פורסם: 02/06/10 14:19 ע"י eyalp


David Byrne - Here Lies Love


Here_Lies_Love.jpg


מה ראה הראש המדבר דיויד בירן לעסוק בדמותה של אימלדה מרקוס, אשת הרודן הפיליפיני פרדיננד מרקוס? אימלדה זו, מלכת היופי של מנילה לשעבר, שהתחככה בשועי עולם , חיבבה חיי פאר וראווה, מסיבות וקוקטיילים, ואף החזיקה ביותר זוגות נעליים מקארי ברדשאו, אולי אף משמעותית יותר.

בירן נמשך לעיסוק בה בעקבות מאמר בו קרא כי אהבה מוזיקת דיסקו, הלכה למועדונים ניו-יורקיים ואף החזיקה אולם ריקודים פרטי. נו, זו אכן סיבה לעשות עליה מיוזיקל בן 22 שירים. כזה שאפשר אפילו לצרוך כמופע באולם דיסקו. מעבר לעיסוק בחייה רצה ליצוק תוכן למוזיקת מועדונים. כזו שתספר סיפור. בנוסף, רצה לתת מענה או קונטרה ל"מותו של האלבום" ולהתעקש לספר סיפור באלבום. לא סתם, אפילו כפול.

לצורך כל אלו התחבר לפטבוי סלים, נורמן קוק, די ג'יי ומפיק בריטי, והרים הפקה רבת משתתפים, או יותר נכון משתתפות. הפקה שדרשה לוגיסטיקה לא פשוטה.
בירן בחר שלא להתייחס לאספקט הנעליים וכל המשתמע מכך, אלה לנסות להתמקד במוקדים היסטוריים של הקשר עם המטפלת שגידלה אותה למשל (אסטרלה), של המשבר הנפשי שעברה , של היציאה הכפויה מהפיליפינים ב-86 ועוד.

אז איך יצא לו כל זה? לפי רוב המבקרים בעולם, מאכזב למדי. הם נטו לקטול אותו ללא רחם. פספסו, כי מדובר ביצירה מצוינת, עם הרבה מאוד שיאים, עם אוסף זמרות מעולות, ועם צליל אופייני מגובש מאוד הנע סביב הדיסקו-פופ ושילובים אלקטרוניים, אבל כולל גם הרבה פאנק ומוזיקה שחורה. יש כאן מקצב דיויד ביירני רפיטטיבי טיפוסי, אבל מלודי מאוד. משתתפות בו טורי איימוס, סידני לאופר, נטלי מרצ'נט, שרון ג'ונס ועוד רבות..

החלק הראשון, כולל שיר הנושא היפה בפתיחה, הוא מצוין ורצוף להיטים כמעט ללא נפילות מתח. גם החלק השני שזור ברצף שירים אדיר. הוא מתחיל בשרון ג'ונס עם Dancing Together, וממשיך בלהיט ענק של Santigold –
Please Don't עובר ברצף שני שירים מענגים במיוחד של ניקול אטקינס ונטלי מרצ'נט (Solano Avenue ו Order 1081 ) , ומסתיים בדואט של סידני לאופר וטורי איימוס המייצגות את הדיאלוג בין אימלדה ואסטרלה, על רקע סיום שלטונו של מרקוס.

מעבר לעניין המוזיקלי, בירן ספג ויספוג לא מעט ביקורת חברתית ופוליטית על הפרויקט הזה שעשוי להישמע לכאורה כמכבס או מייפה את שמה ודמותה של אימלדה (ובעלה). ביירן יטען כי לא בא לתקוף או להגן אלא להאיר צדדים מסוימים בדמות, מה גם שבין השורות חבויה גם ביקורת לא מעטה.
מוזיקלית, הוא ממשיך את הקו המבריק היצירתי והמיוחד שתמיד אפיין אותו.





hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות