכו'.

Electrocompaniet PD-1 DAC


ברמת החיבוריות ה- PD מציע לנו חמש כניסות דיגיטליות.
שתי כניסות SPDIF בחיבור RCA מסומנות באדום ושחור מה שקצת מבלבל משום שזה לא נהוג בחיבור דיגיטלי.
כניסה אופטית toslink אחת.
כניסת USB סינכרונית אחת.
ממשק RF אלחוטי.

כמה מילים על הממשקים המוצעים:
חיבור ה- SPDIF הקואקסלי הינו כנראה הממשק הפופולארי ביותר בין מקור דיגיטלי לממיר לכן אהבתי את העובדה שיש כאן שתי כניסות כאלו.

כניסת ה- USB הינה מהזן הסינכרוני ומוגבלת לתדר דגימה של עד 48khz. מדובר בחיבור USB בקונפיגורצית פלאג אנד פליי, כלומר אין צורך בהתקנת תוכנה או דרייבר מיוחד על המחשב (עוד אינפורמציה בנושא תוכלו למצוא בסקירת ה- hiFace).

הממשק האלחוטי מיועד לעבוד עם מוצר משלים בשם EMS-1. ה- EMS מתחבר למחשב בחיבור USB (באותו אופן שעושה זאת חיבור ה- USB של ה- PD, כלומר סינכרוני ומוגבל ל- 48khz) אך דואג להזרים את האינפורמציה ל- PD בצורה אלחוטית.

אני חייב להודות שהופתעתי מאוד מהביצועים של הקישור הזה. ציפיתי לניתוקים, רעשים, הפרעות וכו' אך לא חוויתי זאת אפילו פעם אחת. ציפיתי גם שהאיכות הסונית תרד לפחות במקצת בעקבות שימוש באופציה האלחוטית וגם כאן הופתעתי לחיוב (עוד על כך בסשן ההאזנה).
עבדתי עם ה- EMS בשלוש קונפיגורציות. כשהוא צמוד יחסית ל- PD כשכבל USB ארוך מחבר אותו למיוזיק סרבר.
כאשר הוא צמוד למיוזיק סרבר כמטר וחצי מה- PD.
כאשר הוא מותקן במחשב העבודה שלי, רחוק כעשרה מטרים מה- PD בחדר אחר כאשר מפרידים ביניהם קירות.

כאמור שום הפרעה בפעולת ה- RF והיא היתה חלקה ביותר. לא הייתי צריך אפילו לשחק עם בורר הערוצים בו ניתן לעשות שימוש אם מכשיר אחר בבית גורם להפרעה בקליטה.

Electrocompaniet PD-1 DAC


אם נעבור כעת לגיזרת היציאות האנלוגיות נשמח לגלות שמלבד יציאות סינגל אנדד RCA מכיל ה- PD גם יציאות מאוזנות בעלות קונקטורי XLR.

Electrocompaniet PD-1 DAC


במרכז הפאנל הקידמי של ה- PD נגלה חלון שחור עליו נוריות כחלחלות לרוב.
משמאל למעלה נמצא את נורית החיווי להדלקת/כיבוי המכשיר המשמשת גם ככפתור לחיץ.

מימינה שורת המקורות הדיגיטלים כאשר נורית נוספת מצביעה על המקור הנבחר.

בחלק התחתון באר אופקי לחיווי הווליום המורכב מעשר נוריות.

בצד ימין נמצא ארבעה חצים המשמשים לשליטה במכשיר. החצים ימינה ושמאלה משמשים כבוררי מקור והחצים למעלה ולמטה כבוררי ווליום.

אציין שעל מנת להעביר בין מקורות יש להמתין מעט (כשניה) בין לחיצות על החיצים, גם דרך השלט.

אם כן ל- PD מספר פיצ'רים פחות סטנדרטיים:
- תמיכה בתקשורת USB אלחוטית (אומנם דורשת רכישת ה- EMS)
- יציאות אנלוגיות מאוזנות
- שלט
- בורר ווליום (לא מצויין במסמכי המוצר אם מדובר בווליום דיגיטלי או אנלוגי, אני משער שדיגיטלי)

מה שלא מצאתי כאן היא תצוגה של תדר הדגימה במקור (לא כל כך רלוונטי לחיבורי ה- USB שגם כך לא תומכים מעל 48khz).

בניגוד להרבה ממירים שביקרו כאן לאחרונה (כמו ה- simaudio, ה- m2tech, ה- weiss וכו'), ה- PD בנוי במארז יותר קרוב ל- full size אך נמוך יחסית.
העיצוב לטעמי, בכל זאת הוא שחור... הקופסא מתכתית בציפוי מחוספס והפאנל הקידמי נראה כאלומיניום מוברש, אולם יש לי הרגשה שלא מדובר בפאנל מגוש מלא אלא חלול. לא משנה, בכל מקרה זהו מכשיר נאה וסולידי למרות ריבוי הלדים הכחולים (הניתנים לעמעום או ביטול לגמרי).

בתהליך ההמרה ה- PD מבצע אפסמפלינג ל- 24bit/192khz, דבר שניחשתי על פי אופי הצליל עוד לפני שהבחנתי בנתון. שאר הנתונים המפורסמים קצת אמורפיים, כגון יחס אות לרעש גדול מ- 140db אך ללא התייחסות באיזה סוג מדידה והאם מדובר רק בצ'יפ או כל המכשיר (אני מניח שהאופציה הראשונה), כמו גם מתח יציאה של 3.4vrms ללא ציון האם מדובר ביציאת הסינגל אנדד או המאוזנת (זהו נתון גבוה יחסית ליציאת סינגל אנדד, אך נהוג להגדיל את הנתון הזה כאשר יש ווליום קונטרול).

Electrocompaniet PD-1 DAC


השלט פלסטיקי ופשוט למגע ותפעול אך עושה את עבודתו נאמנה.

Electrocompaniet PD-1 DAC


כאמור ה- EMS נמכר בנפרד מה- PD והוא זה המאפשר את אופצית האלחוט.
ה- EMS מגיעה באריזה נאה הכוללת את המכשיר הקטן, כבל USB, ושתי אנטנות. אחת עבור ה- EMS אחת עבור ה- PD.

אם נעבור לכניסת ה- RF ב- PD נראה שמד הווליום כבוי. לאחר חיבור האנטנות וחיבור ה- EMS למחשב בעזרת כבל ה- USB יתעורר מד הווליום ואיתו ה- PD.
יש לציין (לחיוב) שה- EMS אינו דורש חיבור לחשמל ושואב את כל מה שהוא צריך מיציאת ה- USB של המחשב. נוח במיוחד למי שעומד להשתמש במכשיר עם מחשב נייד.

כאמור במידה ונתקלים בבעית קליטה ניתן להשתמש בבורר הסיבובי על מנת לבחור אופציה אחרת מבין העשר המוצעות. לי לא היה צורך לגעת בבורר ונשארתי עם ברירת המחדל.


סטאפ


ה- PD נבחן כמובן בסטאפ המוכר המפורט בסוף הסקירה.

אך גם ה- PD הגיע חדש מהקופסא לכן זכה להרצה בסטאפ המשני בחדר העבודה יחד עם צמד ה- Heco שנסקרו בשבוע שעבר.
בסטאפ הזה אני פחות מאזין בצורה ביקורתית או השוואתית למרות שבהחלט ניתן, אך הפעם צפו כמה תובנות בצורה מאוד בולטת לכן הוא גם ישתתף קצרה בסשן ההאזנה שלנו.

בסטאפ הראשי השתמשתי ב- PD במספר דרכים:
בחיבור USB למיוזיק סרבר היעודי
בחיבור אלחוטי למיוזיק סרבר היעודי
בחיבור אלחוטי למחשב העבודה בחדר אחר
בחיבור SPDIF ל- Evo.

וכל זאת כשאני עושה שימוש ביציאות הסינגל אנדד והמאוזנות לחילופין בחיבור לקדם המגבר.

כל האפשרויות פעלו ללא דופי, כולל האלחוטיות וזאת היתה הפתעה נעימה במיוחד. איך נשמעו לי האופציות השונות נלמד בסשן ההאזנה.

Electrocompaniet PD-1 DAC


סשן האזנה


נתחיל עם סשן על הסטאפ המשני בחדר העבודה.
כאן אני משתמש בדר"כ ב- V-DAC כממיר דיגיטל לאנלוג מחובר ליציאת ה- SPDIF של המחשב, ומאזין לאלבומים דרך AP ו Foobar עם ASIO4ALL או KS ולרדיו, טיובים וכו' עם הדרייברים הרגילים של ווינדוס.

רצה הגורל ולפני מספר שבועות הייתי צריך להחזיר את קדם המגבר השאול איתו עבדתי, ולא היה לי חשק להחליף לאחד האינטגרייטדים שנמצאים כאן (כלומר התעצלתי) לכן חיברתי את ה- DAC ישירות לפאוור והשתמשתי במיקסר של ווינדוס כדי לשלוט על הווליום.
ההבדל היה ברור כבר אז, אך חשבתי שזה בעיקר משום שויתרתי על הדרייברים עוקפי המיקסר.

כעת כשהתקנתי את ה- PD בסטאפ הזה יכולתי להשתמש בווליום קונטרול שלו. אך עוד לפני שהחזרתי את אותם דרייברים כבר גיליתי הבדל משמעותי בין הווליום קונטרול של ה- PD לזה של מערכת ההפעלה. הראשון פשוט טוב משמעותית. יש פחות דעיכת פרטים עם החלשה, פחות איבוד של דינמיקה ויותר הומוגניות וסאונד "אמיתי".
וכשהוספתי את ה- ASIO וה- KS קיבלתי עוד שיפור משמעותי.

אני עדיין לא מתלהב מויתור על פרה בסטאפ. אם פרה טוב נכנס בתקציב מבחינתי זאת הדרך הטובה ביותר לעבוד בה. אך אם לא, ניתן לעבוד (בטח בסטאפ משני) עם ווליום קונטרול במכשיר כמו ה- PD למרות שהוא כנראה דיגיטלי, והעיקר לא לעבוד עם המיקסר של ווינדוס (יתכן שבמק המצב יותר טוב, לא מכיר מספיק).

מעבר לנושא הווליום, יצא לי להאזין להרבה חומרים כמוזיקת רקע בזמן שאני עובד. אך כשהמוזיקה מתנגנת כל כך קרוב אליך, זה לא כמו להאזין למוזיקת רקע מהמערכת הראשית כאשר אני במטבח כדוגמה.
כאן בלתי אפשרי להתעלם (וכן, זה מפריע לעבוד :) ).

בהאזנה לאלבומים רגילים שמתי לב להבדל הטונאלי בין המכשירים, ה- PD יותר פתוח ומשוחרר בתחום העליון ועומד יותר יציב בתחום התחתון.

כשהאזנתי להקלטות שביצעתי מהפטיפון בעזרת ה- GT40 וה- Agena וכן הקלטות אחרות שלא מהפטיפון שמתי לב שהוא גם יותר מפורט ונותן פרזנטציה שונה אם כי נושא הבמה לא צריך להשפט על פי הסטאפ הזה.
האמת שהבחינה הזאת השפיעה עלי עד כדי שהחלטתי להשתמש ב- AD/DA בו אני משתמש להקלטות גם בתור ה- DAC בסטאפ הזה משום שיש לו ווליום קונטרול (ואפילו אנלוגי).

בואו נעבור אם כן לסטאפ הראשי.

Sinatra/Jobim - The Complete Reprise Recordings
סינטרה שר ג'ובים, מה כבר יכול להיות רע אני שואל. שום דבר! אני עונה.
לאוהבי סינטרה, לאוהבי ג'ובים או בוסה נובה ובכלל למי שיש טיפה לב זה אלבום חובה. מי שלא יכול עם קצת מתיקות במוזיקה שלו לוותר.
להוצאה החדשה הזאת מ- 2010 נוספו עשרה ביצועים שלא היו לי בהוצאה הקודמת. נראה לי גם שהרימסטר יותר מוצלח, יותר אינטימי ופחות מקושקש, אבל לא השוותי זה ככה מהזיכרון.

אנחנו מתחילים בחיבור USB סטנדרטי למיוזיק סרבר (עם כבל הפורוטק המפורסם), חיבור סינגל אנדד לקדם המגבר.
ווליום על מקסימום כמובן, הרבה לדים כחולים זוהרים שם על ה- PD.

בצד החיובי אני רושם לעצמי את הבאס העמוק והמאסיבי אך עדיין מעודן ולא מרגיש מוגזם.
אני גם מרוצה מאוד מהמוזיקליות שלא כל כך אופיינית לחיבור USB סינכרוני פשוט.

בצד השלילי אני מזהה הילה מלאכותית בתחום הגבוה המתבטאת בעיקר בקולם של סינטרה וג'ובים ובכלי הקשת שכן אופיינית לחיבור שכזה.

מה שכל אחד צריך להחליט לעצמו זה האם הוא אוהב את תחושת האווריריות/תלת מימדיות שבאה כאן לידי ביטוי כמו כמעט בכל אלבום ששמעתי.
אם לנסות לתאר את התופעה אז אני חייב להגיד שזה נשמע כמו oversampling. מין פיזור תלת מימדי יותר של הקולות, יותר הבלטה של אמביאנס.

יש מוצרים בהם אני אוהב את התכונה הזאת, יש מוצרים שפחות. זה גם מאוד תלוי בשאר הסטאפ, לדוגמה בסטאפ שהולך לכיוון הגודל אני כמעט תמיד אוהב את זה משום שזה מעדן קצת את הגודל ובמקום להשמע בומבסטי זה הופך את הסטאפ ליותר מעניין.
במקרה של ה- PD אותו אני רואה כמכשיר המיועד בעיקר לחיבור מחשב (אך לא רק) אני מקבל את התכונה הזאת בשמחה. זה יכול לעדן את ה-"יובש" שיש לפעמים בניגון מהמחשב.

Irene Kral - The Band & I
פגשנו את הגברת קרל באחת הסקירות הקודמות, אך הפעם אנו זוכים לאחד האלבומים הראשונים שלה ובאופן מפתיע באיכות סונית טובה בהרבה כנראה רימסטר מוצלח.
אני אוהב את העובדה שתזמורת הביג בנד המלווה לא מעיקה בנוכחותה, כן נותנת תמיכה טובה כשצריך, אבל גם שומרת על אוירה אינטימית כשצריך, כולל שקט מוחלט בפרזות מסויימות לטובת קולה של קרל.

ואגב פרזות שירה, עם קצת תשומת לב ניתן לשמוע כאן פרייזינג של הדור ההוא שכבר לא שומעים היום.

אני מתחיל עדיין בחיבור סינגל אנדד ו- USB חוטי.
הקול של קרל מעט אוורירי מידי עבורי, זאת הבעיה שלי עם שירה. אני אוהב אותה רק ממוקדת וטבעית.

החלטתי לנסות את חיבור ה- XLR המאוזן, ובאמת דברים מקבלים יותר פוקוס וסולידיות.
הקצוות הטונאליים מעט יותר מודגשים כך. בתחום הגבוה זה מעט מדגיש את ההילה הדיגיטלית אך בתחום הנמוך זה דווקא יותר יפה.

החלטתי להכניס כאן עוד משתנה למשוואה ולעבור לחיבור ה- USB האלחוטי דרך ה- EMS-1 כשהוא מחובר למיוזיק סרבר במקום חיבור חוטי ישיר ל- PD.

חשבתי שבמקרה הטוב זה לא יגרע מהתוצאה, במקרה הרע יהיה כאן איבוד של איכות.
אני לא יודע להסביר את זה, אבל מסיבה כלשהי זה נשמע אפילו יותר טוב!

החיסרון היחיד שמצאתי עד כה בדמות אותה הילה דיגיטלית, או הפרעה לא טבעית בתחום הגבוה ירדה משמעותית. לא נעלמה לחלוטין אבל בהחלט שופרה.
יתכן שהשיפור בהפרעה הזאת נובע מהניתוק המוחלט של המחשב מסטאפ הסטראו, כעת אין שום קשר ביניהם (הוא מחובר גם לפאזת חשמל אחרת).

גם כאן מרגישים את הבמה התלת מימדית, ואת תחושת האמביאנס המשופרת.
יש גם לא מעט פירוט, הרוק בפיה של הזמרת, מיקרו-דינמיקה בקולה וכו'.

המוזיקליות עדיין מפתיעה אותי ביחס ל- USB, הטרק Comes Love יפה במיוחד.


Joe Pass - Virtouso 3
הגיטריסט הענק הזה מגיח לסשן ההאזנה שלנו עם הפרק השלישי בסדרת הוירטואוזו אחרי שקיבל תודה במהלך הקלטה לה האזנתי מאת אחת הזמרות הפחות צפויות (כלומר לא אלה, אבל עד שאני כותב שורות אלו שכחתי מי זאת היתה).

את האלבום הזה אני אוהב לשמוע דווקא על סטאפ חמים, אפשר ואפילו רצוי עם פרזנטציה גדולה אפילו מנופחת. זה נותן לו קצת בשר שמתאים לאלבום סולו שכזה.

ולמרות שה- PD הוא דווקא ממש לא מוצר שיהפוך לכם את הסטאפ לכזה, הוא שיחזר את האלבום בצורה מעולה שאני מעדיף אפילו מניגון דרך הנגן שלי.
התופעה חזרה בלא מעט אלבומים מבוססי גיטרות (ג'אז, פיוז'ן). האלקטרו הזה אוהב גיטרות אצלי.

היה כאן שילוב יפה של גודל וטונאליות, בעיקר בחיבור מאוזן.
פרזנטציה מעניינת, מתפרסת בחדר וחושפת ניואנסים בהקלטה, או יותר חשוב בנגינה.

אהבתי את התחום הנמוך של הגיטרה, את הפגנת הפרטים, את הגודל ואת הטבעיות.
פה לא נכחה בכלל אותה הילה דיגיטלית, כנראה זה עניין של מנעד טונאלי של האלבום.


Eri Yamamoto - Three Feel
לפני שנסיים את סשן ההאזנה רציתי לטעון את תוכנת הניגון באלבום ג'אז. בחרתי בגב' ימאמוטו שאומנם לקח לי קצת זמן להתוודע אליה, אך בעזרת החברים כאן עשיתי זאת באמצע השנה שעברה.

אוקי, בוחר את האלבום ב- Album Player מתחיל לנגן ושם את השלט בצד.

אחרי כמה שניות אני לוקח אותו שוב ליד במטרה לבחור אלבום אחר. בתחילת הטרק הראשון הפסנתר מוקלט "רחוק" ויחד עם הפרזנטציה הפורסת של ה- PD זה לא נשמע הכי מחובר ולא בא לי לסיים כך את הסשן.

אך בזמן שאני מחפש ברשימה אלבום אחר, אני קולט שלאט לאט אני מאבד את הריכוז ברשימה. משהו קורה בחיבור ביני למה שמנוגן כרגע.

כשהטרק מתפתח לקטעים היותר דינמיים, ונוספים גם הבאס והמצילות אני קולט שאני מרותק ואין מצב שאני מחליף עכשיו אלבום. בסוף שמעתי אותו פעמיים ברצף (עוד לפני ההשוואות).

כשהפסנתר התקרב הוא כבר היה מהנה מאוד, נכון שעדיין לא שיא הפוקוס. אך הדינמיות בנגינה של ימאמוטו בהחלט פרחה, גם אצל שאר הנגנים (בעיקר בחיבור מאוזן).
כלי ההקשה כאן עובדים מדהים עם ה- PD, המצילות עוטפות בזכות הפרזנטציה המיוחדת, מהירות אך בשרניות כשצריך.

הגיע הזמן לבחון גם מקור אחר. יכולתי לחבר את ה- CDP שלי כטרנספורט, אך משום שאני מאמין שמחשב רלוונטי יותר עבור רוב המשתמשים בחרתי ב- Evo.

ה- Evo הקפיץ את התוצאה בכמה רמות.
כעת לא היה זכר להילה הדיגיטלית בשום אלבום, כפי שתארתי לעצמי מקורה בחיבור ה- USB הסינכרוני כנראה.
הכל יותר מסודר, יותר חלק, התחום הנמוך יותר מאסיבי ועדיין הסה"כ הטונאלי נשמע לי מאוזן יותר.
למעשה רק עם ה- Evo אני מרגיש שאני מאזין לפוטנציאל של הממיר הזה. אומנם לא הספקתי לבחון זאת אבל לדעתי גם ה- hiFace הרגיל יעבוד מצויין עם ה- PD.

כעת עם ה- Evo אני מרגיש שאני לא זקוק לחיבור המאוזן, ואני יכול להסתדר (ואולי אפילו מעדיף) את הסגנון הרך יותר של חיבור הסינגל אנדד.

Electrocompaniet PD-1 DAC


סיכום


בואו ננסה לסכם את תכונות ה- PD-1.
בין התכונות המיוחדות יותר נמצא את נושא האלחוט שמיד נתעמק בו, יחד איתו יציאות מאוזנות, שלט רחוק, ווליום קונטרול ומארז נאה בגודל מלא.
בגיזרת הסאונד אנו מגלים מכשיר בעל טונאליות מאוזנת עם פתיחות בתחום העליון (אך ממש לא בהיר) בעל פרזנטציה תלת מימדית עם המוזיקליות המוכרת של חברת אלקטרוקומפנייט.

השילוב של היחידה האלחוטית עם הפרזנטציה המיוחדת גורמת לי לחשוב שחברת אלקטרוקומפנייט מצאה לעצמה נישה מאוד מעניינת בתחום העמוס הזה.
לא יעזור, מחשב תמיד יהיה יותר משוכלל, לרוב גם נוח ובעל יותר יכולות וניתן לשדרוג מכל סטרימר אלחוטי שניתן להעלות על הדעת. מצד שני למשתמשים רבים לא מתאים להעמיד דרך קבע מחשב בקירבת הסטאפ עם כל המשמעויות הנלוות (רעש סוני, רעש חשמלי, צורך באביזרים משלימים וכו').
כאן מאפשר לנו ה- PD-1 להשתמש במחשב שנמצא בחדר אחר או בלפטופ שנמצא לצד המאזין בקלות ויעילות, ואפילו ללא ויתור על איכות לעומת כניסת ה- USB החוטית (ואצלי אפילו שמעתי שיפור!).

מי שלא מספיקה לו איכות כניסת ה- USB (ואני מודה שהיא לא טובה מרוב כניסות ה- USB הסינכרוניות המקובלות) או שמעוניין להאזין לחומרי הי-רז יוכל תמיד להשתמש ביציאה דיגיטלית מכרטיס קול איכותי או מתאם כגון ה- hiFace ולקבל את מלוא הפוטנציאל של המכשיר הזה.

בגיזרת ההשוואות קשה לי להגיד שה- PD-1 דומה לאחד הממירים שבחנתי עד כה. הוא בעל איזון כללי דומה ל- GT40 עם פתיחות של ה- 300D אך עם הפרזנטציה המיוחדת הזאת שממש לא מזכירה את השנים האחרונים.

בהחלט תוספת מרעננת לשוק הממירים רווי המוצרים.

Electrocompaniet PD-1 DAC


נתונים טכניים
(מאתר היצרן, חלק מהנתונים נראים קצת אופטימיים מידי)

עכבת יציאה: 100 אוהם
מתח יציאה: 3.4Vrms
Δ רצפת רעש: מעל 140db
טווח הענות: 1 עד 48khz
סה"כ עיוות הרמוני + N: מתחת ל- 0.003%
אפסמפלינג: קבוע ל- 192khz ב 24bit
תדר דגימה בכניסות ה- USB: עד 48khz ב- 16bit
תדר דגימה בכניסות אחרות: עד 192khz ב- 24bit
משקל: 4.3 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech Princess, Siltech i770, Siltech SQ110, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר : 1,590 יורו + מע"מ
מחיר יחידה אלחוטית: 275 יורו + מע"מ
יבואן: ארמה אודיו



cron

hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות