עכשיו 19/03/24 12:15

פורסם: 26/04/10 09:32 ע"י Byrdio


Metropolis Symphony




Metropolis__Medium_.jpg



למוסיקה המודרנית צורות רבות, גם בז'אנר הקלאסי - ההתפתחות המודרנית הביאה מלחינים רבים;
ליצור,להלחין ולעבד בכל עת ובכל התקופות.
"מוסיקה קלאסית" כשמה היא – היא כזו שהתמודדה עם מחסום הזמן, כזו שנשארה גם אחרי מאות שנים,
עדיין מנוגנת, מבוצעת, מוקלטת ונלמדת ע"י רבים בכל העולם.

המוסיקה המודרנית שאנו בטעות נקרא לה - "קלאסית" היא אולי תהיה כזו בעתיד.
אך כיום נוכל לקרוא לה אולי – "מוסיקה תזמורתית" ובכך לסיים למעשה את הכותרות שניתן לה.
אנשים רבים לוקחים את הסגנון התזמורתי "הקלאסי" ומשליכים עליו את הביטוי "מוסיקה קלאסית".

מוסיקה תזמורתית מודרנית, מעניינת אותי הרבה פחות מתקופות קודמות בז'אנר.
ספריית המוסיקה שלי התהוותה להיות בעלת נוכחות בעיקר של כותרים מהתקופות הקלאסיות, רומנטיות וכן הלאה עד למאה ה- 20 למעשה.
אך ללא סימנים מובהקים של התקופה המודרנית במיוחד.
אולי קצת.. פה ושם, נמצא מלחינים ויצירות כאלו ואחרות שיכולות לעמוד על דף המודרניזם הטהור.
אך הם יהיו שוליים ומעטים במיוחד, שרכשתי מפרץ של סקרנות גרידא ולאחר האזנה בודדת (בקושי) מצאו את מקומם על המדף ללא שליפה נוספת לאחר מכן.

אחת המדינות שהמציאה מלחינים מודרניים בכמות נכבדת, שעדיין עובדים-מלחינים, מושמעים ומנוגנים מעת לעת.. היא ארה"ב.
אמנם זו לא מדינה אחת, אלה יבשת שלמה. אך עוד מימי ברנשטיין, קופלנד ועוד.. היא ממשיכה לשגשג בתחום. הרעיון של הלחנת יצירות תזמורתיות מודרניות, בהשראת מוטיבים ובסיסים שונים- שכיח מאד באמריקה ולהם סוללת מלחינים רבה שהביאה עושר מוסיקאלי רחב מאד לקונספט התזמורתי המודרני.
אם באקוסטי, או בזרמים אחרים (יש כיוון של מוסיקה ממחשב שמאגד רשימת מלחינים רבה מאד).

אחד המלחינים המבוצעים והמפורסמים ביותר, שאפשר להגדיר אותו ככותב מוסיקה תזמורתית מודרנית הוא - Michael Kevin Daugherty.
מלחין אמריקאי שנולד ב 1954 באיוואה, התחיל את דרכו המוסיקאלית כנער בלהקות רוק, בלוז ופאנק. בתור קלידן ומשם עבר בין בתי ספר גבוהים למוסיקה ולקומפוזיציה בפרט.
כיום הוא מכהן כפרופסור לקומפוזיציה ומוסיקה באוניברסיטת מישיגן למוסיקה.

michael1.jpg



באמתחתו של מייקל עשרות יצירות, תזמורתיות, קונצ'רטים לכי סולו, אופרות, יצירות קאמריות ועוד.
המפורסמות ביותר הן: "הסימפוניה מטרופוליס", "מפלי הניאגרה", "אלוויס המת", "אש ודם" ועוד.
על מייקל אומרים שהוא "מלחין אייקוני" המושפע בעיקר מתרבות הפופ של ארה"ב מתחילת שנות ה 20 ועד היום.
מייקל מספר שאת ההשראה לכתיבת יצירות כאלו ואחרות, הוא מקבל מחנויות ספרי יד שנייה,
חנויות המתמחות בעתיקות, ספרי קומיקס וכל הקשור לתרבות אמריקאית אותנטית, שהוא פוגש בעיקר בנסיעותיו ברחבי היבשת, בדרכים צדדיות בעיקר.

מייקל כתב את הסימפוניה שלפנינו, Metropolis Symphony, על ציר זמן של 5 שנים לערך וסיים לעבוד עליה ב 1993.
היצירה נכתבה כאמור' בהשראת אייקון הקומיקס הגדול ביותר בכל הזמנים (כנראה) סופרמן.
ואורכה כ 41 דק'.

מי שבנקודה זו כבר מדמיין מוסיקה מטורפת, אה-סימטרית, אימפולסיבית מידי,
או ניסיונית בהווייתה - כפי שמוסיקה קלאסית מודרנית מצטיירת בדרך כלל, שיפסיק.
המוסיקה של מייקל אינטואיטיבית, מרגשת, מתפרצת וסה"כ מאד מלודית, אמנם אין פה השתפכויות רגשיות כפי שיש בתקופה הרומנטית, או טונאליות מחשבתית מהונדסת כפי שהיו כותבים בתקופה הקלאסית.
למעשה אם הייתי צריך לצייר תמונה מוסיקאלית במילים, אז המוסיקה של מייקל ובסימפוניה הזו בפרט, כתובה בצורה אנרגטית מאד, מלאה ברבדים עם כיוונים תיאטרליים, כאמור השפעות איקונים פופוליסטים.

michael2.jpg



אפשר לשמוע פה המון כיוונים ממלחינים כמו לאונרד ברנשטיין, ברוקנר סטרווינסקי ועוד.
אני לא בטוח שהייתי ממליץ לאלה שלא מכירים את התחום להתחיל דווקא בה, אבל אין לי ספק שחלק מהקוראים פה, יצליחו לאהוב ואף להעריך את הסגנון. גם אם הוא לא תמיד קליל לעיכול בהאזנה ראשונה.

הסימפוניה מחולקת לחמישה פרקים. כאשר כל פרק מוביל את המאזין בעוצמה מוזיקאלית רעננה
ומצוינת במיוחד בין חלקי הסיפור.
מייקל משתמש בכלי הקשה רבים וכלי נשיפה כאלו ואחרים ככלי סולו- בפרקים מסוימים ביצירה.
הם משמשים כבסיס למוטיבים ספציפיים, הקשורים להשראה ולסיפור המסופר בעזרת המוסיקה כאן ביצירה.
כל פרק מייצג חלק מהסיפור הכולל של סופרמן כולל השמדתו של הכוכב קריפטון (כוכב הבית של סופרמן)
הפרקים הם :
LEX
KRYPTON
MXYZPTLK
OH, LOIS!
RED CAPE TANGO

היצירה בוצעה בבכורה בשנת 1994, ע"י דיויד זינמאן עם התזמורת הסימפונית של בולטימור.
ויצאה על דיסקים פעמיים סה"כ.
פעם ראשונה ע"י זינמאן עם התזמורת של בולטימור בלייבל DECCA
ופעם נוספת, השנה. תחת הלייבל NAXOS בניצוחו של Giancarlo Guerrero על התזמורת הסימפונית של נאשוויל.
ההקלטה האחרונה מצוינת והניואנסים הרבים של כלי הנגינה העשירים ביצירה, נשמעים היטב ועם הפרדה מעולה, ללא ספק מימד מחויב המציאות למוסיקה הנ"ל.
התזמורת של נאשוויל מנגנת באופן מעורר פליאה. למרות שזוהי לא תזמורת מפורסמת, או נחשבת "בין הטובות בעולם", למעשה היא הצליחה להפליא אותי עד מאד, ביכולות ובדינאמיקה שהיא מביאה להקלטה וליצירה עצמה. שנשמעת חזקה ומעניינת לכל אורכה.
המעבר בין הפרקים חלק ואחיד, המנצח ג'יאנקארלו בילה זמן רב עם המלחין, דבר שעזר לו ללא ספק להבנה מעמיקה של היצירה והצלחה כבירה בביצועה.
זהו לא דבר מובן מאליו ואף להיפך- שמנצח, או מבצע יושב עם המלחין עצמו ומקבל את האינטרפרטציה והעומק המוסיקאלי כבר מהצד המקורי.
אנו שואלים את שאלת האינטרפרטציה לא מעט בנוגע לביצועי היצירות, בז'אנר הקלאסי.
מה נכון ומה לא ואיך למעשה היו מבצעים זאת עוד בתקופת המלחין דאז וכמה זה היה שונה מהיום או דומה מגיסא.

זוהי יצירה מעניינת, תיאטרלית, אנרגטית וסה"כ כיפית במיוחד. של אחד מעשרת המלחינים האמריקאים למוסיקה תזמורתית החשובים והמפורסמים שיש כיום.
חברת NAXOS ידועה בכך שהיא מוציאה על כותרים הקלטות של רשימה גדולה מאד מהמלחינים הללו,
והסדרה נקראת AMERICAN CLASSIC.

מומלץ.
א




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות