עכשיו 19/11/19 13:37

פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 1 מתוך 5   [ 44 הודעות ]
עבור לעמוד 1, 2, 3, 4, 5  הבא
מחבר הודעה
 נושא ההודעה: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 09:24 
עוסק בתחום

עוסק בתחום
סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
26/09/08 20:35

הודעות: 17277

ERIK SATIE - Avent dernières pensées


To play this motif 840 times in succession, it would be advisable to prepare oneself beforehand, in the deepest silence, by serious immobility.


ERIK SATIE


אריק סאטי (ERIK SATIE ) היה מוזר בימיו , מתבודד כרוני, אפילו כנסיה הוא הקים לעצמו בלבד.
לדירתו , לא נתן לאף אחד להיכנס במשך 27 השנים האחרונות לחייו.
איש עם הומור, אוונגרדי, כותב, מוסיקאי, גאון ... לא בדורו ... רק הרבה אחר כך (מצמוץ עיניים).

המלחין הצרפתי אריק סאטי, חילחל לתודעת העולם בערך משנת 1960... ולא סתם. הוא הקדים את זמנו! הפך את כל התיאוריה המוסיקלית על פיה, כך שאף אחד כמעט, לא הבין, או לא קיבל את השיגעון ביצירות שלו.
על אף הדמות המטורפת והמוזרה קצת , היה אריק סאטי לאחד האישים המיוחדים והמוכשרים ביותר באותם הזמנים ..נולד ב 1866 ונפטר בפריז ב 1925.
בסופו של דבר , המוסיקה שלו היא זו שפרסמה אותו. למרות כתיבתו ואומנותיו הנוספים.
הוא השפיע על ראוול , פולנק , דביוסי ..אך הוא הושפע דווקא ממוסיקת ימי הביניים ומלחינים צרפתיים שסבבו אותו בילדתו ובבגרותו.

לאריק סאטי יש מגוון רחב מאד של יצירות מוסיקאליות אך רק מקצתן מפורסמות מאד , מנוגנות ומבוצעות עד היום.
כאמור משנת 1960 התחיל SATIE להיות מפורסם וקהילות רבות באירופה ובעולם נתנו לו את הכבוד שכה היה מגיע לו גם בזמנו.

סאטי דגל במינימליזם , גם בחייו וגם במוסיקה שלו. ההוראות למבצע תמיד היו מוזרות מאין כמוהן, עם "איומים" מצידו והתפלפלויות הומוריסטיות בנוסף. (אפשר לראות בציטוט שפתח את הסקירה).
המבצעים משום מה , היו לוקחים את הערותיו והוראותיו בשולי הפרטיטורה ברצינות גמורה.
כמובן בנוסף לאינטרפרטציה האישית שלהם.

אחד המבצעים הטובים ביותר ליצירות מלחינים צרפתיים ואולי גם בכלל בתקופתנו, הוא הפסנתרן
ALEXANDRE THARAUD - שמקליט כבר שנים רבות תחת HARMONIA MUNDI .
כתבתי בעבר כמה סקירות בכיכובו של הפסנתרן הזה והוא אחד מאלה שאני נהנה לעקוב אחר התפתחותו והקלטותיו .

ERIK SATIE


אלכסנדר פסנתרן מיוחד מאד ונגינתו תמיד מהולה במשהו רענן מצד אחד, אך מאד מאוזן וכבד (מבחינת סאונד) מצד שני .

לא עבר זמן רב עד שהלייבל HM והפסנתרן AT (אלכסנדר ט'ארודׂ) החליטו להוציא הומאג' של שני דיסקים מדהימים ליצירות ERIK SATIE.

האלבום הוא כפול, כאשר הדיסק הראשון חובה בתוכו את יצירותיו המפורסמות ביותר של SATIE לפסנתר סולו ואילו הדיסק השני מביא עימו - קטעי סולו של פסנתר וכן דואטים עם חברים נוספים שמנגנים עם אלכסנדר.
איזאבלה פאוסט (בכינור) אריק לא סאג' (פסנתר), ואפילו זמרים.

האלבום הראשון מביא את היצירות המניטוריות של SATIE. מניטוריות מכיוון שסאטי היה תמיד מפרק את יצירותיו לחתיכות קטנות אחת אחרי השנייה.
בדיסק כמובן ה ""GYMNOPDIES – (תרגום מצרפתית – שלושה קטעים לפסנתר) שהיא אולי היצירה המפורסמת ביותר שלו .

ERIK SATIE


כה ענוגה, כה רומנטית, כה מרחפת ... אלו בדיוק התחושות שהרגשתי בזמן ההאזנה. סאטי תמיד התכוון ביצירותיו כך שיהוו מוסיקה לרקע ((furniture music , ולא משהו שיש לשים אליו דגש בהאזנה קריטית .
המוסיקה נשמעת כך , כאילו היא לא מפריע לאדם , קצת חולמנית אפילו , שירי ערש עם הנחתות אוונגרדיות לעיתים, שמעוררות את המאזין ונותנות קצת פלפל לפרזנטציה כולה.
הצלילים פשוט מרחפים בחדר, ההקלטה ב HM של היצירות תחת שרביטו של אלכסנדר פנומנאלית. אולי הטובה ביותר שהלייבל הזה ייצר יחד עם הפסנתרן הכה מיוחד הזה.
הפסנתר כאילו מכוון על המ"מ ..מכל קליד במקום, שומעים את הניקיון הרב ואת פעולת הדוושות כאשר הן מושכות כמעט כל צליל ראשון בתיבה.
הדיסק הראשון מהשניים , אדיר ביופיו. אני לא יכול לחשוב על אדם שאוהב מוסיקה, שלא יתאהב או לפחות יכבד את גודל היצירה. למרות שסאטי "שם עליה" הרבה פחות ממעריציו.
נגינתו של ט'ארוד מדויקת וחופרת תו בתו. הוא לא מפספס מאום והגישה שלו לפסנתר וליצירות הללו היא סאטי טהור. אוונגרדי , לא מובן ומצד שני כה חלק ומלודי.
לכל אלה שאולי נבהלו מהמילה אוונגרדי , אל חשש .. המוסיקה זורמת, עדינה ומלודית מאד.
המילים הבומבסטיות באות לתאר יחס של מלחין מהמאה ה 19 שהלחין RAGTIME ממש.

הדיסק השני הוא קצת יותר קשה והוא מומלץ יותר למטיבי אוזן ..הדואטים בעלי מורכבות מוסיקאלית יותר סבוכה וקצת יותר קשה להאזנה ראשונה. אך עדיין נשארת באותה הארשת והגישה –
של הדיסק הראשון.
את סאטי לא הבינו בימיו , רק היום מסוגלים האנשים (כנראה בשל פתיחות רבה יותר לסגנונות מוסיקה) להעריך ולבצע את המוסיקה הזו בקונצרטים ולהקליט על מדיות שכל אחד מאיתנו יוכל ליהנות .
רבות מהיצירות שסאטי כתב אז בזמנו , לא בוצעו אפילו פעם אחת בחייו ..ואולי בגין זה, אנו לא נדע לעולם איזו אינטרפרטציה היא הנכונה ביותר לביצוע.
אני חותם על אלכסנדר ט'ארוד ועל HM שהצליחו להביא את SATIE ברמה הגבוהה ביותר מוסיקאלית והפקתית.

מומלץ מאוד... אחת הקניות היותר מיוחדות וטובות שעשיתי לאחרונה בתחום המוסיקה.

אביעד בריד.

_________________
רק אביעד...


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 09:47 
חבר האתר


הצטרף:
21/09/08 11:15

הודעות: 691
מיקום: 900 מטר מעל הים
מאמר מעולה כרגיל-

יצא לנגן כמה יצירות שלו-ממש שלווה לנפש ולאצבעות


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 10:49 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
04/09/08 13:27

הודעות: 9236
סקירה מצויינת (Y)

הלחנים של סאטי קסומים
האם יש בדיסק את הGnossiennes הנהדרים?

_________________
Jazz washes away the dust of everyday life.” - Art Blakey"
"הכל סופר ונשמר תויק ודווח"


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 10:53 
עוסק בתחום

עוסק בתחום
סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
26/09/08 20:35

הודעות: 17277
אופיר , אכן יש, ביצוע מדהים פשוט.

יורם - אכן שלווה לנפש ולאצבעות , מעניין שדווקא האיצבועים שלו על הפסנתר די אסיוציטיבים ...בניגוד אולי למה ששומעים באוזן.
(כמו למשל מוצארט שנשמע קליל הרבה יותר ממה שזה בפועל . {על פסנתר} )

(F)

_________________
רק אביעד...


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 11:53 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
22/09/08 19:45

הודעות: 1591
מיקום: Epping Forest
סטרינג (היי, גם לקסיוס קליי זה לקח יותר ב 24 שעות) ,
אנא הבהר את המונח "איצבוע אסוציאטיבי" (אחרי זה אומר מה אני חושב על זה) .

נ.ב:
סקירה יפה ומאוד מעוררת חשק.

_________________
ללכת למקדונלדס בשביל סלט זה כמו ללכת לZונה בשביל חיבוק.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 12:01 
עוסק בתחום

עוסק בתחום
סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
26/09/08 20:35

הודעות: 17277
הי דג ..

אם ההשוואה היא למוחמד עלי , מקובל עלי (Y) ..
בכל זאת , רק באתר הזה הכירו אותי כ STRING ...
BYRDPARIS היה מאז ומעולם ה USER שלי עוד בימי תפוז לפני שנים ..

לעסק -
אצבוע אסיוציטיבי = זה מונח טכני אצל מוסיקאים מבצעים, שאומר בעקרון שהידים "הולכות" לתווים מעצמן .
מי שלמד ומנגן לאורך שנים, המח אצלו מופעל טיפה שונה בנגינה ולפעמים הרבה מבאופן אינסטנקטיבי.
יש מלחינים שכותבים כך שהאצבעות "יתאימו" וינגנו באופן חלק ואינסטנקטיבי לתווים שלהם על אותו כלי שהם מלחינים לו .

היופי פה , הוא להבין או יותר נכון "לראות" מי מהמלחינים מצליח לעשות זאת על אף כתיבה וירטואוזית או "מפולפלת"

נתתי דוגמא את מוצארט , שנחשב למלודי מאד ו"קליל" בז'אנר ..מי שמנגן אותו על פסנתר , את הסונטות או הקונצ'רטים שלו למשל , יודע , שהכתיבה שלו לא כל כך קלה לפסנתרנים ויש לעבוד ולהתאמן חזק מאד כדי להצליח .

יש משפט אצל מורים לפסנתר שאומרים על מוצארט -
"הוא קל מידי לילדים וקשה מידי למקצוענים"

מולו אפשר להביא למשל את ליסט - שנחשב לוירטואוז ענק בתחום הפסנתר עם יצירות גרנדיוזיות לכלי ..דווקא שם , האצבעות מונחות ובאות כאילו מאליהן לקלידים בעקבות התווים הכתובים .

מקווה שהבהרתי את הנקודה ..

עכשיו אתה - (Y)

_________________
רק אביעד...


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 12:21 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
02/10/08 15:54

הודעות: 9695
תודה על הסקירה, עשיר ומעשיר.


byrdparis כתב:
הי דג ..

מקווה שהבהרתי את הנקודה ..

עכשיו אתה - (Y)


אולי עדיף שהדג יאמר שהוא חשב על מה שאתה חשבת,

מניסיון איתו, לפני שזה יקבל את הריח של.. הדג.

_________________
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 12:32 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
22/09/08 19:45

הודעות: 1591
מיקום: Epping Forest
או, אז אני פחות או יותר מתואם עם בירדפאריס בהגדרה הטכנית,
וארחיב על מה שהורס לי ת'חיים כחובב מוסיקה בכלל פסנתרים וגיטרות בפרט.

"איצבוע אסוציאטיבי" מתקשר אצלי לדפוסיות שוחקת במוסיקה מתאלתרת (מן הסתם בלוז וג'ז בעיקר, אבל גם רוק).
זו תופעה שגורמת לכך שאחרי כמה וכמה שנים של נגינה, כל מני מוסיקאים מתקבעים באצבעות על
5 - 20 פרזות (ברמה זו או אחרת של מורכבות), ונתקעים.
האצבעות רצות על הגריף באופן אוטומטי, בדיוק לאותם מיקומים.
מה שיוצא מזה שאתה שומע כ 5 - 10 פרזות פנטטוניות, ועוד כ 5 - 10 פרזות לה-מינוריות, שמולבשות
כמעט על כל מעבר אקורדים.
בסופו של דבר זה מוביל לקיבעון בטעם המוסיקלי, כי אותם מעברי אקורדים אוטומטיים
(על פרזותיהם האסוציאטיביות) קובעים גם את עיקר היצירה
של אמנים חדשים, שבשל חוסר שימת לב של מוריהם, הזיכרון הפיזי באצבעותיהם חונק להם את הדמיון.

לכן אני מאמין שמורה טוב לגיטרה או פסנתר חייב לעבוד עם תלמידיו על יותר מסגנון אחד, ולמעשה,
לגרום לתלמידים לנגן מוסיקה שהם לא אוהבים ולנסות להביא מעצמם אל הביצוע כך שיצא יפה בעיניהם.

מי שרוצה לשכלל עצמו כגיטריסט (למשל) חייב לגוון מדי פעם את מוריו.
לקחת כמה שיעורים אצל פריימן? יופי. קבע כמה שיעורים עם יוסי לוי. ואחר כך ברק חנוך וכו..

חשוב לי לציין שאיני מעלה כאן את הטענה הקלאסית בגנות נדושות המוסיקה (כי לא זה העניין בשירשוריינו) בימיינו,
אלא מציע את ההתקבעות של האצבעות כגורם מרכזי בנדושות הזאת.
מי מנגן את אותן עשרים פרזות, עשרים שנה, וישמע אותו מישהו שלא שמע אותו בעבר, אז המאזין יחשוב
שיש לו כאן עסק עם כלי כלי שלא מהעולם הזה.
הצרה היא שאין כאן אפשרות להביא משהו מקורי מוסיקלית, למרות שכישרון טכני בסיסי יש, וכישרון הלחנתי גם יכול להיות.

_________________
ללכת למקדונלדס בשביל סלט זה כמו ללכת לZונה בשביל חיבוק.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 13:48 
חבר האתר


הצטרף:
21/09/08 11:15

הודעות: 691
מיקום: 900 מטר מעל הים
לדעתי אתה מדבר על שני סוגי איצבועים-נכון שיש לכל נגן קיבעון באצבוע שנוח לו בפראזות שונות

אני מניח שלכל נגן יש את זה,אחד עם 20 סוגים ואחד עם מאה אבל כל זה באילתור-גם אני סובל מקיבעונות

ויש לי,לא ספרתי לכל סוג פראזה אצבוע קכוע וייתכן שזה תוקע אותי לעתים

ביצירות כתובות מכל סוג במיוחד בחומרים הקשים לנגינה מבחינה טכנית כמו אטיודים של שופן אני תמיד מקפיד על אצבוע קבוע


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: ERIK SATIE - Avent dernières pensées
הודעהפורסם: 26/07/09 14:21 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
02/10/08 15:54

הודעות: 9695
דג רקק כתב:
או, אז אני פחות או יותר מתואם עם בירדפאריס בהגדרה הטכנית,
וארחיב על מה שהורס לי ת'חיים כחובב מוסיקה בכלל פסנתרים וגיטרות בפרט.

"איצבוע אסוציאטיבי" מתקשר אצלי לדפוסיות שוחקת במוסיקה מתאלתרת (מן הסתם בלוז וג'ז בעיקר, אבל גם רוק).
זו תופעה שגורמת לכך שאחרי כמה וכמה שנים של נגינה, כל מני מוסיקאים מתקבעים באצבעות על
5 - 20 פרזות (ברמה זו או אחרת של מורכבות), ונתקעים.
האצבעות רצות על הגריף באופן אוטומטי, בדיוק לאותם מיקומים.
מה שיוצא מזה שאתה שומע כ 5 - 10 פרזות פנטטוניות, ועוד כ 5 - 10 פרזות לה-מינוריות, שמולבשות
כמעט על כל מעבר אקורדים.
בסופו של דבר זה מוביל לקיבעון בטעם המוסיקלי, כי אותם מעברי אקורדים אוטומטיים
(על פרזותיהם האסוציאטיביות) קובעים גם את עיקר היצירה
של אמנים חדשים, שבשל חוסר שימת לב של מוריהם, הזיכרון הפיזי באצבעותיהם חונק להם את הדמיון.

לכן אני מאמין שמורה טוב לגיטרה או פסנתר חייב לעבוד עם תלמידיו על יותר מסגנון אחד, ולמעשה,
לגרום לתלמידים לנגן מוסיקה שהם לא אוהבים ולנסות להביא מעצמם אל הביצוע כך שיצא יפה בעיניהם.

מי שרוצה לשכלל עצמו כגיטריסט (למשל) חייב לגוון מדי פעם את מוריו.
לקחת כמה שיעורים אצל פריימן? יופי. קבע כמה שיעורים עם יוסי לוי. ואחר כך ברק חנוך וכו..

חשוב לי לציין שאיני מעלה כאן את הטענה הקלאסית בגנות נדושות המוסיקה (כי לא זה העניין בשירשוריינו) בימיינו,
אלא מציע את ההתקבעות של האצבעות כגורם מרכזי בנדושות הזאת.
מי מנגן את אותן עשרים פרזות, עשרים שנה, וישמע אותו מישהו שלא שמע אותו בעבר, אז המאזין יחשוב
שיש לו כאן עסק עם כלי כלי שלא מהעולם הזה.
הצרה היא שאין כאן אפשרות להביא משהו מקורי מוסיקלית, למרות שכישרון טכני בסיסי יש, וכישרון הלחנתי גם יכול להיות.


נו, כמו שחזיתי, ריח חריף של ים.

בהרחיקנו עד ל'קיבעון שבאילתור' אנו עלולים להימצא נטפלים לאיצבוע ופחות לאילתור,

רוצה לומר, הדג בעצם תוחם אילתורים ל בערך 20 פראזות ותו לא -

ותולה את האשמה באיצבוע. ידעתי מראש שלשם זה יגיע, וחבל.

אשליית הקביעות לפי הבודהיזם ובפרט סקאנדת העיוורון הנה אחד המוטיבים

המרכזיים, המכבידים והקשים לניטרול בחיים.

העירוב הדגי מעניק לנו פה נק' מבט על 'אילתור בקיבעון',

לכאורה אוקסימורון, ותולה את האשם באספקט הפיזי [ בחלקו ] של האיצבוע,

'הרגלי' האצבעות, ויש המתייחסים לזה כאל הזכרון העצבי של האצבעות.



האם האצבעות מגבילות את המוח - או שמא להפך ?

האם אתה מציג פן סטרוקטוראליסטי, ובהשאלה,

חשיבתנו מוגבלת לאוצר המילים שלנו ?

_________________
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 

פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 1 מתוך 5   [ 44 הודעות ]
עבור ל:  
עבור לעמוד 1, 2, 3, 4, 5  הבא

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  



חפש:

hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות